NRK

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
NRK
Norsk-rikskringkasting-Logo.svg
פרטי הערוץ
מדינה נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
תאריך השקה 1 ביולי 1933
שפה נורווגית
משרד ראשי אוסלו, נורווגיה
אזור קליטה נורווגיה
https://www.nrk.no/

NRK (שמו הרשמי: Norsk rekskringkasting AS) הוא תאגיד השידור הנורווגי המשדר בטלוויזיה, ברדיו ובניו מדיה בנורווגיה.[1] NRK מבוסס על עקרונות זהים לאלו של ה-BBC והוא חבר באיגוד השידור האירופי.

התאגיד הוקם בשנת 1933 והוא חברת המדיה הגדולה ביותר בנורווגיה עם פחות מ-3,500 עובדים. בשנת 2016, סך ההכנסות של התאגיד עמד על 5.7 מיליארד כתר נורווגי.[2]

NRK מפעיל ארבעה ערוצי טלוויזיה (NRK1, NRK2, NRK3 ו-NRK Super) ושלוש עשרה תחנות רדיו ארציות המשודרת בתקן DAB. בנוסף, NRK מפעיל אתר ושירותים נוספים הקשורים לטלוויזיה, לרדיו ולמוקד התנועה.

עד לתחילת שנות ה-80 היה ל-NRK מונופול שידורים בנורווגיה, אך גם לאחר תחילת התחרות עם ערוצים אחרים, עדיין לשידור הציבורי בנורווגיה מקום חשוב, ובשנת 2016 לערוצי הטלוויזיה של NRK היה נתח שוק של 39%.[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה נורווגיה נתונה בידי השלטון הנאצי והשידורים השתנו. לאחר כיבוש נורווגיה עברה NRK לבריטניה, משם שודרו שידורי "קול נורווגיה מלונדון". השידורים, ובמיוחד השידורים המיוחדים הפכו את NRK לדוברת חשובה של ההתנגדות הנורווגית לשלטון הנאצים.

NRK שידרה גם מארצות הברית במהלך המלחמה. יו"ר NRK דאז, ד"ר ארנולד רסטאד, יחד עם שני פקידי ה-NRK, גונאר ניגרד וקרל ק. לרסן, הגיעו לבוסטון באוגוסט 1940. ד"ר רסטאד וידא כי ל-NRK יש זמן שידור על שידורים בגל קצר. ב-1943 הועבר מוקד השידורים לניו יורק.

במהלך השידורים היו פופולריים במיוחד ברכות הימאים והמלחים, וגונאר ניגרד שכונה "הקול מבוסטון".

ראשית השידורים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 השנים הראשונות היה הרדיו הדומיננטי ביותר בפעילות NRK, אולם בשנות ה-50 החלו בתאגיד לבחון את התחלת שידורי הטלוויזיה.

הכול החל במה שנקרא "ועדת הטלוויזיה" בשנת 1950 אשר הוטל עליה לבדוק באיזה שלב יש להתחיל לשדר בטלוויזיה בנורווגיה.[4] בעוד מדינות אחרות כמו דנמרק או נורווגיה כבר החלו בשידורים בטלוויזיה, השידורים בנורווגיה נותרו ברדיו, זאת כיוון שנורווגיה הייתה בעיצומה של תקופת שיקום ועל כן מעט מאוד כסף הושקע ב"מותרות" דוגמת הטלוויזיה. כמה ארגונים גם הראו כי יש כמה אזורים בנורווגיה בהם שידורי הרדיו נקלטים באופן גרוע ולכן על המדינה לתת עדיפות לבניית רשת הרדיו עוד טרם תחילת שידורי הטלוויזיה.[4] עם זאת, ב-30 בינואר 1953 הוחלט להעניק אור ירוק לשידורי הטלוויזיה בנורווגיה והוענקו 600 אלף כתר נורווגי על חשבון תקציב המדינה למען בדיקת העניין.[5] 300 אלף כתרים נוספים הועברו בשנים 1954–1955 ובשנים 1955–1956 100 אלף כתרים.[6]

שנה לאחר קבלת ההחלטה על מתן אור ירוק לשידורי הטלוויזיה, כבר החלו שידורי הניסיון. ב-12 בינואר 1954 שודרה תוכנית בת 55 דקות מאולפן זמני באוסלו. בתקופה זו היו רק 4 מכשירי טלוויזיה רשומים בנורווגיה, אולם ברחבי המדינה הציבו בחנויות אלקטרוניקה טלוויזיות בחלונות החנויות, כך שצפו בשידור הטלוויזיה הראשון בנורווגיה אלפי אנשים.

השידורים היו בתחילה פשוטים מאוד וברמה חובבנית, אך בהמשך החלו ב-NRK לבנות מחלקת עובדים ייעודית לשידורי הטלוויזיה שכללה עובדים מקצועיים יותר. ב-25 ביוני 1957 נקבעה ההחלטה להתחיל בשידורים קבועים ב-1958.[7]

ההשקה הרשמית של שידורי הטלוויזיה בנורווגיה הייתה ב-20 באוגוסט 1960. המלך אולף החמישי הופיע בטקס תחילת השידורים הטלוויזיוניים ולאחר מכן ראש ממשלת נורווגיה הופיע ושוחח עם הצופים. השקת השידורים בוצעה כמה שנים לאחר שוודיה ודנמרק.[8]

שידורים בצבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף ששידורים רשמיים בנורווגיה כבר החלו, רק למעטים הייתה היכולת לצפות בה, ואותות השידורים הגיעו רק לחלקים המרכזיים של מזרח נורווגיה. ב-1961 נקלטו האותות גם בטרונדהיים ורק ב-1964 לבודו. בשנת 1967 נקלטו האותות בכל רחבי נורווגיה.

עלות הפיתוח היקרה של המשדרים ברחבי נורווגיה הובילה את הרשויות הנורווגיות להעניק עדיפות נמוכה לתחילת השידורים בצבע לעומת הרחבת רשת המשדרים. במהלך אולימפיאדת גרנובל שחלה ב-1968, חלק ניכר מן השידורים הועברו בצבע.

בתחילת שנות ה-70 תדירות השידורים בצבע גדלה ובשנת 1972 החלו שידורים רגילים בצבע. שידורים יומיים בצבע החלו ב-1973.

תחילת התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל-NRK היה מונופול על שידורי הרדיו והטלוויזיה בנורווגיה עד תחילת שנות ה-80, כאשר הוקמו תחנות הרדיו האזוריות הראשונות. בסוף שנות ה-80 החלו להיקלט בנורווגיה השידורים הפרטיים הראשונים, עם שידורי TVNorge ו-TV3. בשנת 1992 החלה רשמית התחרות הארצית בשידורי הטלוויזיה מול TV 2.

שידורים בהפרדה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

NRK שידרה בפעם הראשונה בהפרדה גבוהה ב-8 באוגוסט 2008, כששידרה את טקס הפתיחה, ומאוחר יותר את טקס הסיום של אולימפיאדת בייג'ינג. באותה התקופה לא היה מספיק רוחב פס להעברת שידורי HD ולכן שידורי BBC1 ו-NRK2 מוזגו זמנית. בנוסף גם איכות השידור של NRK3 ירדה במעט.

ב-12 בפברואר 2010 החלו ב-NRK בשידורי HD קבועים כשהושק ערוץ NRK1 HD, עם פתיחת אולימפיאדת החורף של 2010 בוונקובר אחרי האולימפיאדה, כמה תוכניות אחרות שודרו ב-HD. בהמשך הושקו גם שידורי HD ליתר ערוצי הטלוויזיה של NRK.[9]

ערוצים ותחנות של NRK[עריכת קוד מקור | עריכה]

NRK מפעילה ארבעה ערוצי טלוויזיה ארציים וחמישה עשר תחנות רדיו שונות. עד חג המולד של 2017 תחנות הרדיו כולן זמינות בשידור דיגיטלי בחלקים גדולים של המדינה על ידי שיטת שידור DAB.[10] שידורים ב-FM ברחבי נורווגיה מופסקים בהדרגה במהלך שנת 2018. רבים מן הערוצים זמינים גם באמצעות שידורים דיגיטליים ודרך השידורים בלוויין ובכבלים.[11]

תחנות רדיו כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תאריך תחילת שידורים שיטת שידור
NRK P1 1 ביולי 1933 DAB / אינטרנט
NRK P2 1 בספטמבר 1984 DAB / אינטרנט
NRK P3 2 באוקטובר 1993 DAB / אינטרנט
NRK Sápmi 8 בנובמבר 1946 DAB / אינטרנט
NRK Klassisk 1 ביוני 1995 DAB / אינטרנט
NRK Alltid nyheter 14 באפריל 1997 DAB / אינטרנט
NRK mP3 31 ביולי 2000 DAB / אינטרנט
+NRK P1 2 באוקטובר 2013 DAB / אינטרנט
NRK P13 28 בינואר 2014 DAB / אינטרנט
NRK Folkemusikk 7 בדצמבר 2004 DAB / אינטרנט
NRK Super 13 באוקטובר 2006 DAB / אינטרנט
NRK Jazz 2 ביולי 2007 DAB / אינטרנט
NRK Sport 2 ביולי 2007 DAB / אינטרנט

שירותי רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • NRK Trafikk - הוא מוקד התנועה של NRK, שמשודר בתקן +DAB. השירות הושק ב-11 בינואר 2017 ומטרתו לספק דיווחים אודות מצב התנועה ברחבי נורווגיה.
  • שירות מזג אוויר
  • שידורים מחוזיים - NRK משדר שידורים מחוזיים ייעודיים לכל מחוז, בו יש מספר משרדים של NRK.

תחנות רדיו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת פעילות
NRK Oslofjord 2005–2009
NRK Gull 2006–2013
NRK Stortinget 2000–2007
NRK Urørt 2005–
NRK 5.1 2006–2009
NRK Metro 2000–2000

ערוצי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • NRK1 - הערוץ הוא הוותיק ביותר בנורווגיה. שידורי הניסיון של הערוץ החלו ב-12 בינואר 1954 והשידורים הקבועים הראשונים החלו ב-13 באפריל 1958. מלבד תוכניות מקוריות המשודרות בערוץ, משודרות גם תוכניות מארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה. כמו כן נרכשות סדרות טלוויזיה ממדינות נורדיות אחרות, יחד עם הפקות משותפות (דוגמת הנורדיזיון). בשנת 2017 היה נתח השוק של הערוץ 32.8% משוק הטלוויזיה הנורווגי, והוא הערוץ הגדול ביותר בנורווגיה.
  • NRK2 - הערוץ משודר מאז ספטמבר 1996 בשידורים סדירים. הערוץ הוא אחד משלושת ערוצי הטלוויזיה של NRK. בתחילה נקרא הערוץ NRK TO אך בשנת 2000 שונה שם הערוץ לשמו הנוכחי. בשנת 2016 נתח השוק של הערוץ עמד על 5.3%.[1]
  • NRK3 - הערוץ הוא ערוץ בידור לצעירים, עם דגש על קבוצת הגיל של 12–29. במהלך היום משעה 6:00-19:30 משודר ערוץ NRK Super אבל אחרי 19:30 שבים לשידורי הערוץ. הערוץ החל את שידוריו ב-3 בספטמבר 2007,[1] והוא זמין בכל רחבי נורווגיה, דרך השידורים היבשתיים הדיגיטליים, בשידורי הלוויין ובשידורי הטלוויזיה בכבלים.
  • NRK Super - הערוץ מיועד לילדים, והושק ב-1 בדצמבר 2007. הערוץ משודר כמו כן גם ברדיו ובאינטרנט. לערוץ יש גם רשת חברתית באינטרנט המיועדת לילדים שיכולים בין היתר לבקר בדפיהן של כל מיני דמויות שראו בטלוויזיה.

עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

NRK הוא גוף התוכן הגדול ביותר בנורווגיה ובסוף שנת 2016 היו לו 3,447 עובדים במשרות קבועות. מבין עובדי תאגיד השידור הנורווגי נשים מהוות 46% ממצבת העובדים בעוד 54% מהעובדים הם גברים. הגיל הממוצע של עובדי NRK הוא 45.5.

מבין עובדי NRK, כ-2,000 עובדים במשרדים הראשיים של הארגון באוסלו.[2]

ניו מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות הראשונה באינטרנט של NRK הייתה בשנת 1994, אז תוכניות הטלוויזיה Rondo הפעילה אתר אינטרנט מקוון, ומעט יותר מאוחר השיקה תוכניות נוספת את הפעילות המקוונת שלה, שכללה גישה לכל התוכניות שלה. מאז 1994, NRK מפרסם גם כתבות חדשותיות באתרי האינטרנט שלו.

כיום, NRK הוא אחד ממפעילי הניו-מדיה הגדולים ביותר באירופה, וב-2004 הפך למשדר האירופי הראשון שהציע את שידוריו גם במכשירים נוספים. כיום כל תוכניות הרדיו השונות זמינות באינטרנט עד שלושה שבועות לאחר שידורן. עבור תוכניות הטלוויזיה, זמינותן משתנה בהתאם לזכויות השידור שלהן, וכל ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו השונות זמינות לקליטה ישירה באינטרנט. בינואר 2007 הציע NRK להוריד את כל הפרקים של סדרת פשע באיכות HD. כיום NRK פועלת גם כדי לפרסם את כל תוכן הארכיון שלו באתרי האינטרנט שלו.

בעבר הופיעו גם פרסומות באתרי האינטרנט של NRK, אך בשנת 2010 הפסיקו להופיע פרסומות.

שידורים מחוץ לנורווגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 השיק NRK תוכניות רדיו שיועדו לנורווגים מחוץ למדינה או לימאים נורווגים בעת ששטו. התוכניות ששודרו ארכו במקור שעה ומאוחר יותר חצי שעה והן עסקו בעיקר בחדשות בנורווגיה. עוד שידור פופולרי היה "תיבת דואר", ששודר פעמיים בשבוע, ובעזרתו יכלו המאזינים בנורווגיה לשלוח הודעות למשפחה ולחברים ששהו בחו"ל. ב-31 בדצמבר 2002 הסתיימו השידורים לחו"ל כיוון שהרדיו האינטרנטי הפך אותם למיותרים, ועם חיזוק הקשר בין מקומות ברחבי העולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא NRK בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nøkkelopplysninger fra Enhetsregisteret - Brønnøysundregistrene, w2.brreg.no (בנורווגית)
  2. ^ 2.0 2.1 תקציב 2016
  3. ^ NRK. "Statistikk – Årsrapport 2016". NRK (בנורווגית ספרותית). בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2018. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Veien fram til norsk fjernsyn". Tu.no (בנורווגית). בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2018. 
  5. ^ Saksside, Stortinget, ‏2013-09-04 (בnb-NO)
  6. ^ Stortinget, www.stortinget.no (בנורווגית)
  7. ^ Stortinget, www.stortinget.no (בנורווגית)
  8. ^ "Helt magisk da TV'en kom til Norge". VG (בנורווגית). בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2018. 
  9. ^ NRK. "Alle NRK-kanaler i HD i 2011". NRK (בנורווגית ספרותית). בדיקה אחרונה ב-14 במרץ 2018. 
  10. ^ RADIOKANALER PÅ DAB – Radio.no, radio.no (בנורווגית ספרותית)
  11. ^ Oversikt over norske radiokanaler, medienorge (בנורווגית)