רקפתיים

רקפתיים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	רקפתיים
שם מדעי
Primulaceae ‏בטש, 1794

רַקַּפְתִיִּים (שם מדעי: Primulaceae) היא משפחת צמחים עשבוניים, בסדרת האברשאים ממחלקת הדו-פסיגיים. המשפחה מונה כ-57 סוגים ו-3281 מינים. הרקפתיים הם על פי רוב צמחים עשבוניים רב-שנתיים בעלי קנה-שורש או פקעות, לעיתים חד-שנתיים או בני-שיח. משפחה זו נפוצה על פני כל העולם ובמיוחד באזורים הקרים והממוזגים של כדור הארץ. בישראל וסביבתה מיוצגת משפחה זאת לפי שיטת המיון העכשווית על ידי 9 מינים, שמשויכים ל-5 סוגים שהם: רקפת, ליסימכיה, אנדרוסק, ערידה (Samolus) ובכור-אביב (Primula). הסוגים מרגנית (Anagallis) וזעריר (Asterolinon) בוטלו ואוחדו תחת הסוג ליסימכיה (Asterolinon).

שמה המדעי של הרקפתיים, Primulaceae, מבוסס על הסוג Primula (בְּכוֹר-אָבִיב), שהוא הסוג המרכזי במשפחה זו וכולל 545 מינים ותפוצתו הטבעי באזורים ממוזגים ותת-טרופיים עד להרים טרופיים. בישראל וסביבתה מיוצג בכור-אביב (Primula) על ידי מין הבר, בכור-אביב סיני (Primula boveana). מין זה הוא צמח עשבוני רב-שנתי, שפרחיו צהובים, אנדמי לסיני, נדיר מאוד ובסכנת הכחדה.

במינים מן הסוגים (Hottonia, Primula) קיים מנגנון למניעת האבקה עצמית הבנוי על רב-צורתיות של איברי המין (הטרוסטיליה) שנחקרה לראשונה בסוג בכור-אביב (Primula).

מאפיינים מורפולוגיים

תקריב של פרי נפתח על מכסה

שני פרחים וחפים של מרגנית השדה

צמחים עשבוניים רב-שנתיים או חד-שנתיים, בני-שיח, לעיתים רחוקות דו-שנתיים.

הלוואים נעדרים. העלים פשוטים, נגדיים או מסורגים או ערוכים בדורים, בעיקר כשושנת בבסיס הגבעול.

הפרחים בודדים או ערוכים בתפרחות מסוג אשכולות או שיבולים או סוככים או מכבדים.

הפרחים נכונים, דו-מיניים, בעלי עטיף כפול ושחלה עילית, לעיתים קרובות חיקיים. איברי הפרח בכל דור זהים. מספרם 4 או 5 על פי רוב 5. הפרחים הומוסטילים (פרחים בעלי אורך עמוד שחלה אחיד באוכלוסייה) או פרחים הטרוסטילים (פרחים בעלי 2 או 3 אורכי עמוד שחלה שונים בתוך אוכלוסייה).

הגביע משתייר ובעל 4 או 5 עלים או אונות, שמאוחים בבסיסם.

הכותרת סימטרית רדיאלית, בעלת צינור קצר או ארוך ואגן המחולק ל-4 או 5 אונות שמאוחות בבסיסם. הכותרת דמוית פעמון עד דמוית מסמר או צינור הכותרת ארוך או קצר. עלי הכותרת נושרים כיחידה אחת שלמה.

האבקנים, שמספרם 5, כמספר עלי הכותרת, מאוחים לעלי הכותרת, קבועים מול עלי הכותרת ולא ביניהם. אבקנים עקרים נעדרים, לפעמים אבקנים עקרים דמויי קשקש לסירוגין עם האבקנים (למשל בערידת הביצות). הזירים מופרדים או מאוחים בבסיסם בצינור הכותרת, שעירים או קירחים. האבקנים

המאבקים נפתחים בסדקים לאורכם.

השחלה עילית, לעיתים רחוקות תחתית למחצה (למשל במיני ערידה), בעלת 5 עלי שחלה מאוחים, ללא מחיצות, מגורה אחת, עמוד שחלה אחד וצלקת אחת דמוית כדור לעיתים רחוקות קטומה.

השיליה מרכזית חופשית, דהיינו השליה מתפתחת על עמוד מרכזי שאינו מחובר לאורכו לדופן השחלה.

הפרי מסוג הלקט שנפתח קַשְׂוָיָתִית (לדוגמה במיני זעריר) או לעיתים רחוקות במכסה (לדוגמה מרגנית השדה). כאשר הפתיחה על ידי שיניים הפונות החוצה הפתיחה היא קשווית. במרגנית הפתיחה היא היקפית על ידי סדק רוחב, באופן שנוצר מכסה. הקרע בין המכסה לקופה נוצר לאורך רקמת הניתוק שמתפתחת כטבעת מסביב להלקט.

הזרעים מעטים או רבים, חומים או שחורים ובעלי אנדוספרם מרובה, אין בהם עמילן כחומר תשמורת.

שמושים

ערכה הכלכלי של משפחה זו מועט. מינים מסוימים נחשבים כצמחי נוי לגינה ולבית. הרקפת נחשבת כצמח חשוב בשוק הצמחים בישראל.

מינים שונים של רקפת משמשים להכנת פיתיון (דייסה שעשויה פקעת כתושה עם קמח או לחם) לציד דגים על ידי הרעלתם. התרכובת שנמצאת בפקעות הרקפת נקראת ציקלמין (Cyclamen) והתרכובת ספונין שמצויה בעלים של מרגנית מצויה מאפיינות את משפחת הרקפתיים. ספונינים שונים ידועים כרעילים לבעלי דם קר כמו דגים ונחשים. חומרים אלו פוגעים ברקמה המצפה את אברי הנשימה (אפיתל) וגורמים לחנק.

מינים הגדלים בר בישראל

בישראל וסביבתה משפחה זאת מיוצגת לפי המיון העכשווי על ידי 5 משפחות ו-9 מינים נדירים מלבד מרגנית מצויה ורקפת מצויה. הסוגים מרגנית (Anagallis) וזעריר (Asterolinon בוטלו ואוחדו תחת הסוג ליסימכיה (Asterolinon).

1. רקפת (Cyclamen) מיוצגת בישראל על ידי רקפת מצויה ורקפת יוונית.
2. ליסימכיה (Lysimachia) מיוצגת בישראל על ידי המינים הבאים:
   1. לִיסִימַכְיָה מְסֻפֶּקֶת (Lysimachia dubia Aiton) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר הגדל בבתי גידול לחים. הכותרת חיוורת ורדרדה, העלים מסורגים, הפרחים ערוכים באשכולות. הנקודות הכהות בטרף העלה ותופעת השנשון העדין בקצה עלה הכותרת שנצפו בליסימכיה, מופיעים גם במרגנית השדה.
   2. מרגנית השדה (.Lysimachia arvensis (L.) U.Manns & Anderb) - ראה ערך
   3. מרגנית קטנה (.Lysimachia foemina (Mill.) U.Manns & Anderb) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר הגדל בשפלה ובהרי יהודה. פרחיו כחולים בהירים, וקוטרם קטן מפרחיו של מרגנית מצויה. עוקץ הפרח אינם ארוכים יותר מהעלה ממנו הוא יוצא. הפריחה מסוף מרץ עד תחילת יולי.
   4. זעריר כוכבני (.Lysimachia linum-stellatum L) - צמח חד-שנתי לא מצוי, מזרח ים-תיכוני ואירנו-טורני. מין זה זעיר וזקוף, גובהו פחות מ-7 ס"מ. הפרחים ירוקים או לבנים, יחידים, חיקיים. עוקצי הפרחים כפופים מטה. הכותרת בעלת צינור קצר דמוי פעמון. הגביע משתייר וארוך פי 3 או 4 מהכותרת. ההלקט עטוף בגביע ונפתח ב-5 קשוות. הזרעים מועטים 2 או 3.
3. אנדרוסק מיוצג על ידי אַנְדְּרוֹסָק חַד-שְׁנָתִי (.Androsace maxima L) נדיר מאוד ובסכנת הכחדה. מין זה הוא צמח עשבוני חד-שנתי נמוך מ-7 ס"מ, העלים ערוכים בשושנת. הפרחים ערוכים בסוכך. צבע הכותרת לבן או ורוד בהיר. הגביע משתייר ומתפרה אונותיו מתארכות עד פי 3 בפרי. נדיר מאוד, בשומרון, בהרי יהודה, במדבר יהודה, בהר הנגב ובאדום. הפריחה מסוף פברואר עד תחילת מאי.
4. ערידה (Samolus) מיוצגת על ידי עֲרִידַת הַבִּיצּוֹת. מין זה הוא צמח עשבוני רב-שנתי (בן קיימא) נדיר, שגדלים בגדות נחלים, ביצות ומעיינות. העלים ערוכים בשושנת, הפרחים לבנים מסודרים באשכולות בחיק החפים. הפריחה מסוף מרץ ועד תחילת נובמבר.
5. בכור-אביב (Primula) מיוצג על ידי בכור-אביב סיני. מין זה הוא צמח עשבוני רב-שנתי, שפרחיו צהובים, אנדמי לסיני, נדיר מאוד ובסכנת הכחדה.

מיני תרבות בישראל

מינים של בכור-אביב (Primula) כמו בכור-אביב שסוע, בכור-אביב חרוטי ובכור-אביב מצוי משמשים כצמחי נוי ביתי.

הן רקפת מצויה והן רקפת יוונית משמשים כצמח נוי ביתי או רק כצמחי נוי.

תמונות

• 
  רקפת מצויה קריית שמונה
• 
  צלקת דמוית קרקפת
• 
  פרי עטוף בגביע משתייר וכתמים על צידם התחתון של העלים
• 
  שערות על הזירים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רקפתיים בוויקישיתוף

• רקפתיים, באתר ITIS (באנגלית)
• רקפתיים, באתר NCBI (באנגלית)
• רקפתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• רקפתיים, באתר Tropicos (באנגלית)
• רקפתיים, באתר GBIF (באנגלית)
• רקפתיים, באתר IPNI (באנגלית)
• רקפתיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)