SES (חברה)
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | OTC Markets Group (SGBAF) |
תקופת הפעילות | 2001–הווה (כ־23 שנים) |
מיקום המטה | טירת בצדורף |
ענפי תעשייה | תעשיית הטלקומוניקציה |
מוצרים עיקריים | לוויין תקשורת |
מנכ"ל | René Steichen |
www | |
SES S.A. היא חברת תקשורת שמספקת שירותי לוויין ללקוחות. החברה הוקמה בשנת 1985 על ידי ממשלת לוקסמבורג. היא נסחרת בבורסה לניירות ערך של לוקסמבורג וב-Euronext. נכון לשנת 2023 חברה מפעילה מעל ל-70 לוויינים במסלול גאוסטציונרי ומסלול לווייני בינוני. בשנת 2021 היא הייתה החברה עם רמת הכנסות הגבוהה בתחומה[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה בשנת 1985 בשם Société Européenne des Satellites (SES) ביוזמת ממשלת לוקסמבורג. בשנת 1988 היא החלה להפעיל את הלוויין הראשון שלה Astra 1A. חברות של רופרט מרדוק היו בין הלקוחות הראשונים.
בשנת 1990 הלוויין שידר לכ-14 מיליון לקוחות. בשנת 1991 השתנה המצב החוקתי בגרמניה והשתחררה אפשרות להתקנת צלחות קליטה בבתים פרטיים. החברה נכנסה לשוק מתפתח זה. בשנת 1996 החלו שידורים דיגיטליים של ערוץ טלוויזיה צרפתי Canal+. בשנת 1998 החלו שידורים לשטח בריטניה. באותה שנה SES הונפקה בבורסה לניירות ערך.
בשנת 1999 הוחלט להרחיב את הפעילות מחוץ ליבשת אירופה ובוצע רכישה של 34% ממניות ספק AsiaSat. בהמשך בוצעו רכישות של 20% של ספק ברזילאי Star One ו-29% של ספק ארגנטינאי Nahuelsat.
בשנת 2001 בוצע רכישה של GE Americom ובעקבות כך החברה קיבלה נוכחות משמעותית באמריקה הצפונית. החברה החלה לפעול בשני זרועות תפעוליות SES Astra ו-SES Americom שביחד הפעילו 41 לוויינים.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 SES המשיכה בהתרחבות תוך רכישת שליטה בספקים מקומיים.
בשנת 2011 בוצע שינוי ארגוני פנימי והיא החלה לפעול תחת השם הנוכחי.
בשנת 2013 החלו שיגורים של לוויינים מסדרה O3B שמיועדים לתקשורת סלולרית, אינטרנט ואספקת שירותים לתעופה, בטחון וממשל. הלוויינים פועלים במסלול לווייני בינוני. המערכת כוללת 20 לוויינים.
בשנת 2014 הופעל מרכז בקרה חדש בפרינסטון ולשליטתו הועברו כמחצית מצי הלוויינים. יתר הלוויינים המשיכו לעבוד תחת מרכז בקרה בלוקסמבורג.
בשנת 2020 SES החלה לפעיל רשת לוויינית Satmed eHealth לתמיכה במערכת הבריאות במדינות מתפתחות.
באוגוסט 2020 נחתם חוזה עם בואינג לבניית לוויינים מסדרה O3b mPOWER. שיגור לווייני הסדרה צפוי להסתיים בשנת 2024.
רשימת לוויינים פעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים חברת SES שיגרה לוויינים ממספר סדרות:
- סדרת SES הופעלה במקור על ידי SES Americom. השיגור הראשון בוצע בשנת 2010. בסך הכול עד לשנת 2022 בוצעו 22 שיגורים.
- סדרת AMC הופעלה במקור על ידי GE Americom. השיגור הראשון בוצע בשנת 1996. בסך הכול עד לשנת 2008 בוצעו 21 שיגורים.
- סדרת ASTRA הופעלה במקור על ידי SES. השיגור הראשון בוצע בשנת 1988. בסך הכול עד לשנת 2014 בוצעו 27 שיגורים.
- סדרת NSS הופעלה במקור על ידי NSS שהייתה חברת בת של SES. השיגור הראשון בוצע בשנת 2002. בסך הכול עד לשנת 2009 בוצעו 14 שיגורים.
- סדרת OB3 ששישוגרים נמשכים גם כיום. השיגור הראשון בוצע בשנת 2013. בסך הכול עד לשנת 2023 בוצעו 24 שיגורים (כולל לוויינים מהדור השני).
בנוסף לכך החברה מפעילה לוויינים שבבעלות צד שלישי.
לווייני SES
[עריכת קוד מקור | עריכה]לווייני AMC
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך שיגור | חללית | אתר שיגור/משגר | יצרן | הערות |
---|---|---|---|---|
13 בנובמבר 1999 | AMC-4 | מרכז החלל הגיאני אריאן 4 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-4" |
21 באפריל 2000 | AMC-6 | קוסמודרום בייקונור פרוטון K |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-6" |
13 בנובמבר 2000 | AMC-8 | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-8" |
19 במאי 2004 | AMC-11 | נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 2 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-11" |
14 באוקטובר 2004 | AMC-15 | קוסמודרום בייקונור פרוטון M |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-15" ותופעל ביחד עם EchoStar |
17 בדצמבר 2004 | AMC-16 ? | נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 5 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-16" |
8 בדצמבר 2006 | AMC-18 | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-18" |
18 באוגוסט 2008 | AMC-21 | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
Thales Alenia Space | שוגר על ידי GE Americom בשם "GE-21" |
לווייני ASTRA
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך שיגור | חללית | אתר שיגור/משגר | יצרן | הערות |
---|---|---|---|---|
20 באפריל 2006 | Astra 1KR | נמל החלל קייפ קנוורל אטלס 5 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי SES Astra |
4 במאי 2007 | Astra 1L | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי SES Astra |
5 בנובמבר 2008 | Astra 1M | קוסמודרום בייקונור פרוטון M |
Astrium | שוגר על ידי SES Astra |
6 באוגוסט 2011 | Astra 1N | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
Astrium | שוגר על ידי SES Astra |
29 בספטמבר 2013 | Astra 2E | קוסמודרום בייקונור פרוטון M |
Astrium | |
28 בספטמבר 2012 | Astra 2F | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
Astrium | |
27 בדצמבר 2014 | Astra 2G | קוסמודרום בייקונור פרוטון M |
Astrium | |
21 במאי 2010 | Astra 3B | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
Astrium | שוגר על ידי SES Astra |
18 בנובמבר 2007 | Astra 4A | קוסמודרום בייקונור פרוטון M |
לוקהיד מרטין | שוגר כ-Sirius 4 על ידי SES Sirius. שינה את שמו בשנת 2010 |
22 במרץ 2014 | Astra 5B | מרכז החלל הגיאני אריאן 5 |
Astrium |
לווייני NSS
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך שיגור | חללית | אתר שיגור/משגר | יצרן | הערות |
---|---|---|---|---|
17 בדצמבר 2002 | NSS-6 | מרכז החלל הגיאני אריאן 4 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי New Skies Satellites |
17 בדצמבר 2002 | NSS-7 | מרכז החלל הגיאני אריאן 4 |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי New Skies Satellites |
12 בפברואר 2009 | NSS-9 | מרכז החלל הגיאני אריאן 4 |
Orbital Sciences | |
3 בפברואר 2005 | NSS-10 | קוסמודרום בייקונור פרוטון K |
Thales Alenia Space | הוזמן על ידי GE Americom ופעל כ-GE-12, בהמשך היה AMC 12 ו-ASTRA 4A |
1 באוקטובר 2000 | NSS-11 | קוסמודרום בייקונור פרוטון K |
לוקהיד מרטין | שוגר על ידי GE Americom ופעל כ-GE-1A |
29 באוקטובר 2009 | NSS-12 | מרכז החלל הגיאני אריאן 4 |
Space Systems/Loral | שוגר על ידי New Skies Satellites |
לווייני O3b
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של SES (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של SES (בצרפתית)
- אתר האינטרנט הרשמי של SES (בגרמנית)
- אתר האינטרנט הרשמי של SES (בספרדית)
- אתר האינטרנט הרשמי של SES (בפורטוגזית)
- אתר האינטרנט הרשמי של SES (ברוסית)
- SES, ברשת החברתית פייסבוק
- SES, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- SES, ברשת החברתית אינסטגרם
- נתוני לוויינים מסדרה SES