שידור דיגיטלי
שידור דיגיטלי הוא השימוש באותות ספרתיים כחלק מטכנולוגיית השידור של הרדיו והטלוויזיה. השידור הדיגיטלי מתקדם בהשוואה לשיטות השידור האנלוגיות. בשיטות השידור הדיגיטליות, רכיבי הקול ורכיבי התמונה מקודדים באופן דיגיטלי (האותות מתורגמים לרצף של סיביות), ולרוב מתווספים אליהם גם נתונים נוספים כגון לוח משדרים, כתוביות ותרגום, ופירוט אודות התוכן המשודר[1]. בדרך כלל, הדיונים והפעולות הקשורות בשידור הדיגיטלי מתמקדים בשידורי הטלוויזיה.
השידור הדיגיטלי החל להיות מיושם ברחבי העולם בשידורי טלוויזיה בלוויין, טלוויזיה בכבלים החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, ולאחר מספר שנים גם בשידור טלוויזיה קרקעי[2][3]. התקן המוביל בעולם לשידור דיגיטלי של טלוויזיה הוא DVB (Digital Video Broadcasting).
יתרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יתרונות שיטת השידור הדיגיטלי (בהשוואה לשידור האנלוגי):
- איכות שמע ותמונה משופרת: השידור הדיגיטלי מאפשר להעביר רזולוציות גבוהות (כמו HDTV ו-4K) ללא עיוותים.
- חסינות להפרעות ורעשי רקע: בשונה מאות אנלוגי, האות הדיגיטלי אינו סובל מרעשי סטטיקה ("שלג" או "רשרושים").
- ניצול יעיל של הספקטרום: טכנולוגיות דחיסה מאפשרות לשדר מספר רב של ערוצים על גבי אותו רוחב פס; שהשימוש ברוחב סרט מצומצם מה שמאפשר הקצאת תדרים לערוצים ושימושים נוספים.
- יעילות אנרגטית: משדרי טלוויזיה ורדיו דיגיטליים צורכים לרוב פחות אנרגיה בהשוואה למשדרים אנלוגיים.
- שידור נתונים ושירותים נלווים: לצד התוכן המרכזי, ניתן להעביר לוח שידורים אלקטרוני (EPG), כתוביות סמויות או כתוביות וערוצי שמע במספר שפות.
- אבטחת מידע משופרת: קל יותר להצפין שידורים דיגיטליים כדי למנוע צפייה בתוכן בתשלום באופן פיארטי.
- אינטגרציה עם מערכות ממוחשבות: מאפשרת ניהול חכם של השידור, מעקב מבוסס מיקום ושילוב תכנים ויכולות של יכולות טלוויזיה אינטראקטיבית. בנוסף הוא מאפשר תאימות וקישוריות למחשבים ולאינטרנט.
פריסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברחבי העולם התקיים תהליך של מעבר לשידור דיגיטלי שלווה בהמשך בהפסקת השידור האנלוגי. הממלכה המאוחדת[4], צרפת וארצות הברית היו בין המדינות הראשונות שהחלו ליישם מעבר זה[3][2].
חברות טלוויזיה בלוויין היו הראשונות בעולם להציע ללקוחותיהם שירות שידור הדיגיטלי, חברת "DirecTV" בארצות הברית ב-1994, חברת "קנאל פלוס" בצרפת ב-1995 ו"סקיי" בבריטניה ב-1996[5][6][7].
החברה הראשונה בעולם שפרסה שידור דיגיטלי באמצעות שידור טלוויזיה קרקעי הייתה חברת "ITV דיגיטל" (שנקרא תחילה און-דיגיטל ONDigital) של תאגיד המדיה הבריטי ITV, בשנת 1998[8]. אולם לאחר ארבע שנות פעילות היא הוכנסה לכינוס נכסים, לאחר שכשלה בתחרות הקשה מול שירותי הלוויין של "סקיי"[9]. חברות טלוויזיה בלוויין נהנו מהיתרון של קלות הפריסה, העברת לקוח בודד בנפרד עם ממיר יחיד, לעומת חברות הטלוויזיה בכבלים שנדרשו לעדכן גם את התשתית שלהם בנוסף לפריסת ממירים חדשים[10].
במרבית המדינות הסתיים המעבר לשידור טלוויזיה דיגיטלי בעשור השני של המאה ה-21[11].
בסוף 2017 הייתה נורווגיה למדינה הראשונה בעולם שעברה לשידורי רדיו דיגיטלי באופן מלא, בתקן DAB, והפסיקה את השידור האנלוגי בתדר FM[12].
שידור דיגיטלי בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת yes הייתה הראשונה בישראל לשדר טלוויזיה באופן דיגיטלי, החל מיום עלייתה לשידור ב-15 ביולי 2000. היא סיפקה ללקוחות ממיר דיגיטלי ובו שירותים שלא נכללו בשירות האנלוגי של חברת הכבלים; דוגמת לוח שידורים על המסך, תקצירי תוכניות, בחירת שפת תרגום, קידוד תוכניות מפני צפיית ילדים וערוצים להזמנת סרטים. הדבר נתן לה יתרון תחרותי ראשוני מול חברות הכבלים[13]. בינואר 2001 אישרה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לחברות הכבלים בישראל גם להתחיל בשידורים דיגיטליים[14], והם החלו לספק אותם ללקוחות באפריל 2001[15]. השידור האנלוגי הופסק כליל על ידי חברת הטלוויזיה בכבלים HOT בשנת 2014[16].
באפריל 2008 פורסם מכרז לפריסת שירות רדיו דיגיטלי בישראל בשיטת DAB[17]. עוד קודם לכך ערכה חברת בזק שידורי ניסוי בשיטה זו בשנים 1996–2007[18]. שירות הרדיו הדיגיטלי נועד להחליף או להשלים את רשת ה-FM בישראל, המכרז כלל זיכיון ל-14 שנה, הקמת תשתית שתתמוך בכ-50 תחנות[19] ומענק הקמה של 25 מיליון שקל[20]; אך לא הוגשה אליו אף הצעה. בינואר 2010 הוגדל מענק ההקמה ל-60 מיליון שקל[21], אך שוב לא הוגשה אף הצעה והמיזם לא הוקם.
ב-3 באוגוסט 2009, החל לפעול בישראל שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי של מספר ערוצי טלוויזיה - עידן+[22]. השידור האנלוגי של טלוויזיה בישראל הופסק ב-31 במרץ 2011[23].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בריאן סטלטר, הניו יורק טיימס, השידור הדיגיטלי אכל את תוכנית הטלוויזיה שלי, באתר הארץ, 3 ביוני 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חני ברבש, דיגיטלי? לא יודע, אבל חושב שזה טוב, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2001
- 1 2 עיכובים בתחילת שידורי ערוצי הלוויין בבריטניה, באתר גלובס, 5 בינואר 1997
רווחי סקאי ברבעון צנחו ב-%98 מהוצאה על טכנולוגיה דיגיטלית, באתר גלובס, 11 בפברואר 1999 - 1 2 ניר נתן, הטלוויזיה הדיגיטלית: אף אחד לא נופל מהכסא - רשמית היא כבר כאן, כלומר בארה"ב, הטלוויזיה הדיגיטלית., באתר גלובס, 6 בינואר 1999
- ↑ ב-BBC נערכים לעידן הדיגיטלי, באתר גלובס, 21 באוקטובר 1998
- ↑ שירלי יום-טוב, הלקוחה הגדולה ביותר תובעת: NDS נתבעת ע"י DirecTV על הונאה ושימוש בסודות מסחריים, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2002
- ↑ שירות בלומברג, פאריס, קאנאל פלוס: חלוצת שידור דיגיטלי, עם אחזקות כדורגל, באתר גלובס, 24 בפברואר 1999
- ↑ גיא הדס, NDS תספק לרשת SKY ממיר וידיאו דיגיטלי חכם, באתר TheMarker, 17 בספטמבר 2000
- ↑ סוזן קאפנר, הניו יורק טיימס, גם הערוצים המסחריים בבריטניה מאבדים צופים, באתר הארץ, 18 ביולי 2001
- ↑ דפנה מאור, בועת הטלוויזיה האירופית, באתר TheMarker, 1 באפריל 2002
- ↑ עומרי כהן, סקופוס תספק לחברת כבלים מובילה בארה"ב מפענחים לשידורים דיגיטליים במאות אלפי דולרים; מדובר כנראה בקומקאסט, באתר TheMarker, 7 ביוני 2006
- ↑ Status of the transition to Digital Terrestrial Television (DSO), באתר איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי
- ↑ איתי שטרן, המהפכה הבאה לא תשודר בישראל, באתר הארץ, 5 בפברואר 2017
- ↑ רוני קורן-דינר, חצי שנה לאחר העלייה לאוויר: רק 20% מלקוחות YES רוכשים את כל הערוצים, באתר TheMarker, 23 בינואר 2001
- ↑ רוני קורן-דינר, העידן הדיגיטלי בכבלים הגיע: מועצת הכבלים אישרה את השידורים הדיגיטליים המסחריים, באתר TheMarker, 2 בינואר 2001
- ↑ רוני קורן-דינר, YES מקום לדאגה, באתר TheMarker, 14 בנובמבר 2001
- ↑ אמיתי זיו, HOT תסגור השירות האנלוגי - מאות אלפים ינותקו מכבלים פיראטיים, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2012
אמיתי זיו, HOT מנתקת את השירות האנלוגי: "התבאסתי, תיכננתי לראות את חצי הגמר", באתר TheMarker, 9 ביולי 2014 - ↑ אמיתי זיו, מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך; בעלי תשתית קיימת וביניהם בזק וחברות הסלולר לא יוכלו להתחרות, באתר TheMarker, 2 באפריל 2008
- ↑ דובי בן-גדליהו, קול מהשמים, באתר גלובס, 27 בינואר 2005
- ↑ ערן גבאי, המכרז להקמת התשתית לרדיו הדיגיטלי כבר בתוך כחודשיים: התשתית תתמוך ב-50 תחנות, אך תחילה רק 20 יורשו לפעול, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2007
- ↑ אמיתי זיו, מכרז הרדיו הדיגיטלי יוצא לדרך: הזוכה יקבל מהמדינה 25 מיליון שקל כמקדמה להצבת התשתית, באתר TheMarker, 10 באפריל 2008
- ↑ לי-אור אברבך, המענק למפעיל הרדיו הדיגיטלי ישולש - ויגדל ל-60 מיליון שקל, באתר גלובס, 3 בינואר 2010
- ↑ אופיר בר-זהר, הטלוויזיה החינמית יוצאת לדרך, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2009
- ↑ אמיתי זיו ובר חיון, מהיום: מערך השידורים האנלוגיים מנותק - ישראל עוברת לדיגיטלי, באתר TheMarker, 31 במרץ 2011
