פאלקון 9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאלקון 9
SpaceX Falcon 9 with Dragon COTS Demo 1 during static fire test.jpg
שיגור החללית דרגון לטיסת המבחן הראשונה שלה על גבי הפאלקון 9
ייעוד משגר לוויינים וחלליות
משפחה פאלקון
יצרן ספייס אקס
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
עלות שיגור 62 מיליון $
גרסאות פאלקון 9 1.0, 1.1, FT,
היסטוריית שיגורים
סטטוס פעיל
אתרי שיגור SLC-40 בקייפ קנברל
SLC-4E, בונדנברג, LC-39A במרכז החלל קנדי
שיגורים 37
הצלחות 35
כשלונות 1[1]
חלקיות 1[2]
שיגור ראשון 4 ביוני 2010
שיגור אחרון 5 ביולי 2017
מטענים ידועים החללית דרגון
יכולת
מטען ל־LEO גרסה רגילה: 22,800 ק"ג
מטען ל־GTO 8,300 ק"ג
מידע נוסף
גובה 70 מטרים
קוטר 3.66 מטרים
משקל 549,054 ק"ג
שלבים 2
שלב ראשון
מספר מנועים 9
סוג מנוע מרלין 1D
דחף 7,607 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 282 שניות (בגובה פני הים)
זמן בעירה 162 שניות
דלק חמצן נוזלי/RP-1
שלב שני
מספר מנועים 1
סוג מנוע מרלין 1D Vac
דחף 934 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 348 שניות (בריק)
זמן בעירה 397 שניות
דלק חמצן נוזלי/RP-1

פאלקון 9אנגלית: Falcon 9) הוא משגר לוויינים וחלליות פרי פיתוח של החברה הפרטית ספייס אקס. המשגר נקרא פאלקון 9 על שם תשעת המנועים שבשלב הראשון שלו.

זהו משגר גדול וכבד. גובהו הוא 70 מטרים (בגרסתו האחרונה), והוא מיועד לשגר לוויינים למסלול נמוך, בינוני ולמסלול גיאוסינכרוני, וכן חלליות מטען בלתי מאוישות וחלליות מאוישות, בעיקר אל תחנת החלל הבינלאומית הנמצאת במסלול לווייני נמוך. המשגר דומה ביכולת הנשיאה שלו למשגרים דלתא 4 ואריאן 5.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה פיתחה במהלך השנים מספר דגמים, כאשר כל אחד מהם חזק יותר ויעיל יותר מקודמו:

  • פאלקון 9 1.0, ממנו שוגרו 5 רקטות בין השנים 2010–2013.
  • פאלקון 9 1.1, ששיפר משמעותית את הביצועים של המשגר, ואפשר ניסויי נחיתה. ממנו שוגרו 15 רקטות בין השנים 2013–2016.
  • פאלקון 9 FT, שהביא עוד שיפור משמעותי בביצועיו של המשגר וביכולות הנחיתה. דגם זה הוא הדגם הפעיל נכון לשנת 2017.

כמו כן, מתוכנן דגם בשם פאלקון כבד, שיוכל לשגר מטען של עד 63 טון למסלול נמוך, ו־27 טון למעבר למסלול גאוסטציונרי.

מחיר השיגור של לוויינים בדגם הרגיל הוא כ־62 מיליון דולר, ובדגם הכבד (שעודו בפיתוח) הוא צפוי להיות כ־90 מיליון דולר. מחירים אלה הם תחרותיים במיוחד לעומת חלופות שיגור אחרות (מחירו של דלתא 4, לדוגמה, הוא כ־120 מיליון דולר). קיימת מגמה להגדיל את משקלם של לווייני תקשורת, וכניסתו לשוק המשגרים של פאלקון 9 היה גורם מעורר בשוק השיגורים וגרר הוזלה במחיר השיגור של טילים נוספים.

שיגור חללית מאוישת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת חוזה שנחתם עם נאס"א, עוסקת החברה בפיתוח חללית מאוישת בשם דרגון 2, אשר תוכל להעלות צוות בן שבעה אסטרונאוטים אל תחנת החלל הבינלאומית. החללית תשוגר לחלל באמצעות המשגר פאלקון 9. השיגור המאויש הראשון של החללית דרגון 2 מתוכנן לאמצע שנת 2018.

אירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנובמבר 2008 נערך ניסוי סטטי למנועי השלב הראשון.
  • במרץ 2010 נערך ניסוי סטטי קצר בו הופעלו מנועי השלב הראשון על כן השיגור - עליו הוצב הטיל המיועד לשיגור.
  • ב־4 ביוני 2010, לאחר דחיות מרובות, שוגר בהצלחה, המשגר לטיסת הבכורה. פאלקון 9 הכניס מטען דמה למסלול סביב כדור הארץ.[3]
  • ב־8 בדצמבר 2010 שוגר פאלקון 9 בפעם השנייה לחלל, כשהוא נושא את החללית דרגון, אף היא מפיתוח החברה, למשימתה הראשונה במסגרת תוכנית COTS. השיגור עבר בהצלחה מלאה.
  • ב־22 במאי 2012, לאחר דחיות רבות, שוגר הפאלקון 9 למשימתו השלישית כשעל גביו חללית הדרגון, ששוגרה למשימתה השנייה במסגרת תוכנית COTS, במהלכה עגנה תחנת החלל הבינלאומית.
  • ב־8 באוקטובר 2012 שוגר הפאלקון 9 כשבראשו חללית דרגון למשימת CRS-1, משימת השירות המבצעית הראשונה של הדרגון אל תחנת החלל הבינלאומית. למרות כשל בשלב הראשון של המשגר וכיבוי אחד ממנועיו בזמן השיגור, הצליח המשגר להכניס את חללית הדרגון בהצלחה למסלול הרצוי.
  • ב־28 ביוני 2015 התפוצץ המשגר באוויר יחד עם מטען שיועד לתחנת החלל הבינלאומית, זמן קצר לאחר שיגורו[4]
  • ב־21 בדצמבר 2015 בוצע שיגור מוצלח של הפאלקון 9 ולראשונה, השלב הראשון הונחת בהצלחה בחזרה לקרקע.[5]
  • ב־8 באפריל 2016 בוצע שיגור מוצלח של הפאלקון 9 ולראשונה, השלב הראשון הונחת בהצלחה על ארבה באוקיינוס האטלנטי.[6]
  • ב־1 בספטמבר 2016 התפוצץ המשגר בזמן ניסוי סטטי. הלוויין הישראלי שנשא, עמוס 6, הושמד בפיצוץ.[7]
  • ב־30 במרץ 2017, בוצעו שיגור ונחיתה ראשונים של משגר ששוגר ונחת בעבר, עם הלוויין SES 10.

עוד טרם ביצוע טיסת ניסוי של המשגר, חתמה החברה חוזים עם מפעילי לווייני תקשורת שונים, ובהם חברת חלל תקשורת הישראלית, מפעילת לוויינים מארגנטינה, חברת EADS אסטריום וחברת ביגלו אירוספייס. זאת בנוסף לחוזי שיגור שנחתמו מול נאס"א, לצורך אספקה לתחנת החלל הבינלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון של טיל פאלקון 9, לאחר נחיתה מוצלחת. בתמונה, נחיתה מוצלחת על רפסודה, לאחר שיגור ציוד לתחנת החלל הבינלאומית באפריל 2016.
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאלקון 9 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדובר ב טיסת סיגנוס SpaceX CRS-7, התפוצצות תוך כדי שיגור. בנוסף ב־1 בספטמבר 2016 התפוצץ המשגר בזמן ניסוי סטטי. הניסוי אינו נחשב כשיגור.
  2. ^ טיסת דרגון CRS-1, המטעד הראשי שוחרר במסלולו, המטעד השני, לווין התקשורת, לא הגיע למסלול הנכון
  3. ^ דו"ח משימה באתר NASA
  4. ^ ynet, עוד כישלון לספייס X: צפו בפיצוץ הרקטה באוויר, באתר ynet, 28 ביוני 2015
  5. ^ הידיעה באתר כלכליסט
  6. ^ אלון מאסק הצליח להנחית טיל ראשון בים, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2016
  7. ^ ניר דבורי, תיעוד: רגע פיצוץ הלוויין הישראלי, "חדשות 2", 1 בספטמבר 2016