Under the Bridge

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"Under the Bridge"
סינגל בביצוע רד הוט צ'ילי פפרז
מתוך האלבום Blood Sugar Sex Magik
יצא לאור 24 בספטמבר 1991 (אלבום)
10 במרץ 1992[1][2] (סינגל)
פורמט CD, קסטה, 7", 12"
סוגה פאנק (Funk), רוק אלטרנטיבי
בי-סייד "Sikamikanico"
"Search and Destroy"
"Soul to Squeeze"
"Fela's Cock"
אורך 4:27
חברת תקליטים האחים וורנר
כתיבה מייקל באלזארי, ג'ון פרושיאנטה, אנתוני קידיס, צ'אד סמית'
הפקה ריק רובין
כרונולוגיית סינגלים של רד הוט צ'ילי פפרז
"Give It Away"
(1991) 		"Under the Bridge"
(1991) 		"Suck My Kiss"
(1992)

Under the Bridge הוא סינגל של להקת הרוק פאנק האמריקאית רד הוט צ'ילי פפרז, ויצא ב-24 בספטמבר 1991[2] כסינגל שני מתוך האלבום החמישי של הלהקה, Blood Sugar Sex Magik. הסולן אנתוני קידיס חיבר את המילים כדי להביע תחושותיו בעת הכתיבה, שכללו בדידות וייאוש, וכמו כן לתת את דעתו בנוגע לשימוש בחומרים נרקוטיים והשפעתם על חייו. בהתחלה, קידיס לא התעניין בחשיפת השיר לחבריי הלהקה, רק עד שהמפיק ריק רובין הפציר בו לעשות כן. חבריי להקתו של קידיס ראו בשיר פוטנציאל רב וחיברו לו לחן. השיר הפך במהרה להצלחה, וטיפס למקום השני ברשימת הבילבורד הוט 100. מאוחר יותר קיבל תואר פלאטינום מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי. לאחר יציאת הקליפ, הפך השיר להצלחה משגשגת כאשר הושמע פעמים רבות בערוץ MTV שלבסוף זיכה אותו בפרס בחירת הקהל מטעם ערוץ זה. "Under the Bridge" אפשר ללהקה להיכנס לתחום המיינסטרים. דייוויד פרייק מהמגזין רולינג סטון מסר כי השיר "באופן מפתיע בעט בלהקה כלפי מעלה אל עשרת הטובים",[3] הצלחת השיר גרמה בחלקה לנפילתו הרוחנית של גיטריסט הלהקה ג'ון פרושיאנטה, שהעדיף כי הלהקה תשמור על פרופיל נמוך יותר. השיר הפך השראה לאומנים אחרים, ועד יום זה נשאר רכיב בלתי נדלה של תנועת הרוק האלטרנטיבי של אמצע שנות ה-90'.

"Under the Bridge" עוקב אחר הסינגל "Give It Away" של הלהקה, כשיר השני שבוצע הכי הרבה פעמים על הבמה; כ-600 פעמים.[4]

מקור והקלטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההפקה של הרד הוט צ'ילי פפרז לאלבום Blood Sugar Sex Magik ביקר המפיק ריק רובין לעיתים תכופות את הסולן קידיס, כדי לצפות בהתפתחות חומרים מוזיקליים חדשים.[5] תוך דפדוף במחברתו של קידיס, מצא רובין פואמה שבכותרתה נכתב "Under the Bridge", ומיד גילה עניין במילים הנוגעות. כאשר הציע רובין להציג את השיר לשאר חברי הלהקה, התנגד קידיס בטענה כי השיר אמוציונלי מדי לדעתו, ולפי כך לא יתאים לסגנונה של הלהקה.[6] בפגישה עם הלהקה, שר קידיס את השיר מול חבריו, ואלו ניגשו ישר אל כלי הנגינה במטרה למצוא לה את הקצב והליווי שיתאים.[6] פרושיאנטה בחר את האקורדים בפתיחה כדי לאזן את האופי הדיכאוני של השיר. "המוח שלי תפס את השיר כממש עצוב" אמר בראיון, "אז חשבתי שאם המילים כה עצובות כדאי שאכתוב אקורדים קצת יותר שמחים".[7]

מילות השיר והמשמעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידיס כתב את רוב מילות השיר בתקופה בה הרגיש מוטרד ומרוקן נפשית. הוא היה נקי מסמים למשך 3 שנים והרגיש כי הפיכחות הרחיקה אותו מחברי להקתו. במשך עבודת הלהקה על האלבום Blood Sugar Sex Magik, פרושיאנטה ופלי עישנו מריחואנה לעיתים קרובות יחד, תוך התעלמות מודעת מקידיס, אשר ניסה לשמור על פיכחותו. בעקבות אירוע זה, קידיס הרגיש כי פרושיאנטה "כבר לא היה בעולמו [של קידיס]". בנסיעה הביתה לאחר חזרה באפריל 1991, קידיס חש ברגשות חדים של אובדן; חבריו הטובים ביותר, פלי ופרושיאנטה, נטשו אותו בצורה מסוימת. תחושת העצבות שתפסה אותו גרמה לו להיזכר בתקופת ההתמכרות להרואין וקוקאין, שקרתה במהלך יחסיו עם חברתו לשעבר איון סקיי. הדחייה שקידיס הרגיש, יחס עם הזיכרונות מהשימוש בסמים, הובילו לרגשות מעורבלים של מצוקה: "הבדידות שהרגשתי עוררו זיכרונות מהזמן שביליתי עם איון וכמה שהבחורה הזאת הייתה מוכנה להעניק לי את כל אהבתה, ובמקום לאמץ את זה, הייתי בעיר התחתית עם גאנגסטרים מזריק ספידבולים מתחת לגשר".

רגשות הזרות שהרגיש קידיס מחבריי להקתו הובילו אותו לחשוב כי העיר לוס אנג'לס, הייתה ידידתו היחידה; "הרגשתי חיבור רוחני ביני לבין העיר שלי. ביליתי זמן כה רב בשוטטות ברחובות לוס אנג'לס וטיפוס בין גבעות הוליווד, עד שהרגשתי כאילו ישנה ישות לא אנושית, כמו מין רוח, הנמצאת בעיר ושומרת עליי כל הזמן".[3] השורות Sometimes I feel like / My only friend / Is the city I live in / The City of Angels / Lonely as I am / Together we cry" מראות קישור ישיר לתחושת הבדידות של קידיס. למרות רגשות אלו, קידיס האמין כי חייו טובים יותר ללא הסמים, כפי שאמר בריאיון למגזין הרולינג סטון: "לא משנה כמה עצוב או בודד הייתי, הדברים היו פי מיליון אחוז טובים יותר מאשר שהיו לפני שנתיים כשהייתי משתמש בסמים. אין השוואה".[3] הרעיון האופטימי הוליד את פזמון השיר: "I don't ever want to feel / Like I did that day / Take me to the place I love", המקום שהוא אוהב, כפי שצוין בשורה האחרונה, הוא בעצם המקום בו נמצאים חבריי להקתו, חבריו ומשפחתו.[3][8]

אחד מהבתים הבולטים ביותר בשיר עוסק בהשפעות ההרסניות של הסמים על חייו של קידיס, ובמיוחד על הרס מערכות היחסים שהיו לו.[9] בהתבססות על אחת החוויות של קידיס מן העבר, הבית של "Under the Bridge" מציג את מאמצו להתקבל לתוך טריטוריה של כנופיה מתחת לגשר במטרה לקנות סמים. קידיס נאלץ להעמיד פנים שאחותו של אחד מחברי הכנופיה היא למעשה ארוסתו, דבר שאמר כדי שיאפשרו לו להיכנס. אף על פי שהצליח לרכוש את הסם, קידיס החשיב את הרגע ההוא כאחד הרגעים הקשים בחייו, כיוון שהחוויה מראה את הרמה אליה היה מסוגל לשקוע כדי להאכיל את התמכרותו.[3][9] בגלל אירוע זה, הסולן מסרב לחשוף את מיקום הגשר, אף על פי שציין כי הוא ממוקם בעיר התחתית בלוס אנג'לס.[3] תוך חשיפת רמזים במספר ראיונות ובאוטוביוגרפיה שלו Scar Tissue, הכותב מארק האסקל סמית' הסיק כי הגשר שהיווה את ההשראה לכתיבת השיר נמצא בעיר, בפארק בשם "פארק מקארתור".[10] מיקום אפשרי אחר כולל את תעלת בלמונט, הממוקמת כקילומטר ממקארת'ור פארק,[11] וכפי שצוין לאחרונה, גם את הגשר החוצה את רחוב "הובר" (Hoover st.) בקרבת העיר התחתית.[12]

מוזיקה וקומפוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Under the Bridge" מבוצע במשקל של 4/4 בסולם לה מז'ור, אחרי שיפטינג (שינוי סולם ללא מודולציה) ממי מז'ור אחרי הבית הראשון.[13] השיר מהווה תפנית חשובה בסגנונו המוזיקלי של קידיס, אשר בילה את רוב קריירת המוזיקה שלו בשירה מהירה, בגלל יכולתו המוגבלת לשיר צלילים גבוהים.[14] השיר מתחיל בפתיחה במהירות איטית - בינונית על הגיטרה, אותה מנגן פרושיאנטה, כפי שמסר בראיון: "הנגינה התבססה מאוד על השיר "Little Wings" של ג'ימי הנדריקס משנת 1967.[15] ברגע בו קידיס מתחיל לשיר את הבית הראשון, נגינת הגיטרה הופכת נמרצת יותר עד הגעתה לאקורד המתמשך Emaj7 (מי מז'ור עם דרגה שביעית מוגבהת), אקורד זה גורם למין 'השהייה' של הזרימה; השהייה זו מופרת עם נגינתו של המתופף צ'אד סמית' על מצילת היי-האט סגורה בטמפו בינוני - מהיר.[13] פרושיאנטה לקח את הרעיון לאקורד Emaj7 מהגיטריסט הבריטי מארק בולאן, המנגן בלהקת הגלאם רוק הנקראת טי רקס (להקה), מהשיר "Rip Off", מתוך האלבום "Electric Warrior", כפי שציין פרושיאנטה.[14]

השיר ממשיך בבית נוסף ואחריו פזמון, בו נכנסת גיטרת הבס, בנגינתו של פלי. אחרי הבית הבא מנוגן בשנית אקורד Emaj7 המביא לאותה השהייה כמו זו שלאחר הבית הראשון, מלבד שהפעם מלווה האקורד בנגינת התופים והבס. הפזמון השני מוביל לבית מסוג שונה מהקודמים לו, בו צ'אד סמית' מתחיל לנגן על התופים, ומאוחר יותר מצטרפת מקהלה, שממשיכה לשיר עד הסוף בליווי הבס והגיטרה בלבד.

יציאת השיר והביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל הראשון מתוך האלבום "Blood Sugar Sex Magik" היה "Give It Away"[16] אשר הגיע למקום הראשון במצעד השירים "Modern Rock Tracks" של בילבורד בשלהי שנת 1991.[17] חברי הלהקה לא ציפו ש-"Under the Bridge" יהיה סינגל כה מוצלח, אך ראו בו את הפוטנציאל השיווקי. תאגיד ההקלטות "האחים וורנר" שלח נציגי חברה לאחת ההופעות של הלהקה, כדי "להחליט איזה שיר יהיה הסינגל הבא. כאשר פרושיאנטה החל לנגן את "Under the Bridge" קידיס פספס את רגע כניסתו לשירה, והקהל כולו החל לשיר את השיר במקומו. קידיס היה "נבוך שדפקתי את השיר מול החבר'ה של וורנר [...] אני מתנצל שדפקתי הכל, אך הנציגים אמרו 'דפקת הכל? אתה צוחק עלינו? כשכל ילד מהקהל מתחיל לשיר את השיר, זה סינגל בשבילנו'".[18]

"Under the Bridge" הפך לסינגל השני מהאלבום במרץ 1992; הסינגל כיכב כ-26 שבועות (בהצטברות) ברשימת ה"בילבורד הוט 100", וטיפס למקום השני, מאחורי השיר "Jump" של Kris Kross.[18][19] לסינגל ניתן פלאטינום מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי.[20] הביקורות על השיר "Under the Bridge" היו חיוביות באופן גלובלי. טום מון מהמגזין "רולינג סטון" הרגיש כי השיר "חשף ממדים חדשים. מחלקת הקצב מראה סקרנות גוברת במרקמים והניואנסים האפשריים באולפן".[21] בן דיפיאטרו מה"ריצ'מונד טיימס-דיספאץ'" שיבח את האלבום כשלם, אך בראש ובראשונה התרשם מהיכולת של הצ'ילי פפרס לצאת לצאת מסגנונה האחיד של ההארד רוק, ולהוסיף גם קטעים אטיים ורגועים יותר: "ישנם עדיין קטעים רבים של פאנק שאפשר לזוז מהם, אך הקטעים הטובים ביותר הם האטיים יותר, כמו השיר 'Under the Bridge'".[22]"Under the Bridge" נכנס להרבה רשימות בדוגמת "...השירים הטובים ביותר". בשנת 2002 מגזין המוזיקה Kerrang! דירג את השיר במקום השישי ברשימתם "100 Greatest Singles of All Time".[23] המגזין "Q" דירג את השיר במקום ה-180 ברשימתם "1001 Best Songs, Ever".[24] המגזין "לייף" כלל את "Under the Bridge" בלקט "40 Years of Rock & Roll, 5 Songs Per Year 1952–1991", כשהשנה הייתה 1991.[25] בנוסף, השיר הגיע למקום ה-15 ברשימת "100 השירים הגדולים של שנות ה-90" של ערוץ VH1.[26] "רולינג סטון" ו־MTV ערכו רשימה של "100 שירי הפופ הגדולים ביותר מאז הביטלס" בשנת 2000, עם השיר "Under the Bridge" במקום ה-54.[27] כמו כן דורג השיר במקום ה-98 ברשימת ה-"100 Greatest Guitar Songs of All Time" של מגזין ה"Rolling Stone".[28]

וידאו קליפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרושיאנטה עומד על פדסטל לצילומי הווידאו של השיר "Under the Bridge"

הווידאו קליפ לשיר "Under the Bridge" בוים על ידי גאס ואן סנט, שצילם ותיעד את חברי הלהקה כששהו בחברת ההקלטות "The Mansion". בנוסף, הוא סיפק את האומנות לגב האלבום "Blood Sugar Sex Magik".[29] ואן נסט הכיר את הבסיסט פלי דרך תפקידו בסרט "איידהו שלי".[7] חברי הלהקה חלקו כבוד לואן סנט הן כאדם והן כאומן, והיו במצב רוח מרומם כאשר הסכים לביים את הקליפ לשיר "Under the Bridge".[30] פלי מסר על הווידאו כי "זה הדבר שבאמת גרם ללהקה לפרוץ את מחסומי המיינסטרים האמריקאי ותרבות הפופ הכלל עולמית".[7]

הסרטון צולם ברחובות לוס אנג'לס, ובאולפנים לשלב עריכת הסאונד. הסרטון מתחיל עם פרושיאנטה עומד לבדו על פדסטל כשלובש חולצת צווארון עם פסי אדום-לבן, מכנסי חאקי חומים, נעליים חומות, וכובע צ'ולו. הוא מנגן על מודל טורקיז 1966 של פנדר ג'אגואר, ומאחוריו רקע של מדבר ושמיים מעוננים הפוכים. צילו מוקרן על הצד השמאלי בו הוא עומד. את הבגדים שלב באותו היום, בחרה חברתו של פרושיאנטה באותה התקופה, טוני אוסוולד. פרושיאנטה זוכר את תגובתו של ואן סנט למראהו: "כאשר הגעתי לאולפן, גאס ואן סנט רק בהה בי ולאחר מכן אמר 'אלוהים! אני כל כך שמח שחבשת את הכובע הזה. אני כל כך שמח שלבשת את החולצה הזו. הו! המכנסיים האלה נהדרים אני כל כך שמח שלבשת אותם'".[7] סרטון זה מסמן מעבר עיקרי בהתנהגותו של פרושיאנטה מול המצלמה; הוא חדל מהקפיצות הלהוטות שנהג לעשות בווידאו קליפים קודמים.[7]

כשקידיס מתחיל לשיר הוא נראה שטוף תחת אור סגול עם כוכבי פלואורסצנט ברקע, מוקפים בעננים. כשהמצלמה מתקרבת, תמונה של עירו של ואן סנט, פורטלנד מוטבעת במסך בסופראימפוזיציה מסנטרו של קידיס מטה. פלי והמתופף צ'אד סמית' נראים בתמונה כשמתחילים לנגן בכליהם. ואן סנט ביקש כי הסופראימפוזיציה תהווה מוטיב מרכזי בסרטון; הרעיון הגיע מפרויקט עליו עבד עם הסופר ויליאם ס. בורוז.[7] הסצנות באולפן משולבות עם סצנות המראות את קידיס הולך ברחובות לוס אנג'לס, כשלובש חולצת טי-שירט לבנה ועליה מודפס "To Hell And Back"; כשהולך, המצלמה מתמקדת באנשים שונים מהרחוב. ניתן לראות, בנקודות שונות בסרטון, את קידיס עומד לצד תעלת בלמונט לפני סגירתה. צילומים אלו, לפי קידיס, היו הכרחיים; הוא הרגיש כי צילומי הסטודיו לבדם אינם יספיקו כדי להעביר את התחושות שביקש להעביר: "בפעם הראשונה שצילמנו את הווידאו הכל צולם בסטודיו, ולא נראה כי כל מה שציפינו לצלם נראה בתוצר הסופי, היה צריך עוד; מה שהיה צריך זה שילוב עם צילומי חוץ, בסגנון רחובות-לוס-אנג'לס".[7] לקראת הסוף, קידיס נראה כשרץ לאורך נהר לוס אנג'לס ב-Slow Motion; הרקע הוא צילום של פצצה גרעינית מתפוצצת. הסרטון נגמר במספר תמונות של הלהקה, במעבר סופראימפוזיציה, שלאחריהן נראה פרושיאנטה מנגן לבדו על פדסטל - כאשר הפעם, במקום שמיים ועננים, נראה תצלום הפוך של גלי ים.

MTV הציב את הווידאו קליפ של "Under the Bridge" על הכוונת[31]; בטקס ה־VMA של MTV בשנת 1992, הצ'ילי פפרס הובילו את המועמדויות, ונכללו בקטגוריות "הסרטון הטוב ביותר", "הקבוצה הטובה ביותר", וכמו כן "הבימוי הטוב ביותר".[32][33] הלהקה זכתה עבור "Under the Bridge" בקטגוריות "פריצת השנה" ו-"סרטון בחירת הקהל"; הסרטון של הלהקה לשיר "Give It Away" זכה בקטגוריה "הבימוי אמנותי השנה בקליפ".[33] בנוסף על אלו, הסרטון דורג במקום ה-8 בסקר קוראים של העיתון שיקגו טריביון, בשם "The Best and Worst of '92".[34]

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתו הרחבה של השיר הפכה אותו לנכס צאן ברזל ברפרטואר ההופעות החיות.[35] שלא כמו שירים אחרים של הלהקה, "Under the Bridge" אינו מבוצע בסטייה מאיך שהוקלט באלבום, ומלבד ביצועים אקוסטיים, שומר על אופיו המקורי כפי שנשמע באלבום Blood Sugar Sex Magik. קידיס, לעומת זאת, ידוע לשמצה במגבלות המנעד של קולו, והיכולת הלקויה להגיע לצלילים גבוהים בהופעות חיות.[3][35][36] הסולן ציין כי לעיתים הוא שוכח מילים בבתים או מארגן אותן מחדש.[37] לכן, השיר סבל לעיתים קרובות ממגבלותיו של קידיס בתחום השירה. אחרי שיצא כסינגל בשנת 1992, השיר נכלל כמעט בכל הופעות הלהקה; פרושיאנטה, לעומת זאת, החל להזניח את נגינתו בשיר ואהדתו אל הפופולריות שלו, ולעיתים ניגן פתיחות מסורבלות שבלבלו את קידיס בכוונה.[37] דוגמה לכך קרתה במהלך תוכנית הלילה הפופולרית סאטרדיי נייט לייב ב-22 בפברואר 1992. קידיס אמר כי המהלך "הרגיש כאילו נדקרתי בגב ונתליתי לייבוש מול כל אמריקה, בזמן שפרושיאנטה היה בפינה החשוכה, מנגן ניסויים דיסוננטיים לא מכוונים."[37] הגיטריסט השתמש בפדאל דיסטורשיין לבית הסוגר, וצרח אל תוך המיקרופון בזמן שסיפק קולות רקע שונים לחלוטין משתכננה הלהקה.[38] למרות כל אלו, מכירות האלבום טיפסו אל השיא לאחר הופעה זו.[37]

בתקופות מסוימות, גם קידיס נטש את השיר, בייחוד כשהרגיש ניתוק רגעי מן המילים.[39] בשנים האחרונות, לעומת זאת, קידיס חש רצון מחודש לביצוע השיר: "אף על פי שהיו פעמים בהן עברתי הלאה מהשיר הזה, כעת אני מגלה אותו מחדש ומרגיש קרוב אליו, ואני מרגיש כי הוא עדיין מחזיק בכוח, חיים ומטרה שהיו לו כשיר."[39] פרושיאנטה מרגיש כי גמישות השיר היא זו שתרמה להצלחתו: "ברוב הזמן זה הוא המרכיב של להיט; אתה יכול לשמוע אותו שוב ושוב בלי שיאבד את המשמעות, אך אתה כן עובר דרך מספר מחזורי הבנה."[39] פלי מאמין כי הסיבה שהשיר זכה לתחייה בסיבה לביצועו, בעיקר בזכות חזרתו של פרושיאנטה ללהקה משנת 1998–2009 לאחר שפרש ב-1992. פלי האמין כי היה זה הכרחי להפגיש את כל ארבעת חברי הלהקה יחד, בשביל לבצע את הלהיט אותו כתבו באותו הרכב בדיוק.[40] השיר "Under the Bridge" נוגן בפסטיבל וודסטוק 1999, בו כיכבו הרד הוט צ'ילי פפרס. אלה ניגנו כהופעת הסגירה המרכזית. ניסיונות לפזר בין הקהל נרות שיודלקו במהלך השיר סוכלו. הקהל, שכבר החל להתפזר מחוסר סבלנות, יצר מדורה מקומית במקום הנרות. מיד לאחר מכן, מספר אנשים מהקהל החלו לתקוף באלימות לאחר שמספר נשים שביצעו ריקוד "פוגו" ו"קפיצת קהל", נאנסו בפרהסיה, ורכושם של אנשים מהקהל הוחרם.[41][42][43][44]

הופעות בולטות אחרות היו בטירת סליין באוגוסט 2003, מול 80,000 איש,[45] ובשנת 2004 בהייד פארק בלונדון, הוערך כי לאורך 3 ימים נאספו 250,000 איש לצפות בהופעה.[46] זאת הוקלטה, ושוחררה כאלבום ההופעות החיות הראשון של הלהקה, האירוע הפך לבעל אחת ההופעות המכניסות ביותר למרכז הופעות אחד, עם הכנסות כוללות של 17.1 מיליון דולר.[46]

גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "Under the Bridge" זכה לגרסאות כיסוי רבות מאז יציאתו בשנת 1992.[47] השיר בוצע ככיסוי לראשונה בשנת 1994 על ידי הא-קפלה "The Flying Pickets" מאלבומם The Original Flying Pickets: Volume 1. זמר הג'אז הידוע פרנק בנט ביצע את השיר תוך היתוך של אלמנטים של ביג בנד וביבופ, כחלק מאלבומו Five O'Clock Shadow משנת 1996. אמן היפ הופ מוס דף כלל את הבית הראשון מהשיר "Under the Bridge" בשירו "Brooklyn", באלבום משנת 1999 Black on Both Sides. מוס דף, שינה במילים את השורה "the city I live in, the City of Angels" המתייחסת לעיר לוס אנג'לס, למילים "the city I live in is beautiful Brooklyn," כדי שיתאימו לכוונת השיר.[48] טוני האדלי ביצע את השיר באלבומו משנת 1995 Obsession. התזמורת הפילהרמונית המלכותית של בריטניה, ביצעה עיבוד תזמורתי לשיר "Under the Bridge" במספר הופעות בהן ביצעו באופן קלאסי שירי רוק.[47]

להקת ההיפ-הופ האלטרנטיבי ג'ים קלאס הירוז ביצעו את השיר "Under the Bridge" באלבום משנת 2006 Punk Goes '90s, אלבום שקיבץ להיטים פופולריים משנות ה-90' ובוצעו בידי אמנים עכשוויים שונים.[47] ג'ים קלאס הירוז המשיכו לבצע את השיר בסיבובי ההופעות החיות שלהם; הסולן טרווי מקוי אמר "זה שיר חסר תקופה. זה אחד מהשירים האלה שאתה שומע ואומר 'לעזאזל! איך השיר הזה יצא רק עכשיו?'"[49] גרסת הכיסוי המוצלחת ביותר לשיר "Under the Bridge" יצאה בשנת 1998 בידי להקת הפופ הבריטית/קנדית אול סיינטס והגיע למקום ראשון בבריטניה. גרסה זו הוציאה את הבית האחרון שמילותיו מדסקסות על שימוש בסמים.[50] אולם, חברי להקת הצ'ילי פפרס, לא היו מרוצים מגרסה זו; קידיס הרגיש כי גרסת הכיסוי איבדה מטעמה, ויחד עם 'הדחת' הבית האחרון, אבדה המשמעות האישית אליה קידיס התכוון.[51]

רשימות השמעה ופורמטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסטה/CD/7" (1991)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Give It Away" - 4:43
CD (1991)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Sikamikanico" (previously unreleased) – 3:23
  3. "Soul to Squeeze" (previously unreleased) – 4:50
  4. "Search and Destroy" (previously unreleased) – 3:34
7", קסטה (1991)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. The Righteous & the Wicked (album) – 4:08
12" (1991)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Search and Destroy" (previously unreleased) – 3:34
  3. "Soul to Squeeze" (previously unreleased) – 4:50
  4. "Sikamikanico" (previously unreleased) – 3:23
UK CD1 (1994 UK - הוצאה חוזרת)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Sikamikanico" (previously unreleased) – 3:23
  3. "Suck My Kiss" (live) – 3:45
  4. "Search and Destroy" (previously unreleased) – 3:34
UK CD2 (1994 UK - הוצאה חוזרת)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Fela's Cock" (previously unreleased) – 5:10
  3. "I Could Have Lied" (הופעה חיה) – 4:33
  4. "Give It Away" – 3:43
7", תקליט ויניל (1992)
  1. "Under the Bridge" – 4:24
  2. "Sikamikanico" (previously unreleased) – 3:23
7" Blue Vinyl (1994 UK - הוצאה חוזרת)
  1. "Under The Bridge" - 4:24
  2. "Suck My Kiss" (live) - 3:45

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מאנגלית)

  • Apter, Jeff (2004). Fornication: The Red Hot Chili Peppers Story. Omnibus Press. ISBN 1-84449-381-4.
  • Kiedis, Anthony; Sloman, Larry (2004). Scar Tissue. Hyperion. ISBN 1-4013-0101-0.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Under the Bridge — Red Hot Chili Peppers, Last.fm, ‏2023-09-15 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Red Hot Chili Peppers | Timeline, web.archive.org, ‏2020-06-11
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 David Fricke (25 ביוני 1992). "The Naked Truth". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-2007-10-13. נבדק ב-2007-08-10. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ http://www.setlist.fm/stats/red-hot-chili-peppers-13d68969.html
  5. ^ Kiedis, Sloman, 2004. pp. 266–268
  6. ^ 1 2 Kiedis, Sloman, 2004. p. 267
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 The Making of "Under the Bridge"; Red Hot Chili Peppers Greatest Hits
  8. ^ Red Hot Chili Peppers Funky Monks. Warner Bros. Records. May 1992.
  9. ^ 1 2 Apter, 2004. pp. 223–225
  10. ^ "Report: Bridge from Chili Peppers' 'Under the Bridge' Identified in L.A." Rolling Stone. 25 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-20 באוקטובר 2012. נבדק ב-20 באוקטובר 2012. Smith ruled out several bridges in this area before determining that it is most likely that the singer was referring to a small pedestrian tunnel underneath Wilshire Boulevard cutting through MacArthur Park {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "MyNY - NothingButTruth's comments".
  12. ^ "CityPages The Red Hot Chili Peppers' Bridge Is Not Where You Think It Is". אורכב מ-המקור ב-2014-12-30. נבדק ב-2015-11-23.
  13. ^ 1 2 Blood Sugar Sex Magik Guitar Recorded Versions, pp. 51–55
  14. ^ 1 2 John Frusciante. February 8, 2001 at the Paradiso.
  15. ^ Under the Bridge, סרטון באתר יוטיוב
  16. ^ Kiedis, Sloman, 2004. pp. 280–281
  17. ^ "Red Hot Chili Peppers Artist Chart History: Singles". Billboard.
  18. ^ 1 2 Apter, 2004. pp. 234–235
  19. ^ "'Under the Bridge' Chart Performance Week Of June 20, 1992". Billboard. נבדק ב-2015-03-08.
  20. ^ "Certification Database". RIAA. נבדק ב-2008-06-04.
  21. ^ Tom Moon. "Blood Sugar Sex Magik Review". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-2008-01-17. נבדק ב-2008-01-21.
  22. ^ Dipietro, Ben. "Guitarist Burns Red Hot Chili Peppers." Richmond Times-Dispatch. June 7, 1992.
  23. ^ "100 Greatest Singles of All Time". Kerrang!. נבדק ב-2008-01-21.
  24. ^ "1001 Greatest Songs of All Time." Q. December 2002.
  25. ^ "40 Years of Rock & Roll, 5 Songs Per Year 1952–1991". Life. אורכב מ-המקור ב-2008-01-01. נבדק ב-2008-01-21.
  26. ^ "100 Songs of the 90s". VH1. בנובמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "100 Greatest Pop Songs Since The Beatles." Rolling Stone. December 7, 2000.
  28. ^ .Retrieved 2011-01-24.
  29. ^ Blood Sugar Sex Magik liner notes.
  30. ^ Apter, 2004. p. 230
  31. ^ Apter, 2004. pp. 244–249
  32. ^ Hastings, Deborah (July 9, 1992). "Red Hot Chili Peppers Lead Nominations." Associated Press.
  33. ^ 1 2 "Red Hot Chili Peppers Top at MTV VMA's." Worcester Telegram & Gazette. September 11, 1992.
  34. ^ Cheng, Jim (February 12, 1993). "The Best and Worst Of '92." Chicago Tribune.
  35. ^ 1 2 Apter, 2004. pp. 252–255
  36. ^ Sanneh, Kelefa (22 במאי 2003). "The Red Mellowed Out Chili Peppers". הניו יורק טיימס. נבדק ב-2008-04-22. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 3 4 Kiedis, 2004. pp. 284–293
  38. ^ Apter, 2004. p. 243
  39. ^ 1 2 3 "Red Hot Chili Peppers iTunes Exclusive Interview." iTunes Originals. November 2007.
  40. ^ Apter, 2004. pp. 342–349
  41. ^ Wartofsky, Aolna (27 ביולי 1999). "Woodstock '99 Goes Up in Smoke". The Washington Post. נבדק ב-2007-06-28. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Kiedis, Sloman, 2004. p. 424
  43. ^ "Police investigate alleged rapes at Woodstock '99". CNN. 29 ביולי 1999. נבדק ב-2007-06-28. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "Repeated Violence". The Lantern. אורכב מ-המקור ב-2012-04-14. נבדק ב-2007-06-28.
  45. ^ "Live At Slane Castle". Play.com. נבדק ב-2007-07-21.
  46. ^ 1 2 Waddell, Ray (ביוני 2007). "Chili Peppers Hot in London's Hyde Park". Yahoo! Music. נבדק ב-2008-01-20. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 3 "'Under the Bridge' List of Covers". Allmusic. אורכב מ-המקור ב-2009-06-03. נבדק ב-2008-04-27.
  48. ^ Apter, 2004. p. 319
  49. ^ "'Under the Bridge' cover performed live". YouTube. נבדק ב-2008-04-27.
  50. ^ Roberts, David, ed. (2006). "British Hit Singles & Albums" (19th ed.). HIT Entertainment. ISBN 1-904994-10-5.
  51. ^ Apter, 2004. p. 335


רד הוט צ'ילי פפרז
אנתוני קידיס • ג'ון פרושיאנטה • מייקל "פלי" באלזארי • צ'אד סמית
ג'וש קלינגהופר • הלל סלובק • ג'ק איירונס • קליף מרטינז • ג'ק שרמן • אריק מרשל • ג'סי טוביאס • דייב נבארו • די. אייץ'. פליגרו • דווין מקנייט
אלבומי אולפן The Red Hot Chili Peppers • Freaky Styley • The Uplift Mofo Party Plan • Mother's Milk • Blood Sugar Sex Magik • One Hot Minute • Californication • By the Way • Stadium Arcadium •‏ I'm with You •‏ The Getaway •‏ Unlimited Love •‏ Return of the Dream Canteen
אלבומים נוספים The Abbey Road E.P. • Live in Hyde Park
אלבומי אוסף What Hits!? • Live Rare Remix Box • The Plasma Shaft • Out in L.A. • Under the Covers: Essential Red Hot Chili Peppers • The Best of Red Hot Chili Peppers • Greatest Hits • iTunes Originals
ערכים נוספים What Is This?‏ • Ataxia‏ • EMI‏ • האחים וורנר • Scar Tissue (ספר) • ריק רובין • מייקל ביינהורן
דיסקוגרפיה של רד הוט צ'ילי פפרז • קטגוריה:רד הוט צ'ילי פפרז
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Under_the_Bridge&oldid=38254032"