גאס ואן סנט

גאס ואן סנט
Gus Van Sant
	גאס ואן סנט, 2007
לידה	24 ביולי 1952 (בן 71); קנטקי, ארצות הברית
שם לידה	Gus Green Van Sant, Jr.
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1982
עיסוק	במאי קולנוע
מקום לימודים	בית הספר לעיצוב רוד איילנד; Catlin Gabel School; תיכון דריאן ;
פרסים והוקרה	פרס דקל הזהב (2003); פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (2003) ;
	פרופיל ב-IMDb

גאס ואן סאנט ג'וניור (באנגלית: .Gus Green Van Sant, Jr;‏^[1] נולד ב-24 ביולי 1952 בקנטקי) הוא במאי קולנוע אמריקאי, תסריטאי, צלם, מוזיקאי ומחבר. הוא היה מועמד לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר על סרטו "סיפורו של ויל האנטינג" משנת 1997 ועל סרטו "מילק" משנת 2008, וזכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן 2003 על סרטו "אלפנט".^[2] ואן סאנט מתגורר בפורטלנד, אורגון. ואן סנט הוא הומוסקסואל, וסרטי הקולנוע שלו מאופיינים בתמות הומוסקסואליות ושאר נושאים הקרובים לתרבויות שוליים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן סנט החל את עשייתו הקולנועית בבימוי סרטוני פרסומות. באמצע שנות השמונים החל לביים סרטי קולנוע, וכן הפיק, כתב תסריטים, הלחין ואף ערך את סרטיו אלה, שהיו סרטים קצרים בני מספר דקות בלבד. סרטו הראשון באורך מלא היה "Mala Noche" בשנת 1985, שלאחריו בא סרטו הידוע הראשון, "דראגסטור קאובוי" (1989) שבו מככבים מאט דילון והת'ר גראהם. הסרט זיכה את ואן-סנט בפרסים רבים, בהם פרסים בפסטיבל ברלין ושלושה פרסים מטעם איגוד המבקרים האמריקני.

פריצתו הגדולה של ואן סנט באה כשביים ב-1991 את "איידהו שלי". הבימוי הרגיש בסרט זה הקנה לו שם בינלאומי והצלחה קופתית. בהמשך ביים את הקומדיה הכושלת "גם לבוקרות יש רגעים קודרים", בו שיחקה אומה תורמן בתפקיד הראשי, ואת הסרט "פיתוי קטלני" שהביא לניקול קידמן את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הקומית.

ב-1997 ביים את סרטו המצליח והידוע מכולם, "סיפורו של ויל האנטינג", שגרף 9 מועמדויות לפרס אוסקר ובהן מועמדות לפרס הבימוי הטוב ביותר. אחר כך ביים גרסה מחודשת לסרטו הקלאסי של אלפרד היצ'קוק, "פסיכו", כשהעתיק, למעשה, את הבימוי של היצ'קוק, כאשר רק השחקנים השתנו. סרט חשוב אחר שביים הוא "למצוא את פורסטר", בכיכובו של שון קונרי.

מראשית שנות האלפיים התמקד ואן סאנט בבימוי סרטים פרטיקולריים וניסיוניים: "ג'רי" (2002), סרט סוריאליסטי על מטיילים האובדים במדבר, ו"אלפנט" (2003), זוכה פרס דקל הזהב ופרס הבימוי בפסטיבל קאן, סרט ששאב את השראתו מהטבח בתיכון קולומביין. ב-2005 ביים את הסרט "ימים אחרונים", דרמה מוזיקלית בה מגלם מייקל פיט את קורט קוביין.

ב-2008 ביים את הסרט "מילק" שהיה מועמד לשמונה פרסי אוסקר, בהם פרס הבמאי. הסרט זכה בשני פרסים, אחד עבור השחקן הראשי (שון פן) ואחד עבור התסריט המקורי (דסטין לאנס בלאק).

בשנת 2016 ביים את הסרט "ים של עצים" בכיכובם של נעמי ווטס ומתיו מקונוהיי.

ביולי 2018 יצא סרטו "אל תדאג הוא לא יגיע רחוק ברגל" המבוסס על חייו של צייר הקריקטורות השערורייתי ג'ון קלאהן, שמת בשנת 2010. ון סנט, בילה שעות רבות בשיחות עם קאלהן אשר סיפר לו על התמכרותו הקשה לאלכוהול והפיכתו למשותק בעקבות תאונת דרכים. בסרט, מגלם את דמותו חואקין פיניקס.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	סרט
1985	לילה רע
1989	דראגסטור קאובוי
1991	איידהו שלי
1993	גם לבוקרות יש רגעים קודרים
1995	פיתוי קטלני
1997	סיפורו של ויל האנטינג
1998	פסיכו
2000	למצוא את פורסטר
2002	ג'רי
2003	אלפנט
2005	ימים אחרונים
2007	פרנויד פארק
2008	מילק
2011	חסר מנוחה
2012	אדמה מובטחת
2015	ים של עצים
2018	אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל
2024	אויבות: קפוטה נגד הנשים