אברהם אבא (ארמין) פרידר

אברהם אבא פרידר
לידה	30 ביוני 1911; פרייבידזה, סלובקיה
פטירה	21 ביוני 1946 (בגיל 34)
השקפה דתית	יהדות

הרב אברהם אבא (ארמין) פרידר (30 ביוני 1911 – 21 ביוני 1946, ברטיסלאבה) היה ממייסדי "קבוצת העבודה" ומחבריה, גוף שפעל להצלת יהודים בזמן השואה בסלובקיה. הרב הראשי הארצי לקהילות "ישורון" בסלובקיה ויו"ר האיגוד שלהן, ולאחר השואה יו"ר האיגוד המרכזי של הקהילות המאוחדות בסלובקיה.

ביוגרפיה

נולד ב־30 ביוני 1911 בפרוייווידזה Prievidza סלובקיה, לפנחס בן יצחק יעקב פרידר ושרה לבית מסינגר. בגיל שבע היה עד לפוגרום ביהודים שפרץ ביום הכרזת הרפובליקה הצ'כוסלובקית (ב־28 באוקטובר 1918), במהלכו נרצחו שני יהודים ונשדדו חנויות יהודים רבות, אירוע שהשאיר רושם עז בנפשו.

למד ארבע כתות בבי"ס היסודי היהודי בפרוייווידזה ובשנה החמישית למד שלוש שנים נוספות בגימנסיה הממלכתית בה גם רכש את יסודות השפה הלטינית. כדי לחזק את השכלתו התורנית המשיך לימודיו בישיבת "מחזיקי התורה" בטופולצ'אני Topolcany שם למד אצל ר' חיים דב פירסט אשר הקנה לו את יסודות הדקדוק העברי וכן כלים לשאת דרשות בשפה הגרמנית. לאחר שלוש שנות לימוד בישיבה זו המשיך לימודיו ב"יסודי התורה" ובישיבת פרשבורג בברטיסלבה Bratislava בהם למד שמונה שנים נוספות. בשנת 1932 עמד בבחינות הסמכה לרבנות וקיבל "היתר הוראה". הודות להשכלתו התורנית והכללית ושליטתו בשפות סלובקית, גרמנית, לטינית והונגרית היה מועמד מתאים לשמש כרב ב"קהילות הסטטוס קוו אנטה", ובאוגוסט 1933, בגיל 22, החל לכהן כרב ראשי של קהילת זוולן Zvolen. בשנת 1936 השתתף כעיתונאי בוועידה הראשונה של הקונגרס היהודי העולמי בז'נבה.

לאחר ארבע שנות כהונה בקהילת זוולן כשבידו גם דיסרטציה לתואר ד"ר של הפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטה ע"ש קומנסקי Komensky בברטיסלבה הוכתר ב 2 בינואר 1938 כרב הראשי לקהילת נווה מסטו נאד-ואהום Nove Mesto Nad Vahom . לצד פעילותו הקהילתית הרחבה, כתב בעיתונות הסלובקית בין היתר גם מאמרי אפולוגיה על היהדות. ייסד את העיתון היהודי בשפה הסלובקית "ז'ידובסקה נוביני" Zidovske Noviny אשר גיליונו הראשון יצא ב 20.9.38 בו כתב טור קבוע שעסק בפרקים בתולדות עם ישראל. (העיתון נסגר בהוראת השלטונות ב-27.9.39). כן כתב בקביעות בעיתונות הציונית.

עם הכרזת האוטונומיה הסלובקית והתגברות האנטישמיות היה הרב פרידר באוקטובר 1938 ממייסדי "הלשכה היהודית המרכזית לסלובקיה" (ZUU) בכינוייה Uradova שאיחדה את כל הארגונים היהודיים בסלובקיה (להוציא את האורתודוקסים) ומטרתה הייתה להגן על זכויות היהודים במשטר הסלובקי העוין. בשלהי שנת 1938 היה לחבר בהנהלתה. הרב פרידר חלק את זמנו בין הפעילות הקהילתית כרב הראשי בנווה מסטו לבין הפעילות הארצית בברטיסלבה ובערים אחרות.

מתוך הבנה שיש להיערך להגנת יהודי נווה מסטו מפני עוינות השלטון פעל להרחבת בית הזקנים היהודי בעיר ע"ש ביירסדורף למוסד גדול יותר שיעזור ליהודי הנמצא במצוקה. בחנוכה ת"ש 1940 נחנך המבנה החדש של בית הזקנים והוחלט לקרוא לו "אוהל דוד" (ע"ש הרב דוד דויטש). מוסד זה הגן חוקית עד 17 באוקטובר 1944 על מאות תושביו היהודים מפני גירוש. (בתאריך זה פונו כל תושביו למחנה העבודה סרד ומשם לאושוויץ).

בספטמבר 1940 אסרו השלטונות על פעילותם העצמאית של כל הארגונים היהודיים כולל הארגונים הציונים ובמקום זאת הקימו השלטונות באפריל 1941 את "מרכז היהודים" - או"ז (UZ). ביוזמת הרב פרידר סוכם עם "זקן היהודים" היינריך שווארץ על פעילות ציונית במסגרת "מרכז היהודים".

בשנת 1941 נבחר הרב פרידר לראש המוסדות המרכזיים בתנועה הציונית וב"איגוד קהילות ישורון" בברטיסלבה.

בשנים 1942–1945 מילא הרב פרידר תפקיד מרכזי כמעט בכל פעילות ציבורית שמטרתה הייתה הצלת יהודים, והיה בין התומכים בהקמת מחנות עבודה ליהודים בתוך סלובקיה כדי למנוע את גירושם להשמדה בפולין.

ב־23 בפברואר 1942 משנודע לעסקני "מרכז היהודים" על תוכנית לגירוש היהודים, הובהל הרב להתייעצות סודית בברטיסלבה ונבחר לוועדה של שישה חברים שמטרתה הייתה לפעול לסיכול תוכנית זו, ועדה שלימים כונתה "קבוצת העבודה" (בסלובקית Pracovna Skupina). קבוצה זו פעלה להצלת יהודים על ידי דחייה ועצירה של גירושים לפולין וכן בהברחת יהודים מסלובקיה להונגריה שהייתה בתקופה זו עוד בטוחה ליהודים.

משא ומתן שניהלו חברי הקבוצה בקיץ 1942 עם הממונה הנאצי דיטר ויסליצני (Dieter Wisliceny) על הפסקת הגירושים מסלובקיה לפולין תמורת שוחד הייתה אחת מהפעולות החשובות של הקבוצה. הרב פרידר היה מעורב גם ב"תוכנית אירופה" שיזם הרב מיכאל דב בר ויסמנדל לפיה יופסק לגמרי גירוש היהודים באירופה תמורת דולרים. הרב פרידר היה אחראי על הקשר עם פעילי הסוכנות היהודית בארץ ישראל ובקושטא בנוגע לתוכנית זו.

באפריל 1942 מונה הרב פרידר לרב הארצי של קהילות "ישורון" (סטטוס קוו).

ב־22 בספטמבר 1942 נעצר לחקירה בגלל פעילותו להעברת כסף חפצי ערך תכשיטים ומכתבים למגורשים בפולין.

בינואר 1943 מונה למדריך הרוחני של מחנות העבודה סרד (Sered), נובאקי (Novaky) וויהניה (Vihnye).

קשריו הטובים של הרב פרידר עם אנשי השלטון הביאו להצלת מאות יהודים מגירוש. כך ב־27 במרץ 1942 תוך ניצול קשריו עם הממונה על נפת נווה מסטו ראקובסקי מריון (Rakovsky) הצליח לחלץ 48 צעירות מתוך 120 שנגזר עליהם גירוש לפולין. קשריו עם שר החינוך יוסף סיווק (Sivak) אפשרו לו להוציא תעודות חסות לבעלי תפקידים בקהילות היהודיות השונות וכך להצילם מגירוש. סיווק גם יידע את הרב פרידר על תוכניות שונות לגירוש יהודים וכך היה יכול הרב פרידר להזהיר את היהודים מפניהם. בקשריו הצליח הרב פרידר להעביר יהודים ממחנה ז'ילינה (Zilina) ל"אוהל דוד" בנווה מסטו שתושביו היו מוגנים מגירוש. קשר חשוב שיצר הרב פרידר עם ד"ר ואשק מ"משרד הכלכלה המרכזי" פילס לו דרך למשרד זה שהנפיק תעודות חסות ליהודים וכך לדחות או לבטל את גירושם לפולין.

ב־2 בספטמבר 1944 נכנסה יחידה ראשונה של חיילים גרמנים לנווה מסטו ולמחרת הגיעו כוחות גדולים נוספים. ב־7 בספטמבר 1944 נעצר הרב פרידר והואשם בפני בי"ד צבאי באשמת מתן שוחד לאנשי ממשל, בהסתה נגד המדינה, בהשתתפות במרד הסלובקי ובתנועת ההתקוממות. במאמצי חבריו מ"קבוצת העבודה" ופעילים נוספים שוחרר כעבור שלושה שבועות ב־26 בספטמבר 1944, אך שלושה ימים לאחר מכן ב־29 בספטמבר נעצר שוב וגורש עם כל חבריו למחנה סרד, שם שהה תחת שם בדוי ועבד כנגר.

ב־3 באפריל 1945 ברח מהרכבת שהובילה את שרידי מחנה סרד למחנה הריכוז טרזיינשטט (Terezin), בעת שעצרה בתחנת טרנצ'ין (Trencin). בעזרת הממונה המודח של נפת נווה מסטו ראקובסקי שצייד אותו בתעודות מתאימות הגיע למנזר הפרנציסקני בכפר בצקוב, ושהה בו עד שנובה מסטו שוחררה על ידי הצבא האדום ב 10 באפריל 1945. אשתו ובתו נהרגו בהפצצת מטוסים באזור בנסקה ביסטריצה (Banska Bystrica). בנו גדעון ניצל בהתקפה זו ונאסף על ידי פרטיזנים. (חי היום בארצות הברית, פרופסור אמריטוס להנדסה ומדע יישומי).

עם שחרורה של ברטיסלבה החל בשיקום ואיחוד הקהילות בסלובקיה. הפעיל מחדש את הלשכה המרכזית של קהילות "ישורון" ויזם שתוף פעולה עם הלשכה האורתודוקסית ועם ארגון "הג'וינט". יחד עם נציגי ארגונים אלו פנה ב־28 באפריל 1945 בתזכיר לשלטונות בו דרשו הגנה על שלום היהודים ושמירה על זכויותיהם. כן היה שותף להקמת "ארגון הנרדפים מסיבות גזע בידי המשטר הפאשיסטי בסלובקיה" S.R.P. והיה סגן יו"ר הארגון. ב־15 בספטמבר 1945 אוחדו שני מרכזי הקהילות ל"איגוד מרכזי לקהילות היהודים בסלובקיה" והרב פרידר מונה לעמוד בראשו.

בסתיו 1945 יצא הרב ללונדון לגייס כסף לשיפוץ בתי כנסת בסלובקיה. באביב 1946 נסע שוב נפל שם למשכב ואושפז שלושה שבועות בבי"ח בלונדון. חזר לברטיסלבה ובחג השבועות עוד הספיק לשאת דרשה בבית הכנסת, אותה הקדיש לזכרם של 70,000 קדושי סלובקיה שנספו בשואה. ב־19 ביוני 1946 נותח, וב-21 ביוני 1946 נפטר, בגיל 35. בהלווייתו השתתפו אישי ציבור רבים, ובראשם יוזף לטריך (Lettrich), יו"ר ה"וועד הלאומי הסלובאקי".

בשנת 1979 הועלו עצמותיו לישראל על ידי אחיו עמנואל אלימלך פרידר, והוא נקבר בנתניה בט"ז מר-חשון תש"ם 16 בנובמבר 1979.

לקריאה נוספת

יומן פרידר יד ושם M-5/194
ג. פטרן, מרכז היהודים ה-או"ז ארגון משתפי פעולה או ארגון הצלה יהודי סלובקיה 1938–1944, ירושלים
מיכאל דוב ויסמנדל, מן המצר, ירושלים: 1960
עמנואל א' פרידר, להציל נפשם – דרכו של רב צעיר בשנות השואה, ירושלים, הוצאת יד ושם, 1986
ג. פטרן, האם מאבק על הישרדות, הנהגת יהודי סלובקיה בשואה 1938–1944, מורשת, 1992
ג. פטרן, תולדות השואה - סלובקיה, ירושלים, הוצאת יד ושם, 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אברהם אבא פרידר בוויקישיתוף

נתונים מאתר יד ושם
אברהם אבא ערמין פרידר, דף שער בספרייה הלאומית