אברהם ישכר בער איזקסון
 | |
| לידה |
1884 כ"ו בניסן ה'תרנ"ד רומאן |
|---|---|
| נרצח |
יוני 1944 (בגיל 60 בערך) סיוון ה'תש"ד אושוויץ, גרמניה הנאצית  |
| תאריך עלייה | סיוון ה'תרצ"ה |
| תקופת הפעילות |
?–1944 |
| אב | רבי שלמה איזקסון מרומאן |
| צאצאים |
יחיאל יהודה איזקסון |
  | |
רבי אברהם ישכר בער (בערל) איזקסון (כ"ו בניסן תרנ"ד - סיון תש"ד) היה רבה של פוינילה דה סוב מונטה, רומניה ופעיל ציוני.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי שלמה איזקסון, רבה של רומאן, ולסימא רייזל, בתו של רבי מאיר מקרעטשניף. אחיו הצעיר היה רבי מאיר איזקסון, לימים האדמו"ר מרומאן. נשא לאשה את מרים פעסיל, בתו של רבי ישראל חיים פרידמן מחבר הספר 'ליקוטי מהרי"ח'. בין 1918 ל-1920 עמד בראשות ישיבה שהקים ברומאן[1]. בשנת ה'תרפ"ד (1923/1924) נבחר לרבה של קהילת חסידי קאסוב בפוינילה דה סוב מונטה, לצידו של רבי ברוך הגר שהיה רבם של חסידי ויז'ניץ בעיירה. על אף המתיחות בין החסידויות, בעיירה עצמה לא הייתה מחלוקת והקשרים בין הרבנים היו טובים[2]. בשנת ה'תרצ"ד (1933/1934) החל לעורר את יהודי מרמורש[3] לעלות לארץ ישראל והקים לשם כך אגודה ציונית חרדית. רבי אברהם נסע לפריז כדי להיפגש עם הברון רוטשילד ולגייסו לטובת האגודה שהקים, כמו כן נפגש גם עם נציגי פיק"א. בי"ב בסיון תרצ"ג (1933) כינס ועידה של האגודה ובה השתתפו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, הרב דוד שפרבר ודוקטור יוסף פישר. חרף ההתנגדות לציונות בקרב החוגים החרדיים אז, קיבל הרב איזקסון את ברכותיהם של רבי ישראל הגר, רבי חיים הגר (השני) מקוסוב ורבי יואל טייטלבוים שאף כתב לאגודה שבראשותו מכתב תמיכה[4].
באייר ה'תרצ"ה (1935) עלו למעלה ממאתיים תושבי מרמרוש לארץ והתיישבו ברחובות ובראשון לציון. בסיוון של אותה שנה ביקר בארץ ישראל ופעל מול הסוכנות היהודית לארגון עליית שאר יהודי מרמורש ולקליטתם של העולים הטריים[5]. קליטתם של עולי מרמרוש בארץ נתקלה בקשיים גדולים, ולאחר כשלוש שנים חזרו חלק מהעולים ובהם הרב איזקסון לארץ מוצאם.
הרב איזקסון נספה באושוויץ בחג השבועות ה'תש"ד, יוני 1944.
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדיו הם ישראל חיים - נספה בילדותו בשואה[6] , ויחיאל יהודה - רבה של שכונת אחוזה בחיפה ורב בלוס אנג'לס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איזאקזון, אברהם ישכר דב, באנציקלופדיה של הציונות הדתית.
- יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, עמוד 279, חדרה, (חסר שנת דפוס).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, באתר היברובוקס.
- יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, חלק ב' עמ' 5, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פנקס הקהילות - רומניה חלק ראשון עמוד 249.
- ^ הוסכם בין הרב איזקסון והרב הגר שהראשון יכהן כאב בית הדין של העיירה והרב הגר כרב העיירה.
- ^ יהדות מרמרוש מנתה באותו זמן כ-37,000 איש
- ^ "כמים קרים על נפש עיפה, הצמאה ומשתוקקת להרמת ארצנו הקדושה, צדיקים יראו וישמחו בראותם, כי יראי ה' גדלו והצליחו בארצנו ארץ החיים בתורה ויראת שמים ותהיה זאת נחמתם בכפליים, המצפים אליה בכליון עיניים". - ציטוט חלקי מהמכתב (ההד. ירושלים., ההד - שנה ח - חוברת ה, שנה ח, באתר אוצר החכמה).
- ^ ראה מכתבם של רבני קהילת יהודי מארמרוש לרב קוק.
- ^ ראו כאן וכאן.