ברוך הגר (מקור ברוך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ברוך הגר מסרט ויז'ניץ
אין תמונה חופשית
לידה תרנ"ה
ויז'ניץ (עיירה)
פטירה ב' בחשוון תשכ"ד (בגיל 68 בערך)
חיפה
חיבורו העיקרי מקור ברוך
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת
חסידות חסידות סרט ויז'ניץ
מקום מגורים קוצמן, סירט, חיפה
מספר בשושלת 1
הבא רבי אליעזר הגר
תחילת כהונה סיוון ה'תרצ"ו
סיום כהונה ב' בחשוון ה'תשכ"ד
נושאים בהם עסק אגודת ישראל
אב רבי ישראל הגר
אם הינדא
בת זוג העני רוקח, צירל הורוביץ-אדלר

רבי ברוך הגר (תרנ"ה, 1895 - ב' בחשוון תשכ"ד, 1963) היה מייסדה והאדמו"ר הראשון של חסידות סרט-ויז'ניץ. מכונה על שם ספרו "מקור ברוך".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ. נסמך לרבנות על ידי הרב מאיר אריק והרב אברהם מנחם מנדל שטיינברג. בשנת תרע"ד נישא להעני, בתו של האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז ממנה נולד לו בן. לאחר תקופה התגרש[1] ובשנת תרפ"ד נישא בשנית לצירל בת רבי אליעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת (נינו של רבי נפתלי מרופשיץ), אלמנת הרב מרדכי יהודה אדלר.

בתרפ"ג (1923) נתמנה לרב בפוליען (חבל מרמורש), ובתרפ"ח (1928) לרב בקוצמן. מתרצ"ו (1936) שימש כרב בסירט. הרב ברוך היה רבה האחרון של העיירה סירט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה. הקים את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" שבה למדו כ-50 תלמידים והתקיימו בה גם קורסים ללימוד מקצועות שונים לצורכי פרנסה.[2] פעילותו הציבורית החלה עוד ברומניה במסגרת אגודת ישראל, כאשר בין השאר נסע לבוקרשט לפני השואה בראשות משלחת, כדי לדבר על לב הממשל הרומני במטרה שיבוטל האיסור על סגירת חנויות בשבתות. נסיעה ארוכה זו באמצע החורף עלתה לו בבריאותו והשפיעה במיוחד על ריאותיו. בעקבות כך נהג לנסוע מדי קיץ לעיר הקיט דאבוס שבשווייץ.

באוגוסט 1947 (קבלת הפנים הייתה בשבת, י"ג באב תש"ז) עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה.[3] בתחילת שנות ה-50. הגה את הרעיון להקמת שכונה לחסידי סרט ויז'ניץ. בשנת 1952 החלו ההכנות להקמת השכונה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

נפטר בב' בחשון תשכ"ד (1963) ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.[4][5] על שמו נקרא רחוב מקור ברוך בחיפה.[6]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו רבי אליעזר ורבי משה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח, בני ברק, תשמ"ט, עמ' כז-נז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמיו התבטא אז, אינך בעלה של בתי, אך נותרת חתני.
  2. ^ מנחם מנדל ברייאר, ‏הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
  3. ^ האדמו"ר מויז'ניץ, דבר, 28 באוגוסט 1947.
  4. ^ הרב ברוך הגר, דבר 1963/10/21
  5. ^ הלויית הרב האגר, מעריב, 22 באוקטובר 1963.
  6. ^ אמציה פלד, רחוב מקור ברוך, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה.
  7. ^ חברא קדישא תל אביב יפו.