אובר מאגה
 | |||||||
| מאגה בביקור בנהר הירדן, 1963 | |||||||
| לידה |
10 באוגוסט 1916 פאראקו, בנין  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 במאי 2000 (בגיל 83) קוטונו, בנין | ||||||
| מדינה |
 בנין | ||||||
| השכלה |
בית-הספר למורים ויליאם פונטי (1937) | ||||||
| מפלגה |
Rassemblement Démocratique du Dahomé, National Party for Democracy and Development, Dahomeyan Democratic Movement, Dahomeyan Progressive Union | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית | |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
קוטוקו אובר מאגה (בצרפתית: Coutoucou Hubert Maga; 10 באוגוסט 1916 - 8 במאי 2000) היה נשיאה הראשון של דהומיי (כיום בנין). כיהן בין עצמאותה של המדינה ב-1960 עד 1963 ובין 1970 ל-1972.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפאראקו אשר בצפון מושבת דהומיי הצרפתית. ב-1947 נבחר למועצה הטריטוריאלית של דהומיי כחבר (ולאחר מכן מנהיג) מפלגת "התנועה הדמוקרטית של דהומיי" (Mouvement Démocratique Dahoméen). ב-1951 נבחר לחבר האספה הלאומית בצרפת, במסגרת זו כיהן פרק זמן קצר כשר העבודה בממשלת צרפת. ב-1959 היה למנהיג העצרת הדמוקרטית של דהומיי (Rassemblement Démocratique du Dahome), קואליציית המפלגות הלאומיות במדינה. בבחירות שנערכו ב-22 במאי 1959 נבחר מאגה לפרמייר (ראש הממשלה) של הטריטוריה האוטונומית. עם קבלת העצמאות ב-1 באוגוסט 1960 היה לנשיאה הראשון של הרפובליקה של דהומיי ואיחד את מפלגתו עם מפלגת האופוזיציה, מפלגת האיחוד של דהומיי (Parti Dahoméen de l'Unité).
בקיץ 1963 התעוררה מחאה ציבורית נגד שלטונו, והחלו התנגשויות אלימות בין מתנגדיו לתומכיו, ברובם אנשי הצפון, שעוררו חשש מהידרדרות למלחמת אזרחים על רקע אתני. הרמטכ"ל כריסטוף סוגלו הפיל את שלטונו של מאגה בהפיכה צבאית ב-28 באוקטובר 1963. תחילה שיתף סוגלו את מאגה ואת יריביו ז'וסטן אהומדגבה-טומטן (Justin Ahomadegbé-Tomêtin (אנ')) וסורו-מגאן אפיתי (Sourou-Migan Apithy (אנ')) במוסדות השלטון הזמני, אך כעבור זמן קצר התפטר מאגה ונשלח למעצר בית, וב-1965 יצא לגלות בטוגו ובהמשך בפריז.
ב-7 במאי 1970 חזר על מנת לכהן בטריומווירט (שלישית הנהגה) לצד אהומדגבה-טומטן ואפיתי, יריביו משכבר. לאחר שנתיים הדיח מתייה קרקו (Mathieu Kérékou (אנ'))את השלישייה בהפיכה צבאית וחבריה נכלאו. מאגה שוחרר ב-1981.
ב-9 במרץ 1990 הקים קריקו את "המועצה העליונה לרפובליקה" (Haut Conseil pour la République), כחלק מצעדי הדמוקרטיזציה במדינה. הוא הזמין את מאגה לכהן במועצה לצד בכירי עבר. בהמשך כיהן מאגה גם כחבר בית המשפט לחוקה.
נפטר בקוטונו הבירה ונקבר בעיר הולדתו. עם מותו הוכרזו שבעה ימי אבל לאומי.
בית החולים האוניברסיטאי המרכזי בקוטונו קרוי על שמו.[1]
יחסיו עם מדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1961 ביקר נשיא מאגה בישראל[2] ובמהלך הביקור נחתמה ברית ידידות בין המדינות.[3] בדצמבר 1961 הגיש שגריר דהומיי בישראל את כתב האמנתו.[4] בהמשך ביקרו בישראל בכירים בשלטונות דאהומיי, בהם שר הביטחון,[5] הרמטכ"ל[6] ושר החוץ,[7] שהביע בעת ביקורו תמיכה בעמדה הישראלית בסכסוך הישראלי ערבי.[8] בספטמבר 1963 קיים נשיא דאהומיי ביקור שני בישראל.[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף הבית של המרכז הרפואי
- ^ הנשיא הוברט מאגה - המנהיג האפריקני ה־4 המבקר בישראל, חרות, 22 בספטמבר 1961
- ^ נחתמה ברית ל"ידידות עולם" בין מדינת ישראל ודאהומיי, חרות, 29 בספטמבר 1961
- ^ שגריר דאהומיי הגיש כתב האמנתו, חרות, 6 בדצמבר 1961
- ^ הגיע שר הבטחון של דאהומיי, דבר, 18 ביולי 1962
שר הבטחון של דאהומיי המריא אתמול בדרכו חזרה לארצו, חרות, 26 ביולי 1962 - ^ הגיע הרמטכ"ל של דאהומיי, דבר, 5 בספטמבר 1963
- ^ רחוב דאהומיי ייחנך היום בבירה, על המשמר, 1 באוגוסט 1962
- ^ דאהומי ובנות בריתה תדרושנה מו"מ ישיר בין ישראל והערבים, חרות, 8 באוגוסט 1962
- ^ נשיא דאהומיי בא לביקור של 4 ימים, על המשמר, 30 בספטמבר 1963
| בקרת זהויות |
|
|---|