לדלג לתוכן

אוויה S-199

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוויה S-199
אוויה S-199 בתחילת שירותו בצה"ל (מדחף ההיינקל נראה בבירור)
אוויה S-199 בתחילת שירותו בצה"ל
(מדחף ההיינקל נראה בבירור)
אוויה S-199 בתחילת שירותו בצה"ל
(מדחף ההיינקל נראה בבירור)
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה
יצרן אוויה
טיסת בכורה מרץ 1947
תקופת שירות 19471953 (כ־6 שנים)
צוות 1
יחידות שיוצרו 603
משתמש ראשי חיל האוויר הצ'כוסלובקי
משתמשים משניים חיל האוויר הישראלי
ממדים 
אורך 8.94 מ'
גובה 2.59 מ'
מוטת כנפיים 9.92 מ'
שטח כנפיים 16.2 מ' רבוע
משקל ריק 2,650 ק"ג
משקל המראה מרבי 3,740 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 590 קמ"ש
קצב נסיקה 675 מ' לדקה
טווח טיסה מרבי 850 ק"מ
סייג רום 8740 מ' (28,500 רגל)
עומס כנף 231 ק"ג למ' רבוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
תותחים זוג מקלעים MG131 בקוטר 13 מ"מ, זוג תותחים MG151/20 בקוטר 20 מ"מ
פצצות פצצה יחידה במשקל 250 ק"ג
או
4 פצצות במשקל 70 ק"ג כ"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע בוכנה יונקרס יומו 211F, ‏1200 כוחות סוס (880 קילו וואט)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוויה S-199 "סכין" הוא דגם צ'כי של מטוס הקרב הגרמני מסרשמיט Bf 109.

בתקופת מלחמת העולם השנייה כפתה גרמניה הנאצית על צ'כוסלובקיה הכבושה לייצר עבורה ציוד מלחמתי ומטוסים. את המטוס בנתה החברה הצ'כית "אוויה"[1] שהייתה חלק מתאגיד הענק "סקודה וורקס". לאחר המלחמה המשיכו הצ'כים לייצר את המטוס, אולם עקב מחסור במנועים ובמדחפים המקוריים הם נאלצו להתאים לגוף של מסרשמיט Bf 109G מנוע ומדחף אחרים; מנוע יונקרס יומו 211 (Junkers Jumo 211, מנוע של יונקרס Ju 87 "שטוּקה") במקום מנוע דיימלר-בנץ 601 (DB 601), ומדחף של מפציץ היינקל He 111. ההתאמות לא היו מוצלחות, והמטוס היה בעייתי, וביצועיו היו נחותים בהרבה מאלה של המסרשמיט המקורי. בעת המראה ונחיתה הייתה למטוס נטייה לפתח סבסוב שמאלה שגרמה לתאונות רבות. בנוסף, נוצר פגם בתיאום המדחף לירי המקלעים שמאחוריו מה שגרם לכך שמדחפים נפגעו מירי המטוס עד כדי שאף התרחשו התרסקויות.

צילום מדרכונו המנדטורי של הטייס יצחק הננסון שאיתו נסע להביא את האוויה S-199 ארצה.

שירות בחיל האוויר הישראלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל רכשה 25 מטוסים מסוג זה מיד עם הקמתה בשנת 1948. המטוסים הראשונים הוטסו לישראל במבצע בלק במטוסי תובלה כשהם מפורקים, והורכבו בישראל על ידי טכנאים צ'כים. המטוסים שירתו בטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") בתקופת מלחמת העצמאות. במהלך מלחמה זו המריאו למשימות רבות, כמו תקיפת מטרות קרקע, שדות, הגנה על שמי הארץ ופטרולים.

המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של טייסת 101, טייסת מטוסי הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי, היה ב-29 במאי 1948, כאשר ארבעה מטוסי אוויה S-199 תקפו את הטור המצרי באזור אסדוד. למחרת הותקף גם הטור של הצבא העיראקי, שניסה לתקוף באזור השרון. בשירות חיל האוויר נרשמו למטוס חמש הפלות: זוג מטוסי DC-3 דקוטה של חיל האוויר המצרי שהופלו על ידי מודי אלון, מפקד הטייסת, מול עיניהם של תושבי תל אביב, ועליהן זכה מודי בתואר: "גיבור תל אביב". בנוסף הופלו גם ספיטפייר מצרי, הרוורד סורי ורפיד ירדני.

מטוס אוויה S-199 במוזיאון חיל האוויר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרו המקורי של המטוס המוצב במוזיאון חיל האוויר אינו ידוע. הוא עבר בין בסיסים שונים ולבסוף הוצב על כן מול מפקדת טייסת 101 בבסיס חצור. ב-1988 הועבר המטוס למוזיאון חיל האוויר בחצרים ושופץ במפעל "סאיקלון" בכרמיאל במשך זמן רב. במהלך השיפוץ התגלה חוסר בכמה חלקים מרכזיים, בהם כני הנסע של המטוס, ולהם לא נמצא תחליף מקורי, ולכן הותקנו במטוס כני נסע ראשיים של מטוס קל מסוג "דרור" (דורנייר Do-27A). מיום הגיעו למוזיאון נצבע המטוס פעמיים. כיוון שהוא היה מטוס הקרב האמיתי הראשון בחיל האוויר, הוא מוצג בראש שורת מטוסי מלחמת העצמאות, והסיור במוזיאון מתחיל בו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוויה S-199 במוזיאון חיל האוויר
  1. ^ במקור נקראה Avia Akciová Společnost Pro Průmysl Letecký Škoda