מבצע בלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דאגלס C-54 סקיימאסטר, אחד מהמטוסים שנחכר למבצע בלק

מבצע בלק היה מבצע רכבת אווירית של מטוסי תובלה במלחמת העצמאות להובלת מטוסים, נשק ותחמושת, שנרכשו עבור ישראל בצ'כוסלובקיה, כחלק מעסקת הנשק הצ'כוסלובקית-ישראלית. במסגרת המבצע בוצעו כ-100 גיחות, כמעט כולן החל מאמצע מאי. המבצע הסתיים ב-12 באוגוסט 1948. המשלוחים כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הסתמן סופו של המנדט הבריטי, ואפשרות של פלישת צבאות ערב, כדי למנוע הקמת מדינה יהודית לאחר מכן, יצאו שליחי רכש מטעם היישוב לרחבי העולם. סיום מלחמת העולם השנייה שנים ספורות קודם לכן, הותיר עודפי נשק בכמויות עצומות. עם זאת, ארצות הברית, יצרן הנשק העיקרי של בעלות הברית, הכריזה אמברגו נשק למזרח התיכון עם פרוץ הקרבות, דבר שהגביל ביותר את אפשרויות רכישת הנשק בתחומיה. גם מדינות אחרות אסרו באופן דומה רכישת נשק. מקור חלופי לרכישת נשק נמצא בצ'כוסלובקיה, וזו אף העמידה לרשות היישוב, ואחר כך לרשות ישראל, בסיס אווירי אוטונומי כמעט בז'אטץ (Zatec, כינויו בחיל האוויר: 'עציון'). לבסיס זה הגיעו כעשרה מטוסי תובלה אשר הוברחו מארצות הברית בניצוחו של מהנדס הטייס היהודי-אמריקני אל שווימר. אלה, תחת כיסוי כחברת תעופה הרשומה בפנמה בשם LAPSA (נתיבי אוויר פנמיים בע"מ. בספרדית: Lineas Aereas de Panama Sociedad Anonima). גם לאחר שנרכש הנשק, עמדה בפני 'היישוב' בעיית הובלתו. לצ'כוסלובקיה לא היה חוף ים, ובנוסף, הבריטים שלטו על דרכי הים לארץ ישראל עד תום המנדט באמצע מאי 1948. כך, שימשו מטוסי התובלה דרך מהירה להובלת ציוד צבאי לארץ ישראל, אם כי בכמויות צנועות, בהשוואה לדרך הים. במיוחד, שימשו טיסות אלה כדרך היחידה להובלת מטוסי הקרב 'אוויה', אשר נקנו מצ'כוסלובקיה, ואשר בחודשים הראשונים לעצמאות ישראל שימשו כמטוסי הקרב היחידים שברשותה.

שם המבצע ניתן לו כמשחק מילים על שמה של הדמות התנ"כית בלק בן צפור. המטוסים המריאו משדה התעופה הצ'כי בז'אטץ, ולמעט הראשון שבהם נחתו בתל נוף, שנודע אז כבסיס עאקיר.

הטיסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע החל ב-31 במרץ 1948 עם הנחתת מטוס "בלק-1" (דאגלס C-54 סקיימאסטר) בבית דאראס, שליד באר טוביה, במבצע חסידה. לנשק זה נודעה חשיבות במבצע נחשון של ההגנה. 'בלק 1' היה מבצע יוצא דופן, כיוון שהיה זה מטוס שנחכר על טייסיו למבצע חד פעמי, ולמספר שבועות, הייתה זו הטיסה היחידה. מכאן ואילך נשא בנטל המבצע להק תובלה אווירית (אשר קיבל את שמו ביולי), תחת הכיסוי של חברת LAPSA.

מטוס קרטיס C-46 קומנדו של אל על בשנת 1950 לערך

"בלק-2" (דאגלס C-54 סקיימאסטר) נחת ב-12 במאי 1948 בשדה התעופה עקרון (תל נוף) עם מטען נשק מצ'כוסלובקיה, זאת לאחר שהבריטים עזבו את השדה והאזור נכבש במבצע כיתור.

"בלק-3" (C-54 סקיימסטר) נחת ב-14 במאי עם מטען של מקלעים בינוניים (בזות), ציוד חבלה וחלקי חילוף.

"בלק-5" (C-54 סקיימסטר) נחת ב-20 במאי 1948 כאשר בבטנו מטוס הקרב הראשון, 'אוויה' S-199 מפורק, פצצות, פגזי תותחים, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם בצ'כוסלובקיה: לו לנארט, מילטון רובנפלד, אדי כהן, עזר ויצמן ומודי אלון[1].

המבצע הואץ עם הגיע מטוסי קרטיס C-46 קומנדו אשר הוברחו מארצות הברית. מכאן ואילך נשאו אלה בעיקר נטל המבצע. עם זאת, כיוון שטווח טיסתם לא הספיק לטיסה במטען מלא מז'אטץ לישראל, נאלצו מארגני המבצע למצוא מקום לתדלוקם. זה נמצא, בהיעדר מקום נוח יותר, באז'קסיו שבקורסיקה. עם זאת, הדבר האריך מאד את הטיסה. בטיסה חזרה, כאשר המטוס כמעט ריק, לא נדרשה חנייה לשם תדלוק.

"בלק 6 ו-7", שני מטוסי קרטיס C-46 קומנדו, נחתו ב-21 במאי ובהם מטוס 'אוויה' S-199 שני מפורק. מטוס אחד הוביל את הגוף והשני הוביל את הכנפיים והמדחף.

מכאן ואילך נכנסו הטיסות למעין שגרה. טיסה רגילה הייתה יוצאת מצ'כוסלובקיה בשעת בוקר מוקדמת, 5:00 או 6:00, ונוחתת בישראל סמוך לחצות. זמן שהייה אופייני בעקרון היה כשעתיים, ואז מטוס התובלה היה שב וממריא בעוד לילה, שכן באותם שלבים של המלחמה העליונות האווירית הייתה בידי הערבים.

באחת מטיסות אלה, בליל 24/23 במאי 1948, אירעה תאונה. מטוס 'קומנדו' נקלע לערפל עת עשה דרכו לקראת נחיתה. בזמן שחג בסביבת תל נוף כדי לאתר את המסלול, המטוס נתקל בגבעה נמוכה והתרסק. אחד מאנשי הצוות, הנווט מוזס ('מו') רוזנבאום, נהרג, כיוון שנמחץ על ידי גוף ה'אוויה' שהיווה את עיקר מטענם. שלושה אחרים: נורמן מוניץ, קברניט המטוס, שלדון אייכל ואדוארד ('אד') סטירק, נפצעו. נוסף לתאונה זו, אירעו מספר מקרים בהם מטוסים וצוותים עוכבו או הוטרדו בעת שחלפו או נחתו במדינות שונות בדרכם.

סיום ואחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב לחץ אמריקני כבד, סגרו שלטונות צ'כוסלובקיה את בסיס 'עציון' ב-12 באוגוסט 1948. בכך הסתיימו מבצעי 'בלק', וזאת לאחר שנערכו כ-100 גיחות של מטוסי התובלה. לאחר שבסיס 'עציון' בצ'כוסלובקיה נסגר, להק תובלה אווירית, כולל הצוותים ומטוסי התובלה, הועברו לתל נוף. ב-23 באוגוסט כבר הופעלו המטוסים והצוותים להעברת אספקה, אמצעי לחימה ונוסעים אל ומהנגב המנותק, במסגרת מבצע אבק [2]. כחודש אחרי סגירת 'עציון' נסגרה, גם כן בלחץ אמריקני, חברת LAPSA. הלהק הפך בהדרגה בסוף 1948 ובתחילת 1949, לטייסת 106 בחיל האוויר. חלק מן המטוסים והצוותים עשו דרכם, בסופו של דבר, לחברת אל על.

פרשת מכירת הנשק הצ'כוסלובקי, כולל טיסות 'בלק', עלתה שוב במשפטי פראג, כהוכחה ל'קשר ציוני', אשר הופנה כאישום נגד חלק מן הנאשמים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50-52
  2. ^ http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/8/168.rtf
Merkava3dKasag001.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.