סקודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סקודה
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מוטו simply clever פשוט חכם
מייסדים ואצלב לורין וואצלב קלמנט
תקופת הפעילות 1895–הווה (כ־129 שנים)
חברת אם קבוצת פולקסווגן
חברות בנות
מיקום המטה מלאדה בולסלאב עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי מלאדה בולסלאב, צ'כיה צ'כיהצ'כיה
ענפי תעשייה כלי רכב
מוצרים עיקריים מכוניות
הכנסות 16.559 מיליארד אירו (2017)
רווח תפעולי 17,316,000,000 קורונה צ'כית (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 15,175,000,000 קורונה צ'כית (נכון ל־2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
הון עצמי 94,920,000,000 קורונה צ'כית (נכון ל־31 בדצמבר 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Klaus Zellmer עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 32,985 (2017)
 
www.skoda-auto.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סקודה פאביה דור שני
סקודה סופרב דור שני
סקודה רומסטר

סקודה אוטוצ'כית: Škoda Auto) היא יצרנית רכב גדולה בצ'כיה. מאז 1991 היא חלק מקבוצת פולקסווגן. ההגייה הנכונה של שם החברה היא שקודה, אך ההגייה "סקודה" מקובלת בארצות דוברות אנגלית ובישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1895 יסדו בבוהמיה ואצלב לורין וואצלב קלמנט את חברת "לורין את קלמנט" לייצור אופניים. ב-1899 הם יצרו גם אופנועים והחל משנת 1905 מכוניות.

הדגם הראשון של מכונית מתוצרתם, הווטורט A, הצליח יפה, והחברה התבססה כיצרנית רכב באוסטרו הונגריה ומחוצה לה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עסקה החברה בייצור מלחמתי.

לאחר המלחמה החלה החברה לייצר גם משאיות, אך ב-1924 נקלעה לקשיים כלכליים ונפגעה עקב שרפה במפעליה, מה שהוביל אותה להתמזגות עם חברת "סקודה וורקס", התאגיד התעשייתי הגדול ביותר באוסטרו-הונגריה ולאחר מכן בצ'כוסלובקיה. לאחר תקופת האטה בשל השפל הכלכלי הגדול, התאוששו מכירות מכוניות סקודה עם דגמים מצליחים כמו ה"פופולר" בשנות ה-30 של המאה ה-20. החברה רכשה שליטה על חברת "אוויה" שהייתה יצרנית מטוסים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, עת נכבשה צ'כוסלובקיה בידי הנאצים, הוסבו מפעלי סקודה לחלק מ"הרמן גרינג וורקה" ושירתו את המאמץ המלחמתי הגרמני.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ובעקבות עליית הקומוניזם בצ'כוסלובקיה, הופרדה סקודה אוטו מחברת האם סקודה ואיבדה שווקים רבים במדינות לא קומוניסטיות. עם זאת, דגמיה זכו למוניטין טובים ודגמים כמו ה-440 ספרטק, 445 אוקטביה, פליסיה ו-1000MB נודעו כמכוניות עמידות ואמינות מאוד. משאיות סקודה בעלות הנעה 8*8 שירתו בצבאות ברית ורשה. גם במדינות ערב היה ביקוש למשאיות מתוצרת סקודה ובמהלך מלחמות ישראל, רבות מהן נפלו שלל בידי צה"ל.

במהלך שנות ה-80 עדיין ייצרה סקודה (שנקראה אז Automobilové závody, národní podnik, Mladá Boleslav) מכוניות שבוססו על תכנון מיושן משנות ה-60. לעומת מתחרותיהן המודרניות ממערב אירופה הן נראו פרימיטיביות ואף עוררו גיחוך. בדיחות רבות סופרו אודותיהן, למשל "איך מכפילים את ערכה של סקודה? ממלאים בה דלק!".

נקודת המפנה הגיעה בשנת 1987 עם דגם הפייבוריט. הפייבוריט עוצב בידי המעצב האיטלקי ברטונה, ובעזרת טכנולוגית מנועים שנקנתה מחברות מערב אירופיות, סקודה הצליחה לייצר דגם שיכל להתחרות בשוקי המערב. הדגם היה עדיין מיושן יחסית וסבל מאיכות ייצור נמוכה, אך הפער החל להסגר במהרה והדגם היה ללהיט מכירות במזרח אירופה.

מהפכת הקטיפה בצ'כוסלובקיה הביאה להפרטת החברה, והממשלה הצ'כית החליטה למוכרה למשקיע זר. קבוצת פולקסווגן נבחרה ב-1990, וב-16 באפריל 1991 בוצעה בפועל רכישה של חלק מהחברה ו"סקודה" הפך למותג הרביעי של תאגיד פולקסווגן (בנוסף לפולקסווגן, אודי וסיאט). זאת, אף על פי שהמכירה לחברה גרמנית עוררה ביקורת באותה עת[1]. מהלך הרכישה של חברת סקודה הושלם ב-2001 והחברה עברה במלואה לבעלות התאגיד הגרמני.

איכות המכוניות השתפרה בהשקעה ניכרת של פולקסווגן בעיצוב ובטכנולוגיה. דגם הפליסיה שהוצג ב-1996 עדיין התבסס על רצפת הפייבוריט, אך עם מנועי ומכללי פולקסווגן, והצליח בשוק בהציעו מכונית בסיסית טובה במחיר תחרותי. דגמי האוקטביה והפאביה מתבססים במלואם על המרכבים והמכללים של פולקסווגן. האוקטביה חולקת את מרבית חלקיה עם פולקסווגן גולף, אאודי A3 והסיאט לאון; הפאביה היא אחותה של הפולו לבית פולקסווגן והאיביזה של סיאט. דגמים אלו זכו להצלחה באירופה[1]. דגם הסופרב שהוצג בשנת 2001 הציב את סקודה לראשונה בשוק מכוניות הסלון. בשנת 2006 השיקה סקודה את הדגם רומסטר בקטגוריית Panel van ובשנת 2010 השיקה סקודה את רכב הקרוסאובר הראשון שלה, שכונה יטי[2].

בסוף שנת 2011 השיקה החברה את "סיטיגו", שהייתה העתק של מכונית המיני "פולקסווגן אפ", ולאחר מכן השיקה את "ראפיד" שהיא מכונית סופר מיני בתצורת סדאן. בשנת 2012 הוצג הדור השלישי של האוקטביה. בשנת 2015 הוצגה ה"ספייסבק", רכב משפחתי קומפקטי בתצורת 5 דלתות שמבוסס על ה"ראפיד". לאחר מכן הושקה הסופר מיני "פאביה" בדור השלישי שלה.

ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקודה החלה להתחרות במרוצי אליפות הראלי העולמית ב-1999 עם דגם האוקטביה. בשנת 2003 הוחלף הדגם לפאביה.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיטיגו - מכונית מיני שהושקה בשנת 2011 וממותגת גם כפולקסווגן אפ! וסיאט מיי. מתחרה בדגמים כגון סיטרואן C1, יונדאי i10 ודומיהם. שווקה עם מנוע בנזין בנפח 1.0 ליטר, אך משנת 2019 משווקת רק בגרסה חשמלית המכונה סיטיגו iV.
סיטיגו
פאביה
  • סקאלה משפחתית בתצורת האצ'בק. הוצגה בשנת 2018 כמחליפה של הראפיד ועשתה היסטוריה כשהושקה בישראל. מבוססת על שלדת MQB-A0 המודולרית של קונצרן פולקסווגן המיועדת לדגמים קטנים, אך למרות זאת מציעה ממדים של מכונית משפחתית תקנית. מוצעת עם מנועי בנזין בנפח 1.0 ו-1.5 ליטרים בהספקים של 115–150 כ"ס, ומנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר. הסקאלה היה הדגם הראשון של סקודה שהציע לוח מחוונים וירטואלי, פריט שנוסף בהמשך לשאר דגמי החברה.
  • אוקטביה - משפחתית שהוצגה לראשונה בשנת 1996. פופולרית בשל הפרקטיות שלה ותא המטען העצום ביחס למתחרים (נפחו כ-560 ליטרים בגרסת הסדאן). מוצעת בגרסאות סדאן וסטיישן ומבוססת על הגולף של פולקסווגן. האוקטביה מצוידת במנועים מוגדשים בנפחים 1.0-1.8 ל' (TSI, TDI), ומוצעת גם בגרסת vRS ספורטיבית עם מנוע המפיק 245 כ״ס, אותו חולקת עם הגולף GTI. בשנת 2020 הוצג הדור החמישי שמציע לראשונה יחידת הנעה היברידית נטענת, הן בגרסה הרגילה והן בגרסת vRS הספורטיבית המכונה ivRS.
אוקטביה vRS סטיישן
  • סופרב - משפחתית גדולה. הדגם הוצג לראשונה בשנת 2001, והדור השלישי ב-2015. הדור השלישי של הדגם מוצע עם מנועים מוגדשים בלבד בנפחים 1.4, 1.8 ו-2.0 ליטר בחלקת הבנזין, ו-1.6 ו-2.0 ל' בחלקת הדיזל. הסופרב חולק פלטפורמה עם פולקסוואגן פאסאט ואאודי A4, וישנה גם רמת אבזור ייחודית בשם Laurin&Klement כמחווה למייסדי החברה. בשנת 2019 עבר הדגם מתיחת פנים.
סופרב
  • קאמיק- קרוסאובר קטן המבוסס על שלדת MQB-A0 של הקונצרן, וחולקת מכלולים רבים עם סיאט ארונה ופולקסווגן T-קרוס. באופן מפתיע לקאמיק בסיס גלגלים ארוך יותר מקארוק הגדול ממנו, אך שאר מידות המרכב מתאימות לקטגוריה הקטנה יותר.
  • קארוק - קרוסאובר קומפקטי, גרסה קטנה של הקודיאק ומקביל לפולקסווגן טיגואן. הקארוק החליף את ה״יטי״, ובעיצובו מראה דמיון רב לקודיאק. הוא מציע שיפור עיצובי וטכנולוגי משמעותי על ה-יטי הוותיק, וחולק הרבה מחלקיו עם הסיאט אטקה. בניגוד לאטקה, עיצוב הקארוק פחות אגרסיבי ומתליו רכים יותר, זאת בהתאם לעובדה שסיאט נועדה להיות המחלקה היותר ״ספורטיבית״ של קבוצת פולקסווגן, בעוד שהייעוד של סקודה בקבוצה היא ייצור כלי רכב ששימושיותם עולה על השאר. הקארוק מוצע בין היתר עם הנעה כפולה כאופציה ומערכת חנייה אוטונומית.
  • קודיאק - קרוסאובר 7 מושבים. מבוסס על שלדה מוארכת של הפולקסווגן טיגואן ומציע שלל אבזור חדשני כמו טעינה אלחוטית לטלפון הסלולרי, ומנועים מוגדשים בנפחים של 1.5 ו-2.0 ליטר בגרסאות הבנזין, ומ-1.6 ל-2.0 ליטר בגרסאות הדיזל כאשר ההספק המרבי עומד על 190 כ"ס.
  • קושאק - דגם שמיועד לשוק ההודי. הוא מבוסס על הקאמיק.
קודיאק

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקודה יטי לאחר מתיחת פנים
  • ראפיד - משפחתית קומפקטית. הדור העדכני הוא הדור הראשון של הדגם, מוצע כסדאן או האצ'בק (המכונה ספייסבק). הראפיד מציעה מידות גדולות יותר ביחס לרוב מתחריה בקטגוריה, כגון יונדאי i25. ממותג גם כסיאט טולדו.
ראפיד
  • סקודה 100 - נוצרו מעל למיליון מכוניות במהלך שנות ה-70.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכוניות מתוצרת סקודה הגיעו לארץ ישראל לראשונה בתקופת המנדט. מאז לא חודש הייבוא עד לתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 כיוון שסקודה הצ'כית הייתה חלק מהגוש הסובייטי שהיה מאחורי "מסך הברזל" וכיוון שרוב מכוניותיה היו מיושנות ויועדו בעיקר למדינות הסובייטיות. בסוף שנות ה-80, עם הצגתה של הפייבוריט המודרנית והשלמת רכישתה של החברה על ידי תאגיד פולקסווגן, החל היבוא הסדיר של מכוניות סקודה לישראל, על ידי חברת סכו-קאר, שהייתה בבעלות שלמה שמלצר.

בשנות ה-90 הגיעו לישראל שלושה דגמים עיקריים של סקודה, הפייבוריט הקומפקטית, הפורמן שהיה גרסת סטיישן של הפייבוריט והטנדר שזכה לכינוי "פיק אפ". האחרון זכה בישראל להצלחה גדולה ודחק מהשוק את מתחרהו, סובארו טנדר, בעיקר בזכות העובדה שהיה מוכר לצורך הפחתת מיסוי.

בשנת 2000 השלים תאגיד פולקסווגן את רכישתה של סקודה וייבוא המכוניות לישראל עבר מידיה של סכו-קאר לידיה של צ'מפיון מוטורס. צ'מפיון מוטורס מייבאת לישראל את מבחר הדגמים המלא של היצרנית ובעשור השני של המאה ה-21 זוכה המותג להצלחה נאה בשוק הישראלי. האוקטביה משמשת כרכב פופולרי למונית מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, הסופרב משמשת כרכב שרד לרבים מהפוליטיקאים בשל היותו מאוד מרווח ובעל מחיר נמוך יחסית למותגי יוקרה אחרים. מאז שנת 2013 סקודה הוא המותג הנמכר ביותר בישראל שאינו ממזרח אסיה. שיאה של הפופולריות של סקודה בישראל באה לידי ביטוי בהשקה העולמית של הסקודה סקאלה שנערכה בפתח תקווה[3].

נתוני מכירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר רכבים פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[4]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2021 20,143 4 7.2
2020 18,773 4 9.5-
2019 19,617 4 -6.9
2018 21,066 4 -8.9
2017 23,113 4 12.0
2016 20,636 4 17.6
2015 17,548 4 13.7
2014 15,433 5 7.7
2013 14,327 4 13.1
2012 12,671 5 24.6
2011 10,172 9 13.3
2010 8,979 9 46.0

סקודה וורקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקודה וורקס הייתה אחת התשלובות התעשייתיות הגדולות באירופה, ונוסדה על ידי אמיל שקודה ב-1899. עד מהרה היא הייתה ליצרן מוביל של תותחים כבדים, מרגמות, קטרים, ספינות, טורבינות ומטוסים. סקודה הייתה הראשונה בעולם לייצר צריחי תותחים בעלי שלושה קנים, עבור ספינות הצי האוסטרו הונגרי. עבור הצבא הגרמני ייצרה סקודה את טנקי LT-35 ו LT-38, הידועים יותר בשמותיהם הגרמניים "פאנצר 35(t)" ו"פאנצר 38(t)". בסוף המאה ה-20 עסקה החברה בעיקר בייצור מכונות כבדות כציוד לכורים גרעיניים וקטרי רכבת, אך כשלים ניהוליים וחוסר התקדמות טכנולוגית החלישו אותה והיא חדלה מלתפקד כחברה פעילה.

הסמליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקודה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]