אולג ורטניקוב
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
5 בינואר 1970 (בן 54) רוודה, מחוז סברדלובסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות | |||
| שם מלא | אולג אלכסנדרוביץ' ורטניקוב | |||
| גובה | 1.85 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אולג אלכסנדרוביץ' ורטניקוב (ברוסית: Оле́г Алекса́ндрович Верете́нников; נולד ב-5 בינואר 1970, רוודה, מחוז סברדלובסק) הוא כדורגלן סובייטי-רוסי, ששיחק כקשר התקפי, חלוץ; כיום הוא עוזר מאמן ברובין קאזאן. חבר במועדון גריגורי פדוטוב (רשימת השחקנים הרוסיים שהבקיעו יותר מ-100 שערים בקריירה). אביר מסדר הידידות (1998).[1] בדצמבר 2012 הוענק לו תואר הכבוד "אגדת הכדורגל של וולגוגרד" אחרי שהבקיע 141 שערים במדי רוטור וולגוגרד בליגת העל הרוסית בכדורגל והוא גם סגן מלך השערים בכל הזמנים של הליגה הרוסית,[2] עם 143 שערים בסך הכל. שיחק במדי רוטור משנת 1992 ועד 2000.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא החל את הקריירה שלו במדור הכדורגל של בית הספר לנוער "יונוסט" בעיר רוודה שבמחוז סברדלובסק עם המאמן ולרי סוקולוב. הוא שיחק עם קבוצת בית הספר בטורניר הנוער, שם הבחינו בו לוכדי הכישרונות של מועדון אורלמאש המקומי. בכיתה ו' עבר לבית הספר לנוער של אורמאלש, שם שיחק אצל ולרי וייטנקו, שהתפרסם בשנות השבעים כגדולי הכדורגלנים במועדון זה. את הופעת הבכורה שלו במדי אורלמאש ערך בשנת 1986 במשחק מול סבטוטכניקה ממורדוביה. מאז 1988 עבר לשחקן קבוע בהרכב הפותח. בהתחלה שיחק כקשר שמאלי, אך בסוף 1988 המאמן העבירו לעמדת הבלם.
הוא עבר לקבוצה המחוזית MTsOP (שהתבססה בפרבר של סברדלובסק, ורחניה פישמה). באחד המשחקים, הבחינו בו הסקאוט של מועדון הפאר צסק"א מוסקבה והוא הובא לשחק בקבוצת "צ'ייקה-צסק"א" (קבוצת בת ששיחקה בליגה השנייה). ורטניקוב עצמו לא רצה לעבור למוסקבה, כך שאחרי משחק לא מוצלח בגביע הסובייטי מול סוקול סראטוב הוא עזב מרצונו וחזר לסברדלובסק. אף על פי כן, הנהלת אורלמאש שכנע את השחקן לחזור למועדון הצבאי. לאחר 8 משחקים ששיחק ורטניקוב, המועדון קיבל הוראה לשלוח אותו ועוד כמה אנשים לחזק את מועדון סק"א רוסטוב, ששיחק בליגה הראשונה. בכל הזמן הזה, ורטניקוב המשיך להיקרא לצסק"א, אך לא ניתנו לו ערבויות שיחק בהרכב הקבוצה הבוגרת.
בסופו של דבר, הוא פתח את עונת 1991 עם אוראלמאש, שאך זה עלתה לליגה הראשונה. הוא חתם על חוזה לשנה עם המועדון, אחד מתנאי ההסכם היה מתן דירה. לאחר שסיפקו לו דירה, המועדון קיווה שזה יחייב את ורטניקוב להישאר עוד תקופה מסוימת ביקטרינבורג, אך היו לו תוכניות אחרות. בשנת 1992, בעזרת נשיא מועדון רוטור ולדימיר גוריונוב, עבר ורטניקוב לוולגוגרד. עם רוטור הוא העביר את שנותיו הטובות ביותר: ואת ההישגים הרבים שלו בקבוצה הביא במהלך שבע שנותיו במועדון (1992—1999). לדוגמה, במחזור השני באליפות רוסיה 1998 כבש ורטניקוב 5 שערים מול שיניק. במשחק זה הוא קיבל 9.5 נקודות מתוך 10 אפשריות מהעיתון ספורט-אקספרס. באותן שנים הבקיע 143 שערים ב-247 הופעות במדי רוטור והפך למלך השערים של הקבוצה והיה הראשון לזכות בפרס מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל וזכה בתואר זה עוד פעמיים נוספות.
בשנת 2000 עזב ליוון, שם שיחק לזמן קצר באריס (סלוניקי) ואז שיחק בליירסה הבלגית, גם שם לא בהצלחה רבה.
לאחר שחזר מליירסה, שיחק בסוקול סראטוב. לאחר שהמועדון ירד מליגת העל, שיחק במועדונים שונים בליגה הראשונה, לאחר מכן בליגת העל הקזחית. הוא חזר לרוטור רק בשנת 2005, כשהמועדון התמודד בליגה השנייה. בסוף העונה הוכתר אולג לשחקן הטוב ביותר באזור הדרום בליגה השנייה. עם זאת, בשנה שלאחר מכן, מהתקשה להגיע להסכמות עם הנשיא גוריונוב, הוא נאלץ לעזוב את רוטור ולנסוע שוב לקזחסטן, שם שיחק במשך שתי עונות נוספות.
בעונת 2009 שיחק במועדון וולגוגרד, שהתמודדה בליגה השנייה; בנובמבר 2009 הוא הודיע על פרישה ממשחק פעיל.[4]
בנבחרת הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדי נבחרת רוסיה שיחק 4 משחקים רשמיים ומשחק לא רשמי אחד נגד נבחרת פיפ"א, שהוקדש למלאת 100 שנה לכדורגל הרוסי. השתתף בטורניר המוקדמות למונדיאל 1998.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז פברואר 2010, שימש כעוזר למאמן הראשי של רוטור.[5] בדצמבר 2010 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה למאמנים בקטגוריה ב'.[6] ב-11 ביוני 2014 מונה למאמן רוטור וולגוגרד,[7] עד אביב 2015.[8] ב-17 ביוני 2015 הוא מונה לאמן את לוץ' אנרגיה מהעיר ולדיווסטוק,[9] אך התפטר באוקטובר אותה שנה.
בעונת 2016/17 עבד כמאמן הראשי של קבוצת הנוער של אורנבורג. ביולי 2017 הוא חזר לקזחסטן, הפעם כחבר הצוות המאמנים של רוברט יבדוקימוב במועדון "טובול". בדצמבר 2017 עזב.[10] ב-15 באוקטובר 2018, ביוזמתו של רוברט יבדוקימוב[11] חזר לוולגוגרד ושימש כמאמן וסקאוט ב"רוטור".[12] בשנת 2019 מונה למאמן קבוצת המילואים רוטור-2.
מאז 2020 הוא חבר בצוות האימון של רובין קאזאן והוא משמש כעוזרו של לאוניד סלוצקי.
עמדה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לנשיאות רוסיה 2012, תמך במועמד לנשיאות ולדימיר פוטין.[13]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סגנות אליפות רוסיה: 1993, 1997.
- גמר הגביע הרוסי: 1994/95.
- גמר גביע אינטרטוטו: 1996.
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלך השערים של כל הזמנים באליפות רוסיה (143 שערים).
- מלך השערים של אליפות רוסיה במספר השערים לקבוצה: 141 ("רוטור")
- מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל: 1995, 1997, 1998
- בעל שיא שערים לעונה אחת בליגת העל הרוסית (25 שערים ב-29 הופעות בעונת 1995)
- אחד משני כדורגלנים (יחד עם ויקטור פנצ'נקו) שהצליח לכבוש 5 שערים במשחק אחד באליפות רוסיה
- מלך השערים של כל הזמנים בגביע הרוסי
- במשך יותר מעשר שנים הוא עמד בראש מועדון 100 המבקיעים הרוסים (מראשיתו ועד ל-28 בספטמבר 2013, אז עקף אותו אלכסנדר קרז'אקוב). ב-30 במרץ 2008, הוא כבש את השער ה-200 שלו.[14]
- חבר במועדון גריגורי פדוטוב (הכדורגלנים הרוסיים שהבקיעו יותר ממאה שערים בקריירה).
- בשנים 1993, 1995, 1996 וב-1997, הוכר בתור שחקן הכדורגל הטוב ביותר ברוסיה, כשתפס את המקום השני (ספורט-אקספרס), בשנת 1998-המקום השלישי (ספורט-אקספרס).
- זוכה פרס "המשחק ההוגן" על שם פיודור צ'רנקוב (1998)
- מלך השערים של הליגה הסובייטית השנייה (1990)
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הבכור הוא אמן ספורט בסקי קרוס קאנטרי. יש לו גם אחות בשם אולגה.
אשתו היא לריסה (נישאו בגיל 19), לשניים בן בשם פאבל (נולד ב-8 ביוני 1991) ובת טטיאנה (נולדה ב-7 בינואר 1997). פאבל הפך גם לכדורגלן מקצועני, שיחק בוולגוגרד, במדי רוטור ואנרגיה וולז'סקי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- אתר מעריצים של אולג ורטניקוב
- אתר מעריצים
- גיבור הספסל, כתבת תסקיר באתר sports.ru
- תופעת ורטניקוב, כתבת תסקיר בספורט אקספרס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Указ Президента РФ от 31 августа 1998 г. № 1038
- ^ "Учреждено звание «Легенда волгоградского футбола»". אורכב מ-המקור ב-2013-09-01. נבדק ב-2013-05-21.
- ^ ורטניקוב: שוטרי תנועה צעירים לא מזהים אותי וקונסים
- ^ Веретенников завершил карьеру
- ^ Газета СПОРТ-ЭКСПРЕСС
- ^ "Олег Веретенников получил тренерскую категорию «Б»". אורכב מ-המקור ב-2014-03-28. נבדק ב-2014-03-27.
- ^ Веретенников стал главным тренером «Ротора»
- ^ «Ротор» снялся с выступлений во 2-м дивизионе, клуб будет ликвидирован
- ^ Веретенников возглавил «Луч-Энергию»
- ^ «Контракт с „Тоболом“ закончился»
- ^ Олег Веретенников возвращается в тренерский штаб «Ротора»
- ^ В «Роторе» определились с ролью Олега Веретенникова
- ^ "Почему вы стали доверенным лицом Путина?". Sports.ru. 2012-02-09.
- ^ Олег Веретенников забил 200-й гол!
| מלך השערים של ליגת העל הרוסית | |
|---|---|
|
- מאמני כדורגל רוסים
- כדורגלני אירטיש
- כדורגלני אסטנה (1964)
- כדורגלני אריס סלוניקי
- כדורגלני מורדוביה סרנסק
- כדורגלני ליירסה
- כדורגלני סוקול סראטוב
- כדורגלני רוטור וולגוגרד
- כדורגלני אורל
- כדורגלני סק"א רוסטוב
- כדורגלני נבחרת רוסיה
- כדורגלנים רוסים
- כדורגלנים סובייטים
- וולגוגרד: ספורט
- כדורגלני צסק"א מוסקבה
- סובייטים שנולדו ב-1970
- רוסים שנולדו ב-1970
- זוכי פרס ג'נטלמן השנה בכדורגל הרוסי