ליגת העל הרוסית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ליגת העל הרוסית בכדורגל
Sports current event.svg 2018/2019
Russian Premier League logo.jpg
כינוי ליגת העל הרוסית
תחום Football pictogram.svg כדורגל
ארגון הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
מדינות רוסיה
קבוצות 16
שנת הקמה 1991
שמות קודמים הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית לוקומוטיב מוסקבה (2017/2018)
מירב הזכיות ספרטק מוסקבה (10)
מפעל מקביל הגביע הרוסי
מפעל נמוך הליגה הרוסית הראשונה
https://www.premierliga.ru
גביע האליפות
משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לקרסנודאר. אוגוסט 2016

ליגת העל הרוסית בכדורגלרוסית: Российская футбольная премьер-лига) או בפשטות ליגת העל הרוסיתרוסית: Российская Премьер-Лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה ואחת הטובות ביותר באירופה, נכון לשנת 2017, הליגה מדורגת במקום הששי בדירוג אופ"א[1].

בעונת 2001 הליגה החלה להיות מנוהלת על ידי ישות עצמאית, "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל", הקשורה חוזית עם התאחדות הכדורגל הרוסית.

בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה (מקומות 15,16) יורדות לליגת הכדורגל הלאומית ושתי הקבוצות שמסיימות לפניהן (מקומות 13,14) מתמודדות בטורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, - "ליגת הכדורגל הלאומית",- מול הקבוצות שסיימו במקומות 3,4 בליגה השנייה. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.

מאז עונת 2011/12 כל הקבוצות שזכו בחלק הראשון של האליפות, דהיינו ניצבו בראש הטבלה במחזור ה-15, זכו בהמשך גם באליפות המדינה לבסוף. יוצאת מן הכלל הייתה עונת 2013/14, אז זניט הייתה במקום הראשון במחזור 15, אך הפסידה את ההובלה שני מחזורים לסיום העונה ובמקומה זכתה צסק"א מוסקבה.

הקבוצה המצליחה ביותר היא ספרטק מוסקבה עם 10 אליפויות, אחריה צסק"א (עם 6 אליפויות) וזניט (עם 4 אליפויות). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

מבנה הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים.

הקבוצות שסיימו במקומות 15 ו-16 בטבלת הליגה מודחות ישירות לליגת המשנה. הקבוצות שסיימו במקומות 13 ו-14 משחקות בטורניר פלייאוף בן שני משחקים (בית וחוץ), אשר במסגרתו הקבוצות מתמודדות במשחקי מבחן נגד מקומות 3-4 בטבלת ליגת המשנה. מנצחת משחקי המבחן היא זו שהבקיעה את מירב השערים במגרשה הבייתי ובמגרש בחוץ. במקרה שבו כמות השערים שהובקעה היא שווה, המנצחת מוכרעת על פי שערי חוץ. אם נתון זה אף הוא שווה מתווספות שתי הארכות בנות 15 דקות שבסיומן נערך דו-קרב פנדלים.

הקבוצות שסיימו במקומות 1 ו-2 בטבלת ליגת המשנה ומנצחת טורניר משחקי המבחן מקבלות את הזכות להשתתף בעונה לאחר מכן בליגת העל הרוסית. הקבוצות שהפסידו במשחקי המבחן יורדות לליגת המשנה.

תאריך תחילת הליגה וסיומה משתנה. פגרת החורף מתחילה בתחילת דצמבר ומסתיימת בתחילת מרץ וחלקהּ השני של הליגה משוחק עד חודש מאי.

מיקומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון מוכתרת כאלופה.

העפלה לטורנירים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השביעי בעונת 2014/15, החל מעונת 2015/16 אלופת רוסיה מתמודדת החל משלב הבתים של ליגת האלופות. סגניתה מתמודדת משלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות כשבמקרה של הפסד היא מודחת ישירות לשלב המוקדמות הרביעי של הליגה האירופית.

הקבוצה שסיימה במקום השלישי בליגה הרוסית מתמודדת משלב המוקדמות הרביעי של הליגה האירופית, והקבוצה מהמקום הרביעי מתמודדת משלב המוקדמות השלישי של הטורניר.

מחזיקת הגביע הרוסי מתמודדת החל משלב הבתים של הליגה האירופית (במקרה שמחזיקת הגביע או הפיינליסטית הן אחת מארבע הקבוצות הבכירות בטבלת האליפות, המקום מוענק לקבוצה מהמקום החמישי בטבלה).

קבוצות לעונת 2018/2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עונת 2018/2019 בליגת העל הרוסית

בסיכום עונת 2017/18, טוסנו וסק"א חברובסק נשרו לליגת המשנה הרוסית והוחלפו בקבוצות שהעפילו מהליגה הלאומית, אורנבורג וקריליה סובייטוב סמרה (שחזרו כעבור שתי עונות בליגת המשנה).

16 הקבוצות הבאות מתחרות בליגת העל במהלך עונת 2018/2019:

שם הקבוצה אצטדיון תכולה מאמן בפתיחת העונה בעלות, חסות תקציב
אופה נפטיאניק 15,132 רוסיהרוסיה סרגיי טומארוב ממשלת בשקורטוסטן 15,000,000 יורו
אורל המרכזי 25,400 אוקראינהאוקראינה דמיטרי פארפיונוב ממשלת מחוז סברדלובסק, TMK Group, Renova Group 18,000,000 יורו
אורנבורג גזוביק 6,489 רוסיהרוסיה ולדימיר פדוטוב ממשלת מחוז אורנבורג
אחמט גרוזני אחמט ארנה 30,597 רוסיהרוסיה איגור לדיאחוב ממשלת רפובליקת צ'צ'ניה, קרן אחמט קדירוב, SAT & Co 30,000,000 יורו
אנז'י מחצ'קלה אנז'י ארנה 26,400 רוסיהרוסיה מגומד אדייב אוסמן קאדייב 20,000,000 יורו
ארסנל טולה ארסנל 20,074 בלארוסבלארוס אולג קונונוב ממשלת מחוז טולה, רוסטך, רוסנפט, NPO Splav 20,000,000 דולר
דינמו מוסקבה ארנה חימקי 18,636 רוסיהרוסיה דמיטרי חוחלוב VTB 35,000,000 יורו
זניט סנקט פטרבורג 64,468 רוסיהרוסיה סרגיי סמאק גזפרום, גזפרום נפט, Metalloinvest 160,000,000 יורו
יניסיי קרסנויארסק גאולוג (טיומן) 13,057 רוסיהרוסיה דמיטרי אלניצ'ב ממשלת מחוז קרסנויארסק
לוקומוטיב מוסקבה RZD ארנה 27,320 רוסיהרוסיה יורי סיומין RZD 80,000,000 יורו
ספרטק מוסקבה אוטקריטיה ארנה 45,360 איטליהאיטליה מאסימו קאררה לאוניד פדון, לוקאויל, IFD Kapital Group 120,000,000 יורו
צסק"א מוסקבה VEB ארנה 30,457 בלארוסבלארוס ויקטור גונצ'רנקו יבגני גינר, רוס-סטי, אירופלוט, "מסוקי רוסיה", CROC, EKA ‏ 66-68,000,000 יורו
קריליה סובייטוב סמרה קוסמוס ארנה 44,918 רוסיהרוסיה אנדריי טיחונוב ממשלת מחוז סמרה 15,000,000 יורו
קרסנודאר קרסנודאר 34,089 רוסיהרוסיה מוראד מוסאייב (מ.מ.) סרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group 85,000,000 יורו
רובין קאזאן קאזאן ארנה 45,379 טורקמניסטןטורקמניסטן גורבן ברדייב TAIF-NK, ניז'נקמנסקנפטחים, קאזאנאורגסינתז 65,000,000 יורו
רוסטוב רוסטוב ארנה 43,472 רוסיהרוסיה ולרי קרפין ממשלת מחוז רוסטוב, Southern capital, Pari-Match‏ 25,000,000 יורו

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1888 התקיימו מועדוני כדורגל שונים ברוסיה, אך למרות שנעשו מספר ניסיונות לא הצליחו ליצור ליגת כדורגל לאומית מסודרת עד לשנת 1936.

משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 6-0. עד לתחילת המאה ה-20 התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אם כי שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות אלא איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.

תקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 19411944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-16 ליגות שונות.

בשנים 19481991 התקיימה אליפות רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה.

מאז 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.

עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק ספרטק-אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.

תחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 האחריות לניהול ליגת העל הועברה לארגון בשם "ליגת העל הרוסית בכדורגל", ארגון אשר קיבל זיכיון לניהול מפעל זה, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של ליגת הכדורגל הבכירה, מידי ההתאחדות לכדורגל.

בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 2002-2006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 2008-2009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן ברדייב.

בשנים 2010 - 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו קבוצת מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לקרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כשהקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכו המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד אז שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מאביב 2011 ועד אביב 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ואמקר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.

שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.

בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

רפורמה ומיתוג מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2018/2019 הוחלט לערוך מיתוג מחדש, שבמסגרתו תוכנן להציג לוגו חדש.[2][3][4][5][6][7][8][9] כחלק מהרפורמה בליגה אליפות רוסיה בכדורגל לנוער צפויה לעבור שינוי במסגרתו יוקמו ליגות כדורגל לגילאי 20 וגילאי 21, כשבמסגרתן הקבוצות יחויבו לעלות למגרשים לכל הפחות ששה שחקנים, בוגרי האקדמיה של הקבוצות.[10][11] הלוגו החדש הוצג ביולי 2018 יחד עם חתימת חוזה זכויות שידור עם ערוץ Match TV.[12][13] במסגרת דיונים על הרפורמה הוצע להשית תקנים חדשים עבור קבוצות ליגת העל, במסגרתן תקבע תקרת מינימום לתקציב ומספר מושבים מינימלי אפשרי עבור מגרשי ליגת העל.[14]

זכויות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צלם ערוץ הספורט NTV Plus.

השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים הוא ערוץ הספורט Match TV, שנחשב לשותף עיקרי של הליגה (ונמצא בבעלות גזפרום מדיה) ומשדר את המשחק המרכזי בכל מחזור ואת מרבית המשחקים בליגה. ביולי 2018 נחתם חוזה שידור חדש בין הליגה לערוץ לתקופה של ארבע שנים, כאשר מרבית המשחקים משודרים בערוץ Match Premier.[15][16] מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD.

לעיתים משודרים המשחקים גם בחברת Liga-TV שמשדרת משחקים בודדים (בעבר שודרו המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק). לעיתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 וערוץ NTV לשדר כמה ממשחקי הליגה.

את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה מעבירה חברת השידור IMG Media, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עומד על 15 מיליון דולר לשלוש שנים.

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר אתר האינטרנט nf.tv היה חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ואפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. כיום אלה משודרים באמצעות פורטל Matchtv.ru.

חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סה"כ צופים משחקים מספר צופים ממוצע שיא צופים למשחק קבוצה פופולרית מספר קבוצות
2008 3,009,451 30 12,914[18] 20,811 זניט 16
2009 2,872,733 30 11,970 23,520 ספרטק (מ) 16
2010 2,901,851 30 12,091 21,357 ספרטק (מ) 16
2011/2012 4,542,505 44 12,905 20,877 קובאן 16
2012/2013 3,126,393 30 13,027 20,934 קובאן 16
2013/2014 2,759,684 30 11,499 16
2014/2015 2,436,299 30 10,151 16
2015/2016 2,561,932 30 11,675 25,178 ספרטק 16
2016/2017 2,739,516 30 11,415 32,670 ספרטק 16
2017/2018[19] 2,679,234 30 13,069 53,359 זניט 16
2018/2019 30 61,467 זניט 16

אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות לפי קבוצות

אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה אליפויות סגנויות עונות זכייה
ספרטק מוסקבה 10 6 1992, 1993, 1994, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2016/2017
צסק"א מוסקבה 6 6 2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016
זניט סנקט פטרבורג 4 3 2007, 2010, 2011/2012, 2014/2015
לוקומוטיב מוסקבה 3 4 2002, 2004, 2017/2018
רובין קאזאן 2 0 2008, 2009
אלניה ולדיקווקז 1 2 1995

אליפויות לפי ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר אליפויות מועדונים
מוסקבה
‏19
ספרטק (10), צסק"א (6), לוקומוטיב (3)
סנקט פטרבורג
‏4
זניט (4)
קאזאן
‏2
רובין קאזאן (2)
ולדיקווקז
‏1
ספרטק ולדיקווקז (1)

אליפויות לפי מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות:

דירוג שם המאמן אליפויות
1 אולג רומנצב 8
2 ואלרי גזאייב 4
3 לאוניד סלוצקי 3
יורי סיומין 3
4 לוצ'אנו ספאלטי 2
גורבן ברדייב
5 דיק אדבוקאט 1
מאסימו קאררה
גאורגי יארצב
אנדרה וילאש בואש

נשיאי הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ויטאלי מוטקו 27 באוגוסט 2001 - 24 בנובמבר 2003 כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג
ואלרי פילאטוב 24 בנובמבר - 26 בדצמבר 2003 ממלא מקום
יבגני גינר 26 בדצמבר 2003 - 21 בדצמבר 2004 כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה
יורי זווארזין 21 בדצמבר 2004 - 24 בינואר 2006 ממלא מקום
י. גינר 24 בינואר - 26 בדצמבר 2006 קדנציה שנייה
מיכאיל וורונצוב 26 בדצמבר 2006 - 14 בנובמבר 2007 ממלא מקום
סרגיי פריאדקין 14 בנובמבר 2007 -

שיאנים ומלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום כל עונה, מחולקים פרסי "כדורגלן השנה ברוסיה" לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה.

פרס אחד מוענק מטעם מגזין פוטבול השני מטעם השבועון ספורט אקספרס.

שיאני ההופעות של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-29 בספטמבר 2018:[20]

# שחקן שנות פעילות הופעות
1 סרגיי איגנשביץ' 1999—2018 ‏488
2 סרגיי סמאק 1992—2004
2006—2013
456
3 דמיטרי לוסקוב 1992—1993
1995—2013
2016—2018
453
4 איגור סמשוב 1996–2014 433
5 איגור אקינפייב 2003- 407
6 רוסלאן אג'ינג'אל 1996–2014 397
7 ולרי יסיפוב 1992–2007 390
8 איגור לבדנקו 2002–2018 392
9 דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 377
10 דיווידס שמבראס 1998– 2013 368
11 קונסטנטין זיריאנוב 2000– 2014 363
כתב מודגש מתייחס לשחקן שעדיין פעיל

מלכי השערים של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל

נכון ל-12 באוגוסט 2018:[21][22]

# שחקן שנות פעילות שערים
1 אולג ורטניקוב 1992–1999
2001 - 2002
143
2 אלכסנדר קרז'אקוב 2001–2006
2008 - 2015
139
3 דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 129
4 דמיטרי לוסקוב 1992—1993
1995—2013
2016—2017
120
5 רומן פבליוצ'נקו 2000–2008
2012 - 2017
‏104
6 סרגיי סמאק 1992–2004
2006 - 2013
102
7 אנדריי טיחונוב 1992—2004
2007—2008
2011
98
8 איגור סמשוב 1996–2014 98
9 ארטיום דזיובה 2007– ‏96
10 ייגור טיטוב 1995—2003
2005—2008
88
11 ולרי יסיפוב 1992–2007 88
כתב מודגש מתייחס לשחקן שעדיין פעיל

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג אופ"א
  2. ^ Лицом не вышли: российский футбол начинает ребрендинг
  3. ^ Футбол и сомбреро, они, если честно... Новые логотипы РФПЛ как прививка от скуки
  4. ^ סמל ליגת העל הרוסית באתר אולפני ארטיום לבדב
  5. ^ Новый логотип премьер лиги — просто Бомба!
  6. ^ Медвежья услуга. С чем ассоциируется наш футбол
  7. ^ Представлен рабочий вариант нового логотипа РФПЛ
  8. ^ Cоздание логотипа Российской Премьер-Лиги
  9. ^ После чемпионата мира пиво снова утечет со стадионов. Прядкин – о будущем РФПЛ
  10. ^ В РФПЛ будет введена реформа молодежного первенства, необходимы лиги U20 и U21
  11. ^ «Оренбург», «Крылья Советов» и «Енисей» приняты в РФПЛ
  12. ^ Все детали нового контракта РПЛ и «Матч ТВ»
  13. ^ РПЛ представила новый логотоп
  14. ^ Реформы Леонида Федуна: реальность или маниловщина?
  15. ^ «Матч ТВ» и РПЛ заключили новый контракт на показ матчей чемпионата России
  16. ^ Телеканал «Матч ТВ» и РФПЛ заключили четырехлетний контракт на показ матчей
  17. ^ מטעמי חסות, שמה הרשמי של הליגה היה Росгосстрх Чемпионат России по футболу (רוסגוסטראך-אליפות רוסיה בכדורגל).
  18. ^ ПОСЕЩАЕМОСТЬ КХЛ И РФПЛ (СЕЗОНЫ 2008 – 2015)
  19. ^ סטטיסטיקה באתר footboom.com
  20. ^ Чемпионаты России по футболу. Все футболисты
  21. ^ נתונים מתוך פורטל Sportbox.ru
  22. ^ נתונים רשמיים מתוך Sport-Express.ru