ליגת העל הרוסית בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליגת העל הרוסית בכדורגל
Sports current event.svg 2017/2018
סמל הליגה, עונת 2015/16.
שם מלא הפריימר ליג הרוסי
כינוי ליגת העל הרוסית
תחום Football pictogram.svg כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הרוסית
הפרמייר-ליג הרוסי בכדורגל
מדינות רוסיהרוסיה  רוסיה
קבוצות 16
שנת הקמה 2001
שמות קודמים הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית ספרטק מוסקבה
מירב הזכיות ספרטק מוסקבה (10)
מפעל מקביל הגביע הרוסי
מפעל נמוך הליגה הרוסית הראשונה
http://www.rfpl.org/

ליגת העל הרוסית בכדורגלרוסית: Российская футбольная премьер-лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה.

בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה מתמודדות על טורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, "ליגת הכדורגל הלאומית", ושתי הקבוצות הטובות בליגה השנייה מתמודדות בטורניר העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.

הקבוצה המצליחה ביותר היא ספרטק מוסקבה עם 10 אליפויות, אחריה צסק"א (עם 6 אליפויות) וזניט (עם 4 אליפויות). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

נכון לשנת 2017, הליגה מדורגת במקום הששי בדירוג אופ"א[1].

קבוצות לעונת 2017/2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עונת 2017/2018 בליגת העל הרוסית

בסיכום עונת 2016/17, טום טומסק וקריליה סובייטוב סמרה הודחו לליגת המשנה הרוסית והוחלפו בקבוצות שהעפילו מהליגה הלאומית, דינמו מוסקבה (שחזרה כעבור עונה אחת בליגת המשנה) וטוסנו ממחוז לנינגרד ובנוסף העפילה סק"א חברובסק במקומה של אורנבורג.

16 הקבוצות הבאות מתחרות בליגת העל במהלך עונת 2017/2018:

שם הקבוצה אצטדיון תכולה מאמן חסות/בעלות
אופה נפטיאניק 15,234 רוסיהרוסיה סרגיי סמאק חברת Bashinformsvyaz
אורל סק"ב-בנק ארנה 27,000 בלארוסבלארוס ואדים סקריפצ'נקו TMK Group ,Renova Group
אחמט גרוזני אחמט ארנה 30,597 רוסיהרוסיה אולג קונונוב קרן אחמט קדירוב
ארסנל טולה ארסנל 20,048 רוסיהרוסיה סרגיי פאבלוב רוסטך
אמקאר פרם זבזדה 17,130 רוסיהרוסיה גאדז'י גאדז'ייב ממשלת מחוז פרם
אנז'י מחצ'קלה אנז'י ארנה 24,859 צ'כיהצ'כיה פאבל ורבה אוסמן קאדייב
זניט קרסטובסקי 68,000 איטליהאיטליה רוברטו מנצ'יני גזפרום
טוסנו אצטדיון פטרובסקי 20,985 רוסיהרוסיה דמיטרי פארפיונוב Fort Group
דינמו מוסקבה ארנה חימקי 18,636 אוקראינהאוקראינה יורי קאליטבינצב VTB
לוקומוטיב מוסקבה לוקומוטיב 28,810 רוסיהרוסיה יורי סיומין RZD
ספרטק מוסקבה אוטקריטיה ארנה 44,929 איטליהאיטליה מאסימו קאררה לוקאויל
צסק"א מוסקבה צסק"א 30,000 רוסיהרוסיה ויקטור גונצ'רנקו Rosseti
קרסנודאר קובאן 30,889 רוסיהרוסיה איגור שאלימוב Constell Group
רובין קאזאן קאזאן ארנה 45,379 טורקמניסטןטורקמניסטן גורבן ברדייב TAIF-NK
רוסטוב אולימפ-2 15,843 בלארוסבלארוס לאוניד קוצ'וק Energosbyt Rostovenergo
סק"א חברובסק אצטדיון לנין 15,200 רוסיהרוסיה אלכסיי פודובסקי ממשלת מחוז חברובסק

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האימפריה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 6-0. עד לתחילת המאה ה-20 לא נערכה ליגה ולא התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אף שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות כי אם איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.

תקופת ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 19411944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-16 ליגות שונות.

בשנים 1948 - 1991 התקיימה אליפות רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה.

מאז 1992[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.

עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק ספרטק-אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.

תחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 2002-2006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 2008-2009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן בארדייב.

מאז 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו פ.כ. מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן ראמנסקו שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לפ.צ. קרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כאשר הקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכים המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד היום שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מסתיו 2011 ועד סתיו 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ראמנסקו ואמקר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.

שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.

בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

בתום כל עונה, מחולק פרס כדורגלן השנה ברוסיה לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה.

מבנה הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים. לאחר מכן נערך טורניר פלייאוף אשר במסגרתו ארבע הקבוצות שסיימו בראשות הטבלה יתמודדו בפלייאוף העליון וארבע הקבוצות שסיימו בתחתית הטבלה יקחו חלק בפלייאוף התחתון. אף קבוצה אינה יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, כך גם במסגרת הפלייאוף התחתון; כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות בבית ובחוץ.

מיקומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה.

העפלה לטורנירים האירופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השביעי בעונת 2014/15, החל מעונת 2015/16 אלופת רוסיה מתמודדת החל משלב הבתים של ליגת האלופות. סגניתה מתמודדת משלב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות כשבמקרה של הפסד היא מודחת ישירות לשלב המוקדמות הרביעי של הליגה האירופית.

הקבוצה שסיימה במקום השלישי בליגה הרוסית מתמודדת משלב המוקדמות הרביעי של הליגה האירופית, והקבוצה מהמקום הרביעי מתמודדת משלב המוקדמות השלישי של הטורניר.

מחזיקת הגביע הרוסי מתמודדת החל משלב הבתים של הליגה האירופית (במקרה שמחזיקת הגביע או הפיינליסטית הן אחת מארבע הקבוצות הבכירות בטבלת האליפות, המקום מוענק לקבוצה מהמקום החמישי בטבלה).

זכויות שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים היא חברת Liga-TV שמשדרת את כל המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק (ובעבר שידר את משחקי הליגה). מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD.

המשחק המרכזי בכל מחזור משודר בערוץ NTV וכך גם כל משחקי המחזור הראשון והשני. לעתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 לשדר כמה ממשחקי הליגה.

את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה מעבירה חברת השידור IMG Media, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עומד על 15 מיליון דולר לשלוש שנים.

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט nf.tv חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ומאפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. [1] [2] [3] [4]

חסויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממוצע צופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה סה"כ צופים משחקים מספר צופים ממוצע שינוי שיא צופים למשחק קבוצה מספר קבוצות
2008 3,009,451 30 12,914[2] 20,811 זניט 16
2009 2,872,733 30 11,970 23,520 ספרטק (מ) 16
2010 2,901,851 30 12,091 21,357 ספרטק (מ) 16
2011/2012 4,542,505 44 12,905 20,877 קובאן 16
2012/2013 3,126,393 30 13,027 20,934 קובאן 16
2013/2014 2,759,684 30 11,499 16
2014/2015 2,436,299 30 10,151 16
2015/2016 2,561,932 30 10,675 25,178 ספרטק (מ) 16
2016/2017 30 16

אלופות הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות לפי קבוצות

אליפויות לפי קבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה אליפויות סגנויות
ספרטק מוסקבה 10 5
צסק"א מוסקבה 6 6
זניט סנקט פטרבורג 4 3
לוקומוטיב מוסקבה 2 4
רובין קאזאן 2 0
אלניה ולדיקווקז 1 2

אליפויות לפי מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:

דירוג שם המאמן אליפויות
1 אולג רומנצב 8
2 ואלרי גזאייב 4
3 לאוניד סלוצקי 3
4 לוצ'אנו ספאלטי 2
גורבן בארדייב
יורי סיומין
5 דיק אדבוקאט 1
מאסימו קאררה
גאורגי יארצב
אנדרה וילאש בואש

נשיאי הליגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
ויטאלי מוטקו 27 באוגוסט 2001 - 24 בנובמבר 2003 כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג
ואלרי פילאטוב 24 בנובמבר - 26 בדצמבר 2003 ממלא מקום
יבגני גינר 26 בדצמבר 2003 - 21 בדצמבר 2004 כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה
יורי זווארזין 21 בדצמבר 2004 - 24 בינואר 2006 ממלא מקום
י. גינר 24 בינואר - 26 בדצמבר 2006 קדנציה שנייה
מיכאיל וורונצוב 26 בדצמבר 2006 - 14 בנובמבר 2007 ממלא מקום
סרגיי פריאדקין 14 בנובמבר 2007 -

שיאנים ומלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-16 בנובמבר 2016

# שחקן שנות פעילות הופעות
1 סרגיי סמאק 1992–2004
2006 - 2013
455
2 דמיטרי לוסקוב 1992—1993
1995—2013
2016—
452
3 סרגיי איגנשביץ' 1999– 451
4 איגור סמשוב 1996–2014 433
5 רוסלאן אג'ינג'אל 1996–2014 397
6 ולרי יסיפוב 1992–2007 390
7 דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 377
8 דיווידס שמבראס 1998– 2013 368
9 איגור לבדנקו 2002– 363
10 קונסטנטין זיריאנוב 2000– 2014 363

מלכי השערים של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-16 בנובמבר 2016

# שחקן שנות פעילות שערים
1 איגור ורטניקוב 1992–1999
2001 - 2002
143
2 אלכסנדר קרז'אקוב 2001–2006
2008 - 2015
139
3 דמיטרי קיריצ'נקו 1998–2013 129
4 דמיטרי לוסקוב 1992—1993
1995—2013
2016—
120
5 רומן פבליוצ'נקו 2000–2008
2012 -
103
6 סרגיי סמאק 1992–2004
2006 - 2013
102
7 אנדריי טיחונוב 1992—2004
2007—2008
2011
98
8 איגור סמשוב 1996–2014 98
9 ייגור טיטוב 1995—2003
2005—2008
88
10 ולרי יסיפוב 1992–2007 88

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]