ליגת העל הרוסית בכדורגל

ליגת העל הרוסית
Российская Премьер-Лига

2021/2022
כינוי	טינקוף - אליפות רוסיה בכדורגל
תחום	כדורגל
ארגון	הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
מדינות
קונפדרציה	אופ"א
קבוצות	16
תאריך הקמה	1991
שמות קודמים	הדיוויזיה העליונה
אלופה נוכחית	זניט סנקט פטרבורג (2020/2021)
מירב הזכיות	ספרטק מוסקבה (10)
מפעל מקביל	הגביע הרוסי בכדורגל
מפעל נמוך	ליגת הכדורגל הלאומית
https://www.premierliga.ru

גביע האליפות, שהוענק בשנים 2001–2019.

משחק ליגה בין ספרטק מוסקבה לקרסנודאר. אוגוסט 2016

ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית: Российская футбольная премьер-лига) או בפשטות ליגת העל הרוסית (ברוסית: Российская Премьер-Лига) היא ליגת הכדורגל הבכירה ברוסיה, ליגת הספורט הפופולרית ביותר בה (עם ממוצע של 4 מיליון צופים לעונה עד לפרוץ מגפת הקורונה ברוסיה) ואחת הטובות ביותר באירופה, נכון לשנת 2021, הליגה מדורגת במקום העשירי בדירוג אופ"א והיא הליגה התשיעית ביוקרתה, עם שכר ממוצע של 753,223 יורו לשחקן ועם שווי שוק של 887.7 מיליון יורו.

בעונת 2001 הליגה החלה להיות מנוהלת על ידי ישות עצמאית, "הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל", הקשורה חוזית עם התאחדות הכדורגל הרוסית. החל מעונת 2019/20 נקראת רשמית בשם "טינקוף - אליפות רוסיה בכדורגל" («Тинькофф-Чемпионат России по футболу») על שם נותן החסות בנק טינקוף.

בליגה ישנן 16 קבוצות כאשר בתום כל עונה שתי הקבוצות הפחות טובות בטבלה (מקומות 15,16) יורדות לליגת הכדורגל הלאומית ושתי הקבוצות שמסיימות לפניהן (מקומות 13,14) מתמודדות בטורניר הצלה מהדחה לליגה השנייה בחשיבותה, – "ליגת הכדורגל הלאומית", – מול הקבוצות שסיימו במקומות 3,4 בליגה השנייה. הפרמייר ליג הרוסי אורגן בשנת 2001 והחליף את "הדיוויזיה העליונה" שפעלה לפני כן והתקיימה בין השנים 1992 ו-2001. כשהשוני ביניהם הוא במידת הארגון והמבנה.

מאז עונת 2011/12 כל הקבוצות שזכו בחלק הראשון של האליפות, דהיינו ניצבו בראש הטבלה במחזור ה-15, זכו בהמשך גם באליפות המדינה לבסוף. יוצאת מן הכלל הייתה עונת 2013/14, אז זניט הייתה במקום הראשון במחזור 15, אך הפסידה את ההובלה שני מחזורים לסיום העונה ובמקומה זכתה צסק"א מוסקבה.

הקבוצה המצליחה ביותר היא ספרטק מוסקבה עם 10 אליפויות, אחריה זניט וצסק"א (עם 7 ו-6 אליפויות, בהתאמה). עבור כל חמש אליפויות בהן זכתה קבוצה היא מוסיפה כוכב מעל לסמל שלה.

בשנת 2020 ליגת העל הרוסית הפכה לליגה הגדולה הראשונה בעולם שמשתמשת ב"מינוי" של YouTube כערוץ ההפצה העיקרי של זכויות השידור מחוץ לשוק הביתי. כל שמונת משחקי הליגה בכל מחזור זמינים לצופים מחוץ לרוסיה וחבר המדינות באמצעות ערוץ היוטיוב של הליגה. בשנים 2001–2019 הוענק לאלופה גביע זכוכית מעוטר, מאז 2020 מוענק גביע עשוי מפליז, מצופה ניקל וזהב, משקלו 6 קילוגרם וגובהו 65 סנטימטרים.

עם תפוסה ממוצעת של מעל 10,000 צופים למשחק עד לפרוץ מגפת הקורונה ברוסיה, הליגה הייתה בעלת כמות הצופים הראשונה בגובהה מכל ליגת ספורט אחרת ברוסיה, אחרי ה־KHL והליגה המאוחדת של VTB. אלופה נוכחית — זניט סנקט פטרבורג (2021).

מבנה הליגה

בליגה משתתפות 16 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה ובסך הכל 30 מחזורים.

הקבוצות שסיימו במקומות 15 ו-16 בטבלת הליגה מודחות ישירות לליגת המשנה. הקבוצות שסיימו במקומות 13 ו-14 משחקות בטורניר פלייאוף בן שני משחקים (בית וחוץ), אשר במסגרתו הקבוצות מתמודדות במשחקי מבחן נגד מקומות 3–4 בטבלת ליגת המשנה. מנצחת משחקי המבחן היא זו שהבקיעה את מירב השערים במגרשה הבייתי ובמגרש בחוץ. במקרה שבו כמות השערים שהובקעה היא שווה, המנצחת מוכרעת על פי שערי חוץ. אם נתון זה אף הוא שווה מתווספות שתי הארכות בנות 15 דקות שבסיומן נערך דו-קרב פנדלים.

הקבוצות שסיימו במקומות 1 ו-2 בטבלת ליגת המשנה ומנצחת טורניר משחקי המבחן מקבלות את הזכות להשתתף בעונה לאחר מכן בליגת העל הרוסית. הקבוצות שהפסידו במשחקי המבחן יורדות לליגת המשנה. תאריך תחילת הליגה וסיומה משתנה. פגרת החורף מתחילה בתחילת דצמבר ומסתיימת בתחילת מרץ וחלקהּ השני של הליגה משוחק עד חודש מאי.

בינואר 2021 החלו דיונים על רפורמה משמעותית באליפות רוסיה, במסגרתה הוצע שהליגה תקוצר למספר של 12 קבוצות עם שני שלבים, סיבוב ראשון וסיבוב שני של פלייאוף בו תשתתפנה שש הקבוצות הטובות ביותר. אך הצעה זו לא נתמכה על ידי מועדוני הליגה.

מיקומים

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שיוון בהפרש יקבע המיקום לפי מספר הניצחונות ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה שממוקמת במקום הראשון מוכתרת כאלופה.

העפלה לטורנירים האירופיים

כיוון שהליגה הרוסית דורגה על פי שיטת הדירוג של אופ"א במקום השמיני בעונת 2020/21, החל מעונת 2021/22 אלופת רוסיה מתמודדת החל משלב הבתים של ליגת האלופות.

הזוכה בגביע רוסיה 2020/21 — אם מסיימת באליפות מתחת למקום השני — מתמודדת בשלב הבתים של הליגה האירופית, המקום השלישי החל מסבב הפלייאוף של הליגה האירופית בעונת 2021/22. במקביל, אם הזוכה בגביע הרוסי זו קבוצה שסיימה במקום השלישי או הרביעי, המקום בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האזורית בעונת 2021/22 מועבר לקבוצה שתפסה את המקום החמישי באליפות.

במקרה שבו זוכת הגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021, היא קבוצה שזכתה באליפות או סגנות הליגה, או אם נאסר על מחזיקת הגביע להשתתף בתחרויות אירופאיות, המקום בליגה האירופית מועבר לקבוצה שסיימה במקום השלישי באליפות. במקרה זה, המקום בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האזורית מוענק לקבוצה המדורגת 4 באליפות והקבוצה המדורגת 5 תחל את השתתפותה בסיבוב המוקדמות השני של הליגה האזורית.

קבוצות לעונת 2021/2022

קבוצות הליגה לעונת 2021/2022

 

צסק"א
ספרטק
לוקומוטיב
דינמו

רוטור

רוסטוב

זניט

חימקי

רובין

ארסנל

קריליה סובייטוב

קרסנודאר

אחמט

אופה

סוצ'י

ניז'ני נובגורוד

אורל

ערך מורחב – עונת 2021/2022 בליגת העל הרוסית בכדורגל

הקבוצות הבאות מתחרות בליגת העל במהלך עונת 2021/2022:

שם הקבוצה	בעלות, חסות	תקציב
אופה	ממשלת בשקורטוסטן	15,000,000 יורו
אורל	ממשלת מחוז סברדלובסק, TMK Group, Renova Group	‏18,000,000 יורו
ניז'ני נובגורוד	ממשלת מחוז ניז'ני נובגורוד, גזפרום טרנס גז ניז'ני נובגורוד	‏5,000,000 יורו
אחמט גרוזני	ממשלת רפובליקת צ'צ'ניה, קרן אחמט קדירוב, SAT & Co	‏30,000,000 יורו
ארסנל טולה	ממשלת מחוז טולה, רוסטך, רוסנפט, NPO Splav	‏20,000,000 דולר
דינמו מוסקבה	VTB‏	35,000,000 יורו
זניט	גזפרום, גזפרום בנק, גזפרום נפט, Metalloinvest	‏190,000,000 יורו
חימקי	ממשלת מחוז מוסקבה	‏5,000,000 דולר
לוקומוטיב מוסקבה	RZD	‏80,000,000 יורו
סוצ'י	בוריס רוטנברג, SMP Racing	‏20,000,000 יורו
ספרטק מוסקבה	לאוניד פדון, לוקאויל, IFD Capital Group	‏120,000,000 יורו
צסק"א מוסקבה	יבגני גינר, VEB.RF, רוס-סטי, אירופלוט, "מסוקי רוסיה", CROC, EKA	‏68,000,000 יורו
קרסנודאר	סרגיי גליצקי, Home Credit & Finance Bank, Constell Group	‏85,000,000 יורו
רובין קאזאן	TAIF-NK, ניז'נקמנסקנפטחים, קאזאנאורגסינתז	65,000,000 יורו
רוסטוב	ממשלת מחוז רוסטוב, Southern capital, Pari-Match‏	25,000,000 יורו
קריליה סובייטוב	ממשלת מחוז סמרה	10,000,000 יורו

אצטדיונים

במשך שנים לא היה ברוסיה אצטדיון כדורגל חדיש ומודרני וזמן רב שאצטדיון לוקומוטיב מוסקבה שנחנך בשנת 2002 היה האצטדיון המודרני ביותר. לאחר תנופת הבנייה שהביא מונדיאל 2018 נבנו 11 אצטדיוני כדורגל חדשים והליגה הרוסית מתהדרת בתשעה אצטדיוני כדורגל מודרניים שנבנו לקראת גביע העולם בכדורגל ועוד שני אצטדיונים מודרניים שלא נבנו עבור המונדיאל.

עיר	אצטדיון	תכולה	שנת פתיחה	שיפוץ אחרון
אופה	נפטיאניק	15,132	1967	2012−2015
אורנבורג	גזוביק	8,400	2002	2014–2016
יקטרינבורג	המרכזי	25,400	1957	2014–2017
חימקי	ארנה חימקי	18,636	2008
גרוזני	אחמט ארנה	30,597	2011
טולה	ארסנל	20,074	1959	2014
סנקט פטרבורג	גזפרום ארנה	67,800	2017	2020
ניז'ני נובגורוד	אצטדיון ניז'ני נובגורוד	44,899	2018
וולגוגרד	וולגוגרד ארנה	45,568	2018
סוצ'י	אצטדיון פישט	44,287	2013	2016
קרסנודאר	קרסנודאר	34,089	2016
קאזאן	קאזאן ארנה	45,379	2013
רוסטוב על הדון	רוסטוב ארנה	43,472	2018
מוסקבה	VTB ארנה	18,636	2018
	RZD ארנה	27,320	2002	2007
	אוטקריטיה ארנה	45,360	2014
	VEB ארנה	30,457	2016
	VEB ארנה	30,457	2016
סמרה	סולידרנוסט ארנה	44,918	2018

אצטדיונים חלופיים

אצטדיון	עיר	פתיחה	תכולה
לוז'ניקי	מוסקבה	1956	81,000
האצטדיון המרכזי	קאזאן	1960	25,400

היסטוריה

תקופת האימפריה הרוסית

ערך מורחב – אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל

החל משנת 1888 התקיימו מועדוני כדורגל שונים ברוסיה, אך אף על פי שנעשו מספר ניסיונות לא הצליחו ליצור ליגת כדורגל לאומית מסודרת עד לשנת 1936.

משחק הכדורגל הראשון בתולדות רוסיה נערך בשנת 1897 כמשחק בין קבוצת חובבים מקומית בשם "פטרבורג" לבין קבוצת חובבים אנגליים בשם "אוסטרוב", כשהאנגלים ניצחו בתוצאה 0–6. עד לתחילת המאה ה-20 התקיימה אליפות כדורגל ארצית ואליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הייתה טורניר כדורגל לאומי שיצא לדרך לראשונה בשנת 1912 והיה האליפות הראשונה בתולדות רוסיה בכדורגל, אם כי שבניגוד למקבילותיה במדינות מערב אירופה, האליפות הונהגה בשיטת גביע וכל משתתפות האליפות לא היו קבוצות כדורגל עירוניות אלא איחוד של קבוצות כדורגל לנבחרות עירוניות שייצגו את הערים כדוגמת נבחרת סנקט פטרבורג, שזכתה באליפות הראשונה ונבחרת אודסה שזכתה באליפות השנייה והאחרונה בתולדות האימפריה הרוסית. האליפות נערכה במשך שתי עונות רצופות בלבד ודעכה בשל חוסר התעניינות.

לאחר מכן התקיימו בין השנים 1920 ועד 1935 שתי תחרויות בשם "אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל", שהתחלקה לאליפות "המוקדמת" ואליפות הרגילה, והתקיימו במועדים שונים, בו התחרו נבחרות הערים (לא קבוצות). בטורניר זה זכתה מוסקבה 10 פעמים, לנינגרד פעמיים, וחארקוב ו-וורונז' פעם אחת.

תקופת ברית המועצות

בשנת 1936 הוקמה ליגת העל הסובייטית והיוותה לאליפות הכדורגל הארצית הראשונה ברוסיה בשיטת ליגה. הליגה התקיימה ברציפות (למעט בשנים 1941–1944, עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) עד שנת 1991, כשפירוק ברית המועצות הביא להחלפת הליגה הסובייטית ב-15 ליגות שונות. הקבוצה הכי מצליחה בליגה הייתה דינמו קייב האוקראינית שזכתה ב-13 אליפויות בליגה, אולם הקבוצות הרוסיות שלטו בה, כאשר 31 קבוצות רוסיות שיחקו בה לאורך ההיסטוריה, וב-34 עונות מתוך 54 שנים בהם התקיימה התחרות, זכו באליפות קבוצות מרוסיה הסובייטית, מתוכן ספרטק מוסקבה המצליחה ביותר עם 12 אליפויות, ו-12 סגנויות.

הישגי הקבוצות הרוסיות בליגת העל הסובייטית (1936 - 1991)

ערך מורחב – ליגת העל הסובייטית בכדורגל

קבוצה	אליפויות	מקום שני	מקום שלישי	שנים בהן זכתה באליפות
ספרטק מוסקבה	12	12	9	1936 (סתיו), 1938, 1939, 1952, 1953, 1956, 1958, 1962, 1969, 1979, 1987, 1989
דינמו מוסקבה	11	11	5	1936 (אביב), 1937, 1940, 1945, 1949, 1954, 1955, 1957, 1959, 1963, 1976 (אביב)
צסק"א מוסקבה	7	4	6	1946, 1947, 1948, 1950, 1951, 1970, 1991
טורפדו מוסקבה	3	3	6	1960, 1965, 1976 (סתיו)
זניט לנינגרד	1	-	1	1984
לוקומוטיב מוסקבה	-	1	-
סק"א רוסטוב על הדון	-	1	-
מטאלורג מוסקבה	-	-	1

ליגת העל האזורית של רוסיה הסובייטית

בנוסף לליגה הסובייטית הבכירה, בשנים 1948–1991 התקיימה אליפות אזורית של רוסיה הסובייטית בקרב קבוצות כדורגל, הקבוצה הרוסית שזוכה באליפות הייתה מעפילה לליגה הסובייטית הראשונה, משם העפילו הקבוצות לליגת העל הסובייטית.

מאז 1992

הליגה הרוסית הבכירה - במתכונתה הנוכחית - הוקמה בשנת 1992 עם התפרקותה של ברית המועצות. מבין הקבוצות שהיו בליגה הסובייטית הבכירה בעונת 1991 נשארו שש קבוצות בפרמייר ליג הרוסי: ספרטק מוסקבה, צסק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה, אלניה ולדיקווקז, טורפדו מוסקבה ודינמו מוסקבה. בהקמת הליגה הרוסית הבכירה צורפו עוד 14 קבוצות רוסיות מליגות סובייטיות נמוכות יותר. בתחילה כללה הליגה הרוסית הבכירה 20 קבוצות בעונת 1992, אך בגלל ריבוי המשחקים הוחלט לחלק את הליגה לשני חלקים נפרדים. בעונה שלאחר מכן, עונת 1993 כבר היו בליגה 18 קבוצות בלבד ובעונה שלאחר מכן רק 16 קבוצות, מספר הקבוצות כיום. נעשה ניסיון להעלאת מספר הקבוצות בליגה ל-18 בעונות 1996 ו-1997 אך לבסוף הוחלט להשאיר את מספר הקבוצות בליגה על 16 בלבד.

עם הקמת הליגה, שלטה ספרטק מוסקבה בתארים החשובים וזכתה ב-9 מתוך עשר האליפויות הראשונות כאשר רק אלניה ולדיקווקז הצליחה לשבור את רצף הניצחונות של ספרטק מוסקבה בזכייה באליפות 1995 ועד כה ספרטק-אלניה ולדיקווקז היא אלופת רוסיה היחידה שנשרה לליגת המשנה. ב-1996 נערכו משחקי השלמה על מנת להכריע מי האלופה בשל שוויון נקודות בסיום העונה, ספרטק מוסקבה התמודדה על המקום הראשון מול אלניה ולדיקווקז וניצחה לבסוף 2:1.

תחילת המאה ה-21

בשנת 2001 האחריות לניהול ליגת העל הועברה לארגון בשם "ליגת העל הרוסית בכדורגל", ארגון אשר קיבל זיכיון לניהול מפעל זה, כמו גם לניהול המסחרי והכלכלי של ליגת הכדורגל הבכירה, מידי ההתאחדות לכדורגל.

בתחילת שנות האלפיים ניכרה עלייה אצל הקבוצות לוקומוטיב מוסקבה וצסק"א מוסקבה שהתחלקו על האליפויות בין השנים 2002–2006 (ב-2002 נערכו שוב משחקי השלמה לליגה מאחר שצסק"א מוסקבה ולוקומוטיב מוסקבה חלקו את המקום הראשון. במשחק המכריע על המקום הראשון ניצחה לוקומוטיב 0:1 - מאמן צסק"א היה ואלרי גזאייב, שאימן גם את אלניה ולדיקווקז ב-1996). בעונת 2007 זניט סנקט פטרבורג היה המועדון השני שזכה באליפות ושאיננו ממוסקבה והיה המועדון הראשון בתולדות המדינה שזכה באליפות בסיוע מאמן זר, היה זה ההולנדי דיק אדבוקאט שאימן את הקבוצה. ב-2010 כשהקבוצה זכתה שוב באליפות הליגה, היא שוב עשתה זאת בסיוע מאמן זר - הפעם לוצ'יאנו ספאלטי האיטלקי. בשנים 2008–2009 זכתה באליפות רובין קאזאן, כשבשתי הפעמים היא זכתה באליפות בסיוע המאמן הטורקמני שלה גורבן ברדייב.

בשנים 2010–2018

בעונת 2010 לראשונה בתולדות הליגה נשרה קבוצה מהליגה הבכירה בעקבות קשיים כלכליים ולא בשל יכולותיה הספורטיביות, הייתה זו קבוצת מוסקבה, שפינתה את מקומה לאלניה ולדיקווקז שסיימה שלישית בליגת המשנה בעונת 2009. שנה לאחר מכן, ב-2011, המצב חזר על עצמו עם סאטורן שהודחה מהליגה בשל קשיים פיננסיים ופינתה את מקומה לקרסנודר, שסיימה חמישית בעונת 2010 כשהקבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי (וולגה ניז'ני נובגורוד, קאמאז נברז'ני צ'לני בהתאמה) סירבו להעפיל לליגה הבכירה.

בעונת 2011/2012 לראשונה בתולדות הליגה הרוסית, נערכו המשחקים בשיטה המקבילה לליגות האירופאיות. אם עד אז שוחקה הליגה ממארס ועד נובמבר, החל משנת 2011, נערכים המשחקים החל מאביב 2011 ועד אביב 2012, במטרה להתאים את הליגה לתקנים אירופאיים, מהלך שהוביל נשיא ההתאחדות הרוסית לכדורגל, סרגיי פורסנקו. הליגה נפתחה עם 14 קבוצות בלבד, במקום 16, זאת כיוון שסאטורן ואמקאר פרם לא מצאו ספונסר לפני פרסום לוח המשחקים לעונת 2011/12, שתי הקבוצות הללו נקלעו למשבר כספי עם תום עונת 2010 וסאטורן נשרה לליגת המשנה. בשל כך, הוחלט לצרף לליגת העל קבוצה מהליגה הרוסית הראשונה, קרסנודאר, שסיימה את עונת 2010 במקום החמישי (קבוצות שסיימו במקום השלישי והרביעי סירבו לעלות לליגת העל). הליגה משוחקת עם 44 מחזורים, עם שתי הפסקות פגרה באמצע. בסיומה של העונה הסדירה (שכוללת 30 מחזורים) מפוצלת הליגה לשתיים ונערכים משחקי הכרעה בשיטת פלייאוף, כשמנגד משחקות קבוצות תחתית הליגה במאבק על ההישארות בליגה, זאת מבלי להתחשב במיקומן בטבלת האליפות עד לסיום המחזור האחרון בעונה הסדירה.

שלוש קבוצות רוסיות בליגה הבכירה מעולם לא הודחו מהליגה הבכירה, וכולן ממוסקבה: לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה. לעומת זאת, הקבוצות שהודחו הכי הרבה הן קובאן קרסנודר (5 פעמים) ושיניק ירוסלבל (4 פעמים) כאשר קובאן מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה יותר מפעמיים רצופות.

בעונת 2016/17, 3 קבוצות בלבד ייצגו את העיר מוסקבה (ספרטק, לוקומוטיב וצסק"א): המספר הנמוך ביותר של קבוצות מוסקבאיות בתולדות הליגה.

רפורמה ומיתוג מחדש

לקראת עונת 2018/2019 הוחלט לערוך מיתוג מחדש, שבמסגרתו תוכנן להציג לוגו חדש ושם חדש: הפרמייר-ליג הרוסי (ברוסית: Российская Премьер-Лига. כחלק מהרפורמה בליגה אליפות רוסיה בכדורגל לנוער צפויה לעבור שינוי ולצדה הוקמה ליגת הכדורגל לנוער, המהווה לטורניר העל של שחקני האקדמיה של הקבוצות.

הלוגו החדש של הליגה הוצג ביולי 2018 יחד עם חתימת חוזה זכויות שידור עם ערוץ Match TV. במסגרת דיונים על הרפורמה הוצע להשית תקנים חדשים עבור קבוצות ליגת העל, במסגרתן תקבע תקרת מינימום לתקציב ומספר מושבים מינימלי אפשרי עבור מגרשי ליגת העל.

ביוני 2019 הוחלט כי החל מעונת 2019/2020 מנהלת הליגה מעניקה 10 פרסים אישיים: מצטיין המשחק, מצטיין החודש, מאמן החודש, שער החודש, כדורגלן העונה, מאמן העונה, שער העונה, מלך השערים של העונה, שוער העונה, הכדורגלן הצעיר של העונה. בדצמבר 2019 נשיא הליגה הודיע שנבחנות אפשרויות להוספת שלב פלייאוף לליגה והוספת כמות המשחקים בליגה. בנוסף, הליגה תנהל משא ומתן מול הרשויות המקומיות ומנהלי הקבוצות לשדרג את כלל האצטדיונים ולדאוג להוספת גג לאצטדיונים.

במרץ 2020, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה, הליגה הופסקה לראשונה בתולדותיה, במחזור 22 (8 מחזורים לסיום העונה) וחודשה בהמשך ביוני 2020. עם זאת, הדבר גרם לכך שעונת 2020/2021 החלה באיחור של חודש וחצי מהמתוכנן. במאי 2020 בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית הועלתה הצעה לשינוי שם הליגה, כמו גם לשינוי שם ליגת המשנה והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן הליגה הבכירה, הליגה הלאומית או ליגת רוסיה. הצעות לרפורמה בליגה עלו ביתר שאת בנובמבר 2020, בין היתר הוצע להפחית את מספר הקבוצות ל־12 משתתפות, כאשר אחרי שלושה מחזורים במפעלים האירופיים, ארבעת המועדונים הרוסיים שהשתתפו לא הצליחו להשיג ניצחון, מה שמשפיע על מיקומה של רוסיה בדירוג אופ"א ועל מספר הקבוצות שמשתתפות בתחרויות האירופיות בעונות הבאות. נשקלות אפשרויות לצמצם את קבוצות הפרמייר ליג ל־14 או 12 מועדונים, כשהעונה תשוחק בשלושה סבבים החל מעונת 2021/2022. בינואר 2021 נבחנה אופציה בה יצומצם מספר המשתתפות ל־12 קבוצות וישונה מבנה הטורניר שיכלול 2 שלבים: הקבוצות עורכות עונה סדירה בשני מחזורים עם 22 משחקים. בחלק השני של העונה הקבוצות מחולקות ל־2 בתים של 6 קבוצות ומשחקות גם בשני מחזורים (עוד 10 ימי משחק). בבית הראשון ייקבע זהות הקבוצות שישתתפו במפעלים האירופיים, בבית השני ייאבקו קבוצות התחתית על מקום בליגה. נבחנת גם אפשרות להוספת טורניר פלייאוף בחלק השני של העונה, כאשר הקבוצות שסיימו במקומות 1 עד 8 תשתתפנה בטורניר על האליפות בעוד 4 הקבוצות מתחתית הטבלה (הקבוצות ממקומות 9 עד 12 בשלב הראשון של העונה הסדירה) מתחברות עם 4 הקבוצות המובילות מהליגה הלאומית כדי להיאבק על הזכות להשתתף בעונת שלאחר מכן. מנסחי הרפורמה מאמינים כי צמצום מספר ימי המשחק ל־27 יאפשר לשחק רק בתנאי מזג אוויר טובים ורק בסופי שבוע, כאשר לטורניר פלייאוף יהיה ערך מסחרי מיוחד. הצעה לרפורמה דומה הוצגה גם ביולי 2021, בצעד שנועד להגביר את התחרותיות בטורניר ואת הכדאיות הכלכלית שלו.

לקראת עונת 2022/2023 מנהלת הליגה הניחה מספר הצעות עיקריות לשינוי בליגה, כמו ביטול המגבלה על שחקנים זרים; הצגת דרישות איכות חדשות לזרים; שחקני בית ייקבעו בהתאם לדרישות אופ"א; המשכורות חייבות להיות לא יותר מ-85% מתקציב המועדון. בנוסף לביטול המגבלה, הליגה ביקשה להציג אמצעים להפחתת הסיכונים להגעה מסיבית של זרים באיכות נמוכה. מוצע להציג דרישות איכות. מערכת כזו תכלול מערכת הערכה שכוללת הן את הפרמטרים האישיים של השחקן (מספר המשחקים ששיחק, אחוז הזמן במגרש) וההישגים הספורטיביים של נבחרתו והמועדון. עבור מדדים אלה, השחקן יקבל נקודות, המסוכמות ומובאות בחשבון בדירוג הסופי. אם הזר לא יצבור מספיק נקודות, ועדה מיוחדת תשקול את מועמדותו. נוסף לזה מוצע להציב תקרת שכר ועלויות. המועדונים יהיו מחויבים להוכיח כי סכום ההוצאות וההעברות האישיות בסוף 2021 לא עלה על 85% מתקציבם ובסוף 2024 - 70% מסכום ההכנסות התפעוליות וההכנסות מהעברות. מנהלת הליגה הציעה גם כי מתוך 25 הספורטאים, לפחות שמונה חייבים להיות שחקנים מקומיים. ביניהם צריכים להיות ארבעה בוגרי האקדמיה של המועדון וארבעה שחקנים רוסיים (אלה שבגיל 16 עד 21 בילו לפחות שלוש שנים בכל מועדון בליגה).

שחקנים זרים

כדורגלנים זרים רבים משחקים בליגה הרוסית ומקבלים משכורות גבוהות מאוד, ביחס לנהוג בליגות ספורט אחרות ברוסיה. זרים רבים מאיטליה, ספרד, סרביה, ברזיל, קולומביה, קרואטיה, ארגנטינה ומדינות אחרות הוחתמו בליגה הן כמאמנים והן כשחקנים, על אף שישנה מגבלה על מספר הזרים שמותר לשתף במשחק, שעומדת כיום על 8 שחקנים.

במהלך השנים נקבעו תקנות שונות המגבילות את מספרם של השחקנים הזרים היכולים לשחק בכל קבוצה. כאשר הוקמה אליפות האימפריה הרוסית בכדורגל הוגבלה כמות הזרים לשלושה שחקנים בלבד ולאחר הקמת ליגת העל הסובייטית בכדורגל לא שיחקו שחקנים זרים בברית המועצות עד 1989 כשהותר לקבוצות לשתף שני שחקנים זרים בהרכב וכך השחקן הזר הראשון בליגת העל הסובייטית היה טניו מינצ'ב הבולגרי שהגיע מסטארה זגורה לקויבישב. לאחר התפרקות ברית המועצות שחקנים רבים מאוקראינה ובלארוס שיחקו בליגה הרוסית ומאז אחוז הזרים בליגה צמח. אם בשנת 1994 שיחקו בסך הכל 36 זרים, הרי שב-1995 הגיע מספרם ל-49, ב-1996 כבר ל-83 וב-1997 כבר שיחקו בליגה 112 שחקנים זרים.

בשנת 1999 התאחדות הכדורגל הרוסית החליטה להגביל את מספר השחקנים הזרים בליגה הראשונה ובליגה השנייה, עד ל-4 שחקנים בליגה הראשונה ו-3 שחקנים בליגה השנייה. אך מגבלות אלה לא היו תקפות על ליגת העל הרוסית בכדורגל. המגבלה הראשונה על מספר השחקנים הזרים בליגת העל הוטלה רק בשנת 2005 כשהוחלט על מגבלה של 5 שחקנים על המגרש, זאת לאחר שבמחזור 21 באותה עונה דינמו מוסקבה בהדרכת איבו וורטמן העלתה להרכב מול מוסקבה סגל ללא אף שחקן רוסי. באותה שנה הוחלט ששחקנים ששיחקו יותר מעשרה משחקים במדי הנבחרת אינם נחשבים לזרים ורק עונה לאחר מכן הוטלה המגבלה גם על שחקני הנבחרת.

בשנת 2006 הוחלט שקבוצות מוגבלות לשבעה זרים בהרכב ולא יותר מארבעה על המגרש. מעונת 2009 המספר הורד ל-6 שחקנים, אך ב-2012 הוחזרה המגבלה למגבלה הקודמת.

ביולי 2015 הוחלט להגביל לשישה שחקנים על המגרש וב-2019 הוחלט כי החל מעונת 2020/2021 הקבוצות לא מורשות לשתף יותר משמונה שחקנים זרים. לקראת עונת 2022/2023 הוצע להוריד את המגבלה על זרים ולאפשר לרשום 10 שחקנים זרים בכל מועדון.

היתר שחקנים על המגרש

עונה	בקבוצה	על המגרש
1992–2005	לא הוטלה כל מגבלה
2005–2006	5	5
2006–2009	7	4
2009–2012	6	3
2012–2020	7	4
2020–	8	8

זכויות שידור

טלוויזיה

צלם ערוץ הספורט NTV Plus.

השותף העיקרי של הליגה בשידורי המשחקים הוא ערוץ הספורט Match TV, שנחשב לשותף עיקרי של הליגה (ונמצא בבעלות גזפרום מדיה) ומשדר את המשחק המרכזי בכל מחזור ואת מרבית המשחקים בליגה. ביולי 2018 נחתם חוזה שידור חדש בין הליגה לערוץ לתקופה של ארבע שנים, כאשר מרבית המשחקים משודרים בערוץ Match Premier. מרבית חברות הלווין המספקות שירותי תוכן בטלוויזיה מאפשרות שידורי משחקי הליגה במחירים סמליים ובאיכות HD. לקראת עונת 2022/23, Match TV הציעה 52.70 מיליון יורו. בשנים 2018–2022 הליגה הרוויחה 19.93 מיליון יורו מזכויות השידור ובנתון זה היא הייתה במקום ה־18 באירופה. בסופו של דבר, מנהלת הליגה חתמה באוקטובר 2021 על הסכם למכירת זכויות שידור למשך 3 שנים לרשת Match TV, שתיקנה את הצעתה ותשלם 85 מיליון יורו עד 2026, במה שממקם את הליגה במקום התשיעי באירופה מבחינת הכנסות מזכויות שידור.

לעיתים משודרים המשחקים גם בחברת Liga-TV שמשדרת משחקים בודדים (בעבר שודרו המשחקים בערוץ הטלוויזיה "Nash Football" שהוקם על בסיס ערוץ NTV+ שפורק). בשנים 2012–2015 הליגה הרוויחה מזכויות אלה כמיליארד רובל בשנה. לעיתים, בוחרות גם רשתות הטלוויזיה הממלכתיות רוסיה-1 וערוץ 1 וערוץ NTV לשדר כמה ממשחקי הליגה.

את שידורי משחקי הליגה מחוץ לרוסיה העבירה חברת השידור IMG Media עד 2020, כשההסכם בינה לבין מינהלת הליגה עמד על 15 מיליון דולר.

אינטרנט

בעבר אתר האינטרנט nf.tv היה חתום על הסכם זכויות שידור באינטרנט מול המינהלת ואפשר צפייה בתשלום בשידורים חיים של משחקי הליגה. כיום אלה משודרים באמצעות פורטל Matchtv.ru. בעונת 2018/2019 ובחלקה הראשון של עונת 2019/2020 הליגה שידרה משחקים נבחרים בשידור חי חינם באמצעות חשבון היוטיוב הרשמי, החל ממרץ 2020 השידורים מתאפשרים באמצעות מנוי בתשלום וכוללים גם משחקים בפרשנות באנגלית על ידי אלכסיי יארושבסקי, הנחשב לפרשן באנגלית של הליגה.

בשנת 2020 נמכרו זכויות השידור של הליגה בברזיל לרשת הטלוויזיה Band ובארצות הברית לשירות הסטרימינג fuboTV, עד סוף עונת 2021/22. שידורי הליגה נמכרו גם למדינות כמו ספרד (בה השידור מבוצע על ידי LaLigaSportsTV), קפריסין ומדינות הבלקן (באמצעות Telestare) ומדינות חבר המדינות, גאורגיה ואוקראינה (Q SPORT), כמו גם הונג קונג (באמצעות I-Cable).

חסויות

• 1995‒1997: חברת Stimorol
• 1998‒2000: Pepsi
• 2006‒2010: רוסגוסטראך
• 2011/2012‒2015/16: חברת SOGAZ
• 2015/16‒2017/18: רוסגוסטראך
• 2018/19‒2019/20: Liga Stavok, Tinkoff Bank
• 2020/21‒: Tinkoff Bank

אלופות הליגה

אליפויות לפי קבוצות
ספרטק: 10 (34.5%)   זניט: 7 (24.1%)   צסק"א: 6 (20.7%)   לוקומוטיב: 3 (10.3%)   רובין: 2 (6.9%)   אלניה: 1 (3.4%)

אליפויות לפי שנים

• קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע הרוסי באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.

עונה אלופה סגנית מקום שלישי הליגה הבכירה הרוסית 1992 ספרטק מוסקבה ספרטק-ולדיקווקז דינמו מוסקבה 1993 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה 1994 ספרטק מוסקבה דינמו מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה 1995 אלניה ולדיקווקז לוקומוטיב מוסקבה ספרטק מוסקבה 1996 ספרטק מוסקבה אלניה ולדיקווקז רוטור וולגוגרד 1997 ספרטק מוסקבה רוטור וולגוגרד דינמו מוסקבה הדיוויזיה העליונה הרוסית 1998 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה 1999 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה 2000 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה טורפדו מוסקבה 2001 ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה זניט סנקט פטרבורג הפרמייר ליג הרוסי (ליגת העל) 2002 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה 2003 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג רובין קאזאן 2004 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה קריליה סובייטוב סמרה 2005 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה 2006 צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה 2007 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה 2008 רובין קאזאן צסק"א מוסקבה דינמו מוסקבה 2009 רובין קאזאן ספרטק מוסקבה זניט סנקט פטרבורג 2010 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה רובין קאזאן 2011/2012 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה 2012/2013 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג אנז'י מחצ'קלה 2013/2014 צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה 2014/2015 זניט סנקט פטרבורג צסק"א מוסקבה קרסנודאר 2015/2016 צסק"א מוסקבה רוסטוב זניט סנקט פטרבורג 2016/2017 ספרטק מוסקבה צסק"א מוסקבה זניט סנקט פטרבורג 2017/2018 לוקומוטיב מוסקבה צסק"א מוסקבה ספרטק מוסקבה 2018/2019 זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה קרסנודאר 2019/2020 זניט סנקט פטרבורג לוקומוטיב מוסקבה קרסנודאר 2020/2021 זניט סנקט פטרבורג ספרטק מוסקבה לוקומוטיב מוסקבה 2021/2022

אליפויות וסגנויות לפי קבוצה

קבוצה	אליפויות	סגנויות	מקום שלישי	עונות זכייה	עונות סגנות
ספרטק מוסקבה	10	5	3	1992, 1993, 1994, 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2016/2017	2005, 2006, 2007, 2009, 2011/2012,
זניט סנקט פטרבורג	7	3	4	2007, 2010, 2011/2012, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021	2003, 2012/2013, 2013/2014
צסק"א מוסקבה	6	8	3	2003, 2005, 2006, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016	1998, 2002, 2004, 2008, 2010, 2014/2015, 2016/2017, 2017/2018
לוקומוטיב מוסקבה	3	6	5	2002, 2004, 2017/2018	1995, 1999, 2000, 2001, 2018/2019, 2019/2020
רובין קאזאן	2	-	2	2008, 2009
אלניה ולדיקווקז	1	2	-	1995	1992, 1996
רוטור וולגוגרד	-	2	1	—	1993, 1997
דינמו מוסקבה	-	1	4	—	1994
רוסטוב	-	1	-	—	2016
קרסנודאר	-	-	3	—	—
טורפדו מוסקבה	-	-	1	—	—
קריליה סובייטוב סמרה	-	-	1	—	—
אנז'י מחצ'קלה	-	-	1	—	—

אליפויות לפי ערים

עיר	אליפויות	מועדונים
מוסקבה	‏19	ספרטק (10), צסק"א (6), לוקומוטיב (3)
סנקט פטרבורג	‏7	זניט (7)
קאזאן	‏2	רובין קאזאן (2)
ולדיקווקז	‏1	אלניה ולדיקווקז (1)

אליפויות לפי מאמנים

להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות:

דירוג	שם המאמן	אליפויות
1	אולג רומנצב	8
2	ואלרי גזאייב	4
3	סרגיי סמאק	3
	יורי סיומין	3
4	לאוניד סלוצקי	3
	לוצ'אנו ספאלטי
	גורבן ברדייב
5	מאסימו קאררה	1
	גאורגי יארצב
	אנדרה וילאש בואש
	דיק אדבוקאט

נשיאי הליגה

שם	תקופת כהונה	הערות
ויטאלי מוטקו	27 באוגוסט 2001 – 24 בנובמבר 2003	כיהן במקביל כנשיא קבוצת זניט סנקט פטרבורג
ואלרי פילאטוב	24 בנובמבר – 26 בדצמבר 2003	ממלא מקום
יבגני גינר	26 בדצמבר 2003 – 21 בדצמבר 2004	כיהן גם כנשיא קבוצת צסק"א מוסקבה
יורי זווארזין	21 בדצמבר 2004 – 24 בינואר 2006	ממלא מקום
י. גינר	24 בינואר – 26 בדצמבר 2006	קדנציה שנייה
מיכאיל וורונצוב	26 בדצמבר 2006 – 14 בנובמבר 2007	ממלא מקום
סרגיי פריאדקין	14 בנובמבר 2007 – 5 באוקטובר 2021
אשוט חצ'אטוריאנץ	5 באוקטובר 2021 –	ממלא מקום

סטטיסטיקה

קבוצות הכדורגל המצליחות ביותר

להלן רשימת קבוצות הכדורגל המעוטרות ביותר ברוסיה.

№	מועדון	אליפות (ברית המועצות + רוסיה)	גביע (ברית המועצות + רוסיה)	סופרקאפ (סובייטי + רוסי)	גביע הליגה (ברית המועצות + רוסיה)	מפעלים אירופיים (הליגה האירופית + סופרקאפ אירופי)	סך הכל	תואר אחרון	הערות
1	ספרטק	22 (12 + 10)	13 (10 + 3)	1 (0 + 1)	1 (1 + 0)	0	37	2017
2	צסק"א	13 (7 + 6)	12 (5 + 7)	6 (0 + 6)	1 (1 + 0)	1 (1 + 0)	33	2016
3	זניט	8 (1 + 7)	5 (1 + 4)	6 (1 + 6)	1 (1 + 0)	2 (1 + 1)	23	2021
4	דינמו	11 (11 + 0)	7 (6 + 1)	1 (1 + 0)	0	0	19	1995
5	לוקומוטיב	2 (0 + 2)	10 (2 + 8)	3 (0 + 3)	0	0	15	2019
6	טורפדו	3 (3 + 0)	7 (6 + 1)	0	0	0	10	1993
7	רובין	2 (0 + 2)	1 (0 + 1)	2 (0 + 2)	0	0	5	2012
8	אלניה	1 (0 + 1)	0	0	0	0	1	1995
9	סק"א רוסטוב	0	1 (1 + 0)	0	0	0	1	1981
	אחמט	0	1 (0 + 1)	0	0	0	1	2004
	רוסטוב	0	1 (0 + 1)	0	0	0	1	2014

שיאנים ומלכי השערים

שיאני ההופעות של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים

נכון ל-19 בנובמבר 2021:

#	שחקן	שנות פעילות	הופעות
1	איגור אקינפייב	2003–	‏500
2	סרגיי איגנשביץ'	1999—2018	‏489
3	סרגיי סמאק	1992—2004, 2006—2013	‏456
4	דמיטרי לוסקוב	1992—1993, 1995—2013, 2016—2018	‏453
5	סרגיי ריז'יקוב	2004–2021	‏447
6	איגור סמשוב	1996–2014	‏433
7	וסילי ברזוצקי	1996–2014	‏ 402
8	רוסלאן אג'ינג'אל	1996–2014	‏397
9	איגור לבדנקו	2002–2018	‏392
10	ולרי יסיפוב	1992–2007	‏390
11	אלכסנדר סמדוב	2002—2019	‏386
12	איגור דניסוב	2002–2019	‏384
13	דמיטרי קומבארוב	2002—2020	‏380
14	דמיטרי קיריצ'נקו	1998–2013	‏377
15	ארטיום דזיובה	2006–	‏376
16	דיווידס שמבראס	1998–2013	‏369
17	קונסטנטין זיריאנוב	2000–2014	‏363
18	אלכסנדר אניוקוב	2000—2020	‏360
19	אלכסיי ברזוצקי	2001—2018	‏355
20	יבגני אלדונין	2000—2014	‏350
21	אולג קוזמין	2002—2018	‏349
22	אנדריי טיכונוב	1992–2004, 2007–2008, 2012	‏346
23	אלכסנדר קרז'אקוב	2001–2006, 2008–2015, 2017	‏340
24	יגור טיטוב	1995–2003, 2005–2008	‏336
25	יורי ז'ירקוב	2004–2009, 2012–2021	‏331
26	ויאצ'סלב מלאפייב	1999–2015	‏328
27	אלכסנדר גצקאן	2006–2007, 2009–2020	‏323
28	אנטון בוביור	2000–2016	‏321
29	יורי דרוזדוב	1992–2004, 2007–2008	‏321
30	איגור צ'וגאינוב	1992–2002	‏318
31	אולג איוואנוב	2004, 2007–	‏317
32	רומן ברזובסקי	1996–2005, 2007–2009, 2011–2015	‏313
33	אנדריי קריאקה	2000–2005, 2007–2014	‏313
34	דניס גלושקוב	2008–2020	‏313
35	אלכסנדר פילימונוב	1992, 1994–2004, 2015	‏312
36	רומן פאבליוצ'נקו	2000–2008, 2011–2017	‏309
37	מיכאיל אוסינוב	1996, 1998–2007, 2009	‏307
38	יורי קובטון	1992–2004	‏304
39	אלכסיי איגונין	1996–2012	‏302
40	ולדימיר גבולוב	2001–2003, 2006–2018	‏300
41	ולדימיר ביסטרוב	2002–2018	‏300

כתב מודגש עם רקע ירוק מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

מלכי השערים של ליגת העל הרוסית בכל הזמנים

ערך מורחב – מלך השערים של ליגת העל הרוסית בכדורגל

נכון ל-24 באוקטובר 2021:

#	שחקן	שנות פעילות	שערים
1	ארטיום דזיובה	2007–	‏144
2	אולג ורטניקוב	1992–1999 2001–2002	‏143
3	אלכסנדר קרז'אקוב	2001–2006 2008–2015	139
4	דמיטרי קיריצ'נקו	1998–2013	‏129
5	דמיטרי לוסקוב	1992—1993 1995—2013 2016—2017	120
6	רומן פבליוצ'נקו	2000–2008 2012 - 2017	‏104
7	סרגיי סמאק	1992–2004 2006–2013	102
8	אנדריי טיחונוב	1992—2004 2007—2008 2011	98
9	איגור סמשוב	1996–2014	98
10	פיודור סמולוב	2007–	‏88
11	ייגור טיטוב	1995—2003 2005—2008	88
12	ולרי יסיפוב	1992–2007	88
13	סרדאר אזמון	2012–	85
14	ואגנר לאב	2004–2011, 2013	85
15	אולג טריוחין	1995—2005	84
16	דמיטרי סיצ'ב	2000–2004	81

כתב ירוק ומודגש מתייחס לשחקן שעדיין פעיל.

כל מועדוני ליגת העל

№	מועדון	מספר עונות	שנים
1	ספרטק מוסקבה	30	1992—
2	צסק"א מוסקבה	30	1992—
3	לוקומוטיב מוסקבה	30	1992—
4	זניט	27	1992, 1996—
5	דינמו מוסקבה	29	1992—2015/2016, 2017/2018—
6	רוסטוב 1992—2002: רוסטסלמאש	28	1992—1993, 1995—2007, 2009—
7	קריליה סובייטוב סמרה	27	1992—2013/2014, 2015/2016—2016/2017, 2018/2019—2019/2020, 2021/2022—
8	רובין קאזאן	19	2003—
9	טורפדו מוסקבה 1996—1997: טורפדו-לוז'ניקי	16	1992—2006, 2014/2015
10	אלניה ולדיקווקז 1992—1995: ספרטק ולדיקווקז 1995—1996, 2003: ספרטק-אלניה	16	1992—2005, 2010, 2012/2013
11	רוטור וולגוגרד	14	1992—2004, 2020/2021
12	אחמט גרוזני 2005, 2008—2016/2017: טרק	15	2005, 2008—
13	קרסנודאר	11	2011/2012—
14	אמקאר פרם	14	2004—2017/2018
15	סאטורן 2002—2003: סאטורן-REN TV‏	12	1999—2010
16	אורל יקטרינבורג 1992—1996: אורלמאש	14	1992—1996, 2013/2014—
17	אנז'י מחצ'קלה	11	2000—2002, 2010—2013/2014, 2015/2016—2018/2019
18	מוסקבה 2001—2002: טורפדו-ZIL 2003—2004: טורפדו-מטאלורג	9	2001—2009
19	שיניק יארוסלבל	10	1992, 1997—1999, 2002—2006, 2008
20	קובאן	9	1992, 2004, 2007, 2009, 2011/2012—2015/2016
21	טום טומסק	9	2005—2011/2012, 2013/2014, 2016/2017
22	צ'רנומורץ נובורוסייסק	8	1995—2001, 2003
23	לוקומוטיב ניז'ני נובגורוד 1992: לוקומוטיב-ארסטיספורט 1993: לוקומוטיב-ספורטסמן	8	1992—1997, 1999—2000
24	ז'מצ'וז'ינה סוצ'י 1994: ז'מצ'וז'ינה קובאן	7	1993—1999
25	אופה	8	2014/2015—
26	ספרטק נלצ'יק 2006: ספרטק	6	2006—2011/2012
27	טקסטילשצ'יק קמישין 1996: אנרגיה-טקסטילשצ'יק	5	1992—1996
28	ארסנל טולה	7	2014/2015, 2016/2017—
29	קאמאז נברז'ניה צ'לני 1995—1997: קאמאז-צ'לני	5	1993—1997
30	אוראלאן אליסטה	5	1998—2000, 2002—2003
31	לוץ' ולדיווסטוק 2006—2008: לוץ'-אנרגיה	4	1993, 2006—2008
32	בלטיקה קלינינגרד	3	1996—1998
33	פאקל וורונז'	4	1992, 1997, 2000—2001
34	חימקי	5	2007—2009, 2020/2021—
35	דינמו סטברופול	3	1992—1994
36	טיומן 1992—1997: דינמו-גזוביק	5	1992, 1994—1995, 1997—1998
37	אורנבורג	3	2016/2017, 2018/2019—2019/2020
38	וולגה ניז'ני נובגורוד	3	2011/2012—2013/2014
39	סוצ'י	3	2019/2020—
40	מורדוביה סרנסק	3	2012/2013, 2014/2015—2015/2016
41	אוקיאן נחודקה	2	1992—1993
42	אסמראל מוסקבה	2	1992—1993
43	סוקול סרטוב	2	2001—2002
44	לאדה טוליאטי	2	1994, 1996
45	טמבוב	2	2019/2020—2020/2021
46	טוסנו	1	2017/2018
47	סיביר	1	2010
48	יניסיי	1	2018/2019
49	סק"א חברובסק	1	2017/2018
50	ניז'ני נובגורוד	1	2021/2022—

פרסים

בתום כל עונה, מחולקים פרסי "כדורגלן השנה ברוסיה" לשחקן המצטיין של הליגה לאותה עונה, כאשר דניאל קראבליו הברזילאי מצסק"א מוסקבה היה השחקן הזר הראשון בתולדות רוסיה שקיבל את תואר כדורגלן השנה ברוסיה. עד 2018 הוענקו שני פרסים, פרס אחד מטעם מגזין פוטבול והשני מטעם השבועון ספורט אקספרס. מאז 2018 מוענק רק הפרס מטעם ספורט אקספרס. נוסף לפרס זה מוענקים גם פרסים אישיים מטעם מנהלת הליגה: הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל.

פרסים שנתיים

ערכים מורחבים – מלך השערים, שוער השנה ברוסיה, מאמן השנה ברוסיה, כדורגלן השנה (מגזין פוטבול), כדורגלן השנה (ספורט אקספרס), ג'נטלמן השנה

שחקן השנה

שחקן השנה לפי התאחדות הכדורגל הרוסית

מאז 2006 התאחדות הכדורגל הרוסית מעניקה את פרס כדורגלן השנה (Футболист года в России по версии РФС).

• 2006: אנדריי ארשבין
• 2007: קונסטנטין זיריאנוב
• 2008: יורי ז'ירקוב
• 2009: אלחנדרו דומינגס
• 2010: אלכסנדר קרז'אקוב
• 2012: איגור דניסוב
• 2013: איגור אקינפייב
• 2014: סיידו דומביה
• 2015: האלק
• 2016: פיודור סמולוב
• 2017: דניס גלושאקוב
• 2018: פיודור סמולוב
• 2019: ארטיום דזיובה
• 2020: סרדאר אזמון

שחקן השנה על פי מנהלת הליגה

מאז 2016 מוענק פרס שחקן השנה בליגה הרוסית (ברוסית: Лучший игрок года), בחסות ספורט אקספרס ולאחר מכן בחסות התאחדות הכדורגל הרוסית ומנהלת הליגה הרוסית.

• 2016: פיודור סמולוב
• 2017: קווינסי פרומס
• 2018: ארטיום דזיובה
• 2019: ארטיום דזיובה
• 2020: ניקולה ולאשיץ'

פרסים חודשיים

ערכים מורחבים – מאמן החודש, כדורגלן החודש

ממוצע צופים

עונה	סה"כ צופים	מחזורים	מספר צופים ממוצע	שיא צופים למשחק	קבוצה פופולרית	מספר קבוצות	סימוכין והערות
1992	1,189,768	18	6,610	20,889	ספרטק ולדיקווקז	20
1993	2,288,398	34	7,478	19,706	רוטור וולגוגרד	18
1994	1,528,380	30	6,368	17,800	ספרטק ולדיקווקז	‏16
1995	2,214,700	30	9,228	33,467
1996	3,027,400	34	9,861	27,547		‏18
1997	3,351,100	34	10,951	27,176
1998	2,49,1500	30	10,381	26,333		‏16
1999	2,612,750	30	10,886	21,400
2000	2,819,500	30	11,748	23,120	פאקל וורונז'
2001	2,967,326	30	11,310	23,500	קריליה סובייטוב סמרה
2002	2,632,100	30	10,967	21,800	ספרטק ולדיקווקז
2003	2,680,132	30	11,167	25,300	קריליה סובייטוב סמרה
2004	2,762,650	30	11,511	25,400
2005	2,881,674	30	12,007	20,433	ספרטק (מ)
2006	2,830,268	30	11,793	21,708	זניט
2007	3,147,567	30	13,115	23,667	ספרטק (מ)
2008	3,009,451	30	12,914	20,811	זניט
2009	2,872,733	30	11,970	23,520	ספרטק (מ)
2010	2,901,851	30	12,091	21,357
2011/2012	4,542,505	44	12,905	20,877	קובאן
2012/2013	3,126,393	30	13,027	20,934
2013/2014	2,759,684	30	11,499	18,952	זניט
2014/2015	2,436,299	30	10,151	25,001	ספרטק (מ)
2015/2016	2,561,932	30	11,675	25,179	ספרטק
2016/2017	2,739,516	30	11,415	32,670
2017/2018‏	2,679,234	30	13,069	53,359	זניט
2018/2019‏	4,036,196	30	16,817	61,494
2019/2020‏	3,219,952	30	13,416	58,639
2020/2021‏	‏1,878,441	30	7,827	32,888
2021/2022‏	‏390,809	30
2022/2023‏	‏	30

כל קבוצות הליגה מאז 2001

מאז 2001, ארבע קבוצות מתוך 16 שמשתתפות בליגת העל הרוסית לא ירדו ליגה: זניט סנקט פטרבורג, לוקומוטיב מוסקבה, ספרטק מוסקבה וצסק"א מוסקבה.

	שנות אליפות
	שנות השתתפות
	שנים שלא השתתפה בליגה

קבוצה	עיר	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009	2010	11/12
אמקאר	פרם			11	12	13	8	4	13	14	10
אנז'י	מחצ'קלה	15								11	5
אחמט	גרוזני				16			10	12	12	11
וולגה	ניז'ני נובגורוד										14
דינמו	מוסקבה	8	6	13	8	14	6	3	8	7	4
זניט	סנקט פטרבורג	10	2	4	6	4	1	5	3	1	1
קרסנודאר	קרסנודאר										9
קריליה סובייטוב	סמרה	5	9	3	14	10	13	6	10	13	12
קובאן	קרסנודאר			15			15		15		8
לוקומוטיב	מוסקבה	1	4	1	3	3	7	7	4	5	7
לוץ'	ולדיווסטוק					7	14	16
מוסקבה	מוסקבה	14	14	9	5	6	4	9	6
רוסטוב	רוסטוב על הדון	11	11	12	13	12	16		14	9	13
רוטור	וולגוגרד	9	12	16
רובין	קאזאן		3	10	4	5	10	1	1	3	6
סאטורן	ראמנסקויה	6	7	7	11	11	5	11	7	10
סיביר	נובוסיבירסק									16
סוקול	סראטוב	16
אלניה	ולדיקווקז	12	13	14	15					15
ספרטק	מוסקבה	3	10	8	2	2	2	8	2	4	2
ספרטק	נלצ'יק					9	12	12	11	6	16
טום	טומסק				10	8	11	13	9	8	15
טורפדו	מוסקבה	4	8	5	7	15
אוראלאן	אליסטה	13	15
חימקי	חימקי						9	14	16
צסק"א	מוסקבה	2	1	2	1	1	3	2	5	2	3
צ'רנומורץ	נובורוסיסק		16
שיניק	ירוסלבל	7	5	6	9	16		15
קבוצה	עיר	12/13	13/14	14/15	15/16	16/17	17/18	18/19	19/20	20/21	21/22
אמקאר	פרם	11	10	11	11	10	13
אנז'י	מחצ'קלה	3	16		13	12	14	15
ארסנל	טולה			16		14	7	6	‏8	‏14	‏
אחמט	גרוזני	‏12	‏9	‏7	‏5	‏9	‏8	‏8	‏13	‏11	‏
וולגה	ניז'ני נובגורוד	12	15
דינמו	מוסקבה	7	4	4	15		8	12	‏6	‏7	‏
יניסיי	קרסנויארסק							16
זניט	סנקט פטרבורג	‏2	‏2	‏1	‏3	‏3	‏5	‏1	‏1	‏1	‏
קרסנודאר	קרסנודאר	10	5	3	4	4	4	3	3	10
קריליה סובייטוב	סמרה	14	14		9	15		13	15		‏
קובאן	קרסנודאר	5	8	10	14
לוקומוטיב	מוסקבה	9	3	7	6	8	1	2	2	3
מורדוביה	סרנסק	15		8	16
אורנבורג	אורנבורג					‏13		‏7	‏16
רוסטוב	רוסטוב על הדון	13	7	14	2	6	11	9	‏5	‏9	‏
רוטור	וולגוגרד									‏15
רובין	קאזאן	‏6	‏9	‏5	‏10	‏9	‏10	‏11	‏10	‏4
סק"א	חברובסק						‏16
סוצ'י	סוצ'י								‏12	‏5	‏
אלניה	ולדיקווקז	‏16
ספרטק	מוסקבה	‏4	‏6	‏6	‏5	‏1	‏3	‏5	‏7	‏2	‏
טום	טומסק		‏13			‏16
טמבוב	טמבוב								‏14	‏16
טורפדו	מוסקבה			‏15
טוסנו	טוסנו						‏15
אורל	יקטרינבורג		11	13	8	11	12	10	11	12
אופה	אופה			12	12	7	6	14	9	13
צסק"א	מוסקבה	1	1	2	1	2	2	4	4	6
חימקי	חימקי									‏8	‏
ניז'ני נובגורוד	ניז'ני נובגורוד										‏

סמלים

• 

  סמל ליגת העל הרוסית, 1992

• 

  סמל הליגה הרוסית, 1995–1997

• 

  סמל הפרמייר ליג הרוסי, 2001–2006

• 

  סמל הפרמייר ליג הרוסי, 2007–2011

• 

  סמל הליגה בשנים 2011–2014

• 

  סמל הליגה בעונת 2014/15

• 

  סמל הליגה, בשנים 2016–2018

• 

  פרויקט הלוגו החדש בעיצוב אולפני ארטיום לבדב. הוצג באפריל 2018

• 

  גרסת הלוגו החדש, מעונת 2019/2020

משחקי דרבי משמעותיים

• דרבי ערי הבירה (רוסיה)
  • זניט–ספרטק
  • זניט–צסק"א
• זניט–קרסנודאר
• הדרבי של מוסקבה
  • הדרבי הוותיק של מוסקבה
  • יריבות הכדורגל בין ספרטק לבין צסק"א
• הדרבי של סנקט פטרבורג
• הדרבי של קרסנודאר
• הדרבי של רוסטוב

ראו גם

• אליפות רוסיה בכדורגל נשים
• אליפות רוסיה בכדורגל לנוער

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ליגת העל הרוסית בכדורגל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ליגת העל הרוסית בכדורגל (ברוסית)
• אלכס נירנבורג, נלחמים במינוס: הליגה הרוסית משנה כיוון, באתר nrg‏, 17 ביולי 2013