הבחירות לנשיאות רוסיה 2012
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות רוסיה 2012 | |||||||||||
4 במרץ 2012 | |||||||||||
מועמד | ולדימיר פוטין | גנאדי זיוגאנוב | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | רוסיה המאוחדת | המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית | |||||||||
מספר הקולות | 46,602,075 | 12,318,353 | |||||||||
אחוזים | 63.60% | 17.18% | |||||||||
הזוכה: ולדימיר פוטין |
הבחירות לנשיאות הפדרציה הרוסית בשנת 2012 התקיימו ב-4 במרץ 2012, וניצח בהן ראש הממשלה ולדימיר פוטין. לראשונה, הנשיא נבחר לתקופת כהונה בת 6 שנים, ולא 4 שנים, זאת בשל שינויים לחוקה שהוכנסו בשנת 2010. נוסף לכך, לראשונה - מאז 2003 - התמודד אוליגרך לתפקיד נשיא רוסיה, עם הכרזתו של מיכאיל פרוכורוב לרוץ לנשיאות, בדצמבר 2011.
מערכות הבחירות של המועמדים התחילו באופן רשמי ב-5 בפברואר 2012, כשהלכה למעשה הניסיון לזכות בחיבת העם יצא לדרך כבר בתחילת מאי 2011 כאשר ארבעה מועמדים שכבר הודיעו רשמית על התמודדותם בבחירות פתחו במסעות הסברה ברחבי רוסיה.
אף שפוטין לא זכה בניצחון מוחץ וזכה בנתון נמוך לעומת הקמפיינים הקודמים שלו לבחירות, הוא ניצח בבחירות עם אחוזי תמיכה של 63% והושבע לתפקיד הנשיא במאי 2012 לתקופת כהונה בת 6 שנים.
המועמדים והתוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועמד | מפלגה תומכת | תפקיד | מספר קולות | אחוזים |
---|---|---|---|---|
ולדימיר פוטין | רוסיה המאוחדת | ראש ממשלת רוסיה (2008-2012)[1] | 45,602,075 | 63,60% |
גנאדי זיוגאנוב | המפלגה הקומוניסטית | מנהיג הוועד המרכזי של הקומוניסטים | 12,318,353 | 17,18% |
מיכאיל פרוכורוב[2] | - | אוליגרך רוסי | 5,722,508 | 7.98% |
ולדימיר ז'ירינובסקי | המפלגה הליברל-דמוקרטית | מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה[3], סגן יו"ר הדומה הממלכתית (2000-2011) | 4,458,103 | 6.22% |
סרגיי מירונוב[4] | רוסיה הוגנת | מנהיג מפלגת רוסיה הוגנת, יו"ר מועצת הפדרציה (2001-2011) | 2,763,935 | 3.85% |
סך הכול (64,71% מאוכלוסיית רוסיה) | - | - | 71,104,543 | 100.00% |
מועמדים שנפסלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גריגורי יאבלינסקי - מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית מפלגת יאבלוקו[5].
- דמיטרי מזנצב - מושל מחוז אירקוטסק
הספקולציות טרם הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתתפותם של דמיטרי מדבדב ו/או ולדימיר פוטין
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי החוק הרוסי הנוכחי, גם לנשיא הנוכחי דמיטרי מדבדב וגם לראש הממשלה ולדימיר פוטין הייתה יכולת להתמודד בבחירות. שניהם אמרו כל הזמן שהם ינהלו משא ומתן בינם לבין עצמם לפני שיחליטו מי מהם ילכו להתמודד על התפקיד.
בקונגרס המפלגה ה-11 שנערך ב-24 בספטמבר 2011, לקראת הבחירות לדומה הוכרז פוטין כמועמד רשמי לנשיאות מטעם מפלגת השלטון.
ולדימיר פוטין
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן רב לפני הבחירות, בשנת 2005, אמר פוטין כי ההחלטה לצאת לקלפיות לא סותרת את החוקה הרוסית, אך הוא לא בטוח שהוא רוצה להסתכל קדימה. ב-3 בדצמבר 2009 בערוץ הטלוויזיה "רוסיה", הוא הצהיר כי השתתפותו בבחירות תלויה במצב החברתי והכלכלי במדינה. עם זאת, בתקופה האחרונה ראש הממשלה, נעשה מעורב ופעיל יותר ויותר בהכנות לבחירות. דוגמה אחת של הכנותיו לבחירות היא הוועידה אזורית של "רוסיה המאוחדת", שפוטין עצמו היה ממארגניה ובמסגרתה הכריז על הקמת החזית העממית הכל-רוסית, גוש על-מפלגתי שנועד לחזק את מפלגת השלטון, רוסיה המאוחדת.
אך לדברי מיכאיל קסיאנוב, ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של פוטין, ולדימיר פוטין נחוש ללכת לקלפיות. מידע זה אושר על ידי "מקורות בכירים" עלומים ומדינאים רוסים בכירים מקרבתו של פוטין וביולי 2011 מפלגת "רוסיה המאוחדת" (שפוטין עומד בראשה) אף הצהירה רשמית כי היא תומכת במועמדותו של פוטין לתפקיד הנשיא.
ספקות בדבר טוהר הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחרת יום הבחירות, פרסמו משקיפים מטעם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה הודעה, לפיה בשליש מן הקלפיות התגלו אי סדרים בספירת הקולות. כמו כן הצביעו המשקיפים על כך שלא התקיימה תחרות אמיתית, ומשאבי הממשלה נוצלו לטובת המתמודד פוטין.
הבחירות הנשיאותיות היוו עילה נוספת לארגוני האופוזיציה הרוסית להתאסף ולהפגין נגד פוטין, שהחלו להפגין ביתר שאת מאז היוודע גודל הזיופים בבחירות לפרלמנט בדצמבר 2011.
בחלק מהאזורים הספירה נעשתה על ידי מערך עיבוד פתקי הצבעה אלקטרוני ללא שקיפות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הבחירות לנשיאות רוסיה 2012
- הבחירות לנשיאות רוסיה 2012: מועמדים, דעות והשערות (ברוסית)
- אתר קמפיין הבחירות של ולדימיר פוטין (ברוסית)
- פוטין: אחשוב על חזרה לנשיאות רק ב-2012, באתר nrg
- פוטין רומז: אתמודד לנשיאות רוסיה ב-2012, באתר ynet, 30 באוגוסט 2010
- דניס ויטצבסקי, כל הדרכים מובילות לקרמלין: פוטין בדרך חזרה? - וואלה חדשות, באתר וואלה, 4 ביוני 2011
- מדבדב: רוצה עוד כהונה, אך לא אתמודד מול פוטין - וואלה חדשות, באתר וואלה, 20 ביוני 2011
- רועי סמיוני, הכתובת הייתה על מסך הברזל: פוטין חוזר, באתר ynet, 24 בספטמבר 2011
- דניס ויטצבסקי, דניס ויטצ'בסקי, באגרוף ברזל: התיאטרון הדמוקרטי של פוטין - וואלה חדשות, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ AP, מתחלפים: פוטין יתמודד לנשיאות, מדבדב לרה"מ, באתר ynet, 24 בספטמבר 2011
- ^ דיווח בישראל היום: יריב חדש לפוטין: מיליארדר רוסי יתמודד על הנשיאות
- ^ דיווח ברוסית: ז'ירינובסקי מתמודד לתפקיד נשיא רוסיה
- ^ דיווח ברוסית: סרגיי מירונוב הוא המועמד השני, אחרי פוטין, המתמודד לתפקיד נשיא רוסיה
- ^ אלי שווידלר, מועמד לנשיאות נפסל, מועמד נוסף בדרך, באתר הארץ, 23 בינואר 2012
הבחירות המקומיות, הפרלמנטריות, והנשיאותיות ברוסיה | ||
---|---|---|
הבחירות לנשיאות | 1991 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2018 • 2024 • 2030 | |
הבחירות הפרלמנטריות | 1990 • 1993 • 1995 • 1999 • 2003 • 2007 • 2011 • 2016 • 2021 • 2026 | |
הבחירות לרשויות המקומיות | 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2023 • 2024 | |
ניהול הבחירות | ועדת הבחירות המרכזית |