נבחרת רוסיה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נבחרת רוסיה בכדורגל
Russian Football Union.png
מידע כללי
כינוי האדומים
התאחדות התאחדות הכדורגל הרוסית
השתייכות אופ"א
דירוג פיפ"א
(23 בנובמבר 2017)
65      Steady2.svg
 - ניקוד פיפ"א 534
 - דירוג שיא 3 (נמדד באפריל 1996)
 - דירוג שפל 65 (נמדד באוקטובר 2017)
מאמן רוסיהרוסיה סטניסלב צ'רצ'סוב
קפטן איגור אקינפייב
מירב השערים אלכסנדר קרז'אקוב (30)
מירב ההופעות סרגיי איגנשביץ' (119)
אצטדיון ביתי אצטדיון לוז'ניקי, אצטדיון פטרובסקי, אצטדיון לוקומוטיב
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
http://www.rfs.ru/ האתר הרשמי
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
משחק רשמי ראשון
פינלנדפינלנד פינלנד 2 - 1 רוסיה הצארית רוסיהרוסיה
(סטוקהולם, שוודיה; 30 ביוני 1912)
רוסיה (1991-1993)רוסיה (1991-1993) רוסיה 2 - 0 מקסיקו מקסיקומקסיקו
(מוסקבה, רוסיה; 16 באוגוסט 1992)
משחק לא רשמי ראשון
רוסיהרוסיה רוסיה 5 - 4 צ'כיה בוהמיהבוהמיה
(סנקט פטרבורג, רוסיה; 16 באוקטובר 1910)
הניצחון הכי גדול
רוסיהרוסיה רוסיה 7 - 0 סן מרינו סן מרינוסן מרינו
(סן מרינו, העיר סן מרינו; 7 ביוני 1995)
ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין 0 - 7 רוסיה רוסיהרוסיה
(ליכטנשטיין, ואדוץ; 8 בספטמבר 2015)
ההפסד הכי גדול
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה 16 - 0 רוסיה הצארית רוסיהרוסיה
(סטוקהולם, שוודיה; 1 ביולי 1912)
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 7 - 1 רוסיה רוסיהרוסיה
(ליסבון, פורטוגל; 13 באוקטובר 2004)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 3 (הראשונה ב-1994)
ההישג הטוב סיבוב ראשון: 1994, 2002 2014
גביע העולם בכדורגל חופים
הופעות 4 (הראשונה ב-2008)
ההישג הטוב זכייה (2011, 2013)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1996)
ההישג הטוב חצי גמר: 2008

נבחרת רוסיה בכדורגל לגבריםרוסית: Сборная России по футболу) היא הנבחרת הלאומית של רוסיה בכדורגל, המנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ומשתייכת לאופ"א.

רוסיה העפילה לשני גביעי עולם (1994, 2002) ולארבע אליפויות אירופה (1996, 2004, 2008, 2012). ביורו 2008 היא עברה בפעם הראשונה בתולדותיה את שלב הבתים של טורניר גדול, לא כולל תקופתה של נבחרת ברית המועצות.

פיפ"א מכירה בנבחרת הלאומית של רוסיה כממשיכת דרכן הישירה של הנבחרות הלאומיות של חבר המדינות העצמאיות ושל ברית המועצות.

הדירוג הנוכחי של נבחרת רוסיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-65 בעולם, נכון ל-23 בנובמבר 2017 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] באפריל 1996, והדירוג הכי נמוך 65 נמדד לראשונה[2] באוקטובר 2017.

תולדות הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הרוסית באולימפיאדת הקיץ 1912

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נבחרת האימפריה הרוסית בכדורגל

הנבחרת הרוסית בכדורגל הוקמה לראשונה בשנת 1912 בתור "נבחרת האימפריה הרוסית" שנועדה להשתתף באולימפיאדת סטוקהולם, בה הנבחרת שיחקה 2 משחקים רשמייל. היא שיחקה את משחקה הבינלאומי הראשון נגד נבחרת פינלנד והפסידה בו 1–2 ברבע גמר טורניר הכדורגל האולימפי, אחר כך המשחק השני היה המשחק שבו הנבחרת הרוסית הפסידה בהפרש הגדול ביותר מאז ומעולם, לאחר שהפסידה 0:16 לנבחרת גרמניה בכדורגל.

ב-1922 הוקמה ברית המועצות ועל כן חדלה נבחרת רוסיה לפעול, ונבחרת ברית המועצות הוקמה במקומה וייצגה את כל הרפובליקות הסובייטיות שהיו חלק מברית המועצות. מצב שנמשך כשבעים שנה.

לאחר פירוק ברית המועצות, נבחרת רוסיה הוקמה מחדש. את משחקה הבינלאומי הראשון קיימה נבחרת הפדרציה הרוסית נגד מקסיקו ב-16 באוגוסט 1992 וניצחה בו 0–2. הנבחרת הורכבה משחקני נבחרת ברית המועצות לשעבר מהרפובליקות האחרות.

התחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה, עם פאבל סדיירין כמאמנה הראשון, הוגרלה לבית 5 של טורניר המוקדמות של מונדיאל 1994, יחד עם נבחרות יוון, איסלנד, הונגריה ולוקסמבורג. ההשעיה של נבחרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הורידה את מספר הנבחרות בבית זה לחמש בלבד. רוסיה העפילה למונדיאל לבסוף יחד עם יוון, כשבמאזנה שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. המונדיאל הראשון של נבחרת רוסיה, שנערך בארצות הברית, פתח תקופה חדשה בכדורגל הרוסי כמדינה עצמאית. סגל הנבחרת הורכב משחקנים ותיקים כמו השוער סטניסלב צ'רצ'סוב, אלכסנדר בורודיוק, ושחקנים נוספים כמו ויקטור אונופקו, אולג סלנקו, אלכסנדר מוסטובוי, ולדימיר בסצ'סטניך וואלרי קרפין.

בטורניר עצמו, רוסיה הוגרלה לבית 2 יחד עם נבחרות קמרון, שוודיה וברזיל. הבית נחשב לבית חזק, כאשר לרוסיה היו סיכויים נמוכים להעפיל לסיבוב השני. בשני המשחקים הראשונים שלה רוסיה הפסידה 0–2 לברזיל ו-1–3 לשוודיה. בעודה מודחת כמעט באופן בטוח, רוסיה הביסה 1–6 את קמרון במשחק השלישי, כאשר אולג סלנקו קובע שיא של חמישה שערים במשחק אחד. רוסיה הודחה מהטורניר עם שלוש נקודות, ומאזן של ניצחון אחד ושני הפסדים. מעט לאחר המונדיאל סדיירין פוטר, לאור הטורניר החלש שהיה לנבחרת.

תקופת רומנצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פיטוריו של סדיירין, אולג רומנצב מונה למאמן נבחרת רוסיה על מנת להוביל אותה ליורו 1996. רומנצב קיווה להעפיל עם רוסיה ליורו, ולהציג גם בו יכולת טובה. בסגל שלו הוא כלל שחקנים רבים ממונדיאל 1994, כדוגמת ויקטור אונופקו, אלכסנדר מוסטובוי, ולדימיר בסצ'סטניך, ו-ואלרי קרפין. במהלך טורניר המוקדמות, רוסיה גברה על נבחרות סקוטלנד, יוון, פינלנד, סן מרינו ואיי פארו, וסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו.

ביורו 1996 רוסיה הוגרלה לבית 3 עם גרמניה, צ'כיה ואיטליה. בית 3 תואר כ"בית המוות", ורוסיה נחשבה לחלשה ביותר בו - כמו בטורניר הקודם. איטליה ניצחה את רוסיה בתוצאה 1–2. לאחר שהפסידה במשחקה הראשון לא ציפתה רוסיה להפגין יכולת טובה במשחק הבא, מול גרמניה. אף על פי כן, היא הצליחה לשמור בכבוד על תיקו 0-0 עד לסיום המחצית הראשונה; עם זאת היא הפסידה בסיום המשחק 0–3. המשחק האחרון של רוסיה, נגד צ'כיה, היה מותח והיווה כנחמה עבור הנבחרת: הוא הסתיים בתיקו 3-3, לאחר שער שוויון בסיום המשחק של נבחרת צ'כיה.

1997-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי יורו 1996 מונה בוריס איגנטייב למאמן הנבחרת. מטרתו הייתה להוביל את הנבחרת להעפלה למונדיאל 1998 שנערך בצרפת. הוא השתמש במספר שחקנים ששיחקו בטורנירי הנבחרת הקודמים, כמו ויקטור אונופקו, אלכסנדר מוסטובוי ו-ואלרי קרפין. בבית המוקדמות, רוסיה הוגרלה לבית 5 עם נבחרות בולגריה, ישראל, קפריסין ולוקסמבורג. רוסיה ובולגריה היו שתי המועמדות הבכירות להעפיל מהבית, וישראל הייתה מועמדת קטנה יותר. רוסיה התחילה את הקמפיין עם שני ניצחונות במשחקים נגד קפריסין ולוקמסבורג, ושתי תוצאות תיקו נגד ישראל וקפריסין. בהמשך היא ניצחה את לוקמסבורג ואת ישראל. הפסדה היחיד של נבחרת רוסיה בקמפיין זה, היה 0–1 מול בולגריה. היא סיימה את הקמפיין עם ניצחון 2–4 על בולגריה, ועלתה למשחקי הפלייאוף על ההעפלה למונדיאל. בפלייאוף, רוסיה הוגרלה מול נבחרת איטליה. רוסיה סיימה את המשחק הראשון בתיקו 1-1 והפסידה 0–1 במשחק השני, ולפיכך לא הצליחה להעפיל לגביע העולם.

לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל בצרפת ניסתה רוסיה להעפיל ליורו 2000 אותו אירחו בלגיה והולנד במשותף. אנטולי בישובץ מונה למאמנה של נבחרת רוסיה. בישובץ ביצע שינויים רבים בסגל הנבחרת, והחזיר אליו שחקנים מהדורות הקודמים. בנוסף, הוא זימן את החלוץ הצעיר אלכסנדר פאנוב. רוסיה הוגרלה לבית 4 במוקדמות יחד עם נבחרות צרפת, אוקראינה, איסלנד, ארמניה ואנדורה. רוסיה, יחד עם צרפת, הייתה מועמדת בכירה להעפיל, בעוד אוקראינה הייתה מועמדת פחותה. רוסיה פתחה את טורניר המוקדמות עם שלושה הפסדים רצופים לאוקראינה, צרפת ואיסלנד. בעקבות תוצאות אלו, התאחדות הכדורגל הרוסית פיטרה מיידית את בישובץ, ומינתה מחדש את אולג רומנצב למאמן הנבחרת. המינוי המחודש של רומנצב הביא למפנה בקמפיין של רוסיה. היא ניצחה בששת המשחקים הבאים, ביניהם ניצחון 2–3 על צרפת בסטאד דה פראנס. במשחק האחרון מול אוקראינה, רוסיה הייתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח מקום במשחקי הפלייאוף, אך השיגה רק תיקו 1-1. רוסיה סיימה במקום השלישי, וכשלה בפעם השנייה ברציפות להעפיל לטורניר גדול.

התחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולג רומנצב נשאר בתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית על מנת לנסות להעפיל עימה למונדיאל 2002 בקוריאה הדרומית וביפן. בשלב המוקדם רוסיה הוגרלה לבית 1 יחד עם נבחרות סלובניה, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, שווייץ, איי פארו ולוקסמבורג. רוסיה הייתה פעם נוספת מועמדת להעפיל מהבית, יחד עם שווייץ ויוגוסלביה, למרות כשלונותיה הקודמים. רוסיה סיימה את הקמפיין במקום הראשון בבית והעפילה ישירות למונדיאל, כאשר במאזנה שבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד אחד.

בטורניר הגמר של מונדיאל 2002 בקוריאה הדרומית וביפן, רוסיה הוגרלה לבית 8 עם נבחרות בלגיה, טוניסיה ויפן. בית 8 נחשב לבית החלש ביותר בטורניר, ורוסיה הייתה המועמדת הרצינית והבכירה ביותר להעפיל לסיבוב השני. במשחקה הראשון רוסיה ניצחה 0–2 את תוניסיה. היא הפסידה במשחק הבא שלה ליפן בתוצאה 0–1, מה שגרם למהומות ברחבי מוסקבה.[3] במשחק האחרון שלה בשלב הבתים נגד בלגיה, היא הייתה זקוקה לתיקו בלבד על מנת להעפיל לסיבוב השני; אך היא הפסידה בתוצאה 2–3 והודחה מן הטורניר.

אולג רומנצב פוטר מיד לאחר הטורניר, והוחלף על ידי ואלרי גזאייב, מאמנה של צסק"א מוסקבה. משימתו של גזאייב, להעפיל ליורו 2004, נראתה קשה כאשר הבית של רוסיה הורכב מנבחרות שווייץ, אירלנד, אלבניה וגאורגיה; אירלנד הייתה המועמדת הבכירה להעפיל ושווייץ המשתפרת נחשבה גם היא כמועמדת רצינית שתקשה על יריבותיה. רוסיה פתחה את הקמפיין שלה עם ניצחונות במשחקי בית נגד אירלנד ואלבניה. עם זאת, היא ספגה כישלון גדול לאחר שהפסידה בשני המשחקים הבאים שלה בחוץ, נגד אלבניה וגאורגיה, ומעמדו של גזאייב כמאמן הנבחרת התערער. הוא פוטר מהתפקיד לאחר תיקו מאכזב נגד שווייץ בבזל. רוסיה סיימה בתיקו 1-1 נגד נבחרת אירלנד בדבלין, לפני שגאורגי ירצב מונה למאמן הנבחרת. ירצב הצליח להגיע עם רוסיה למשחקי הפלייאוף, לאחר ניצחונות ביתיים על שווייץ ועל גאורגיה. במשחק הפלייאוף הראשון, מול נבחרת ויילס, רוסיה סיימה בתיקו 0-0 במוסקבה. בקארדיף, רוסיה ניצחה 0–1 בזכות שער בנגיחה של ואדים אבסיב, ובעקבות כך העפילה ליורו 2004.

ביורו 2004 עצמו, רוסיה הוגרלה לבית 1 יחד עם יוון, ספרד ופורטוגל. ב-12 ביוני 2004, ביום הראשון של הטורניר, היא הפסידה 0–1 לספרד. ארבעה ימים לאחר מכן היא פגשה את פורטוגל, מארחת הטורניר, והפסידה לה 0–2. במשחק האחרון שלה, לאחר שכבר הודחה מאליפות אירופה, הצליחה רוסיה לנצח בתוצאה 1–2 את נבחרת יוון.

במוקדמות מונדיאל 2006, רוסיה הוגרלה לבית 3 יחד עם פורטוגל, סלובקיה, אסטוניה, לטביה, לוקסמבורג וליכטנשטיין. היא פתחה את טורניר המוקדמות עם תיקו 1-1 נגד סלובקיה. היא ניצחה בתוצאה הגבוהה 0–4 את לוקסמבורג, אך לאחר מכן הובסה 1–7 על ידי פורטוגל בליסבון - ההפסד הגבוה ביותר של הנבחרת בהיסטוריה. היא ניצחה את אסטוניה וליכטנשטיין החלשות, אך מאוחר יותר סיימה בתיקו 1-1 מאכזב נגד אסטוניה ב-30 במרץ 2005 בטאלין. בעקבות תוצאה זו, פוטר גאורגי ירצב מתפקיד המאמן. תחת המאמן החדש, יורי סיומין, היא הצליחה להשיב את תקוותיה עם ניצחון 0–2 ותיקו 1-1 נגד לטביה. היא חזרה להיות מועמדת חזקה להעפלה, לאחר ניצחונות על ליכטנשטיין ולוקסמבורג ותיקו 0-0 נגד פורטוגל. במשחק האחרון שלה, נגד סלובקיה, היא הייתה זקוקה לניצחון על מנת להעפיל לפלייאוף. היא סיימה בתיקו 0-0, ובעקבות כך סלובקיה העפילה במקומה לפלייאוף, בשל הפרש שערים עדיף.

הצלחה ביורו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא הצליח להעפיל עם רוסיה למונדיאל 2006, יורי סמין פוטר מספר שבועות לאחר הקמפיין, ורוסיה חיפשה מאמן חדש. התברר כי הנבחרת זקוקה למאמן זר, מאחר שרוב המאמנים הרוסים, שנתלו בהם ציפיות רבות, לא הצליחו עם הנבחרת הלאומית. ב-10 באפריל 2006, הודיעה התאחדות הכדורגל הרוסית על מינויו של מאמן נבחרת אוסטרליה קודם לכן, חוס הידינק, למאמן הנבחרת, בניסיון להעפיל עימה ליורו 2008.

בטורניר המוקדמות של יורו 2008, רוסיה הוגרלה לבית 5 יחד עם נבחרות אנגליה, קרואטיה, ישראל, מקדוניה, אסטוניה ואנדורה. תחת חוס הידינק, רוסיה פתחה את הקמפיין עם שתי תוצאות תיקו בבית, מול קרואטיה וישראל. היא צברה רצף ניצחונות לאחר שניצחה 0–2 את מקדוניה, וניצחה פעמיים את אסטוניה. ב-2 ביוני 2007, רוסיה ניצחה 0–4 את אנדורה, בזכות שלושער שכבש אלכסנדר קרז'אקוב, ומאוחר יותר ניצחה גם את מקדוניה 0–3. רוסיה הפסידה 0–3 לאנגליה, אך במשחק השני ביניהן ניצחה 1–2, והתקרבה להעפלה על חשבונה של אנגליה החזקה. ב-17 בנובמבר 2007, היא הפסידה 1–2 לישראל, מה שקירב את אנגליה להעפלה. אף על פי כן, רוסיה הצליחה להעפיל לאחר שניצחה במחזור האחרון 0–1 את אנדורה, ואנגליה הפסידה 2–3 לקרואטיה. רוסיה סיימה במקום השני בבית.

רוסיה הוגרלה בטורניר יורו 2008 לבית 4 יחד עם שוודיה, ועם יריבותיה ליורו 2004, ספרד ויוון. חוס הידינק כלל בסגל הנבחרת שחקנים צעירים רבים. במשחק הראשון שלה, ב-10 ביוני, הפסידה רוסיה 1–4 לספרד. היא ניצחה במשחק השני מול יוון בתוצאה 0–1, בזכות שער של קונסטנטין זיריאנוב. היא ניצחה 0–2 את שוודיה במשחק השלישי, משערים של רומן פבליוצ'נקו ואנדריי ארשאבין. בעקבות הניצחון, שהיה במשחק מכריע, עברה רוסיה לראשונה בתולדותיה את שלב הבתים באליפות אירופה, ובטורניר גדול בכלל. ברבע הגמר מול נבחרת הולנד ניצחה רוסיה 1–3 בהארכה, ובעקבות כך העפילה לחצי הגמר, שם הפסידה 0–3 לספרד. ארבעה משחקני הנבחרת בטורניר זה, יורי ז'ירקוב, קונסטנטין זיריאנוב, אנדריי ארשאבין ורומן פבליוצ'נקו, נכללו בנבחרת המצטיינים של הטורניר.

מוקדמות מונדיאל 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הושאר חוס הידינק בתפקיד מאמן הנבחרת, לאחר שהוביל אותה להישג הגדול בתולדותיה. רוסיה הוגרלה לבית 4 במוקדמות מונדיאל 2010, יחד עם גרמניה, פינלנד, ויילס, אזרבייג'ן וליכטנשטיין. היא פתחה את הקמפיין עם ניצחון על נבחרת ויילס. ב-11 באוקטובר 2008 היא הפסידה 1–2 לגרמניה, אך לאחר ניצחון 0–3 על פינלנד (עם שני שערים עצמיים של היריבה), ומספר רב של ניצחונות רצופים נוספים, היא ביססה את עצמה במקום השני בבית בפער ניכר מעל פינלנד שבמקום השלישי. עם זאת, לאחר הפסד ביתי לגרמניה בתוצאה 0–1, היא לא הצליחה לעלות למקום הראשון בבית ונאלצה להתמודד במשחקי הפלייאוף על ההעפלה, שם הוגרלה נגד סלובניה. בפלייאוף ניצחה 1–2 במשחק הראשון, אך הפסידה 0–1 בגומלין ולא העפילה למונדיאל.

יורו 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה הוגרלה בטורניר המוקדמות של יורו 2012 יחד עם אירלנד, ארמניה, סלובקיה, מקדוניה ואנדורה. תחת דיק אדבוקאט, הנבחרת השתתפה בטורניר המוקדמות כאחת הפייבוריטיות להעפלה ליורו והעפילה מהמקום הראשון בבית.

רוסיה פתחה את הטורניר בניצחון בהפרש גדול, 4:1 נגד נבחרת צ'כיה, אך בהמשך סיימה בתיקו מול פולין והפסידה ליוון, מה שהביא להדחתה מהטורניר כבר בשלב הבתים.

מונדיאל 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגרלת שלב הבתים האירופי של שלב המוקדמות למונדיאל 2014, רוסיה הוגרלה לאותו בית עם פורטוגל, ישראל, צפון אירלנד, אזרבייג'ן, ולוקסמבורג. הנבחרת הצליחה להעפיל למשחקי המונדיאל אך לא עברה את שלב הבתים, לאחר שסיימה בתיקו מאכזב מול קוריאה הדרומית, הפסידה לבלגיה וסיימה שוב בתיקו מאכזב מול אלג'יריה.

יורו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הצליחה להעפיל ליורו מהמקום השני בבית שלה בשלב המוקדמות אך הציגה יכולת פושרת בטורניר עצמו. הנבחרת לא עברה את שלב הבתים, לאחר שסיימה בתיקו מול אנגליה והפסידה לסלובקיה ולויילס. בנוסף העיבה על יכולות הנבחרת גם התפרעות אלימה של אוהדים רוסיים במהלך משחקי הטורניר. בשל הכישלון הספורטיבי הודיע לאוניד סלוצקי כי הוא לוקח אחריות על הכישלון להעפיל לשלב הבא והוא התפטר מתפקיד המאמן.

גביע הקונפדרציות 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמארחת אליפות העולם 2018, הנבחרת הרוסית קיבלה את הזכות להתמודד בגביע הקונפדרציות והיא הוגרלה לאותו בית עם ניו זילנד, פורטוגל ומקסיקו, בו הפסידה למקסיקו ופורטוגל (1-0, 2-1) וגברה רק על הנבחרת החלשה בטורניר, ניו זילנד (2-0).

הישגים בתחרויות גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב מיקום מש נצ תיקו הפ שז שח
ארצות הבריתארצות הברית 1994 סיבוב 1 18 3 1 0 2 7 6
צרפתצרפת 1998 לא העפילה
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומיתיפןיפן 2002 סיבוב 1 22 3 1 0 2 4 4
גרמניהגרמניה 2006 לא העפילה
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 לא העפילה
ברזילברזיל 2014 סיבוב 1 24 3 0 2 1 2 3
רוסיהרוסיה 2018 העפילה כמארחת
בסך הכול 3/5 9 2 2 5 13 13

אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב מיקום מש נצ תיקו הפ שז שח
אנגליהאנגליה 1996 סיבוב 1 - 3 0 1 2 4 8
בלגיהבלגיההולנדהולנד 2000 לא העפילה
פורטוגלפורטוגל 2004 סיבוב 1 - 3 1 0 2 2 4
אוסטריהאוסטריהשווייץשווייץ 2008 חצי גמר 3 5 3 0 2 7 8
פוליןפוליןאוקראינהאוקראינה 2012 סיבוב 1 - 3 1 1 1 5 3
צרפתצרפת 2016 סיבוב 1 - 3 0 1 2 2 6
בסך הכול 4/5 17 5 3 8 20 29

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב מיקום מש נצ תיקו הפ שז שח
1992 עד 2013 לא העפילה
2017 סיבוב ראשון - 3 1 0 2 3 3

טורנירי המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדמות גביע העולם מוקדמות אליפות אירופה
1994 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 1994 1996 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה ליורו 1996
1998 - מקום שני בבית המוקדמות, הפסידה לאיטליה במשחקי הפלייאוף 2000 - מקום שלישי בבית המוקדמות
2002 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 2002 2004 - מקום שני בבית המוקדמות, ניצחה את ויילס במשחקי הפלייאוף והעפילה ליורו 2004
2006 - מקום שלישי בבית המוקדמות 2008 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2008
2010 - מקום שני בבית המוקדמות, הפסידה לסלובניה במשחקי הפלייאוף 2012 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2012
2014 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 2014 2016 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2016

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן תמונה כהונה מ' נ' ש' ה' % טורנירים הערות
1 רוסיהרוסיה פאבל סאדירין Silver - replace this image male.svg 1992 - 1994 23 12 6 5 52,1 א"ע-1994: מקום 3 בבית [4][5]
2 רוסיהרוסיה אולג רומנצב Oleg Romantsev.jpg 1994 - 1996 25 17 4 4 68,0 א"א-1996: מקום 4 בבית [6][7]
3 רוסיהרוסיה בוריס איגנטייב Boris Ignatiev 2008.JPG 1996 - 1998 20 8 8 4 40,0 [8][9]
4 רוסיהרוסיה אנטולי בישובץ Anatoliy Byshovets 2 edit.jpg יולי - דצמבר 1998 6 0 0 6 0 [10][11]
5 רוסיהרוסיה אולג רומנצב Oleg Romantsev.jpg 1998 - 2002 35 19 10 6 54,2 א"ע-2002: מקום 3 בבית
6 רוסיהרוסיה ואלרי גזאייב Valeriy Gazzaev.jpg 2002 - 2003 9 4 2 3 44,4 [12][13]
7 רוסיהרוסיה גאורגי יארצב[14] Georgi Yartsev 2011.jpg 2003 - 2005 19 8 6 5 42,1 א"א-2004: מקום 4 בבית [15][16]
8 רוסיהרוסיה יורי סיומין Semin2009.JPG אפריל - דצמבר 2005 7 3 4 0 42,8 [17][18]
מ"מ רוסיהרוסיה אלכסנדר בורודיוק Aleksandr Borodyuk 2011.jpg ינואר - יולי 2006 2 0 1 1 0 [19][20]
9 הולנדהולנד חוס הידינק Guus Hiddink Rusia - Azerbaiyan.jpg 2006 - 2010 39 22 7 10 56,4 א"א-2008: מקום 3, חצי גמר [21][22]
10 הולנדהולנד דיק אדבוקאט Dick Advocaat (2007).jpg 2010 - 2012 24[א] 12 8 4 50,0 א"א-2012: מקום 3 בבית [23][24]
11 איטליהאיטליה פאביו קאפלו Austria vs. Russia 20141115 (122).jpg 2012 - 2015 33 17 11 5 51,5 א"ע-2014: מקום 3 בבית [25][26]
12 רוסיהרוסיה לאוניד סלוצקי Leonid Viktorovich Slutsky 2012.jpg 2015 - 2016 13 6 2 5 46,15 א"א-2016: מקום 4 בבית [27][28]
13 רוסיהרוסיה סטניסלב צ'רצ'סוב Dinamo-Terek (1).jpg 2016 - 16 5 5 5 33,00 ג"ק-2017: מקום 3 בבית [29]

מקרא:

  1. ^ חישוב כולל משחק ידידות לטביה — רוסיה (0:0), שנערך ב-29 במאי 2012, אך הוסר על ידי פיפ"א מעמדו רשמית.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת השחקנים שזומנו למשחקי ידידות מול ארגנטינה וספרד (11 בנובמבר ו-14 בנובמבר 2017):

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער איגור אקינפייב (קפטן) 8 באפריל 1986 101 0 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
30 שוער ולדימיר גאבולוב 19 באוקטובר 1983 10 0 רוסיהרוסיה ארסנל טולה
99 שוער אנדריי לוניוב 13 בנובמבר 1991 1 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
2 מגן מריו פרננדס 19 בספטמבר 1990 2 0 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
4 בלם איליה קוטפוב 29 ביולי 1993 5 0 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
5 בלם ויקטור ואסין 6 באוקטובר 1988 11 2 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
13 מגן פיודור קודריאשוב 5 באפריל 1987 13 0 רוסיהרוסיה רובין קאזאן
14 בלם גאורגי ג'יקייה 21 בנובמבר 1993 6 0 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
22 מגן קונסטנטין ראוש 15 במרץ 1990 2 0 גרמניהגרמניה קלן
28 מגן איגור סמולניקוב 8 באוגוסט 1988 21 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
בלם רומן נוישטטר 18 בפברואר 1988 5 0 טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה
4 קשר ולדיסלב איגנטייב 20 בינואר 1987 2 0 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
8 קשר דניס גלושאקוב 27 בינואר 1987 54 5 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
10 קשר אלן דזגוייב 17 ביוני 1990 50 9 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
15 קשר אלכסיי מירנצ'וק 17 באוקטובר 1995 12 3 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
16 קשר אנטון מירנצ'וק 17 באוקטובר 1995 1 0 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
18 קשר יורי ז'ירקוב 20 באוגוסט 1983 78 2 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
19 קשר דאלר קוזיאייב 15 בינואר 1993 2 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
21 קשר אלכסנדר ירוחין 13 באוקטובר 1989 13 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
23 קשר דמיטרי קומבארוב 22 בינואר 1988 45 2 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
24 קשר אלכסנדר גולובין 30 במאי 1996 15 2 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
קשר אנטון שווץ 26 באפריל 1993 0 0 רוסיהרוסיה אחמט גרוזני
קשר רומן זובנין 11 בפברואר 1994 9 0 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
7 חלוץ דמיטרי פולוז 12 ביולי 1991 14 2 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
9 חלוץ אלכסנדר קוקורין 19 במרץ 1991 45 12 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
11 חלוץ פיודור סמולוב 9 בפברואר 1990 26 9 רוסיהרוסיה קרסנודר
17 חלוץ אנטון זבולוטני 13 ביוני 1991 2 0 רוסיהרוסיה טוסנו

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-8 באוקטובר 2017.‏[30] שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 סרגיי איגנשביץ' 2002 - 2016 120 8
2 ויקטור אונופקו 1992– 2004 [א]109 7
3 וסילי ברזוצקי 2003 - 2016 101 5
איגור אקינפייב 2004 - 101 0
5 אלכסנדר קרז'אקוב 2002 - 2016 90 30
6 יורי ז'ירקוב 2005 – 78 2
7 אלכסנדר אניוקוב 2004 – 2013 76 1
8 אנדריי ארשבין 2002 - 2012 74 17
9 ואלרי קרפין 1992 -2003 72 17
10 ולדימיר בסצ'סטניך 1992 -2003 71 26

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים ממוצע למשחק
1 אלכסנדר קרז'אקוב 2002 - 2016 30 0.33
2 ולדימיר בסצ'סטניך 1992 -2003 26 0.37
3 רומן פבליוצ'נקו 2003–2012 21 0.42
4 ואלרי קרפין 1992 -2003 17 0.24
אנדריי ארשבין 2002 - 2012 17 0.23
6 דמיטרי סיצ'ב 2002 - 2010 15 0.32
7 רומן שירוקוב 2008 – 2016 13 0.23
8 איגור קוליבנוב 1992 – 1998 12 0.34
אלכסנדר קוקורין 2011 - 12 0.27
10 ארטיום דזיובה 2011 – 11 0.50
  1. ^ שיחק גם עבור חבר המדינות.

שחקנים בולטים שלהם 50 הופעות או יותר עבור ברית המועצות/חבר המדינות ורוסיה במשותף: אלכסנדר מוסטובוי (65), אנדריי קנצ'לסקיס (59), איגור קוליבנוב (59), יורי ניקיפורוב (59). איגור דוברובולסקי הבקיע 10 שערים עבור ברית המועצות/חבר המדינות ורוסיה, סרגיי יוראן הבקיע 9.‏[31]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ The Guardian, "Two die in Moscow World Cup rioting", 10.06.2002
  4. ^ "Павел Садырин.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  5. ^ "Павел Фёдорович Садырин.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  6. ^ "Олег Романцев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  7. ^ "Олег Иванович Романцев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  8. ^ "Борис Игнатьев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  9. ^ "Борис Петрович Игнатьев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  10. ^ "Анатолий Бышовец.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  11. ^ "Анатолий Фёдорович Бышовец.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  12. ^ "Валерий Газзаев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  13. ^ "Валерий Георгиевич Газзаев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  14. ^ אפילו יארטסב לא האמין
  15. ^ "Георгий Ярцев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  16. ^ "Георгий Александрович Ярцев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  17. ^ "Юрий Сёмин.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  18. ^ "Юрий Павлович Сёмин.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  19. ^ "Александр Бородюк.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  20. ^ "Александр Генрихович Бородюк.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  21. ^ "Гус Хиддинк.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  22. ^ "Гус Хиддинк.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  23. ^ "Дик Адвокат.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  24. ^ "Дик Адвокат.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  25. ^ "Фабио Капелло.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  26. ^ "Фабио Капелло.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  27. ^ "Леонид Слуцкий.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2016. 
  28. ^ "Леонид Слуцкий.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2016. 
  29. ^ "המחליף של סלוצקי. סטניסלב צ'רצ'סוב מונה למאמן נבחרת רוסיה". walla.co.il. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2016. 
  30. ^ RSSSF, "Russia - Record International Players"
  31. ^ RSSSF, "Players Appearing for Two or More Countries"