נבחרת רוסיה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוסיה
Russian Football Union.png
מידע כללי
כינוי האדומים
התאחדות התאחדות הכדורגל הרוסית
השתייכות אופ"א
דירוג פיפ"א
(24 בנובמבר 2016)
55      Decrease2.svg ‎-2‏
 - ניקוד פיפ"א 592
 - דרוג שיא 3 (נמדד באפריל 1996)
 - דרוג שפל 53 (נמדד באוקטובר 2016)
מאמן רוסיהרוסיה סטניסלב צ'רצ'סוב
קפטן רומן שירוקוב
מירב השערים אלכסנדר קרז'אקוב (30)
מירב ההופעות סרגיי איגנשביץ' (115)
אצטדיון ביתי לוז'ניקי, מוסקבה
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
משחק רשמי ראשון
פינלנדפינלנד פינלנד 2 - 1 רוסיה הצארית רוסיהרוסיה
(סטוקהולם, שוודיה; 30 ביוני 1912)
רוסיה (1991-1993)רוסיה (1991-1993) רוסיה 2 - 0 מקסיקו מקסיקומקסיקו
(מוסקבה, רוסיה; 16 באוגוסט 1992)
משחק לא רשמי ראשון
רוסיהרוסיה רוסיה 5 - 4 צ'כיה בוהמיהבוהמיה
(סנקט פטרבורג, רוסיה; 16 באוקטובר 1910)
הניצחון הכי גדול
רוסיהרוסיה רוסיה 7 - 0 סן מרינו סן מרינוסן מרינו
(סן מרינו, העיר סן מרינו; 7 ביוני 1995)
ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין 0 - 7 רוסיה רוסיהרוסיה
(ליכטנשטיין, ואדוץ; 8 בספטמבר 2015)
ההפסד הכי גדול
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית גרמניה 16 - 0 רוסיה הצארית רוסיהרוסיה
(סטוקהולם, שוודיה; 1 ביולי 1912)
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 7 - 1 רוסיה רוסיהרוסיה
(ליסבון, פורטוגל; 13 באוקטובר 2004)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 3 (הראשונה ב-1994)
ההישג הטוב ביותר סיבוב ראשון: 1994, 2002 2014
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1996)
ההישג הטוב ביותר חצי גמר: 2008

נבחרת רוסיה בכדורגל לגבריםרוסית: Сборная России по футболу) היא הנבחרת הלאומית של רוסיה בכדורגל, המנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הרוסית ומשתייכת לאופ"א.

רוסיה העפילה לשני גביעי עולם (1994, 2002) ולארבע אליפויות אירופה (1996, 2004, 2008, 2012). ביורו 2008 היא עברה בפעם הראשונה בתולדותיה את שלב הבתים של טורניר גדול, לא כולל תקופתה של נבחרת ברית המועצות.

פיפ"א מכירה בנבחרת הלאומית של רוסיה כממשיכת דרכן הישירה של הנבחרות הלאומיות של חבר המדינות העצמאיות ושל ברית המועצות.

הדירוג הנוכחי של נבחרת רוסיה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-55 בעולם, נכון ל-24 בנובמבר 2016 - ירידה של 2 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] באפריל 1996, והדירוג הכי נמוך 53 נמדד לראשונה[2] באוקטובר 2016.

תולדות הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הרוסית באולימפיאדת הקיץ 1912

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הוקמה ב-1912 בתור "נבחרת האימפריה הרוסית" להשתתפות באולימפיאדת סטוקהולם. היא שיחקה את משחקה הבינלאומי הראשון נגד נבחרת פינלנד, והפסידה בו 1–2.

ב-1922 הוקמה ברית המועצות ועל כן חדלה נבחרת רוסיה לפעול, ונבחרת ברית המועצות הוקמה במקומה וייצגה את כל הרפובליקות הסובייטיות שהיו חלק מברית המועצות. מצב שנמשך כשבעים שנה.

לאחר פירוק ברית המועצות, נבחרת רוסיה הוקמה מחדש. את משחקה הבינלאומי הראשון קיימה נבחרת הפדרציה הרוסית נגד  מקסיקו ב-16 באוגוסט 1992 וניצחה בו 0–2. הנבחרת הורכבה משחקני נבחרת ברית המועצות לשעבר מהרפובליקות האחרות.

התחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה, עם פאבל סדיירין כמאמנה הראשון, הוגרלה לבית 5 של טורניר המוקדמות של מונדיאל 1994, יחד עם נבחרות  יוון,  איסלנד,  הונגריה ו לוקסמבורג. ההשעיה של נבחרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הורידה את מספר הנבחרות בבית זה לחמש בלבד. רוסיה העפילה למונדיאל לבסוף יחד עם יוון, כשבמאזנה שישה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. המונדיאל הראשון של נבחרת רוסיה, שנערך בארצות הברית, פתח תקופה חדשה בכדורגל הרוסי כמדינה עצמאית. סגל הנבחרת הורכב משחקנים ותיקים כמו השוער סטניסלב צ'רצ'סוב, אלכסנדר בורודיוק, ושחקנים נוספים כמו ויקטור אונופקו, אולג סלנקו, אלכסנדר מוסטובוי, ולדימיר בסצ'סטניך וואלרי קרפין.

בטורניר עצמו, רוסיה הוגרלה לבית 2 יחד עם נבחרות  קמרון,  שוודיה ו ברזיל. הבית נחשב לבית חזק, כאשר לרוסיה היו סיכויים נמוכים להעפיל לסיבוב השני. בשני המשחקים הראשונים שלה רוסיה הפסידה 0–2 לברזיל ו-1–3 לשוודיה. בעודה מודחת כמעט באופן בטוח, רוסיה הביסה 1–6 את קמרון במשחק השלישי, כאשר אולג סלנקו קובע שיא של חמישה שערים במשחק אחד. רוסיה הודחה מהטורניר עם שלוש נקודות, ומאזן של ניצחון אחד ושני הפסדים. מעט לאחר המונדיאל סדיירין פוטר, לאור הטורניר החלש שהיה לנבחרת.

תקופת רומנצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פיטוריו של סדיירין, אולג רומנצב מונה למאמן נבחרת רוסיה על מנת להוביל אותה ליורו 1996. רומנצב קיווה להעפיל עם רוסיה ליורו, ולהציג גם בו יכולת טובה. בסגל שלו הוא כלל שחקנים רבים ממונדיאל 1994, כדוגמת ויקטור אונופקו, אלכסנדר מוסטובוי, ולדימיר בסצ'סטניך, ו-ואלרי קרפין. במהלך טורניר המוקדמות, רוסיה גברה על נבחרות  סקוטלנד, יוון,  פינלנד,  סן מרינו ו איי פארו, וסיימה במקום הראשון בבית עם מאזן של שמונה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו.

ביורו 1996 רוסיה הוגרלה לבית 3 עם  גרמניה,  צ'כיה ו איטליה. בית 3 תואר כ"בית המוות", ורוסיה נחשבה לחלשה ביותר בו - כמו בטורניר הקודם. איטליה ניצחה את רוסיה בתוצאה 1–2. לאחר שהפסידה במשחקה הראשון לא ציפתה רוסיה להפגין יכולת טובה במשחק הבא, מול גרמניה. אף על פי כן, היא הצליחה לשמור בכבוד על תיקו 0-0 עד לסיום המחצית הראשונה; עם זאת היא הפסידה בסיום המשחק 0–3. המשחק האחרון של רוסיה, נגד צ'כיה, היה מותח והיווה כנחמה עבור הנבחרת: הוא הסתיים בתיקו 3-3, לאחר שער שוויון בסיום המשחק של נבחרת צ'כיה.

1997-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי יורו 1996 מונה בוריס איגנטייב למאמן הנבחרת. מטרתו הייתה להוביל את הנבחרת להעפלה למונדיאל 1998 שנערך בצרפת. הוא השתמש במספר שחקנים ששיחקו בטורנירי הנבחרת הקודמים, כמו ויקטור אונופקו, אלכסנדר מוסטובוי ו-ואלרי קרפין. בבית המוקדמות, רוסיה הוגרלה לבית 5 עם נבחרות  בולגריה,  ישראל,  קפריסין ולוקסמבורג. רוסיה ובולגריה היו שתי המועמדות הבכירות להעפיל מהבית, וישראל הייתה מועמדת קטנה יותר. רוסיה התחילה את הקמפיין עם שני ניצחונות במשחקים נגד קפריסין ולוקמסבורג, ושתי תוצאות תיקו נגד ישראל וקפריסין. בהמשך היא ניצחה את לוקמסבורג ואת ישראל. הפסדה היחיד של נבחרת רוסיה בקמפיין זה, היה 0–1 מול בולגריה. היא סיימה את הקמפיין עם ניצחון 2–4 על בולגריה, ועלתה למשחקי הפלייאוף על ההעפלה למונדיאל. בפלייאוף, רוסיה הוגרלה מול נבחרת איטליה. רוסיה סיימה את המשחק הראשון בתיקו 1-1 והפסידה 0–1 במשחק השני, ולפיכך לא הצליחה להעפיל לגביע העולם.

לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל בצרפת ניסתה רוסיה להעפיל ליורו 2000 אותו אירחו בלגיה והולנד במשותף. אנטולי בישובץ מונה למאמנה של נבחרת רוסיה. בישובץ ביצע שינויים רבים בסגל הנבחרת, והחזיר אליו שחקנים מהדורות הקודמים. בנוסף, הוא זימן את החלוץ הצעיר אלכסנדר פאנוב. רוסיה הוגרלה לבית 4 במוקדמות יחד עם נבחרות  צרפת,  אוקראינה, איסלנד,  ארמניה ו אנדורה. רוסיה, יחד עם צרפת, הייתה מועמדת בכירה להעפיל, בעוד אוקראינה הייתה מועמדת פחותה. רוסיה פתחה את טורניר המוקדמות עם שלושה הפסדים רצופים לאוקראינה, צרפת ואיסלנד. בעקבות תוצאות אלו, התאחדות הכדורגל הרוסית פיטרה מיידית את בישובץ, ומינתה מחדש את אולג רומנצב למאמן הנבחרת. המינוי המחודש של רומנצב הביא למפנה בקמפיין של רוסיה. היא ניצחה בששת המשחקים הבאים, ביניהם ניצחון 2–3 על צרפת בסטאד דה פראנס. במשחק האחרון מול אוקראינה, רוסיה הייתה זקוקה לניצחון על מנת להבטיח מקום במשחקי הפלייאוף, אך השיגה רק תיקו 1-1. רוסיה סיימה במקום השלישי, וכשלה בפעם השנייה ברציפות להעפיל לטורניר גדול.

התחדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולג רומנצב נשאר בתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית על מנת לנסות להעפיל עימה למונדיאל 2002 בדרום קוריאה וביפן. בשלב המוקדם רוסיה הוגרלה לבית 1 יחד עם נבחרות  סלובניה, הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה,  שווייץ, איי פארו ולוקסמבורג. רוסיה הייתה פעם נוספת מועמדת להעפיל מהבית, יחד עם שווייץ ויוגוסלביה, למרות כשלונותיה הקודמים. רוסיה סיימה את הקמפיין במקום הראשון בבית והעפילה ישירות למונדיאל, כאשר במאזנה שבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו והפסד אחד.

בטורניר הגמר של מונדיאל 2002 בדרום קוריאה וביפן, רוסיה הוגרלה לבית 8 עם נבחרות  בלגיה,  טוניסיה ו יפן. בית 8 נחשב לבית החלש ביותר בטורניר, ורוסיה הייתה המועמדת הרצינית והבכירה ביותר להעפיל לסיבוב השני. במשחקה הראשון רוסיה ניצחה 0–2 את תוניסיה. היא הפסידה במשחק הבא שלה ליפן בתוצאה 0–1, מה שגרם למהומות ברחבי מוסקבה.[3] במשחק האחרון שלה בשלב הבתים נגד בלגיה, היא הייתה זקוקה לתיקו בלבד על מנת להעפיל לסיבוב השני; אך היא הפסידה בתוצאה 2–3 והודחה מן הטורניר.

אולג רומנצב פוטר מיד לאחר הטורניר, והוחלף על ידי ואלרי גזאייב, מאמנה של צסק"א מוסקבה. משימתו של גזאייב, להעפיל ליורו 2004, נראתה קשה כאשר הבית של רוסיה הורכב מנבחרות שווייץ,  אירלנד,  אלבניה ו גאורגיה; אירלנד הייתה המועמדת הבכירה להעפיל ושווייץ המשתפרת נחשבה גם היא כמועמדת רצינית שתקשה על יריבותיה. רוסיה פתחה את הקמפיין שלה עם ניצחונות במשחקי בית נגד אירלנד ואלבניה. עם זאת, היא ספגה כישלון גדול לאחר שהפסידה בשני המשחקים הבאים שלה בחוץ, נגד אלבניה וגאורגיה, ומעמדו של גזאייב כמאמן הנבחרת התערער. הוא פוטר מהתפקיד לאחר תיקו מאכזב נגד שווייץ בבזל. רוסיה סיימה בתיקו 1-1 נגד נבחרת אירלנד בדבלין, לפני שגאורגי ירצב מונה למאמן הנבחרת. ירצב הצליח להגיע עם רוסיה למשחקי הפלייאוף, לאחר ניצחונות ביתיים על שווייץ ועל גאורגיה. במשחק הפלייאוף הראשון, מול נבחרת ויילס, רוסיה סיימה בתיקו 0-0 במוסקבה. בקארדיף, רוסיה ניצחה 0–1 בזכות שער בנגיחה של ואדים אבסיב, ובעקבות כך העפילה ליורו 2004.

ביורו 2004 עצמו, רוסיה הוגרלה לבית 1 יחד עם יוון,  ספרד ו פורטוגל. ב-12 ביוני 2004, ביום הראשון של הטורניר, היא הפסידה 0–1 לספרד. ארבעה ימים לאחר מכן היא פגשה את פורטוגל, מארחת הטורניר, והפסידה לה 0–2. במשחק האחרון שלה, לאחר שכבר הודחה מאליפות אירופה, הצליחה רוסיה לנצח בתוצאה 1–2 את נבחרת יוון.

במוקדמות מונדיאל 2006, רוסיה הוגרלה לבית 3 יחד עם פורטוגל,  סלובקיה,  אסטוניה,  לטביה, לוקסמבורג ו ליכטנשטיין. היא פתחה את טורניר המוקדמות עם תיקו 1-1 נגד סלובקיה. היא ניצחה בתוצאה הגבוהה 0–4 את לוקסמבורג, אך לאחר מכן הובסה 1–7 על ידי פורטוגל בליסבון - ההפסד הגבוה ביותר של הנבחרת בהיסטוריה. היא ניצחה את אסטוניה וליכטנשטיין החלשות, אך מאוחר יותר סיימה בתיקו 1-1 מאכזב נגד אסטוניה ב-30 במרץ 2005 בטאלין. בעקבות תוצאה זו, פוטר גאורגי ירצב מתפקיד המאמן. תחת המאמן החדש, יורי סיומין, היא הצליחה להשיב את תקוותיה עם ניצחון 0–2 ותיקו 1-1 נגד לטביה. היא חזרה להיות מועמדת חזקה להעפלה, לאחר ניצחונות על ליכטנשטיין ולוקסמבורג ותיקו 0-0 נגד פורטוגל. במשחק האחרון שלה, נגד סלובקיה, היא הייתה זקוקה לניצחון על מנת להעפיל לפלייאוף. היא סיימה בתיקו 0-0, ובעקבות כך סלובקיה העפילה במקומה לפלייאוף, בשל הפרש שערים עדיף.

הצלחה ביורו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא הצליח להעפיל עם רוסיה למונדיאל 2006, יורי סמין פוטר מספר שבועות לאחר הקמפיין, ורוסיה חיפשה מאמן חדש. התברר כי הנבחרת זקוקה למאמן זר, מאחר שרוב המאמנים הרוסים, שנתלו בהם ציפיות רבות, לא הצליחו עם הנבחרת הלאומית. ב-10 באפריל 2006, הודיעה התאחדות הכדורגל הרוסית על מינויו של מאמן נבחרת אוסטרליה קודם לכן, חוס הידינק, למאמן הנבחרת, בניסיון להעפיל עימה ליורו 2008.

בטורניר המוקדמות של יורו 2008, רוסיה הוגרלה לבית 5 יחד עם נבחרות  אנגליה,  קרואטיה, ישראל,  מקדוניה, אסטוניה ואנדורה. תחת חוס הידינק, רוסיה פתחה את הקמפיין עם שתי תוצאות תיקו בבית, מול קרואטיה וישראל. היא צברה רצף ניצחונות לאחר שניצחה 0–2 את מקדוניה, וניצחה פעמיים את אסטוניה. ב-2 ביוני 2007, רוסיה ניצחה 0–4 את אנדורה, בזכות שלושער שכבש אלכסנדר קרז'אקוב, ומאוחר יותר ניצחה גם את מקדוניה 0–3. רוסיה הפסידה 0–3 לאנגליה, אך במשחק השני ביניהן ניצחה 1–2, והתקרבה להעפלה על חשבונה של אנגליה החזקה. ב-17 בנובמבר 2007, היא הפסידה 1–2 לישראל, מה שקירב את אנגליה להעפלה. אף על פי כן, רוסיה הצליחה להעפיל לאחר שניצחה במחזור האחרון 0–1 את אנדורה, ואנגליה הפסידה 2–3 לקרואטיה. רוסיה סיימה במקום השני בבית.

רוסיה הוגרלה בטורניר יורו 2008 לבית 4 יחד עם  שוודיה, ועם יריבותיה ליורו 2004, ספרד ויוון. חוס הידינק כלל בסגל הנבחרת שחקנים צעירים רבים. במשחק הראשון שלה, ב-10 ביוני, הפסידה רוסיה 1–4 לספרד. היא ניצחה במשחק השני מול יוון בתוצאה 0–1, בזכות שער של קונסטנטין זיריאנוב. היא ניצחה 0–2 את שוודיה במשחק השלישי, משערים של רומן פבליוצ'נקו ואנדריי ארשאבין. בעקבות הניצחון, שהיה במשחק מכריע, עברה רוסיה לראשונה בתולדותיה את שלב הבתים באליפות אירופה, ובטורניר גדול בכלל. ברבע הגמר מול נבחרת הולנד ניצחה רוסיה 1–3 בהארכה, ובעקבות כך העפילה לחצי הגמר, שם הפסידה 0–3 לספרד. ארבעה משחקני הנבחרת בטורניר זה, יורי ז'ירקוב, קונסטנטין זיריאנוב, אנדריי ארשאבין ורומן פבליוצ'נקו, נכללו בנבחרת המצטיינים של הטורניר.

מוקדמות מונדיאל 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לפעמים הקודמות, הפעם הושאר חוס הידינק בתפקיד מאמן הנבחרת, לאחר שהוביל אותה להישג הגדול בתולדותיה. רוסיה הוגרלה לבית 4 במוקדמות מונדיאל 2010, יחד עם גרמניה, פינלנד, ויילס,  אזרבייג'ן וליכטנשטיין. היא פתחה את הקמפיין עם ניצחון על נבחרת ויילס. ב-11 באוקטובר 2008 היא הפסידה 1–2 לגרמניה, אך לאחר ניצחון 0–3 על פינלנד (עם שני שערים עצמיים של היריבה), ומספר רב של ניצחונות רצופים נוספים, היא ביססה את עצמה במקום השני בבית בפער ניכר מעל פינלנד שבמקום השלישי. עם זאת, לאחר הפסד ביתי לגרמניה בתוצאה 0–1, היא לא הצליחה לעלות למקום הראשון בבית ונאלצה להתמודד במשחקי הפלייאוף על ההעפלה, שם הוגרלה נגד סלובניה. בפלייאוף ניצחה 1–2 במשחק הראשון, אך הפסידה 0–1 בגומלין ולא העפילה למונדיאל.

יורו 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסיה הוגרלה בטורניר המוקדמות של יורו 2012 יחד עם  אירלנד,  ארמניה,  סלובקיה,  מקדוניה ואנדורה. תחת דיק אדבוקאט, הנבחרת השתתפה בטורניר המוקדמות כאחת הפייבוריטיות להעפלה ליורו והעפילה מהמקום הראשון בבית.

רוסיה פתחה את הטורניר בניצחון בהפרש גדול, 4:1 נגד נבחרת  צ'כיה, אך בהמשך סיימה בתיקו מול  פולין והפסידה ל יוון, מה שהביא להדחתה מהטורניר כבר בשלב הבתים.

מונדיאל 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגרלת שלב הבתים האירופי של שלב המוקדמות למונדיאל 2014, רוסיה הוגרלה לאותו בית עם פורטוגל, ישראל, צפון אירלנד, אזרבייג'ן, ולוקסמבורג. הנבחרת הצליחה להעפיל למשחקי המונדיאל אך לא עברה את שלב הבתים, לאחר שסיימה בתיקו מאכזב מול דרום קוריאה, הפסידה לבלגיה וסיימה שוב בתיקו מאכזב מול אלג'יריה.

יורו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת הצליחה להעפיל ליורו מהמקום השני בבית שלה בשלב המוקדמות אך הציגה יכולת פושרת בטורניר עצמו. הנבחרת לא עברה את שלב הבתים, לאחר שסיימה בתיקו מול אנגליה והפסידה לסלובקיה ולויילס. בנוסף העיבה על יכולות הנבחרת גם התפרעות אלימה של אוהדים רוסיים במהלך משחקי הטורניר. בשל הכישלון הספורטיבי הודיע לאוניד סלוצקי כי הוא לוקח אחריות על הכישלון להעפיל לשלב הבא והוא התפטר מתפקיד המאמן.

הישגים בתחרויות גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב מיקום מש נצ תיקו הפ שז שח
ארצות הבריתארצות הברית 1994 סיבוב 1 18 3 1 0 2 7 6
צרפתצרפת 1998 לא העפילה
דרום קוריאהדרום קוריאה יפןיפן 2002 סיבוב 1 22 3 1 0 2 4 4
גרמניהגרמניה 2006 לא העפילה
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 לא העפילה
ברזילברזיל 2014 סיבוב 1 24 3 0 2 1 2 3
רוסיהרוסיה 2018 העפילה כמארחת
בסך הכול 3/5 9 2 2 5 13 13

אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב מיקום מש נצ תיקו הפ שז שח
אנגליהאנגליה 1996 סיבוב 1 - 3 0 1 2 4 8
בלגיהבלגיה הולנדהולנד 2000 לא העפילה
פורטוגלפורטוגל 2004 סיבוב 1 - 3 1 0 2 2 4
אוסטריהאוסטריה שווייץשווייץ 2008 חצי גמר 3 5 3 0 2 7 8
פוליןפולין אוקראינהאוקראינה 2012 סיבוב 1 - 3 1 1 1 5 3
צרפתצרפת 2016 סיבוב 1 - 3 0 1 2 2 6
בסך הכול 4/5 17 5 3 8 20 29

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 עד 2013 - לא העפילה
  • 2017 - העפילה כמארחת

טורנירי המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקדמות גביע העולם מוקדמות אליפות אירופה
1994 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 1994 1996 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה ליורו 1996
1998 - מקום שני בבית המוקדמות, הפסידה ל איטליה במשחקי הפלייאוף 2000 - מקום שלישי בבית המוקדמות
2002 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 2002 2004 - מקום שני בבית המוקדמות, ניצחה את  ויילס במשחקי הפלייאוף והעפילה ליורו 2004
2006 - מקום שלישי בבית המוקדמות 2008 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2008
2010 - מקום שני בבית המוקדמות, הפסידה ל סלובניה במשחקי הפלייאוף 2012 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2012
2014 - מקום ראשון בבית המוקדמות, העפילה למונדיאל 2014 2016 - מקום שני בבית המוקדמות, העפילה ליורו 2016

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

-

מאמן תמונה כהונה מ' נ' ש' ה' % טורנירים הערות
1 רוסיהרוסיה פאבל סאדירין Silver - replace this image male.svg 1992 - 1994 23 12 6 5 52,1 א"ע-1994: מקום 3 בבית [4][5]
2 רוסיהרוסיה אולג רומנצב Oleg Romantsev.jpg 1994 - 1996 25 17 4 4 68,0 א"א-1996: מקום 4 בבית [6][7]
3 רוסיהרוסיה בוריס איגנטייב Boris Ignatiev 2008.JPG 1996 - 1998 20 8 8 4 40,0 [8][9]
4 רוסיהרוסיה אנטולי בישובץ Anatoliy Byshovets 2 edit.jpg יולי - דצמבר 1998 6 0 0 6 0 [10][11]
5 רוסיהרוסיה אולג רומנצב Oleg Romantsev.jpg 1998 - 2002 35 19 10 6 54,2 א"ע-2002: מקום 3 בבית
6 רוסיהרוסיה ואלרי גזאייב Valeriy Gazzaev.jpg 2002 - 2003 9 4 2 3 44,4 [12][13]
7 רוסיהרוסיה גאורגי יארצב Georgi Yartsev 2011.jpg 2003 - 2005 19 8 6 5 42,1 א"א-2004: מקום 4 בבית [14][15]
8 רוסיהרוסיה יורי סיומין Semin2009.JPG אפריל - דצמבר 2005 7 3 4 0 42,8 [16][17]
מ"מ רוסיהרוסיה אלכסנדר בורודיוק Aleksandr Borodyuk 2011.jpg ינואר - יולי 2006 2 0 1 1 0 [18][19]
9 הולנדהולנד חוס הידינק Guus Hiddink Rusia - Azerbaiyan.jpg 2006 - 2010 39 22 7 10 56,4 א"א-2008: מקום 3, חצי גמר [20][21]
10 הולנדהולנד דיק אדבוקאט Dick Advocaat (2007).jpg 2010 - 2012 24[א] 12 8 4 50,0 א"א-2012: מקום 3 בבית [22][23]
11 איטליהאיטליה פאביו קאפלו Austria vs. Russia 20141115 (122).jpg 2012 - 2015 33 17 11 5 51,5 א"ע-2014: מקום 3 בבית [24][25]
12 רוסיהרוסיה לאוניד סלוצקי Leonid Viktorovich Slutsky 2012.jpg 2015 - 2016 13 6 2 5 46,15 א"א-2016: מקום 4 בבית [26][27]
13 רוסיהרוסיה סטניסלב צ'רצ'סוב Dinamo-Terek (1).jpg 2016 - 2 1 1 [28]

מקרא:

  1. ^ חישוב כולל משחק ידידות לטביה — רוסיה (0:0), שנערך ב-29 במאי 2012, אך הוסר על ידי פיפ"א מעמדו רשמית.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת השחקנים שזומנו למשחקי אליפות אירופה 2016 (10 ביוני - 10 ביולי):

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער איגור אקינפייב 8 באפריל 1986 84 0 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
12 שוער יורי לודיגין 26 במאי 1990 9 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
16 שוער מרינאטו גילרמה 12 בדצמבר 1985 1 0 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
2 הגנה רומן שישקין 27 בינואר 1987 10 0 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
3 הגנה איגור סמולניקוב 8 באוגוסט 1988 12 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
4 הגנה סרגיי איגנשביץ' 14 ביולי 1979 113 8 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
5 הגנה רומן נוישטטר 18 בפברואר 1988 0 0 טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה
6 הגנה אלכסיי ברזוצקי 20 ביוני 1982 54 0 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
14 הגנה וסילי ברזוצקי 20 ביוני 1982 93 4 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
21 הגנה גאורגי שניקוב 27 באפריל 1991 7 0 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
23 הגנה דמיטרי קומבארוב 22 בינואר 1987 36 2 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
7 קשר ארתור יוסופוב 1 בספטמבר 1989 2 0 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
8 קשר דניס גלושאקוב 27 בינואר 1987 40 3 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
11 קשר פאבל ממאייב 17 בספטמבר 1988 8 0 רוסיהרוסיה קרסנודר
13 קשר אלכסנדר גולובין 30 במאי 1996 3 2 רוסיהרוסיה צסק"א מוסקבה
15 קשר רומן שירוקוב (קפטן) 6 ביולי 1981 51 13 רוסיהרוסיה ספרטק מוסקבה
17 קשר אולג שאטוב 29 ביולי 1990 21 2 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
18 קשר אולג איבנוב 4 באוגוסט 1986 3 0 רוסיהרוסיה טרק גרוזני
19 קשר אלכסנדר סאמדוב 19 ביולי 1984 29 3 רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה
20 קשר דמיטרי טורבינסקי 28 באפריל 1984 28 2 רוסיהרוסיה קרסנודר
9 חלוץ אלכסנדר קוקורין 19 במרץ 1991 37 11 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג
10 חלוץ פיודור סמולוב 9 בפברואר 1990 10 4 רוסיהרוסיה קרסנודר
22 חלוץ ארטיום דזיובה 22 באוגוסט 1988 15 8 רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-8 ביוני 2016.‏[29] שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

מספר ההופעות הגבוה ביותר
דירוג שחקן הופעות
1 סרגיי איגנשביץ' 116
2 ויקטור אונופקו [א]109
3 וסילי ברזוצקי 95
4 אלכסנדר קרז'אקוב 90
5 איגור אקינפייב 86
6 אלכסנדר אניוקוב 76
7 אנדריי ארשבין 74
8 ואלרי קרפין 72
9 ולדימיר בסצ'סטניך 71
10 יורי ז'ירקוב 67
מספר השערים הגבוה ביותר
דירוג שחקן שערים
1 אלכסנדר קרז'אקוב 30
2 ולדימיר בסצ'סטניך 26
3 רומן פבליוצ'נקו 21
4 ואלרי קרפין 17
אנדריי ארשאבין 17
6 דמיטרי סיצ'ב 15
7 רומן שירוקוב 13
8 איגור קוליבאנוב 12
אלכסנדר קוקורין 12
10 סרגיי קיריאקוב [א]10
אלכסנדר מוסטובוי [א]10
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שיחק גם עבור ברית המועצות או חבר המדינות.

שיחק גם עבור ברית המועצות או חבר המדינות

שחקנים בולטים שלהם 50 הופעות או יותר עבור ברית המועצות/חבר המדינות ורוסיה במשותף: אלכסנדר מוסטובוי (65), אנדריי קנצ'לסקיס (59), איגור קוליבאנוב (59), יורי ניקיפורוב (59). איגור דוברובולסקי הבקיע 10 שערים עבור ברית המועצות/חבר המדינות ורוסיה, סרגיי יוראן הבקיע 9.‏[30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ The Guardian, "Two die in Moscow World Cup rioting", 10.06.2002
  4. ^ "Павел Садырин.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  5. ^ "Павел Фёдорович Садырин.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  6. ^ "Олег Романцев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  7. ^ "Олег Иванович Романцев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  8. ^ "Борис Игнатьев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  9. ^ "Борис Петрович Игнатьев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  10. ^ "Анатолий Бышовец.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  11. ^ "Анатолий Фёдорович Бышовец.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  12. ^ "Валерий Газзаев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  13. ^ "Валерий Георгиевич Газзаев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  14. ^ "Георгий Ярцев.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  15. ^ "Георгий Александрович Ярцев.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  16. ^ "Юрий Сёмин.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  17. ^ "Юрий Павлович Сёмин.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  18. ^ "Александр Бородюк.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  19. ^ "Александр Генрихович Бородюк.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  20. ^ "Гус Хиддинк.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  21. ^ "Гус Хиддинк.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  22. ^ "Дик Адвокат.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  23. ^ "Дик Адвокат.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  24. ^ "Фабио Капелло.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  25. ^ "Фабио Капелло.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2015. 
  26. ^ "Леонид Слуцкий.". rusteam.permian.ru. בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2016. 
  27. ^ "Леонид Слуцкий.". eu-football.ru. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2016. 
  28. ^ "המחליף של סלוצקי. סטניסלב צ'רצ'סוב מונה למאמן נבחרת רוסיה". walla.co.il. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2016. 
  29. ^ RSSSF, "Russia - Record International Players"
  30. ^ RSSSF, "Players Appearing for Two or More Countries"