אורנה אופיר

אורנה אופיר
לידה	9 באפריל 1950; סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה
פטירה	11 בינואר 2014 (בגיל 63)
לימודי רפואה	אוניברסיטת תל אביב
תפקידים	רופאה
מספר צאצאים	3

אורנה (ארנה) בנאדו אופיר (9 באפריל 1950, סופיה, בולגריה – 11 בינואר 2014, תל אביב) הייתה רופאה ומנהלת רפואית של "אסותא מרכזים רפואיים", חברת הנהלה וחברת דירקטוריון ב"מכבי שירותי בריאות" ודירקטורית חיצונית בחברת איתוראן.

קורות חיים

אופיר נולדה ב-9 באפריל 1950 בשם ארנה בנאדו בסופיה שבבולגריה, לאם רופאה ואב כלכלן. בשנת 1952 עלתה לישראל עם הוריה, שהשתקעו ברמלה, ובגיל 10 עברה עם משפחתה לתל אביב. אופיר למדה בתיכון עירוני ד', ואת שירותה בצה"ל עשתה בגרעין השל"ת בקבוצת שילר בשנים 1968–1970.

למדה רפואה וקיבלה תואר MHA במינהל מערכות בריאות מאוניברסיטת תל אביב.

במקביל ללימודי הרפואה, עבדה כאחות בבית החולים הדסה תל אביב. בשנת 1976 החלה התמחות ברפואה פנימית. הייתה רופאה בכירה במחלקתו של הפרופ' שאלתיאל קבילי. בשנת 1988 מונתה לרופאת בית בבית החולים אסותא בתל אביב. בשנת 1995 מונתה לסגנית מנהל בית החולים אסותא תל אביב.

ב-1987 הייתה שותפה להקמת המלר"ם (סקר מנהלים) במרכז הרפואי תל אביב, ומאוחר יותר הקימה וניהלה את מכון הסקר באסותא מרכזים רפואיים.

בשנת 1991 נבחרה לחברת הנהלה וחברה בוועדת הכספים של מכבי שירותי בריאות.

בשנת 2001 הקימה וניהלה את בית החולים השיקומי-גריאטרי בבת ים "מגדל הזהב".^[1]

בשנת 2004 התמנתה למנהלת אגף הרפואה של אסותא מרכזים רפואיים. היא אף הייתה שותפה להקמת בית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד.^[2]

בשנת 2010 מונתה למנהלת בית החולים אסותא רמת החייל.^[3]

במשך השנים הדריכה והרצתה בפקולטה לרפואה ובפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, במסגרת לימודי תואר שני במנהל מערכות בריאות, לימודי עבודה, ניהול תפעול וסיעוד.^[^{דרוש מקור]}

באוקטובר 2012 אובחנה כחולה בסרטן הלבלב.^[4] נפטרה ב-11 בינואר 2014.

חיים אישיים

הייתה נשואה לד"ר יוסי אופיר, מנהל יחידת עור ומין בבית החולים וולפסון, ולהם שלושה בנים.

לקריאה נוספת

רמי בר אדון, דברים שרציתי לומר, הוצאת אוריון, 2014
מערכת מנטה, מגזין מנטה, "ברגע שאמרו לי שאין לי גידול בשד, ידעתי שיש לי סרטן בלבלב", ראיון אישי. גיליון 153, עמ' 70–74, יוני 2013
ד"ר עוזי רביב, עצמאי-טון, ביטאון ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי שירותי בריאות, גיליון 89, עמ' 38, מאי 2014

קישורים חיצוניים

יהודה שלזינגר, "אורנה נלחמה במחלה באומץ רב", באתר ישראל היום, 12 בינואר 2014

הערות שוליים

^ מוטי גל‏, מגדל הזהב של החולים הגריאטרים, באתר וואלה, 19 במרץ 2002
^ שרון חן, "בניין האפשרויות הבלתי נגמרות, אסותא מקימה את פרויקט הדגל: בית חולים ציבורי באשדוד", מגזין אסותא, עמ' 13 ינואר 2013
^ גלית יצחק-אוגנוב, לראשונה: מכון אונקולוגי בבי"ח פרטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2005
^ עופר מאיר, "הקמתי את המכון האונקולוגי ועכשיו אני מטופלת בו" / ריאיון עם ד"ר אופיר, באתר דוקטורס אונלי, 24 באפריל 2013

[1] מוטי גל‏, מגדל הזהב של החולים הגריאטרים, באתר וואלה, 19 במרץ 2002

[2] שרון חן, "בניין האפשרויות הבלתי נגמרות, אסותא מקימה את פרויקט הדגל: בית חולים ציבורי באשדוד", מגזין אסותא, עמ' 13 ינואר 2013

[3] גלית יצחק-אוגנוב, לראשונה: מכון אונקולוגי בבי"ח פרטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במרץ 2005

[4] עופר מאיר, "הקמתי את המכון האונקולוגי ועכשיו אני מטופלת בו" / ריאיון עם ד"ר אופיר, באתר דוקטורס אונלי, 24 באפריל 2013

[1]

[2]

[3]

[4]