המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המרכז הרפואי ת"א על שם סוראסקי
Tel Aviv 20.05.11 008.jpg
מראה המרכז הרפואי ובמרכזו מגדל האשפוז על שם תד אריסון ולפניו בניין הלב על שם סמי עופר.
גאוגרפיה
כתובת רח' ויצמן
מיקום תל אביב
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, בית יולדות, בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, מרכז הוראה ומחקר
בית חולים אוניברסיטאי אוניברסיטת תל אביב
בעלים עיריית תל אביב-יפו
שם המנכ"ל פרופ' רוני גמזו
היסטוריה
נוסד 1 בפברואר 1961
שמות קודמים בית החולים איכילוב
שירותים
מיטות 1,050
אתר המרכז הרפואי על שם סוראסקי ת"א
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
מרת"א
מרת"א
לוגו המרכז הרפואי
מגדל האשפוז והמיון
חזית בניין הלב על שם סמי עופר

המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (מרת"א), הידוע כבית החולים איכילוב, הוא אחד משלושת בתי החולים הגדולים בישראל[1][2], המטפל בכ-415,000 תושבי תל אביב ובמעל מיליון תושבי המטרופולין גוש דן הנכנסים לעיר מדי יום. המרכז הרפואי נמצא ברחוב ויצמן 6 ומשתרע על שטח של 256,251 מ”ר. המרכז הרפואי כולל ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי איכילוב, מרכז השיקום ע”ש אידה סוראסקי, בית החולים ליס לנשים וליולדות ובית החולים דנה- דואק לילדים. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לסיעוד ע”ש שיינבורן. מנהל המרכז הרפואי בשנים 1993-2015 (פרט לתקופה בת שלוש שנים בה שימש מנכ"ל משרד הבריאות) היה פרופ' גבי ברבש אשר פרש בספטמבר 2015 ופינה מקומו לפרופסור רוני גמזו, מי שהיה עד לשנת 2014 מנכ"ל משרד הבריאות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים נוסד בשנת 1914 על ידי ארגון נשות הדסה במבנה קטן בנחלת בנימין. עם התרחבות העיר עבר למבנה ברחוב בלפור, שהיה מוכר כבי"ח הדסה- בלפור. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, כאשר גדלה אוכלוסיית תל אביב וסביבתה, ובעקבות מאורעות תרפ"ט, נוצר צורך רב בבית חולים נוסף לבית החולים הדסה ברחוב בלפור. בשנת 1934 הקצתה עיריית תל אביב שטח שנרכש בפרדס פורטליס (כיום המקום בו שוכן בניין העירייה), ושלחה משלחת עירונית ובה אדריכל, מהנדס העיר ומנהל בית החולים העירוני למצרים, ללמוד ולתכנן בית חולים מודרני. אירועי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות השהו את התכנון והביצוע. ורק לאחר מלחמת העצמאות הקצתה העירייה שטח חדש באזור המושבה שרונה, בין שדרות דוד המלך לדרך פתח תקווה. התכנון הופקד בידי האדריכלים אריה שרון וב. אידלסון, בהתייעצות עם מנהל בית החולים העירוני (הדסה) ד"ר אברמוביץ והרופא הראשי של בית החולים תל השומר (ולשעבר מנהל בית החולים בילינסון) פרופ' הרי הלר. אבן הפינה נורתה בשנת 1951, בעת כהונתו של ראש העיר ישראל רוקח, אולם הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים ובית החולים נפתח לציבור ב-1 בפברואר 1961, כאשר ראש העיר היה מרדכי נמיר.

בית החולים נקרא על שמו של משה איכילוב, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועד המנהל של בית החולים העירוני, שנפטר בשנת 1957. בשנת 1973 נחתם חוזה בין אגודת ידידי בית החולים "איכילוב" לבין ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, באשר לקריאת בית החולים על שם הנדבן המקסיקני אליאס סוראסקי. בשנת 1980 נפלה החלטה משותפת של שר האוצר ושר הבריאות לאחד את שלושת בתי החולים העירוניים, שפעלו בתל אביב באותו הזמן: בית החולים איכילוב, בית היולדות הקריה (נפתח ב-1951) והמוסד האשפוזי הוותיק ביותר של תל אביב - בית החולים הדסה (תל אביב)

מאז החל תהליך בנייה מואץ במתחם בית החולים. בשנת 1980 נחנך בניין מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי. בשנת 1986 הונחה אבן הפינה לבית החולים "דנה", שנפתח באוקטובר 1991. בשנת 1992 נסגר סופית מתחם הדסה תל אביב וכל המחלקות הועברו למתחם המרכז הרפואי. ביולי 1997 הועבר בית היולדות הקריה ונפתח ביה"ח "ליס" ליולדות ובספטמבר 1997 הונחה אבן הפינה למגדל אריסון שנפתח בשנת 2001. באוגוסט 2007 הונחה אבן הפינה לבניין הלב על שם סמי עופר וחלק מן הבניין המקורי של בית החולים איכילוב נהרס לצורך זה.

מערך הטראומה של בית החולים נקרא על שם יצחק רבין, אשר הובא לבית החולים לאחר ההתנקשות בחייו בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ונפטר שם למרות מאמצי הצוות הרפואי.

סגל בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום (2016) עובדים במרכז הרפואי ת”א 1,131 רופאים, מהם 675 מומחים, 215 מנהלי מחלקות ויחידות, 103 בעלי תואר פרופסור. מספר עובדי הסיעוד הוא 1,759 (95.6% מהם אחיות מוסמכות), וכן 1580 עובדי מינהל ומשק. במרכז 43 מחלקות אשפוז ובהן 1,050 מיטות אליהן מתקבלים מדי שנה 94,000 מתאשפזים. ב-150 המרפאות מבקרים מדי שנה 1,112,000 איש. בבית חולים ליס כ-10200 לידות. האגף הכירורגי עורך מעל 25,000 ניתוחים ובחדרי המיון מבקרים כ-181,000 איש מדי שנה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה המרכזי של המרכז הרפואי הוא מגדל האשפוז על שם תד אריסון. המגדל נבנה בתרומתם של תד אריסון ובתו שרי אריסון. המגדל מתנשא לגובה של 13 קומות, ובראשו מנחת המסוקים. כמו כן במגדל ממוקמת הספרייה הרפואית.

בפברואר 2008 החלה הקמת בניין הלב על שם סמי עופר ובמרץ 2011 החלו לעבור המחלקות הראשונות, קרדיולוגיה וניתוחי לב- חזה. שטח הבניין כ-56 אלף מ"ר ב-17 קומותיו (4 מהן תת-קרקעיות) והוא מאכלס את כלל המערך הקרדיולוגי, מערך המוח ומחלקות נוספות.[3] מתחת לקרקע נבנה בית חולים חירום ממוגן חל"כ הכולל למעלה מ-700 מיטות בקומות החניון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
ידיעות אחרונות שכונת מונטיפיורי נתיבי איילון תחנת הרכבת תל אביב השלום גשר עזריאלי דרך בגין רחוב דובנוב רחוב אבן גבירול קריית מאיר מכון תל אביב לחזנות התיאטרון הקאמרי המשכן לאמנויות הבמה ספריית בית אריאלה מוזיאון תל אביב לאמנות היכל המשפט רחוב ויצמן בית החולים איכילוב בית שלום עליכם בית אסיה בית אמריקה מגדל אמות השקעות בית הדר דפנה שדרות שאול המלך בית העיתונאים על שם סוקולוב מגדל הקריה בית אמות משפט לונדון מיניסטורס גינת דובנוב בית אירופה בית ציוני אמריקה מגדל דניאל פריש מגדל מרגנית מגדלי עזריאלי מגדל המטכ"ל הקריה שרונה רחוב קפלן בית הסופר מגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. בית ידיעות אחרונות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°04′48″N 34°47′24″E / 32.08000°N 34.79000°E / 32.08000; 34.79000