המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
Soraski.svg
Tel Aviv 20.05.11 008.jpg
מראה המרכז הרפואי ובמרכזו מגדל האשפוז על שם תד אריסון ולפניו בניין הלב על שם סמי עופר.
גאוגרפיה
כתובת רח' ויצמן
מיקום תל אביב
קואורדינטות 32°04′50″N 34°47′24″E / 32.080555555556°N 34.79°E / 32.080555555556; 34.79
מאפייני הארגון
סוג בית חולים כללי, בית יולדות, בית חולים לילדים, בית חולים שיקומי, מרכז הוראה ומחקר
אוניברסיטה אוניברסיטת תל אביב
בעלים עיריית תל אביב-יפו
שם המנכ"ל פרופ' רוני גמזו
היסטוריה
תאריך ייסוד 1 בפברואר 1961
שירותים
מיטות 1,500
אתר המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
מרת"א
מרת"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית החולים איכילוב - המרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (מרת"א), הוא בית החולים השני בגודלו בישראל.[1][2] המרכז הרפואי נמצא ברחוב ויצמן 6 ומשתרע על שטח של 257,135 מ”ר. איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב כולל ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי איכילוב, מרכז השיקום על שם אידה סוראסקי, בית החולים ליס לנשים וליולדות ובית החולים 'דנה דואק' לילדים. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לסיעוד על שם שיינבורן. מנהל איכילוב, המרכז הרפואי ת"א, משנת 2015, הוא פרופ' רוני גמזו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית בית החולים איכילוב, מרח' ויצמן

בית החולים נוסד בשנת 1914 על ידי ארגון נשות הדסה במבנה קטן בנחלת בנימין. עם התרחבות העיר עבר למבנה ברחוב בלפור, שהיה מוכר כבית החולים הדסה-בלפור. בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20, כאשר גדלה אוכלוסיית תל אביב וסביבתה, ובעקבות מאורעות תרפ"ט, נוצר צורך רב בבית חולים נוסף לבית החולים הדסה ברחוב בלפור. בשנת 1934 הקצתה עיריית תל אביב שטח שנרכש בפרדס פורטליס (כיום המקום בו שוכן בניין העירייה), ושלחה משלחת עירונית ובה אדריכל, מהנדס העיר ומנהל בית החולים העירוני למצרים, ללמוד ולתכנן בית חולים מודרני. אירועי מלחמת העולם השנייה ומלחמת העצמאות השהו את התכנון והביצוע. ורק לאחר מלחמת העצמאות הקצתה העירייה שטח חדש באזור המושבה שרונה, בין שדרות דוד המלך לדרך פתח תקווה. התכנון הופקד בידי האדריכלים אריה שרון וב. אידלסון, בהתייעצות עם מנהל בית החולים העירוני (הדסה) ד"ר אברמוביץ, והרופא הראשי של בית החולים תל השומר (ולשעבר מנהל בית החולים בילינסון) פרופ' הרי הלר. אבן הפינה נורתה בשנת 1951, בעת כהונתו של ראש העיר ישראל רוקח, אולם הבנייה הושלמה רק כעבור 10 שנים ובית החולים נפתח לציבור ב-1 בפברואר 1961[3], כאשר ראש העיר היה מרדכי נמיר.

עם פתיחת בית החולים איכילוב,[4] בניהולו של ד"ר יצחק קויש,[5] אוכלסו בשש קומות המבנה, המחלקות והמכונים הבאים: פנימית א' בניהולו של ד"ר אליהו (אילקה) לוריא[6] (42 מיטות), פנימית ב' בניהולו של פרופ' פריץ דרייפוס (60 מיטות), כירורגיות א'-ב' בניהולו של פרופ' מכס מרכוס (50 מיטות), כירורגית ג' בניהולו של ד"ר אריה אלוטין וסגניו ד"ר משה סולובייצ'יק וד"ר מנדל סטבורובסקי (25 מיטות), אורתופדיה, בניהולו של פרופ' ש.א. ויסמן, וסגניו ד"ר עובד חרמוש וד"ר רפאל סלמה, אורולוגיה בניהולו של ד"ר זאב שמשוני, אף-אוזן-גרון (15 מיטות), מחלקת עיניים בניהולו של ד"ר אפרים סיני, נוירולוגיה בניהולו של פרופ' מקס שטרייפלר (18 מיטות), מחלקה למחלות לב בניהולו של ד"ר ש. לב (10 מיטות), מחלקת הרדמה והתאוששות בניהולו של פרופ' מרדכי חן, (בקומה השישית), היחידה לכירורגיה מקסילופציאלית בניהולו של ד"ר שלום סלובס, בנק הדם, בניהולו של משה רבינוביץ, מכון רנטגן בניהולו של פרופ' שמואל שור (קומת קרקע), ומכון פתלוגי בניהולו של ד"ר מינארט לבנטאל (ברחוב דפנה). בשנת 1964 נפתחה מחלקה לנוירוכירורגיה בניהולו של פרופ' אלברט ברטל,[7] בינואר 1965 נפתחה מחלקת כירורגיית ילדים בניהולו של הכירורג הפרופ' משה סולובייצ'יק, אשר ניהל את כירורגית ב',[8] בסוף 1965 נפתחה המחלקה לכירורגיית כלי דם בניהולו של הכירורג פרופ' מנדל סטבורובסקי אשר ניהל את כירורגיית ג'.[9] בשנת 1975 נפתחה המחלקה הגריאטרית בניהולו של ד"ר רפאל שן. בשנת 1980 הקים הפרופ' ברנרדו וידנה את המחלקה לניתוחי חזה ולב.[10]

ד"ר אריה הראל נתמנה למנהל שלושת בתי החולים העירוניים: איכילוב, בית היולדות הקריה והדסה.

בית החולים איכילוב עדיין לא היה בעל מינוי אקדמי (הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב עדיין לא נפתחה), וחמשת הפרופסורים הוסמכו ברובם באוניברסיטה העברית בירושלים.

בית החולים נקרא על שמו של משה איכילוב, סגן ראש העירייה ויו"ר הוועד המנהל של בית החולים העירוני, שנפטר בשנת 1957. בשנת 1973 נחתם חוזה בין אגודת ידידי בית החולים "איכילוב" לבין ממשלת ישראל ועיריית תל אביב-יפו, באשר לקריאת בית החולים על שם הנדבן המקסיקני אליאס סוראסקי. בשנת 1980 נפלה החלטה משותפת של שר האוצר ושר הבריאות לאחד את שלושת בתי החולים העירוניים, שפעלו בתל אביב באותו הזמן: בית החולים איכילוב, בית היולדות הקריה (נפתח ב-1951) והמוסד האשפוזי הוותיק ביותר של תל אביב - בית החולים הדסה (תל אביב).

בשנת 1980 נחנך בניין מרכז השיקום ע"ש אידה סוראסקי. בשנת 1986 הונחה אבן הפינה לבית החולים "דנה", שנפתח באוקטובר 1991. בשנת 1992 נסגר סופית מתחם הדסה תל אביב וכל המחלקות הועברו למתחם המרכז הרפואי.

ביולי 1997 הועבר בית היולדות הקריה ונפתח בית החולים "ליס" ליולדות.

בשנת 2001 נחנך מגדל האשפוז ע"ש אריסון ובשנת 2011 הושק בניין הלב ע"ש סמי עופר.

בשנת 2014 קיבל המרכז הרפואי ת"א, איכילוב, את תו התקן היוקרתי של ארגון "JCI) "Joint Commission International).

עם כניסתו לתפקיד ב-2015 הוביל פרופ' גמזו תפיסה חדשה המתמקדת במצוינות וחדשנות ברפואה, במחקר ובאדמיה מחד, ומאידך ברפואה אנושית מוכוונת לחוויית המטופל. בין הכלים הדיגיטליים החדשניים המסייעים למטופל ואשר הוטמעו לראשונה בבית חולים ציבורי: תיק רפואי און ליין, זימון תורים מקוון, אפליקציית ניווט בתוך ביה"ח, שירותי טלמדיסין ועדכונים אישיים בזמן אמת באמצעות מסרונים, שירות צ'ק אין מהבית לקראת ביקור במרפאות מומחים.

בשנת 2018 נחנכו מחלקה פנימית גריאטרית, מרכז סגול לרפואה אונקולוגית מותאמת אישית ומחלקת אשפוז יום. כמו כן הושק מרכז מוריס קאהן למחקר ברפואה מותאמת אישית. הושק מרכז לטיפול חדשני בחולים בסרטן הדם (T Cells-(CART, נפתחו מרכז חדש לחקר המוח, מרכז לטיפול בהפרעות תנועה, I-Medata מרכז לחדשנות במדע הנתונים, מרכז לסימולציה רפואית - מ.ט.ס, מרכז למחקר, חברת "Ichilov Tech" - חברת החדשנות של ביה"ח ליצירת שיתופי פעולה עם התעשייה ועוד. בנוסף, זכה ביה"ח איכילוב ברישיון לאומי להקמת המרכז הראשון בישראל לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים.[11]

מגדל האשפוז מכיוון מזרח

בשנת 2019 נחנכה המחלקה לקרדיולוגיה התערבותית והמרכז לתרפיה תאית.

מערך הטראומה של בית החולים נקרא על שם יצחק רבין, אשר הובא לבית החולים לאחר ההתנקשות בחייו בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל, ונפטר שם למרות מאמצי הצוות הרפואי.[12]

בחודש מרץ 2020 בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הקים בית החולים מיון ייעודי ומחלקות נפרדות לטיפול בחולי קורונה, המבודדות משאר מחלקות בית החולים.


סגל בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 עובדים במרכז הרפואי ת"א 1,664 רופאים, 1,920 אחיות, 950 עובדים פארא רפואיים, 464 חוקרים, 2720 עובדי מינהל ומשק ועוד 943 מתנדבים. במרכז 60 מחלקות אשפוז ובהן 1,500 מיטות אליהן מתקבלים מדי שנה 94,000 מתאשפזים. ב-150 המרפאות מבקרים מדי שנה 1,400,000 איש. בבית חולים ליס למעלה מ־12,000 לידות בשנה. האגף הכירורגי מבצע מעל 25,000 ניתוחים ובחדרי המיון מבקרים כ־200,000 איש מדי שנה.


מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס של בית החולים איכילוב, המרכזי הרפואי תל אביב, מספר בניינים:

  • בניין סוראסקי - הכולל את המחלקות הפנימיות, מרפאות, מכונים וחדרי ניתוח.
  • מגדל האשפוז על שם תד אריסון - אשר נבנה בתרומתם של תד אריסון ובתו שרי אריסון. המגדל כולל מחלקות אשפוז, מכונים ומרפאות וכן ספרייה רפואית. המגדל מתנשא לגובה של 13 קומות, ובראשו מנחת מסוקים.
  • בניין הלב על שם סמי עופר - הכולל את המערך הקרדיולוגי, היחידה לטיפול נמרץ, המערך הנוירולוגי, מרכז מחקר ועוד.
  • בנין ראשונים - הכולל מרפאות ומכונים.
  • בניין שיקום - שבו שוכן גם המרכז לסימולציה רפואית מ.ט.ס.
  • דנה דואק - בניין בית החולים לילדים.
  • בנין הדר דפנה - בו ממוקם מרכז מידע וזימון תורים.
  • בנין בית הספר לסיעוד ע"ש שיינבורן
  • בייבי ליס - מלונית ליולדות.
  • ויטל - ממוקם בצמוד לבית החולים, ומיועד למטופלים לאחר אשפוז ולבני משפחותיהם.
  • בית חולים חירום - נבנה מתחת לפני הקרקע בקומות החניון. ממוגן חל"כ וכולל למעלה מ-700 מיטות.


מנהלי בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות שאול המלך ורחוב קפלן
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
תחנת שאול המלךשכונת מונטיפיורינתיבי איילוןתחנת הרכבת תל אביב השלוםגשר עזריאלידרך בגיןרחוב דובנוברחוב אבן גבירולקריית מאירמכון תל אביב לחזנותהתיאטרון הקאמריהמשכן לאמנויות הבמהספריית בית אריאלהמוזיאון תל אביב לאמנותהיכל המשפטרחוב ויצמןבית החולים איכילובבית שלום עליכםבית אסיהבית אמריקהמגדל אמות השקעותבית הדר דפנהשדרות שאול המלךבית העיתונאים על שם סוקולובמגדל הקריהבית אמות משפטלונדון מיניסטורסגינת דובנובבית אירופהבית ציוני אמריקהמגדל דניאל פרישמגדל מרגניתמגדלי עזריאלימגדל המטכ"להקריהשרונהרחוב קפלןבית הסופרמגדל המוזיאוןShaul HaMelech Blvd map.png
אודות התמונה

1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום,
6. גשר עזריאלי, 7. מגדל הקריה, 8. המשכן לאמנויות הבמה, 9. ספריית בית אריאלה, 10. מוזיאון תל אביב לאמנות,
11. היכל המשפט, 12. מגדל המוזיאון, 13. בית אסיה, 14. מגדל אמות השקעות, 15. בית אמריקה,
16. בית אירופה, 17. בית הדר דפנה, 18. בית ציוני אמריקה, 19. מכון תל אביב לחזנות,
20. בית העיתונאים על שם סוקולוב, 21. בית הסופר, 22. מגדל דניאל פריש, 23. בית שלום עליכם,
24. התיאטרון הקאמרי, 25. תחנת שאול המלך.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האתר הרשמי
  2. ^ איילה הורביץ, שיבא - בית החולים הגדול בישראל, באתר nrg‏, 7 במאי 2007
  3. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1961
  4. ^ היום טקס הפתיחה של ביה"ח החדש, דבר, 1 בפברואר 1961
  5. ^ ד"ר יצחק קויש - רופא פנימי שהיה סגן מנהל בית החולים "הדסה" (תל אביב) משנות החמישים עד 1961. כשבית החולים איכילוב נפתח ב-1961 מונה למנהלו הראשון עד שנת 1969
  6. ^ ד"ר אליהו (אילקה) לוריא (1913–1979), שימש משנת 1939 אסיסטנט של פרופ' גאורג צונדק, ניהל את פנימית א' באיכילוב בין השנים (1961–1979), לוריא היה עשרות שנים רופאו האישי של מנחם בגין. "רופאיה של ארץ -ישראל 1799-1948" נסים ויעל לוי הוצאת איתי בחור זכרון יעקב, מהדורה שנייה מרץ 2012 (עמ'263)
  7. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 120-122
  8. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 96-98
  9. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי ביה"ח ע"ש איכילוב, ביה"ח "הדסה", בית היולדות ע"ש אשרמן, ת"א יפו, "ספר השנה 1971–1972", הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים-ממשלתיים, העורך: אריה תורג'מן, עמודים 99-101
  10. ^ מרכז עירוני ממשלתי - ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים העירוניים ממשלתיים, העורך : אריה תורג'מן
  11. ^ אדריאן פילוט, המרכז הלאומי לטיפול בחולי סרטן באמצעות קרינת פרוטונים יוקם באיכילוב, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2020
  12. ^ רצח רבין (ריכוז מסמכים) - מסמכים רפואיים (גיליון הטיפול ברבין הראשון שנכתב על ידי ד"ר מרדכי גוטמן, גיליון חדר מיון, גיליון חדר ניתוח, סיכום המחלה הקליני, דו"ח הנתיחה הפתלוגית) אתר א.א. קונספירציות