לדלג לתוכן

אלברט סירמאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הונגריההונגריה זהו שם הונגרי; שם המשפחה הוא סירמאי.
אלברט סירמאי
Szirmai Albert
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 ביולי 1880
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 1967 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schönberger Albert עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, אופרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט סירמאי (במקור שנברגר,[1] בהונגרית: Szirmai Albert; בודפשט, 2 ביולי 1880ניו יורק, 15 בינואר 1967) היה מלחין, מנצח יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה וקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירמאי נולד בפשט בשם אלברט אדולף שנברגר במשפחה יהודית, כילדם השביעי והצעיר ביותר של אנה (נטי) ארנסטינה רוזנצוויג (18451909) ומקס מיקשה (מקסימיליאן) שנברגר (18421905). הזוג התחתן ב-2 במרץ 1869.

סירמאי היה מלחין אופרטה מפורסם, שהיה גם מחברם של שירי הקברט ההונגריים הראשונים. המוזיקה הפיוטית ופורצת הדרך שלו העידה על אמן מוזיקלי אמיתי. הוא גם כתב יותר מ-200 שירי קברט, אך הלחין גם מוזיקה קלאסית. המוזיקליות שלו באה לביטוי כבר בגיל צעיר. לעיתים קרובות מצאו אותו כורע מתחת לפסנתר, משם צפה והקשיב לשיעורי המוזיקה של אחיו הגדולים. הוא היה תלמידם של ארפאד סנדי (פסנתר) ושל יאנוש קוסלר (קומפוזיציה) באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא למד באותה כיתה עם זולטאן קודאי, לאו ויינר, ויקטור יעקובי.

לאחר שסיים את לימודיו בשנת 1906, הוא הפך למבקר המוזיקלי של העיתונים פסטר לויד ו"פולגר" (Polgár). בתחילת דרכו התנסה במוזיקה קלאסית, כתב סוויטת בלט, פתיחה, רביעיית כלי-מיתר וכמה יצירות לפסנתר בהשראה צרפתית. שישה קטעי הפסנתר היו חדשים על "לוח המוזיקה" ההונגרי.

משנת 1907 היה פסנתרן החזרות (קורפטיטור) של "תיאטרון העם" ((Népszínház (Budapest, 1875–1908)). בתקופה זו הציגו את עבודתו הבימתית הראשונה, "הדומינו הצהוב", שעלה 200 פעמים. מאותה שנה ואילך הוא היה מנצח ב"קברט התיאטרון המודרני" (Modern Színház Cabaret) ולאחר מכן ב"תיאטרון שדרת אנדראשי". הצלחתו הגדולה הראשונה הגיעה שנתיים לאחר מכן עם "ההוסרים הרוקדים" שנכתב לטקסט של פרנץ ריינה (קודם: ריינר) ואז סירמאי פנה לאופרטות. בשנת 1916 הושלמה מאגנאש מישקה, האופרטה שנכתבה כמוזיקה קליטה לאוזן וכקומדיה גרוטסקית. תוך זמן קצר הוצגה גם בווינה, בברלין ובמילאנו. אופרטה זו סימנה את הפיסגה בקריירה של סירמאי. בהמשך חיבר שתי אופרטות נוספות, הרוזן רינאלדו ועוגת דבש.

האופרטות שלו הועלו על ידי תיאטרון קיראי עד שנת 1928. רוב יצירותיו הוצגו גם בווינה, בברלין ובלונדון. הוא כתב מוזיקה לשיריהם של ינה הלטאי, אנדור גאבור, מיהאי באביץ' וארנה ספ. משנת 1928 ועד מותו התגורר בניו יורק. הוא הפך שם תחילה ליועץ המוזיקלי ואחר כך למנהל האמנותי של חברת הוצאת המוזיקה שאפל (Chappel). כמלחין, כבר לא היה פעיל כמו במולדתו, בין השאר בגלל חוסר יכולתו להסתגל לסגנון ברודוויי. זמן מה הוא עוד שלח את עבודותיו להונגריה בדואר, אך לאחר מכן עסק בעיקר בעבודתם של אחרים. באמריקה הוא עזר למוזיקאים שהתפרסמו מאוד לאחר מכן כמו ליאונרד ברנשטיין וג'ורג' גרשווין. יצירותיו היו אסורות בהונגריה בין השנים 19391945 בגלל מוצאו היהודי. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא ביקר כמה פעמים בהונגריה, אך מעולם לא חזר להתגורר בה. הוא נפטר בגיל 86 בניו יורק.

הבימתיות

מספר הופעות הבכורה של יצירותיו כפי שנרשמו ב"מאגר התיאטרון" מאז 1946: 83.[2]

  • הדומינו הצהוב (בודפשט, 1907)
  • מלכת הנשף (אופרה קומית, 1908)
  • הוסרים רוקדים (בודפשט, 1909)
  • המלאך של פרנתווארוש (1911)
  • נערה מקסיקנית (1912)
  • מלך בתי הקולנוע (בכורה: בודפשט, 20 בספטמבר 1913)
  • משרוקית כסף (מחזמר, בודפשט, 9 במאי 1914, תיאטרון הקומדיה של בודפשט)
  • מאגנאש מישקה (בודפשט, 12 בפברואר 1916)
  • הלילך הכחול (1918)
  • הרוזן רינאלדו (בודפשט, 1918)
  • פרח הפעמון (בודפשט, 1918)
  • עוגת דבש (בודפשט, 15 בדצמבר 1923)
  • אלכסנדרה (בודפשט, 1925)
  • הרוזנת אווה (בודפשט, 1928)
  • הבלרינה (בודפשט, 1931)
  • הפיראט (1933)
  • האגדה של טבאן (1957)
  • הבנות של טינדרלק (בודפשט, 29 בינואר 1964, תיאטרון האופרטה של בודפשט)

בקולנוע

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט סירמאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2008-12-02.
  2. ^ שאילתא מ-30 במאי 2013