אלייט אבקסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלייט אבקסיס
Éliette Abécassis
לידה 27 בינואר 1969 (בת 55)
שטרסבורג, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Éliette Rivka Tamar Abécassis עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים תיכון הנרי הרביעי, אקול נורמל סופרייר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי (21 במאי 2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
eliette-abecassis.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלייט אבקסיס

אלייט אבקסיסצרפתית: Eliette Abécassis;‏ נולדה ב-27 בינואר 1969) היא סופרת יהודייה-צרפתייה. ספריה תורגמו ל-18 שפות, בהן עברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלייט אבקסיס נולדה בשטרסבורג בשנת 1969 כבת למשפחה יהודית-מרוקאית במוצאה. אביה הוא פרופ' ארמן אבקסיס, סופר ידוע וחוקר מדעי היהדות באוניברסיטת בורדו יליד קזבלנקה. אבקסיס למדה בצעירותה פילוסופיה במוסד היוקרתי אקול נורמל סופרייר בפריז ושימשה כמרצה לפילוסופיה באוניברסיטת קאן למספר שנים. בהמשך עזבה את העולם האקדמי כדי להקדיש את כל זמנה לספרות.

ספר הביכורים של אבקסיס, "קומראן" (Qumran), יצא לאור בשנת 1996 לאחר עבודת מחקר של שלוש שנים במספר מדינות. הוא הפך במהרה לרב-מכר בינלאומי ותורגם ל-18 שפות, בהן עברית. בשנת 2001 היא פרסמה ספר המשך, Le Trésor du temple ("אוצר המקדש"), ובשנת 2004 השלימה טרילוגיה עם פרסום ספר ההמשך האחרון - La dernière tribu ("השבט האחרון"). שלושת הספרים משלבים תאולוגיה, היסטוריה וארכאולוגיה בעלילות מותחן הסובבות את הגילוי מעורר הסערה של מגילות קומראן.

ספר אחר שלה, La Répudiée ("המגורשת"), זכה בפרס הספרות "Prix des écrivains croyants" והגיע לגמר ה-"Grand Prix du roman de l'Académie française" (הפרס לרומאנים של האקדמיה הצרפתית). אבקסיס חיה שישה חודשים בשכונת מאה שערים בירושלים כחלק מתהליך הלמידה לקראת כתיבת הספר. ספר זה היה הבסיס לתסריט של הסרט "קדוש" (1999) של הבמאי עמוס גיתאי. ספר נוסף של אבקסיס שעובד לסרט הוא Un heureux événement ("אירוע משמח"), שהיה הבסיס לסרט באותו שם של הבמאי הצרפתי רמי בזנסון (Rémi Bezançon) (אנ'). הספר תורגם לעברית ויצא לאור בשנת 2009 בהוצאת כנרת.

ספרה "ספרדים" (Sépharade, 2009), המהווה בחלקו אוטוביוגרפיה שמתכתבת עם הסיפור ההיסטורי של יהדות ספרד, אף הוא תורגם לעברית. הספר זכה בפרס על שם אלברטו בנבניסט.

בשנת 2015 התפרסם ספרה "באין לי מולדת" (Aliyah), המתכתב עם האקטואליה באמצעות סיפורה האישי של הגיבורה, מורה בבית ספר תיכון, אם לשניים, המתמודדת עם סיפור אהבה חדש לגבר ובמקביל עם תחושות מצוקה וחרדה השוררות בקרב רבים מיהודי צרפת.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Qumran (Paris: Ramsay, 1996)
  • L’Or et la cendre (Paris: Ramsay, 1997)
  • Petite Métaphysique du meurtre (Paris: Presses Universitaires de France, 1998)
  • La répudiée (Paris: Albin Michel, 2000)
  • Le Trésor du temple (Paris: Albin Michel, 2001)
  • Mon Père (Paris: Albin Michel, 2002)
  • Clandestin (Paris: Albin Michel, 2003)
  • La Dernière Tribu (Paris: Albin Michel, 2004)
  • Un heureux événement (Paris: Albin Michel, 2005)
  • Mère et fille ( Paris: Albin Michel, 2005)
  • Sépharad (Paris: Albin Michel, 2009)
  • Une affaire conjugale (Paris: Albin Michel, 2010)
  • Te voici permise à tout homme (Paris: Albin Michel, 2011)
  • Le palimpseste d'archimède, (Paris: Albin Michel, 2013)
  • Un secret du docteur Freud, (Flammarion, 2014)
  • Alyah, (Paris: Albin Michel, 2015).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lucille Cairns, Post-War Jewish Women’s Writing in French (Oxford: Legenda, 2011).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלייט אבקסיס בוויקישיתוף