אליפות העולם בהוקי קרח 2021

אליפות העולם בהוקי קרח 2021
מידע כללי
תאריך התחלה	21 במאי 2021
תאריך סיום	6 ביוני 2021
מספר משתתפות	16
מדינה מארחת	לטביה
עיר מארחת	ריגה
הזוכה	קנדה (זכייה 27)
מקום שני	פינלנד
מקום שלישי	ארצות הברית
סטטיסטיקה
מספר משחקים	64
מספר שערים	329 (5.14 בממוצע למשחק)
מצטיינים
MVP	אנדרו מנג'פאנה
מבקיע מצטיין (נקודות)	קונור בראון (16)
מבקיע מצטיין (שערים)	אנדרו מנג'פאנה (7); ליאם קירק (7)
	http://2021.iihfworlds.com
	→ 2020 (בוטלה) 2022 ←

אליפות העולם בהוקי קרח 2021 היא טורניר אליפות העולם בהוקי קרח, שיועד להיערך באירוח משותף של ריגה שבלטביה ומינסק שבבלארוס, בחסות פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית ואמורה להיות האליפות ה-85 במספר. הטורניר תוכנן להתחיל ב-21 במאי להסתיים במשחק הגמר ב-6 ביוני 2021, תוך דחייה של שבועיים מהתאריכים המקוריים בהם יועד להתקיים הטורניר, עקב התחלה מאוחרת של עונת 2020/21 ברחבי העולם בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.

לשתי המדינות המארחות המיועדות זו הייתה אמורה להיות הפעם השנייה בה הן מארחות את אליפות העולם. לטביה אירחה את האליפות ב-2006 ואילו בלארוס אירחה את האליפות ב-2014. פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית הכריזה על בלארוס ולטביה כמארחות משותפות של האליפות ב-15 במאי 2015, יחד עם הכרזת מארחות האליפות למספר שנים קדימה.

בינואר 2021, בעקבות המצב הפוליטי בבלארוס וחששות בדבר היערכותה של המדינה להיבטים הבריאותיים של הטורניר תוך כדי מגפת הקורונה, שללה פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית את אירוח הטורניר מבלארוס. כתוצאה מכך, כיוון שהאירוח יועד להיות בארגון משותף, החלה הפדרציה בבדיקה לגבי יכולתה של לטביה לארח את הטורניר לבדה ולהכנת מקום אירוח חלופי למקרה הצורך. ב-2 בפברואר החליטה פדרציית ההוקי קרח הבינלאומי לקיים את האליפות כולה בלטביה, בשני אולמות, שניהם בריגה. האולמות קרובים זה לזה כדי 150 מטר, כך שהתאפשר לשמור על מבנה "בועה" בהתאם למצב מגפת הקורונה - וכך אכן היה. התאריכים נשארו על פי התכנון האחרון, בין 21 במאי ל-6 ביוני.

כיוון שהאליפויות בדרגים הנמוכים יותר בוטלו בשל מגפת הקורונה, לא הייתה תנועת נבחרות בין הדרגים, ולא ירדו נבחרות מהדרג העליון לדרג 1A.

בשל סנקציות שהוטלו על רוסיה מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי בעקבות תוכנית אמרצה מאורגנת, נבחרת רוסיה שיחקה באליפות ללא דגלה, סמליה והמנונה. תחת זאת השתמשה הנבחרת בסמלי הוועד האולימפי הרוסי, ובמקום המנון רוסיה נוגן קונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי.

קנדה, שהחלה את הטורניר בפעם הראשונה אי פעם בשלושה הפסדים רצופים ועלתה בקושי רב משלב הבתים, התעלתה בשלבי ההכרעה וזכתה לבסוף בטורניר אחרי ניצחון במשחק הגמר 3:2 לאחר הארכה על האלופה היוצאת, פינלנד. זו הייתה הזכייה ה-27 של קנדה בתואר, והיא השתוותה בראש טבלת הזכיות לברית המועצות ורוסיה (שהסטטיסטיקה שלהן נספרת רשמית במשותף).

התנהלות האליפות בתנאי מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב מגפת הקורונה התקיימה האליפות בתנאי "בועה" - השחקנים, אנשי הצוות, העסקנים והשופטים הורשו לנוע רק בין המלונות בהם לנו ואולמות המשחק, ושחקנים שהגיעו באמצע האליפות נדרשו לבידוד בן חמישה ימים בטרם יכלו להצטרף למשחקים. התנאים הרתיעו את רוב כוכבי ה-NHL שהיו זמינים לאליפות מלהגיע אליה, ומרבית שחקני ה-NHL שהגיעו לאליפות היו שחקני דרג שני.

בעקבות ההנחיות במסגרת המאבק במגפת הקורונה בלטביה, ראש הממשלה, שר הבריאות והפרלמנט המקומי אישרו לפתח תוכנית לאפשר הכנסת צופים שחוסנו או החלימו. המשחקים נפתחו חלקית לקהל החל מהיום האחרון של שלב הבתים.

המחלוקת בדבר דגל בלארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי, בעקבות תקרית טיסה 4978 של ריאנאייר, החליטו בכירים בלטביה על החלפת דגל בלארוס באתרים שונים, והציגו במקומו את דגל בלארוס הקודם (טרום עידן אלכסנדר לוקשנקו) שהפך למזוהה עם האופוזיציה בבלארוס, ובמרכזו סמל בלארוס. בין השאר הוחלפו הדגלים במצגות שונות שהוצבו ברחבי ריגה לרגל אליפות העולם בהוקי קרח, שכללו את דגלי המדינות המשתתפות, ביוזמת שר הספורט של לטביה וראש עיריית ריגה. כתוצאה מכך התעוררה תקרית דיפלומטית חריפה בין שתי המדינות. בלארוס הודיעה על סגירה של שגרירות לטביה וגירוש השגריר וצוות השגרירות, ולטביה נקטה בצעד דומה כלפי שגרירות בלארוס.

נשיא פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית, רנה פאסל, מחה על החלפת הדגלים במצגות המזוהות עם האליפות, ודרש להחזיר אליהן את דגל בלארוס הרשמי, ולחלופין - להסיר מהמצגות את דגלי הפדרציה וסמלי האליפות, על מנת שלא לערב את הפדרציה ואת האליפות במחלוקת פוליטית. בתגובה הודיע ראש עיריית ריגה על הסרת דגלי הפדרציה וסמלי האליפות מהמצגות.

אולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריגה	ריגה
ארנה ריגה קיבולת: 10,300	מרכז הספורט האולימפי קיבולת: 6,000

שלב הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית א' (ריגה - מרכז הספורט האולימפי)
נבחרת	משחקים	ניצחונות^[1]	ניצחונות בהארכה^[2]	הפסדים בהארכה^[3]	הפסדים^[4]	שערים לטובת	שערים נגד	הפרש שערים	נקודות
הוועד האולימפי הרוסי הוועד האולימפי הרוסי	7	5	1	0	1	28	10	+18	17
שווייץ שווייץ	7	5	0	0	2	27	17	+10	15
צ'כיה צ'כיה	7	3	2	0	2	27	18	+9	13
סלובקיה סלובקיה	7	4	0	0	3	17	22	-5	12
שוודיה שוודיה	7	3	0	1	3	14	21	+7	10
דנמרק דנמרק	7	2	1	1	3	14	17	−3	9
בריטניה בריטניה	7	1	0	1	5	13	31	-18	4
בלארוס בלארוס	7	1	0	1	5	10	29	-19	4

בית ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ב' (ריגה - ארנה ריגה)
קבוצה	משחקים	ניצחונות^[1]	ניצחונות בהארכה^[2]	הפסדים בהארכה^[3]	הפסדים^[4]	שערים לטובת	שערים נגד	הפרש שערים	נקודות
ארצות הברית ארצות הברית	7	6	0	0	1	21	8	+13	18
פינלנד פינלנד	7	4	2	1	0	19	10	+9	17
גרמניה גרמניה	7	4	0	0	3	22	14	+8	12
קנדה קנדה	7	3	0	1	3	19	18	+1	10
קזחסטן קזחסטן	7	3	0	0	4	17	15	+2	10
לטביה לטביה (מארחת)	7	2	0	3	2	15	16	-1	9
נורווגיה נורווגיה	7	2	1	0	4	17	21	-4	8
איטליה איטליה	7	0	0	0	7	11	41	-30	0

שלבי ההכרעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחצי הגמר משובצות מנצחות רבע הגמר מחדש, על פי הישגיהן בבתים המוקדמים.

רבע גמר		חצי גמר		גמר

3 ביוני, מרכז הספורט האולימפי

קנדה	2*
		5 ביוני, ארנה ריגה
הוועד האולימפי הרוסי	1
		פינלנד	2
3 ביוני, ארנה ריגה
		גרמניה	1
פינלנד	1
				6 ביוני, ארנה ריגה
צ'כיה	0
				קנדה	3*
3 ביוני, ארנה ריגה
				פינלנד	2
ארצות הברית	6
		5 ביוני, ארנה ריגה
סלובקיה	1			משחק על המקום השלישי
		ארצות הברית	2
3 ביוני, מרכז הספורט האולימפי				6 ביוני, ארנה ריגה
		קנדה	4
גרמניה	3**			ארצות הברית	6

שווייץ	2			גרמניה	1