אלכסנדר קורדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר קורדה
Alexander Korda
לידה 16 בספטמבר 1893
טורקווה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בינואר 1956 (בגיל 62)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Golders Green Crematorium עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kellner Sándor László עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1914–1955 (כ־41 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • María Corda (19191930)
  • מרל אוברון (19391945)
  • Alexandria Boycun (1953–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Knight Bachelor עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר אלכסנדר קורדה הוא כינויו של שאנדור לאסלו קלנר, (16 בספטמבר 189323 בינואר 1956) במאי קולנוע ומפיק קולנוע יהודי-הונגרי, שהיה בין האישים הבולטים בתעשיית הסרטים באנגליה בין שנות ה-30 לשנות ה-50 של המאה ה-20. קורדה ייסד את חברת לונדון פילמס שהייתה בין המובילות בתעשיית הסרטים באנגליה בתקופת פעילותה, עד לסוף שנות ה-50, והיה מעורב ביצירת קלאסיקות קולנועיות כ"הגנב מבגדד" (1940) ו"האדם השלישי" (1949).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורדה נולד במשפחה יהודית בהונגריה בעיירה טורקווה (למעשה בכפר שצורף אליה בשם פוסטהפאסטו (Pusztapásztó)) בשם "שאנדור לאסלו קלנר". הוא הבכור מבין ארבעה אחים, ששניים מהם, זולטאן קורדה ווינסנט קורדה עסקו אף הם בקולנוע כבמאים וכמעצבי תפאורה. בשנת 1909 עבר לבודפשט ובתחילת דרכו עבד כעיתונאי, אך מצא את דרכו לתעשיית הקולנוע, והיה לבמאי ומפיק ידוע ומבוקש. התהפוכות בהונגריה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ועליית משטרו של האדמירל מיקלוש הורטי שהיה משטר לאומני ובעל נימות אנטישמיות, הביאו את קורדה לצאת את הונגריה, בתחילה לווינה וברלין, שם עסק בקולנוע בהצלחה רבה, ולאחר מכן, ב-1927 ניסה את מזלו בהוליווד וזכה להצלחה מועטה, על אף שיצר שם 16 סרטים. בשנת 1931 הגיע ללונדון ושם זכה להצלחתו הגדולה.

ב-1932 ייסד את חברת לונדון פילמס שהקימה אולפנים בדנהם. שם התחיל ליצור סרטים מלאי חיות ומרתקים, ולאחר המצאת הסרט הצבעוני, גם מרהיבים מבחינה ויזואלית. סרטו מ-1933 "חייו הפרטיים של הנרי השמיני" בכיכובו של צ'ארלס לוטון, חצה את מחסום האוקיינוס האטלנטי, היה מועמד לפרס אוסקר כסרט הטוב ביותר, וזיכה את לוטון באוסקר כשחקן הטוב ביותר. לוטון כיכב גם בסרט "רמברנדט" (1936) שהיה אף הוא להצלחה, ובניסיון ביש המזל ליצור סרט על פי הספר "אני קלאודיוס" של רוברט גרייבס, ובבימוי יוזף פון שטרנברג, ניסיון שכשל וכמעט והחריב את הקריירה של כל המעורבים בו.

בשנת 1936 היה קורדה חבר בוועדת מוין שהוקמה על מנת להגן על תעשיית הקולנוע הבריטית מפני התחרות מתעשיית הסרטים האמריקאית. זכורה אמירתו כי "אם האמריקאים ישיגו שליטה בחברות הקולנוע הבריטיות, ייווצרו סרטים בבריטניה, אך אלו יהיו אמריקנים בדיוק כמו אלו שייווצרו בהוליווד. אנו על סף יצירת אסכולה בריטית של יצירת סרטים בארץ זו". בשנה זו קיבל קורדה את האזרחות הבריטית.

בשנים אלו יצר קורדה קלאסיקות קולנועיות, המזוהות עם תור הזהב של תעשיית הסרטים בבריטניה, ובהן סרט ההרפתקאות "הגנב מבגדד" (1940), סרט מרהיב, צבעוני ומושקע, שהביא את חזונו היצירתי של קורדה לידי מימוש.

עם פתיחת מלחמת העולם השנייה שימש קורדה, שהרבה במסעות בין בריטניה וארצות הברית שליח לא רשמי של וינסטון צ'רצ'יל למשימות חשאיות בארצות הברית. ב-1941 ביים והפיק את הסרט ליידי המילטון שהיה עם מסרים פרו-בריטיים. בשנת 1942 קיבל תואר אבירות מהמלך ג'ורג' השישי והיה לבמאי הקולנוע הראשון שקיבל תואר זה.

ב-1949 היה מעורב ביצירת הקלאסיקה הקולנועית "האדם השלישי". קורדה והחברה שייסד "לונדון פילמס" המשיכו ליצור סרטים מצליחים עד מותו, בשנת 1956.

חייו הפרטיים ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורדה היה נשוי שלוש פעמים. בראשונה לשחקנית ההונגריה מריה קורדה, מנישואים אלו נולד בנו פיטר וינסנט קורדה. השניים התגרשו בשנת 1930. בשנת 1939 נישא לכוכבת ההוליוודית מרל אוברון אך התגרש ממנה כעבור חצי שנה. בפעם השלישית נישא בשנת 1953 לאלכסנדרה בויקון, ונישואין אלו החזיקו מעמד עד מותו.

קורדה מת בלונדון בשנת 1956. האקדמיה הבריטית לאומנות הקולנוע והטלוויזיה מכבדת את זכרו בכך שהיא מעניקה מדי שנה את "פרס אלכסנדר קורדה" ל"סרט הבריטי הבולט של השנה" במסגרת חלוקת פרס באפט"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קורדה בוויקישיתוף