לדלג לתוכן

אנדי שלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנדי שלק
Andy Schleck
אנדי שלק במרוץ דופינה ליברה (2012)
אנדי שלק במרוץ דופינה ליברה (2012)
אנדי שלק במרוץ דופינה ליברה (2012)
לידה 10 ביוני 1985 (בן 39)
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, לוקסמבורג
גובה 186 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 68 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות מטפס
קבוצות עבר קבוצת סקסו בנק, לאופרד-טרק, קבוצת טרק פקטורי רייסינג
הישגי שיא החולצה הצהובה בטור דה פראנס (2010)
החולצה הלבנה הרוכב הצעיר בג'ירו ד'איטליה (2007)
החולצה הלבנה קטגוריית הרוכב הצעיר בטור דה פראנס (2008, 2009)
לייז'–בסטון–לייז' (2009)
andyschleckofficial.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדי שלק תוקף במרוץ לייז'–בסטון–לייז' ב-2009

אנדי שלקאנגלית: Andy Schleck; נולד ב-10 ביוני 1985 בלוקסמבורג סיטי) הוא רוכב אופניים לוקסמבורגי מקצועני בעברו. שלק ניצח בטור דה פראנס ב-2010 וסיים שנתיים (2009 ו-2011) במקום השני בטור דה פראנס. בטור דה פראנס ב-2010 סיים שלק שני. אולם, ב-2012 בוטל ניצחונו של אלברטו קונטדור במרוץ ושלק הוכרז כמנצח במרוץ.[1] אחיו הבוגר הוא פרנק שלק, שגם היה רוכב בולט בעברו.

שלק נולד בלוקסמבורג סיטי, לאמו גבי ולאביו ג'וני שלק. אביו היה גם הוא רוכב אופניים מקצועי בעברו, שרכב בטור דה פראנס ובוואלטה אספניה בשנים 1965-1974.

בנערותו התחרה שלק בענף הסייקלו-קרוס. בשנת 2003, בגיל 17, עבר לענף אופני הכביש וניצח באליפות לוקסמבורג בקטגוריית הנערים, הן במרוץ הכביש הרגיל והן במרוץ נגד השעון.

שלק הצטרף למועדון הרכיבה VC רובא בשנת 2004, בהיותו בן 18, ומשך את תשומת לבו של סיריל גימארד, שהיה בעבר מאמנם של מספר מנצחים של הטור דה פראנס, בהם ברנאר אינו, לורן פיניון, לוסיין ואן אימפה והאמריקאי גרג למונד. גימארד תיאר את שלק בתור "הכישרון הגדול ביותר שהוא ראה אי פעם", והשווה אותו ללורן פיניון.[2]

בעודו רוכב כחובבן, ניצח שלק במרוץ פלאש דו סוד, כשהוא בן 18 בלבד. במרוץ זה השתתפה גם הנבחרת הלאומית של דנמרק, וביארנה ריס, שהיה המאמן של קבוצת האופניים הדנית CSC (כיום קבוצת סקסו בנק), התעניין בשלק ושאל את אחיו, פרנק שלק שרכב גם הוא ב-CSC, לגבי אנדי.[3] ריס צירף את שלק לקבוצתו, והחתים אותו על החוזה המקצועני הראשון שלו. שלק ערך את הופעת הבכורה שלו במרוץ מסבב הפרו טור בוואלטה קטלוניה של שנת 2005, בהיותו בן 19.

כמקצוען, קבוצת CSC / סקסו בנק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 השתתף שלק באליפות לוקסמבורג לבוגרים יחד עם אחיו הגדול, פרנק. אנדי ניצח במרוץ נגד השעון באליפות, וסיים במקום השלישי במרוץ הכביש הרגיל, שבו ניצח פרנק. בשנת 2006 סיים שוב במקום השלישי באליפות לוקסמבורג במרוצי כביש. הוא נפל במהלך מרוץ GP שולט באותה שנה, ולקח הפסקה בת שמונה שבועות מרכיבה, לפני שחזר להתחרות בוואלטה קטלוניה בחודש מאי. ביולי 2006 הוא ניצח במרוץ סקסן טור אינטרנשיונל המתקיים בגרמניה, ואף ניצח בקטעים השלישי והחמישי של מרוץ.

בשנת 2007 רכב שלק עם קבוצת סקסו בנק בפעם הראשונה בג'ירו ד'איטליה. הוא ניצח בדירוג הרוכב הצעיר המוביל במרוץ, ואף סיים במקום השני בדירוג הכללי אחרי דנילו די-לוקה שניצח. בכך עמד לראשונה בקריירה שלו על הפודיום בגרנד טור, כבר בגיל 21. במרוץ החד-יומי ג'ירו די לומברדיה באותה שנה סיים במקום הרביעי, בין היתר, בגלל שסייע לאחיו פרנק שנפל במהלך המרוץ.

ב-2008 השתתף שלק לראשונה בטור דה פראנס, מרוץ האופניים הגדול בעולם, והמשיך את הצלחתו כאשר סיים מעל רומן קרויציגר וזכה בדירוג הרוכב הצעיר המוביל. הוא סייע לחברו לקבוצת סקסו בנק, קרלוס סאסטרה, לנצח במרוץ כולו וללבוש את החולצה הצהובה, ואף זכה יחד עם הקבוצה בראשות הדירוג הקבוצתי. עם זאת, שלק לא הצליח להתברג לעשירייה הראשונה וסיים במקום ה-12 הכללי. שלק נכלל בסגל המשלחת הלוקסמבורגית לאולימפיאדת בייג'ינג, וסיים במקום החמישי במרוץ הכביש, מבלי שהצליח לזכות במדליה.

בשנת 2009 הגיע שלק להישגו הגדול ביותר עד כה, כשהשיג ניצחון מרשים במרוץ הקלאסי לייז'–בסטון–לייז', והפך לרוכב הלוקסמבורגי הראשון שמנצח במרוץ זה, מאז מרסל ארנצר שעשה זאת ב-1954.‏[4] באותה שנה זכה שלק לראשונה בקריירה שלו באליפות לוקסמבורג במרוצי כביש לבוגרים. בטור דה פראנס של 2009, סיים שלק במקום השני בדירוג הכללי, לאחר אלברטו קונטדור שניצח ולפני לאנס ארמסטרונג, ועשה זאת בפעם השנייה בגרנד טור. בנוסף, הוא זכה בדירוג הרוכב הצעיר המצטיין.

גם בשנת 2010 חזר שלק על הישגו בטור דה פראנס וסיים במקום השני בדירוג הכללי, לאחר אלברטו קונטדור שניצח ולפני דניס מנצ'וב שסיים שלישי. ב-2010 המאבק בין קונטדור ושלק היה צמוד ביותר ובסופו ניצח קונטדור בהפרש של 39 שניות בלבד. לאחר כשנה וחצי, בפברואר 2012, נקבע כי קונטדור השתמש במרוץ בחומרי אמרוץ אסורים והניצחון במרוץ הועבר לאנדי שלק. בנוסף, הוא זכה בפעם השלישית ברציפות בדירוג הרוכב הצעיר המצטיין. לקראת סוף העונה נודע כי האחים שלק יחד עם פביאן קנצ'לארה ורוכבים נוספים מקבוצת סקסו בנק, מקימים בלוקסמבורג קבוצה חדשה, לאופרד-טרק. לאחר שסקסו בנק איבדה את בכירי רוכביה היא הצליחה להעביר לשורותיה את יריבו הגדול של אנדי שלק, אלברטו קונטדור.

לאופרד-טרק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מרוץ לייז'–בסטון–לייז' של 2011 היה פיליפ ז'ילבר המועמד המוביל לניצחון. פרנק ואנדי שלק גילו במרוץ יכולת גבוהה והצליחו בשורת התקפות לבודד את ז'ילבר כך שהמאבק לניצחון הפך להיות רק בין שלושתם. למרות יתרונם (שניים מול אחד) לא הצליחו האחים שלק לגבור על ז'ילבר ואנדי שלק סיים שלישי. לאחר המרוץ ספגו האחים ביקורת שטענה כי יכלו לנצח במרוץ וכי שגיאות טקטיות מצידם בסיום המרוץ מנעו זאת.[5]

לטור דה פראנס באותה שנה, זינק שלק בראש קבוצה חזקה, יחד עם אחיו פרנק ועם פביאן קנצ'לארה. יכולתה הגבוהה של קבוצתו הביאה את האחים שלק למיקום גבוה כבר בשלביו הראשונים של המרוץ. העדר קטע אישי נגד השעון באמצע המרוץ היה אף הוא לטובת שלק והוא עבר את הפירנאים כשהוא ממוקם שני מבין המועמדים הבכירים ומפגר אחרי קאדל אוונס ב-11 שניות בלבד ומוביל על קונטדור ב-1:45 דקות. בקטע ה-16, שנערך באלפים, ניצלו סמואל סנצ'ז, קונטדור ואוונס את יכולתם הגבוהה ברכיבה במורד וברחו בסיום לשאר המועמדים וכך גדל הפער בין אוונס ושלק ל-1:18 דקות. בקטע ה-18, שעבר על פני שלושה מעברי הרים, תקף שלק כבר בשלב מוקדם של המרוץ והצליח לחבור לשניים מחברי קבוצתו שהיו בבריחה מוקדמת. הוא צבר פער גדול על פני יריביו, עבר את קו סיום הקטע בפסגת מעבר הגאליבייה 2:15 דקות לפני קאדל אוונס ועבר למקום השני בדרוג הכללי, אחרי תומא ווקלר שנחשב כמי שסיכוייו פחותים לנצח במרוץ כולו. לאחר הקטע ה-19, שהסתיים באלפ ד'ואז עבר שלק להוביל במרוץ והגיע לקטע ה-20 והמכריע עם יתרון של 57 שניות על קאדל אוונס. בקטע ה-20, שהיה מרוץ אישי נגד השעון, נכשל שלק בשמירה על החולצה הצהובה אותה לבש והשיג זמן איטי ביותר מ-2 דקות לעומת אוונס. הוא סיים במקום השני בדרוג הכללי, אחרי קאדל אוונס ולפני אחיו פרנק. בכך השיג שלק רצף של שלוש שנים בהן הגיע למקום השני בטור דה פראנס.[6]

ב-2012 התמזגה קבוצת לאופרד עם קבוצתו של יוהאן ברוינל, "ניסאן-רדיושק". שלק כמעט ולא התחרה באותה שנה. הוא נפצע בברכו מנפילה במרוץ הדופינה ליברה ולא נטל חלק בטור דה פראנס באותה שנה. גם נסיונותיו להשתתף במרוצי סוף עונת 2012, לאחר החלמתו מהפציעה, לא עלו יפה והוא לא הגיע לשום מיקום משמעותי באותם מרוצים. גם ב-2013 המשיך שלק להפגין כושר נמוך ביחס להישגיו בעבר. הוא פרש במהלך חלק גדול מהמרוצים להם זינק ובאלו שסיים דורג במיקום נמוך. הישג השיא שלו ב-2013 היה השלמת הטור דה פראנס במקום ה-20 בדרוג הכללי.

בטור דה פראנס ב-2014 היה שלק מעורב בנפילה בקטע השלישי ופרש מהמרוץ. באוקטובר 2014 הודיע על פרישה מרכיבה תחרותית. בפברואר 2016 פתח חנות אופניים וקפה באיציג שבלוקסמבורג (Itzig, Luxembourg) הכוללים מוזיאון קטן המוקדש להישגיו.[7]

מאפיינים כרוכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדי שלק נחשב כרוכב בעל כישרון טבעי לטיפוס, שאפשר לו להשתלב בצמרת העולמית של מרוצי הגרנד טור. אולם, יכולתו במרוץ האישי נגד השעון נחשבה כנמוכה ביחס למתמודדים העיקריים במרוצים אלו ונקודה זו עמדה לו לרועץ. כמו כן, יש המבקרים אותו על כך שיכולתו הטקטית מוגבלת וכי הוא נשען באופן מופרז על הוראות ממנהליו הספורטיביים בזמן המרוצים.[8] שיתוף הפעולה שלו עם אחיו פרנק נחשב לתופעה ייחודית בשדה המקצועני. מצד אחד הצטיין שיתוף פעולה זה בתיאום גבוה ובחוסר אנוכיות מוחלט ששרר בין שני האחים. מצד שני, נמתחה עליהם בקורת כאילו שיתוף פעולה זה היה בעוכריהם כיוון שלעיתים, התקפותיהם אינן החלטיות מספיק ברצותם שהאח השני יוכל להצטרף גם הוא להתקפה.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדי שלק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Alberto Contador banned by CAS, האתר הרשמי של הטור דה פראנס, 7 בפברואר 2012
  2. ^ cyclingnews.com, Giro d'Italia: The rise of another Schleck, 4.06.2007
  3. ^ irishcycling.com, SCHLECK BROTHERS CONFIRMED FOR TOUR OF IRELAND, 17.08.2007
  4. ^ BBC, Schleck impresses with Liege win, 27.04.2009
  5. ^ Joe Lindsey , Gracious in Defeat, אתר Bicycling, ‏25 באפריל 2011
  6. ^ בדיעבד קודם שלק למקום הראשון בטור דה פראנס של 2010
  7. ^ A look inside Andy Schleck Cycles - Gallery, באתר cyclingnews.com‏, 27 ביולי 2017
  8. ^ 1 2 Cipollini warns that Cavendish must not waste talent, אתר cyclingnews.com, ‏1 בינואר 2012


הקודם:
אלברטו קונטדור
הרוכב הצעיר המוביל בטור דה פראנס
2008, 2009, 2010
הבא:
-