אנוטרי
האַנוֹטְרִי (ביוונית עתיקה: Οἴνωτρες) היו עם איטלי קדום שאכלס טריטוריה בדרום איטליה מפסטום ועד לדרום קלבריה. עד המאה השישית לפני הספירה, האנוטרי נקלטו בעמים איטליים אחרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהוג לחשוב שהאנוטרי מייצגים את הענף הדרומי של קבוצה אתנו-לשונית ותיקה מאוד, השונה מהפרוטו-לטינית, שכבשה את אזור הים הטירני מליגוריה ועד סיציליה (שכבה ליגורית/ סיקאנית).[1] בדרך כלל הם מתוארים כשייכים לפלסגים.[2] על פי הלשונאי היווני אנטונינוס ליברליס (אנ') והלוגוגרף היווני הלאניקוס איש לסבוס, הגעתם עוררה את נדידת האלימי לסיציליה[3] בסביבות 1260 לפני הספירה.
מחברים עתיקים מהמאה ה-1 לפני הספירה מציינים כי אונוטריה נקראה על שם האנוטרי, הצעיר מבין חמישים בניו של ליקאון מלך ארקאדיה שהיגרו לשם מארקאדיה שבפלופונסוס, יוון.[4] [5][6] עם זאת, כתובות מהמאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה ביישוב האנוטרי העתיק טורטורה מגלות שהן דיברו בשפה איטלית.[7][8]
ורגיליוס (70–21 לפנה"ס) מזכיר אותם כמתיישבים שצאצאיהם מכנים כיום את אדמתם איטליה.[9] פליניוס הזקן (23–79 לספירה) מזכיר כי "מול אליאה נמצאות פונטיה ואיסאקיה, שניהם ידועים בשם אונוטרידס, הוכחה לכך שאיטליה הייתה בעבר מוחזקת בידי האנוטרי".[10]
התיישבותם של היוונים עם המושבות היציבות הראשונות כמו מטאפונטום (אנ') דחקה את האנוטרי פנימה והחלה במלחמת התשה עם המושבות היווניות, שאותן הם שדדו יותר מפעם אחת.
מהמאה ה-5 לפני הספירה נעלמו האנוטרי תחת לחץ הלוקאנים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גזירה סבירה של השם האתני אונוטריאן היא ה-oînos היוונית (יין),[11] שכן האנוטרי אכלסו טריטוריה עשירה בכרמים, עם אונוטריה או אנוטריה (Οἰνωτρία) מורחבת להתייחס לכלל דרום איטליה.[12] הסיכיוס איש אלכסנדריה (אנ') מזכיר את המילה oínōtron (οἴνωτρον), מעין יתד גפן.[13]
שפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1991 התגלו כתובות מהמאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה ביישוב האנוטרי העתיק טורטורה, קלבריה, וגילו שהאנוטרי דיברו בשפה איטלית.[7][8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המלך איטלוס, בוויקיפדיה האנגלית
- עמים קדומים של איטליה, בוויקיפדיה האנגלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sciarretta, Antonio (2010). Toponomastica d'Italia. Nomi di luoghi, storie di popoli antichi. Milano: Mursia. pp. 174–194. ISBN 978-88-425-4017-5.
- ^ Le Glay, Marcel. (2009). A history of Rome. Wiley-Blackwell. ISBN 978-1-4051-8327-7. OCLC 760889060.
- ^ Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities. Book I, 22 (LacusCurtius)
- ^ Pausanias, Description of Greece, Arcadia, 8.3.5 (Theoi Project)
- ^ Dionysius of Halicarnassus, Roman Antiquities. Book I, 11-13 (LacusCurtius)
- ^ Eusebius, Chronography, 102 (topostext Project)
- ^ 1 2 Lazzarini, Letizia; Poccetti, Paolo (2001). Il mondo enotrio tra VI e V secolo a. C. L'iscrizione paleoitalica da Tortora. Loffredo Editore. ISBN 9788880968825.
- ^ 1 2 Mollo, Fabrizio (2001). Archeologia per Tortora: frammenti dal passato. Potenza: Societa Tipografica Ed.
- ^ Virgil (2006). The Aeneid. New York: Penguin Classics. p. 65. ISBN 9780143105138.
- ^ Pliny the Elder, Natural History, 3.85
- ^ οἶνος, Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, on Perseus
- ^ McGee, Harold. On Food and Cooking: The Science and Lore of the Kitchen. Simon and Schuster, 2004, מסת"ב 0-684-80001-2, p. 716. "...calling southern Italy Oenotria, "land of the grape." Over the next couple of centuries, Rome advanced the art of winemaking considerably."
- ^ οἴνωτρον, Henry George Liddell, Robert Scott, A Greek-English Lexicon, on Perseus