לדלג לתוכן

אנטיקוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנטיקוואר הוא חובב וחוקר חפצים עתיקים או ישנים. חפצים אלו כוללים חפצי אומנות או מדע, ארכיונים, כתבי יד, עתיקות, ספרים ועוד. לעיתים המונח משמש בצורה מזלזלת כהתייחסות לאדם שמתעניין בחלקים טריביאליים של ההיסטוריה האנושית, ללא הבנה בדבר.

שלב האנטיקווריאניזם בארכאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיסטוריוגרפיה של הארכאולוגיה, המונח "אנטיקווריאניזם" מתייחס לתקופה בה הארכאולוגיה עדיין לא התקיימה כדיסציפלינה מדעית אלא כפעילות של אספנות. באיטליה חלה בתקופת הרנסאנס התעניינות מחודשת בתרבות ואמנות העת העתיקה, בפרט יוון ורומא. עשירי התקופה התפארו באוספי ממצאים עתיקים אך התעניינותם הייתה אסתטית ולא מחקרית. גם החפירות הראשונות בפומפיי והרקולנאום מאמצע המאה ה-18 התמקדו במציאת חפצי נוי.

במהלך המאה ה-19 הועברו ממצאים מרשימים מהאתרים המקוריים בהם נמצאו אל מוזיאונים, פעילות אשר מניעיה עשויים להיות אנטיקווריאניסטים והיו נתונים לביקורת כבר בעת התרחשותם. כך למשל, שיש אלגין, חלק מאפריז הפרתנון מאתונה אשר הבאתו למוזיאון הבריטי עוררה ביקורת ציבורית רבה.

אספנות עתיקות התקיימה גם לאחר היות הארכאולוגיה לדיסציפלינה מדעית ונמשכת גם כיום. שוד עתיקות ושוד קברים הם בין המקורות לאספנות כזו.

ביזה מוחקת את הזיכרון של העולם העתיק והופכת את יצירות האמנות הנעלות שלו לקישוטים על המדף, המנותקים מן ההקשר ההיסטורי, ובסופו של דבר מנותקים מכל משמעות.

Atwood Roger, Stealing History, Tomb Raiders, Smugglers, and the Looting of the Ancient World, New York City, St. Martin's Press, 2004:10

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיקוואר בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.