אריה לייב שפירא (וילנה)
| לידה |
1702 תס"ב דרהוביץ' ליטא |
|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1761 (בגיל 59 בערך) ט"ו באייר ה'תקכ"א וילנא |
| מקום פעילות | וילנא |
| תקופת הפעילות |
? – 19 במאי 1761  |
| תחומי עיסוק | סופר הדיינים בווילנא, אב"ד, דקדוק, |
  | |
הרב אריה לייב שפירא (מווילנה) (תס"ב, 1702[1] – ט"ו באייר תקכ"א, 19 במאי 1761) היה ספרא דדיינא בעיר וילנה שבליטא, אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים. דור עשרים לרש"י ואבי סבו של אריה לייב שפירא, ר' "ליבלי קובנר".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אריה לייב שפירא נולד בשנת תס"ב (1702) בעיר דרהוביץ שבליטא, דור עשרים לרש"י, מצד יוכבד בתו הבכורה של רש"י ודרך בנה הריב"ם. הוא גם היה נצר לאחת המשפחות העתיקות ביהדות אשכנז, שפירא, שמוצאה מתחיל מהרב שמואל שפירא מהעיר שפייר שבאשכנז (גרמניה) וחתנו של הרב מתתיהו טריוויש (ע"ש עיר הולדתו של רש"י - טרויש, כיום טרואה). אביו הרב יצחק שפירא, מחבר הספר "אלף המגן" וספרים נוספים, נולד במינסק וכיהן כרב העיר דרהוביץ ואב"ד של קהילתה. שם אמו היה נחמה. סבו היה הרב אליעזר שפירא ממינסק – "הרא"ש, שחיבר את הספר "פי' הרא"ש על העברונות" (כנראה לא נדפס מעולם).
האב, הרב יצחק שפירא נפטר בכ"ה אדר ה'תע"א (1711), בק"ק לבוב, כששפירא היה כבן תשע בלבד, וקרוב משפחה לקח את הילד תחת חסותו והביאו לווילנה. כשהגיע הרב אריה לייב שפירא לגיל 13 הוא שודך לבתו של הקצין רבי מרדכי בן הקצין רבי עזריאל מחשובי העדה בווילנה, שדאג לפרנסתו בכבוד ואיפשר לו לימודים בלי דאגות כלכליות.
בשנת תצ"ב (1732), כשהיה רבי אריה לייב בן שלושים, הוא הוציא לאור את "מסכת סופרים" עם שני ביאוריו: "נחלת אריאל" (בפשט) ו"מעון אריות" (בפלפול). בהקדמת המחבר המופיעה בשער הספר, נכתב: "...ובמעט חכמת הנדסה ודקדוק ומסורת והגיון בללתיו", ומכאן אנו למדים שהיה לו ידע גם במקצועות כלליים אלה ולא רק בלימודי קודש. הספרים עשו רושם גדול על גאוני התורה בווילנה וסללו את דרכו של רבי אריה לייב שפירא, להפוך לאב"ד של קהילת וילנה, תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו בט"ו אייר תקכ"א – 1761.
כתבים ידועים נוספים שלו שנותרו עד היום הם: "קבוצת כסף", ספר דקדוק עברי שהוא הוציא לאור ב-1741 ואחת מתשובותיו מ-1754 במסגרת השו"ת, בספר "תשובת שמואל" של רבי שמואל מאינדורה, שיצא לאור ב-1859.
בנו וחתנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר שפירא – היה רבה של העיר לובץ' שבליטא (כיום בלארוס) ואב"ד בקהילתה ונינו היה רבי אריה לייב שפירא (1787–1853) – ר' "ליבלי קובנר", אב"ד הראשון של קובנה.
- בתו שרה, נשאה לר' אהרן מהורדאנא. וילדה לו ארבעה בנים ובת אחת. א. ה"ר יצחק אבד"ק באריסאוו. ב. ה"ר יחזקאל אבד"ק דאקשיץ. ג. ה"ר מרדכי אבד"ק דאלהינאו. ד. ה"ר דוב אבד"ק ווילקאניק. ה. מ' העסא (בעלה ר' משה יעקב מסמארגאן). ואחרי מות בעלה, נשאה שרה הנ"ל להגאון ר' משה אבד"ק דאלהינוב בן בעל סדר הדורות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עו"ד מאיר ארן, זיכרון איבניץ, הוצאת "עם הספר", תשל"ג
- אריה לייב שפירא, נחלת אריאל, הוצאת "עם הספר", תשל"ב
- אריה לייב שפירא, מעון אריות, הוצאת "עם הספר", תשל"ב
- חיים ברוורמן, אנשי שם, תרנ"ב
- הרב חיים קרלינסקי, "מוריה" גיליון ג–ד, עמ' צה, ניסן תשד"מ, 1984
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "הרב הגאון ר' אריה ליב בהגאון ר' יצחק שפירא", ערך בתוך שמואל יוסף פין, קריה נאמנה: קורת עדת ישראל בעיר ווילנה, וציונים לנפשות גאוניה, חכמיה, סופריה ונדיביה, מהדורת וילנה תרע"ה, באתר היברובוקס, עמ' 111–112
- 'שפירא, ר' אריה־לייב ב"ר יצחק', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 100 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1298)
- הרמן רוזנטל, פיטר ויירניק, אריה לייב בן יצחק שפירא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פין, עמ' 111, מציין תס"א
| תקופת חייו של הרב אריה לייב שפירא על ציר הזמן |
|---|
 |