אריק ברן

אריק לאונרד ברן
Eric Berne

לידה	10 במאי 1910 מונטריאול, קנדה
פטירה	15 ביולי 1970 (בגיל 60) מונטריי, ארצות הברית
שם לידה	Eric Lennard Bernstein
מדינה	קנדה, ארצות הברית
ידוע בשל	פסיכיאטר, פיתוח תאוריית מודל ניתוח עסקאות
השכלה	אוניברסיטת מקגיל

אריק לאונרד ברן (באנגלית: Eric Berne) (‏10 במאי 1910 – 15 ביולי 1970) היה פסיכיאטר יהודי-קנדי, שהגה באמצע המאה ה-20 את תאוריית ניתוח העסקאות כדרך להסביר את התנהגות האדם. התאוריה התבססה על רעיונותיו של זיגמונד פרויד אך הייתה שונה במהותה. ברן האמין שניתן לגלות תובנות טובות יותר על האדם מתוך ניתוח התנועות החברתיות שלו. ברן היה מראשוני הפסיכיאטרים שהשליכו את תורת המשחקים על תחום הפסיכיאטריה.

ביוגרפיה וחינוך (1927 - 1938)

אריק ברן נולד ב-10 במאי 1910 במונטריאול, קוויבק, קנדה למשפחה יהודית, בשם אריק לאונרד ברנשטיין. אביו דויד הילל ברנשטיין, היה רופא כללי, ואימו שרה גורדון ברנשטיין, הייתה כותבת מקצועית ועורכת. אחותו היחידה גרייס קטנה ממנו ב-5 שנים. משפחתו היגרה לקנדה מפולין ורוסיה. הוריו למדו באוניברסיטת מקגיל במונטריאול. אריק היה קרוב לאביו וסיפר איך היה מתלווה אליו לביקורי חולים, במזחלת שלג רתומה לסוסים בחורף הקשה של מונטריאול. אביו של ברן נפטר משחפת כאשר הוא היה בן 11. אימו תמכה כלכלית בשני ילדיה. היא עודדה את אריק להמשיך את דרכו של אביו וללמוד רפואה. ברן קיבל את תואר הדוקטור מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מקגיל, בשנת 1935. בשנה זו עבר ברן לארצות הברית שם החל את ההתמחות שלו בבית החולים אנגלווד, ניו ג'רזי. לאחר שנת התמחות כללית, הוא החל בהתמחות בפסיכיאטריה, בקלינקה הפסיכיאטרית של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, שם הוא עבד במשך שנתיים. בשנת 1939, קיבל אזרחות אמריקאית וקיצר את שמו מברנשטיין לברן. בשנת 1949, הוא קיבל חברות בארגון הפסיכיאטרים האמריקאים.

קריירה (1938 - 1970)

בין השנים 1938–1940, ברן היה עוזר רופא בטבעת ההבראה ארלינגטון הייטס מסצ'וסטס.

בין השנים 1940–1943 הוא הועסק כפסיכיאטר בבית הבראה בקונטיקט, ובמקביל כעוזר קליני במחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים הר סיני בניו יורק. נוסף על כל אלו, תחזק גם קליניקה פרטית.

בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, ברן הצטרף לחיל הרפואה האמריקאי והגיע עד לדרגת מייג'ור (רב -סרן בהקבלה לצה"ל). לאחר שחרורו מהצבא התמקם בעיירה כרמל, בקליפורניה, שם חזר להכשרתו באגודה והמכון הפסיכואנליטי של סן פרנסיסקו. בשנים 1947–1949 ברן למד אצל אריק אריקסון. בשנים 1949–1964 ברן החזיק בקליניקה פרטית בכרמל ובסן פרנסיסקו ושמר על קצב גבוה של מחקר, יחד עם הוראה. במקביל (1950) החל לעבוד בבית החולים הר ציון בסן פרנסיסקו, וכיועץ למנתח הכללי של צבא ארצות הברית. בשנת 1951 מונה לפסיכיאטר בכיר במרפאת בריאות הנפש של יוצאי הצבא בסן פרנסיסקו. בין השנים 1964–1970, חייו האישיים הפכו כאוטיים ולכן התמקד בכתביו.

מודל ניתוח עסקאות

ברן הגה את מודל ניתוח העסקאות הידוע בעיקר בראשי התיבות באנגלית TA (Transactional analysis), כדרך להסביר את התנהגות האדם. התאוריה הייתה מבוססת על רעיונותיו של פרויד, אך הרעיונות היו שונים במהותם. פסיכותרפיסטים פרוידיאניים התמקדו באישיותו של המטופל, לעומתם ברן האמין שניתן להסיק תובנות טובות יותר מניתוח התנועות החברתיות שלו. ברן מיפה את מערכות היחסים הבין-אישיות לשלושה מצבי-אגו של האינדיבידואל : ההורה, המבוגר והילד. לאחר מכן חקר את הקשרים בין אינדיבידואלים שונים על בסיס מצב האגו של כל אחד. הוא קרא לקשרים הבין אישיים האלו "עסקאות" והשתמש במושג "משחק" כדי לסמן דפוסים של עסקאות שקרו באופן חזרתי בחיי היומיום. ניתן לאתר את מקורות המודל לחמשת המאמרים הראשונים של ברן על אינטואיציה, אותם החל לכתוב ב-1949. אפילו בנקודה התחלתית זו, בעודו עדיין בהכשרה להיות פסיכואנליסט, מאמריו איתגרו את התפיסות הפרידיאניות על המודעות. אריק ברן הציג את המודל כתאוריה פנומנולוגית המשלבת מרכיבים מגישותיהם של פסיכואנליטיקאים כגון זיגמונד פרויד ורנה שפיץ, לצד נאו-פסיכואנליטיקאים כגון אריק אריקסון. המודל משלב רעיונות ממספר תאוריות, בהן פסיכואנליזה ופסיכולוגיה הומניסטית, ומתחומי דעת רבים, בהם פסיכולוגיה של האישיות, פסיכולוגיה קוגניטיבית ופסיכולוגיה התפתחותית. בשנת 1956, לאחר 15 שנים של ניסיון בפסיכואנליטיקה, אגודת הפסיכואנליטים בסן פרנסיקו סירבה להכיר בו כפסיכואנליסט מן השורה ואף דרשו שנים נוספות של הכשרה. ברן פירש סירוב זה כדחייה והחליט לשנות כיוון מקצועי. עד סוף אותה השנה, כתב עוד שתי עבודות סמינריוניות, שתיהן התפרסמו ב-1957:

1. במאמר הראשון "אינטואיציה V : תמונת האגו" (תרגום מאנגלית- Intuition V: The Ego Image) - ברן מתאר כיצד הגיע לקונספס של מצבי אגו, הכולל את הרעיון של הפרדת ה"מבוגר" מה"ילד".
2. המאמר השני, "מצבי אגו בפסיכותרפיה" (תרגום מאנגלית - Ego States in Psychotherapy), בוסס על מידע שפורסם מוקדם יותר באותה השנה במרפאה הפסיכיאטרית, של בית החולים הר ציון, סן פרנסיסקו, וגם במרפאה הנוירו-פסיכאטרית של בית הספר לרפואה לנגלי פורטר. במאמר זה, פיתח ברן את הסכמה התלת צדדית המשמשת כיום (הורה, מבוגר וילד), מציג את שיטת שלושת המעגלים, המשרטטת את הקשרים המתויגים בתאוריה, וממנח את הגישה הפסיכותרפיותית החדשה.

כמה חודשים לאחר מכן, ברן פרסם מאמר שלישי: "ניתוח עסקאות - דרך חדשה ואפקטיבית לטיפול בקבוצות" (תרגום מאנגלית - Transactional Analysis: A New and Effective Method of Group Therapy). מאמר זה הוצג על הזמנת המפגש של האזור המערבי של איגוד הפסיכותרפיה האמריקאי בלוס אנג'לס. עם פרסום מאמר זה בכתב העת האמריקאי לפסיכותרפיה, בשנת 1958, שיטת האבחון והטיפול החדשה של ברן, ניתוח עסקאות, הפכה לחלק קבוע מהספרות הפסיכותרפיותית. בנוסף על ניסוח מחדש של הקונספט של מצבי אגו וניתוח מבני, מאמר זה הוסיף את התכונות החדשות והחשובות של מודל ניתוח העסקאות (הניתוח של העסקאות), המשחקים, והתסריט. קבוצת הסמינר שלו משנות ה-50 פיתחו את המושג "ניתוח עסקאות" (Transactional Analysis - TA) כדי לתאר טיפולים המבוססים על עבודתו. עד 1964, התרחב והפך לאגודה הבינלאומית לניתוח עסקאות. אף על פי שהקהילה הפסיכואנליטית ברובה התעלמה מרעיונותיו, מטפלים אחרים רבים השתמשו בהם. בתחילת שנות ה-60 פרסם ברן הסברים טכניים ונימוקים פופולריים למסקנותיו. בשנת 1961 פרסם את ספרו הראשון באורך מלא על המודל, ושמו "Transactional Analysis in Psychotherapy" בתרגום- מודל ניתוח עסקאות בפסיכותרפיה. ספר נוסף "Structures and Dynamics of Organizations and Groups" תרגום - מבנים ודינמיקה של ארגונים וקבוצות, שפורסם בשנת 1963, בחן את אותו המודל בצורה קבוצתית, בשונה מאינטראקציה של אחד על אחד.

כיום המודל נפוץ בתחום הפסיכולוגיה הפופולרית, ומשמש כגישה יישומית בתחומים רבים כגון פסיכותרפיה, הורות, חינוך וניהול.

"משחקיהם של בני האדם - הפסיכולוגיה של יחסי האנוש"

"משחקיהם של בני האדם - הפסיכולוגיה של יחסי אנוש", הוא רב מכר שיצא לאור בשנת 1964, ומכר יותר מ-5 מיליון עותקים. הספר מתאר אינטראקציות חברתיות בתפקוד נורמלי ולקוי. הספר תורגם לעברית על ידי יעקב שרת ויצא לאור בישראל על ידי הוצאת רשפים, בשנת 1973. ד"ר ברן מגיש ניתוח של שלושים וששה משחקים, אותם הוא מסווג לפי קטגוריות. בספר זה ברן לא רק מחלק את היחסים ליחסים משחקיים או אותנטיים, הוא גם עושה חלוקה בתוך היחסים עצמם. ליחסים יותר מפותחים ויחסים פחות מפותחים, כלומר יותר אינפנטיליים. על פי שיטת החלוקה של מודל ניתוח העסקאות, בשיטה זו כפי שהוסבר בפסקה הקודמת מחלקים את כל המשחקים (עסקאות) לשלוש חטיבות: הורה, בוגר, ילד (Parent-Adult-Child). מהות המשחקים המתוארת על ידי ברן היא שסכום המשחקים הוא לא אפס, (כלומר אחד מנצח על חשבון האחר), האדם שמרוויח מהעסקה הוא המנצח במשחק. לעומת זאת "המשחקים" שאנשים משחקים לרוב משתלמים לכל השחקנים, גם אלה שלכאורה מפסידים, משום שהם עוסקים בשווי משקל נפשי או מקדמים אימוץ תפקידים חברתיים הגורמים לנזק עצמי. השחקנים לרוב אינם מודעים לרווח, אלא הם מובילים את המשחק לתסריט חיים לפי אינטראקציות המשפחה ההורית שלהם (הורה, מבוגר ילד) ולפי רגשות מועדפים.

אף על פי שספר זה נכתב עבור תרפיסטים מוסמכים, הוא הפך לרב מכר על פי העיתון הניו יורק טיימס, בעקבות כך קיבל אריק ברן פרסום. הספר הציג בבירור דוגמאות מחיי היומיום לדרכים שבהן אנשים נתפסים למשחק שהם משחקים. ברן נתן להם שמות בלתי נשכחים למשל "עכשיו תפסתי אותך, בן זונה", "רגל מעץ", "למה שלא תעשה... / כן, אבל...", "בוא נילחם אתה והוא". חלק מטרמינולוגיה זו הפכה פופולרית באוצר המילים האמריקאי.

תקציר הספר מתוך אתר סימניה:

"בני אדם נוהגים לחיות את חייהם בתחום יחסיהם ההדדיים, בשחקם ב'משחקים', כדי להתחמק מהתייצבות פנים אל פנים מול המציאות, להסתיר נטיות, להצדיק פעולות, או להימנע מהשתתפות ממשית בקשרים אישיים. ד"ר ברן מגיש ניתוח מקיף ומרשים, בשפה בהירה ובהומור, של שלושים וששה משחקים, שאותם הוא מסווג כך: 'משחקי חיים'; 'משחקי נישואים', העשויים להעסיק זוג כדי שיוכלו להמשיך ולקיים את חייהם המתוסכלים או נטולי ההנאה; 'משחקי מין', שבהם מעורר מישהו תגובות אצל זולתו, ואחר כך נוהג כאילו אינו אלא קרבן תמים; 'משחקי חברה', המקיפים רכילות בלתי פוסקת או התלוננות כרונית; 'משחקי חדר הרופא'; 'משחקי עולם תחתון' ו'משחקים טובים'. משך שנתיים ומעלה נכלל הספר בין רבי המכר בארצות הברית. מה הביא להצלחתו המסחררת של ספר מעורר מחלוקת ומדרבן מחשבה זה? גישתו המקורית של המחבר בניתוח מרקם היחסים בין בני אדם מסייעת לבחון לא רק את התנהגות זולתך, אלא אף את התנהגותך שלך - דוגמה זו להבנת דרכי התנהגות חברתית, גם אם אין מה להשיב על כל השאלות המטרידות כל פרט ופרט, התנהגות שהפכה לנושא מעורר ומגרה את הספר."

לברן היה חוש הומור בלתי ניתן לריסון, דבר שבא לידי ביטוי במיוחד בכתביו. כאשר למד באוניברסיטת מק'גיל, הוא נהג לכתוב תחת שמות עט הומוריסטיים במאמרים גחמניים בעיתוני סטודנטים שונים.

חייו האישיים

בשנת 1943 שינה ברן את שמו באופן חוקי מאריק לאונרד ברנשטיין לאריק ברן.

ברן היה נשוי 3 פעמים. אשתו הראשונה היית אלינור מק'ריי. הם התחתנו בשנת 1942, ונולדו להם שני ילדים. הם התגרשו גירושין קשים בשנת 1945. בשנת 1949 הוא נישא בשנית לדורותי דה-מאס, לזוג גם כן נולדו שני ילדים. גם כאן הנישואין לא החזיקו מעמד והזוג התגרש בשנת 1964. לאחר הצלחתו ופרסומו, אריק נישא בשלישית לטורה פטרסון בשנת 1967. הזוג התמקם בכרמל, קליפורניה. גם נישואין אלה לא החזיקו מעמד והזוג התגרש בשנת 1970.

ברן נפטר מהתקף לב ב-15 ביולי 1970.

ראו גם

• התנהגות אנושית

לקריאה נוספת

• אריק ברן (1964), "משחקיהם של בני אדם - הפסיכולוגיה של יחסי-אנוש". תרגום יעקב שרת, הוצאת רשפים.
• Eric Berne (1964), "Games People Play". New York: Grove Press
• המוח בפעולה: 1946, ניו יורק, סימון ושוסטר (באנגלית)
• מבנה ודינמיקה של ארגונים וקבוצות, 1961 (הדפסה חוזרת 1984) (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• אריק ברן, ברשת החברתית Goodreads
• האתר של אריק ברן (נערך על ידי משפחתו) (באנגלית)
• ארכיב מסמכיו של אריק ברן (באנגלית)
• אריק ברן על קואוצ'ינג
• פרסומיו של אריק ברן לפי שנים (באנגלית)
• אריק ברן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אריק ברן, דף שער בספרייה הלאומית