ארסינואי השנייה
 | |
| לידה |
316 לפנה״ס ממפיס, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
270 לפנה״ס (בגיל 46 בערך) אלכסנדריה, מצרים |
| בן או בת זוג |
ליסימכוס תלמי קראונוס תלמי השני |
| פרסים והוקרה | |
|
Olympic champion | |
  | |
ארסינואי (ארסינואה) השנייה (ביוונית עתיקה: Ἀρσινόη; 316 – יולי 270 לפנה"ס) הייתה נסיכה ומלכה מבית תלמי, בתו של תלמי הראשון, מלכת תראקיה ומקדוניה מנישואיה לליסימכוס, רעייתו של תלמי קראונוס, אחיה למחצה ויורשו של בעלה הראשון כמלך מקדוניה ומלכת מצרים מנישואיה לאחיה, תלמי השני.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארסינואי הייתה בתו של תלמי הראשון, ואשתו הרביעית ברניקי הראשונה. בשנת 299 לפנה"ס נישאה לליסימכוס, אחד משומרי ראשו של אלכסנדר הגדול; לאחר מות אלכסנדר הפך ליסימכוס לשליטה של תראקיה השוכנת בחצי האי הבלקני באירופה. ארסינואי הייתה אשתו השלישית וילדה לו שלושה בנים: תלמי אפיגונוס, ליסימכוס ופיליפ. ליסימכוס שינה לכבודה את שם העיר אפסוס לארסינואי, ונתן לה שלוש ערים לחוף הים השחור ואת קסנדריה בצפון יוון.
יורשו המיועד של ליסימכוס מזה שנים רבות היה בכורו אַגַתֿוֹקְלֶס, בנו מאשתו הראשונה. אולם, ארסינואי שרצתה שממלכת ליסימכוס תעבור לבנה הבכור, האשימה את אגתוקלס בקשר לרצוח את ליסימכוס, שהאמין לה והוציא את בנו להורג. לאחר מותו של ליסימכוס בקרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס, ארסינואי נמלטה לקסנדריה, בירת מקדוניה ונישאה בנישואים פוליטיים לתלמי קראונוס שהיה אחיה מאב, וזאת עוד טרם עלייתו לכס המלוכה המוקדוני ועל בסיס הסכם טרום נישואים שכלל את אימוץ ילדיו של ליסימכוס המנוח[1]. תלמי קראונוס היה מעוניין בנישואים האלה כדי לייצב את שלטונו.
אחרי שכרת ברית עם פירוס כנגד בנו של מלך מקדוניה לשעבר, דמטריוס פוליורקטס, יצא קראונוס למסע מלחמה לדרום יוון. ארסינואי, שיחסיה עם קרואונוס לא היו טובים, קשרה נגד בעלה ביחד עם בניה. קראונוס, ששמע על כך, חזר לקסנדריה והרג את שני בניה הצעירים ואילו בנה הבכור, תלמי, נמלט צפונה לממלכת דרדניה. ארסינואי עצמה נמלטה לסאמותרקיה ומשם בשנת 279, בעקבות הפלישה הגאלית, היא ברחה למצרים במטרה לקבל מקלט בארמונו של אחיה, תלמי השני, במצרים.
בארמונו של אחיה המשיכה לרקום מזימות. היא שהאשימה את אשתו הראשונה של אחיה, ארסינואי הראשונה, ובתו של ליסימכוס, בעלה המת, בניסיון לרצוח את תלמי השני, והביאה להגלייתה. בשנת 277 נישאה בעצמה לתלמי השני שהיה אחיה מאותם הורים, והשניים החלו בכך את המסורת של בית תלמי של נישואי אח ואחות, אשר נמשכה לאורך כל תקופת בית תלמי. נישואים אלה התקבלו בטבעיות על ידי האוכלוסייה המקומית שהייתה מורגלת בנישואי אח ואחות בשושלת הפרעונית ואילו כלפי האוכלוסייה היוונית והמקדונית הדבר הוצג כמקביל לנישואי־האחים של האלים היווניים זאוס והרה. בעת נישואיהם ארסינואי הייתה מבוגרת מתלמי ב-8 שנים.[2]
ארסינואי הייתה בעלת השפעה וחלקה עם אחיה את כל תאריו. תלמי השני שינה לכבודה את שמה של העיר קרוקודילופוליס ששכנה בנווה המדבר פיום ל"ארסינואה". בנוסף ייסד דת שסגדה לו ולארסינואי. היא הופיעה על גבי מטבעות ותרמה רבות למדיניות החוץ של מצרים, כולל היציאה לקרב למלחמה הסורית הראשונה נגד אנטיוכוס הראשון, שהתרחש בין השנים 274–271 לפנה"ס. גם לאחר מותה המשיך תלמי להזכיר אותה במסמכים הרשמיים.
לאחר מותה של ארסינואי (ולדעת חלק מהחוקרים עוד בחייה), הוקם לכבודה על ידי תלמי השני פולחן, במסגרתו הוכרזו תלמי השני וארסינואי "האלים האחים". תלמי יצר בכך תקדים שבו מלך יכול היה להכריז על עצמו כאל עוד בחייו.[2]
במהלך חפירות ימיות ליד אלכסנדריה, נמצאו שני פסלים קולוסאליים בגובה 12 מטר בדמותם של תלמי השני ואשתו ארסינואי השנייה. שני פסלים אלה היו ממוקמים בנמל הראשי של אלכסנדריה ונראו לעיני כל זר שנחת בעיר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Arsinoe II ארסינואי השנייה באתר entry in historical sourcebook by Mahlon H. Smith
- ארסינואי השנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ארסינואי השנייה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Justinus, 17.2.6-7
- ^ 1 2 תולדות התקופה ההלניסטית, בנימין שימרון ורחל צלניק, האוניברסיטה הפתוחה, יח' 6-5 עמ' 120