תלמי קראונוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תלמי קראונוסיווניתΠτολεμαῖος Κεραυνός; נולד ב-320/319 לפנה"ס לערך, מת ב-279 לפנה"ס) היה מלך מוקדון בין השנים 279-281 לפנה"ס. משמעות הכינוי קראונוס ביוונית הוא רעם או ברק.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמי קראונוס היה בנו הבכור של תלמי הראשון, מלך במצרים התלמיית ומייסד בית תלמי הוא היה בנה הבכור של אורידיקה בתו של אנטיפטרוס, שהייתה אשתו השלישית של תלמי הראשון. לקראונוס היו שני אחים ושתי אחיות מאמו. אחיו היו מלאגרוס ואח נוסף ששמו לא ידוע שהומת על ידי תלמי השני והאחיות היו פתולמאיס שנישאה לדמטריוס פוליורקטס  שהיה מלך מוקדון בין השנים  294-288 לפנה"ס והייתה אשתו החמישית. וליסנדרה שנישאה לאגתוקלס בנו הבכור של ליסימכוס מאשתו הראשונה ויורשו. ליסימכוס היה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול, והפך לאחר מותו של אלכסנדר לשליט תראקיה, מוקדון וחלק מאנטוליה.

אביו העדיף את אשתו הרביעית ברניקי על פני אמו אורידיקה, ובהמשך לכך העדיף את ילדיה. ברניקי ילדה בשנת 309 לפנה"ס בן שגם שמו היה תלמי הוא תלמי השני. הוא הפך ליורש העצר בין השנים 285-287 לפנה"ס לערך. תלמי קראונוס הפך ליריב פוטנציאלי ומתחרה של תלמי השני על כתר מצרים בעקבות כך נאלץ לעזוב את מצרים. לאחר עזיבתו את מצרים הגיע לחצרו של ליסימכוס. באותה עת הייתה אחותו למחצה ארסינואי השנייה אשתו של ליסימכוס ואחותו ליסנדרה שהייתה אשתו של אגאתוקלס.

בעת שהייתו של קראונוס בחצרו של ליסימכוס, זממה ארסינואי להעביר את הירושה לבניה במקום לאגאתולקס שהיה יורש העצר. היא האשימה אותו בבגידה והביאה לכך שיוצא להורג על ידי אביו.  תלמי קראונוס צידד באחותו ליסנדרה ולכן הצטרף אליה בעת שברחה מזרחה עם ילדיה לחצרו של סלאוקוס הראשון שהיה שליט הממלכה הסלאוקית ומיסד שושלת בית סלאוקוס. היא ביקשה את עזרתו של סלאוקוס הראשון. סלאוקוס ראה בפנייה זאת הזדמנות להתערב בנעשה בפוליטיקה של תראקיה ומצרים התלמיית ולהשיג השגים לטובת ממלכתו. הוא הכין משלחת צבאית כנגד ליסימכוס. בו בזמן, פילטרוס, שהיה מופקד על האוצר של ליסימכוס, שמע על הירצחו של אגתוקלס ופחד מהמשך מעשיה של ארסינואי ושלח שליח אל סלאוקוס להצהיר את נאמנותו ולהפקיד בידיו את אוצרו של ליסימכוס. כאשר שמע על כך ליסימכוס הוא חצה עם צבאו לאסיה הקטנה ותקף את צבאו של סלאוקוס ומת במהלך קרב קורופדיום שהתקיים בשנת 281 לפנה"ס..

השגת השלטון על מוקדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי השלטון לאחר קרב איפסוס (300 לפנה"ס)

לאחר קרב קורופדיום, צירף סלאוקוס הראשון את מוקדון לממלכתו. הוא יצא למסע לכיוון מוקדון ותראקיה כדי לקבל הכרה כמלך מוקדון. הוא חצה את הדרדנלים במטרה להגיע ליעדו, אבל קראונוס שרצה לרשת את ליסימכוס ולהפוך שליט מוקדון רצח אותו. הכינוי קראונוס  ניתן לו בעקבות רצח זה. קראונוס מיהר להגיע לעיר ההליניסטית ליסמכיה (Lysimachia) (אנ') עיר חשובה בתראקיה (גליפולי של היום) ושם הצליח להכתיר את עצמו  למלך בעזרת הצבא המוקדוני. קראונוס היה חייל הן בצבאו של ליסימכוס והן בצבאו של סלאוקוס הראשון, והיה גם נכדו של המצביא המוקדוני אנטיפטרוס ולכן התקבל על ידי הצבא המוקדוני כשליט. במקביל הוא ויתר באופן רשמי על תביעותיו לכס השלטון של המלוכה המצרית.

כדי לייצב את שלטונו, הוא ביקש מאחותו למחצה ארסינואי (אלמנתו של ליסימכוס)  ששהתה באותה עת בקסנדריה בירת מוקדון, להינשא לו. ארסינואי לא הייתה ביחסים טובים עם קראונוס אבל מתוך רצון לשמור על שררת המלוכה בידיה למען ילדיה, נישאה לתלמי קראונוס אבל התנתה את נישואיה, באימוץ ילדיו של ליסימכוס על ידי קראונוס [1]

באותה עת היו עוד שלושה טוענים לכתר על מוקדון: אנטיוכוס הראשון בנו של סלאוקוס, היה עסוק באותה עת במרד בסוריה.  השני היה פירוס מלך אפירוס (ממלכה במערבה של יוון ואלבניה של היום) אתו הוא כרת ברית. השלישי היה אנטיגונוס גונאטס (אנ') בנו של דמטריוס פוליורקטס שהיה מלך מוקדון בין השנים 294-288 לפנה"ס. אנטיגונוס היה באותה עת בעיר דמטריאס (Demetrias) (אנ') בתסליה שביוון. הוא צעד צפונה כדי לקחת את השלטון על מוקדון אבל קראונוס הביא אותו בקרב. שליטתו של קראונוס הגיעה גם לדרום יוון.

ארסינואי, שלא הייתה מרוצה מהברית, קשרה נגד בעלה ביחד עם בניה. קראונוס חזר לקסנדריה והרג את שני בניה הצעירים. בנה הבכור, תלמי, נמלט צפונה לממלכת דרדניה. ארסינואי עצמה נמלטה מפניו לסאמותראקיה. בשנת 279, בעקבות הפלישה הגאלית, היא ברחה למצרים במטרה לקבל מקלט בארמונו של אחיה, תלמי השני. שם היא נישאה לו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באותה עת קראונוס היה בשיא כוחו. אבל באותה עת סבלו מוקדון ויוון מסדרת פלישות המוניות של שבטים גאלים שחיו במזרח אירופה (אזור בולגריה של היום). בשנת 279 לפנה"ס הוא נלחם כנגדם נשבה בקרב ונהרג. מותו הביא לאנרכיה במדינות יהווניות, שכן אף אחד מיורשיו ביניהם היה גם אחיו מלאגרוס ששלט במוקדון במשך חודשיים, לא הצליחו להביא ליציבות שלטונית. מצב זה נמשך כשנתיים, עד שב-277 לפנה"ס יצא אנטיגונוס גונאטס לקרב נגדם בקרבת ליסימכיה וניצח בקרב. הוא הוכר כמלך מוקדון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]