תלמי (בן ליסימכוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמי הידוע גם בשם תלמי אפיגונוסיוונית: Πτολεμαίος ο Επίγονος,[1] "היורש"‏; 299/298 לפנה"ס - 240 לפנה"ס) היה נסיך יווני מאסיה הקטנה, אשר היה בנם של ארסינואי השנייה וליסימכוס, והיה תובע לכתר מוקדון. מקובל להאמין שהוא הנסיך המצרי הידוע בשם תלמי הבן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמי נולד בתראקיה בשנת 299 או 298 לפנה"ס.[2] אביו היה ליסימכוס, דיאדוך, אשר שימש כשליט תראקיה. אמו הייתה ארסינואי השנייה, בתם של תלמי הראשון, מלך מצרים התלמיית, וברניקי הראשונה. היו לו שני אחים מאב ומאם: ליסימכוס ופיליפוס, וארבעה אחים מאב: אגתוקלס, אלכסנדר, אורידיקה וארסינואי.

תלמי גדל באפסוס, אשר אביו שינה את שמה ל"ארסינואי" לכבוד אמו. ארסינואי רצתה שתלמי יירש את הכתר, ולא אגתוקלס שהיה הבכור, ובשנת 282 לפנה"ס האשימה את אגתוקלס בקשירת קשר לרצוח את אביו. אגתוקלס הוצא להורג, אולם הפרשה גרמה למלחמה בין ליסימכוס האב לבין סלאוקוס הראשון שליט הממלכה הסלווקית. סלאוקוס הביס את ליסימכוס בקרב קורופדיום, וארסינואי נמלטה עם ילדיה אל קסנדריה, בירת מוקדון. בהמשך רצח אחיה למחצה של ארסינואי, תלמי קראונוס, את סלאוקוס, והכתיר את עצמו כמלך מוקדון. כדי לחזק את שלטונו, הציע לאחותו להינשא לו. ארסינואי הסכימה, אולם כתנאי מוקדם לנישואים דרשה שקראונוס יכיר בבניה כבניו שלו, ושתלמי יהיה זה שיירש את הכתר.[3] קראונוס הסכים, וכך נעשה תלמי ליורש העצר של מוקדון. בשל כך כונה "אפיגונוס" ("היורש").

הן תלמי והן ארסינואי, לא היו מרוצים מההסכם וחששו מפני קראונוס. כאשר יצא קראונוס למסע מלחמה כנגד פירוס הראשון, הכריזו ארסינואי ושלושת בניה על מרד, והשתלטו על עיר הבירה קסנדריה. קראונוס הגיב במהירות ובאלימות, הוא כבש את קסנדריה מחדש, והוציא להורג את ליסימכוס ופיליפוס.[4] תלמי נמלט צפונה לממלכת דרדניה, וארסינואי נמלטה לסאמותרקיה. בעזרתו של מוניניוס מלך האילירים, הוא ניסה ללא הצלחה לכבוש את השלטון במוקדון מידיו של קראונוס.[5] בשנת 279 לפנה"ס נהרג קראונוס במהלך פלישת הגאלים, ואנרכיה השתררה בארץ.

תלמי ניסה לנצל הזדמנות זו כדי לתפוס את השלטון, אולם הובס על נקלה בידי אנטיגונוס גונאטס שהכתיר את עצמו כמלך מוקדון.[6] מכאן ואילך לא ידוע עליו דבר וודאי. באותו זמן, אמו שהתה במצרים בחצרו של אחיה תלמי השני ("פילדלפוס"). בשנת 277 לפנה"ס גרמה ארסינואי לאחיה לגרש את אשתו שנקראה אף היא ארסינואי, ולשאת אותה לאשה תחתיה. בכך החלו השניים את המסורת של בית תלמי של נישואי אח ואחות, אשר נמשכה בכל תקופת קיום בית תלמי. באזור שנת 270 לפנה"ס מתה ארסינואי. מכאן ואילך לא ידועים על תלמי אפיגונוס דברים ברורים.

תלמי הבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפפירוסים ובאסטלות מאותה תקופה נזכר אדם בשם "תלמי הבן". זהותו של אותו תלמי היא אחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר בהיסטוריה של בית תלמי. תלמי זה היה יורש העצר הרשמי של תלמי השני בין השנים 267-259 לפנה"ס, ושימש בתפקידים בכירים רבים תחת שלטונו של תלמי פילדלפוס. חלק מהחוקרים הציעו שאותו "תלמי הבן" הוא בנם המשותף של תלמי פילדלפוס וארסינואי, אולם דבר זה אינו אפשרי משלוש סיבות: ראשית כל, ישנן עדויות מפורשות שלא היו להם ילדים. שנית, ארסינואי נישאה לתלמי השני בגיל מבוגר למדי, וסביר להניח שכבר לא יכלה ללדת אז. כמו כן, ידוע שאותו תלמי שימש במשרות בכירות, בתקופה שבה היה אמור להיות בן עשר לכל היותר אם היה בנו של תלמי השני.[7]

יש הסוברים שתלמי הבן היה למעשה תלמי השלישי, בנו של תלמי השני מארסינואי הראשונה, אשר ירש אותו לאחר מותו, אולם ישנן מספר סתירות הפוגמות בתאוריה זו.[8] חלק החוקרים הציעו שמדובר ככל הנראה באחד מבניה של ארסינואי הראשונה אשר אינו נזכר משום מה במקורות.[9] עם זאת, רבים הם החוקרים המקבלים את ההנחה, שאותו תלמי הבן הוא למעשה תלמי אפיגונוס. על פי תאוריה זו, לאחר שגורש ממוקדון בידי אנטיגונוס גונאטס, נסע תלמי אפיגונוס אל אמו המלכה, והיא השפיעה על אחיה-בעלה לקבלו לחצרה ואף למנותו כיורש עצר. יש אכן ראיות רבות לכך.[10]

כך או כך, ידוע כי אותו תלמי שימש כיורש העצר של ממלכת מצרים מנובמבר 267 לפנה"ס, וההתייחסות האחרונה אליו ככזה היא מ-10 בספטמבר 259 לפנה"ס.[11] באסטלה הגדולה של מנדס, המתוארת לשנת 264/263 לפנה"ס, מוצג תלמי הבן כאדם בוגר החובש את כתר המלחמה של פרעה. דבר המציג כמה גדולה הייתה השפעתו הפוליטית והצבאית באותה תקופה, ומעיד בבירור שהוא נועד להיות ממשיך דרכו של תלמי השני.[12]

בשנת 261 לפנה"ס, תלמי הבן נשלח בידי המלך לשמש כמושל העיר אפסוס באסיה הקטנה שנשלטה אז בידי מצרים. אותה תקופה השתוללה המלחמה הסורית השנייה, וטימארכוס, מצביא איטולי שכבש את העיר מילטוס, החליט לנצל את ההזדמנות כדי למרוד בשלטון המצרי. מסיבות לא ידועות, בחר תלמי להצטרף למרד. הוא כרת ברית עם טימארכוס,[13] והכריז על אפסוס כעל עיר עצמאית. אנטיוכוס השני מלך הממלכה הסלווקית, כבש עד מהרה את מילטוס והרג את טימארכוס. לאות תודה על כך העניקו בני מילטוס לאנטיוכוס את הכינוי "תאוס" ("האל"). אתנאיוס מספר על אדם בשם תלמי שהיה בנו של תלמי השני שהיה מפקד חיל המצב באפסוס. על פי סיפורו של אתנאיוס, תלמי זה נבגד בידי שכירי החרב התראקים שלו, ונמלט למקדש ארטמיס עם אהובתו אירנה. שניהם נרצחו.[14] דוד גולן מזהה את אותו תלמי עם תלמי הבן, ומציע את מהלך האירועים הבא: לאחר שכבש את מילטוס, פנה אנטיוכוס אל אפסוס והטיל עליה מצור. בשל המצור לא היה יכול תלמי לשלם לשכירי חרב את המגיע להם, והם מרדו בו והרגו אותו.[15]

עם זאת, פרשנות זו אינה מקובלת על כל החוקרים, שכן בעיר טלמסוס נמצאה כתובת המעידה ששליט העיר באותה התקופה היה אדם בשם "תלמי בן ליסימכוס", ואף נמצא בכתובת חלק מהשם "אפיגונוס" שהיה כאמור כינויו של תלמי.[2] לפיכך סוברים חלק מהחוקרים שאתנאיוס טעה בזיהוי הדמות, ומציעים פרשנות אחרת למהלך העניינים: בשל הפחד המשותף שלהם מפני אנטיוכוס, הסכים תלמי פילדלפוס לסלוח לבנו על המרידה, והפקיד אותו כמושל העיר טלמסוס בתמורה לוויתור על זכויותיו כעוצר. ניכר כי תלמי הבן נהנה מאוטונומיה רבה. הוא מת על פי ההערכות באזור שנת 240 לפנה"ס.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגיית השם ביוונית: פתולמיאוס אפיגונוס.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 תלמי הבן באתר PTOLEMAIC DYNASTY
  3. ^ יוסטינוס, ספר שבעה עשר, 2.
  4. ^ גולן, עמ' 124.
  5. ^ גולן, עמ' 127, הערה 104.
  6. ^ גולן, עמ' 134-135.
  7. ^ Tunny, עמ' 83-84
  8. ^ Tunny, עמ' 86-84
  9. ^ .Hölbl, G. A History of the Ptolemaic Empire. London: Routledge, 2001. p. 26-27
  10. ^ Tunny, עמ' 86-87
  11. ^ Ptolemaic Genealogy: Ptolemy II, Footnote 8
  12. ^ Tunny, עמ' 84
  13. ^ יוסטינוס, פרולוג לספר 26.
  14. ^ אתנאיוס, "משתה החכמים", ספר שלוש עשרה, 593.
  15. ^ גולן, עמ' 219-220.