לדלג לתוכן

באשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבאשן
Cleome hassleriana
Cleome hassleriana
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צלפאים
משפחה: צלפיים
סוג: באשן
שם מדעי
Cleome
ליניאוס, 1753

בַּאֲשָׁן[1] (שם מדעי: Cleome) הוא אחד משני סוגים במשפחת הבאשניים, בעבר שויך למשפחת הצלפיים, המאופיין בריח מבאיש מעליו, ומכאן שמו העברי. הסוג כולל 199 מינים של צמחים עשבוניים ובני שיח, מהם חמישה מינים גדלים בר בארץ ישראל, ושני מינים מדרום אמריקה משמשים כצמחי נוי (באשן ירוק-פרחים (Cleome gigantea) ובאשן קוצני (Cleome houtteana))[2][3][4].

השם המדעי של הסוג ושל המשפחה ניתן על שם אחת מתשעת, המוזות, אלות היצירה - קליאו - הממונה על ההיסטוריה (חקירה העוסקת בשחזור העבר) במיתולוגיה היוונית. "היסטוריה" משמעותה ביוונית "חקירה". שם הסוג והמשפחה בעברית נקרא על שום הריח הדוחה הנודף מעליו. שמו האנגלי העממי, 'spider's flower' מתייחס לצורת הפרח, שאבקניו הארוכים יוצרים מראה דמוי רשת עכביש.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה כולל צמחים עשבוניים חד-שנתיים ורב-שנתיים ובני שיח הגדלים באזורים חמים בחלקים הטרופיים והסובטרופיים של אירופה אסיה, אפריקה, אוסטרליה ואמריקה.

סוג זה, כמשפחה כולה, מגלה מספר סימני קרבה למשפחת המצליבים: 4 עלי כותרת, 4 עלי גביע, ופרי דומה, מטיפוס הלקט. לעומת פרחי המצליבים, לפרי הבאשן סימטריה דו-צידית מובהקת, כלומר, קיים רק מישור סימטריה אחד, באחדים ממיני הבאשן ערוכים כל עלי הכותרת בצד העליון של הפרח והאבקנים מרוכזים בצידו התחתון. הזירים כפופים כלפי מעלה ומותאמים להעברת האבקה אל בטנה של הדבורה הבאה לינוק צוף.

עלי הבאשן פשוטים או מורכבים מעלעלים, וערוכים בצורה מסורגת על הגבעול. הפרחים נישאים על עוקץ ארוך, וצבעם משתנה, לרוב צהוב, סגול וצבעים נוספים.

היבטים סיסטמתיים בסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלוקה הקלאסית, סוג זה נכלל תחת משפחת הצלפיים ומונה כ-200 מינים שתיאורם הובא למעלה.

על פי מחקרים גנטיים חדשים, סוג זה קרוב ביותר למשפחת המצליבים, ולכן הוא ראוי להיכלל במשפחה זו; חלוקה אחרת מאחדת את הסוג באשן עם הסוגים Podandrogyne, Gynandropsis, Tarenaya, Cleoserrata ,Arivela, Polanisia למשפחה נפרדת- Cleomaceae ('באשניים').

במקורות העבריים הקיימים באה לידי ביטוי החלוקה הקלאסית. ערך זה נכתב לפי החלוקה החדשה.

קיים בלבול רב-שנים בין שמות המינים: "באשן תלתני" ו"באשן תמים", כאשר במקורות המקצועיים השונים, לעיתים התחלפו השמות, והוזכרו שמות אחרים כדוגמת "באשן ערבי" ו"באשן שלושת העורקים". השמות המובאים כאן הם על-פי ועדת השמות לצמחים של האקדמיה ללשון העברית. בכל מקרה, מדובר בשני מינים עצמאיים והחלפות השם הם על בסיס סמנטיקה בלבד.

שמות המינים מלבד באשן זהוב-פרחים נתנו להם לפי צורת העלים (תלתני, עגול-עלים, תמים מחומש (מאוצבע).

הסוג באשן בישראל וסביבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל וסביבתה מיוצג הסוג על ידי 5 מינים, שאופייניים לאזורים החמים של הארץ. מין אחד, שאינו מקומי, אותר במישור החוף ונחשב למין פולש.

באשן זהוב-פרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשן זהוב-פרחים (Cleome chrysantha) הוא בן שיח מדברי ענף מאוד נדיר, שמשרעת תפוצתו סודני היה מוכר רק מסיני והתגלה בהר צפחות דרומית לאילת על ידי דודי ריבנר בשנת 2017 שהייתה גשומה במיוחד באזור. מספר האבקנים של כל פרח 10 עד 14. ואורך הפרי 8 עד 25 מ"מ.

באשן מחומש[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשן מחומש (Cleome gynandra) - עשב חד-שנתי, בעל עלים מאוצבעים (כלומר, מחולקים לאונות עמוקות דמוי-אצבע) פרחיו בצבע לבן-ורוד. מקורו בדרום אפריקה, ומשם הוא פלש בעקבות האדם למדינות רבות, כדוגמת דרום-מזרח ארצות הברית, וישראל. הוא מתועד במספר פעמים בודדות בארץ, במישור החוף ויש חשיבות רבה לדיווחים על קיומו בארץ.

באשן עגול-עלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשן עגול-עלים (Cleome droserifolia, שם נרדף באשן תלת-עורקי) - בן-שיח נדיר, דביק, סבוך ונמוך (20 עד 50 ס"מ), צורתו חצי כדורית דחוסי גבעולים מעוצים. הצמח כולו מכוסה שערות בלוטיות המפרישות ריח דוחה. העלים מסורגים, פשוטים, מאפירים, בעלי פטוטרת ארוכה, ומסתירים לעתים קרובות את הגבעולים המעוצים. הטרף עגול עד דמוי כליה או דמוי לב, ובצדו התחתון בולטים שלושה עורקים קשתיים (מכאן שמו הקודם), קוטרו 5 עד 15 מ"מ והוא מכוסה בצפיפות בשערות בלוטיות ארוכות המכילות נוזל ריח דוחה ולא נעים (מכאן שמו). הפרחים קטנים, צבעם צהוב-סגול, נישאים על עוקצים ארוכים, קוטרם 10 עד 12 מ"מ וערוכים יחידים בקצות הגבעולים בחיק העלים. הפרח בעל 4 עלי גביע, 4 עלי כותרת, 4 אבקנים קצרים, ועמוד שחלה ארוך מאוד ושחלה מוארכת נישאת על נושא שחלה קצר (גינופור). הפרי דמוי תרמיל משתלשל, אורכו 10 עד 15 מ"מ נפתח בשתי קשוות ובו זרעים שעירים דחוסים למדי. טיפוס התפוצה הוא מזרח סודני, מהאזור הטרופי היובשני של מזרח אפריקה והגורה שמדרום סהרה. שיח זה נדיר ותפוצתו משתרעת ממצפה שלם בחופי ים המלח ודרומה לאורך הערבה עד אזור אילת והלאה לסיני. נדיר באזור הוואדיות של הרי אילת והקניונים של מדבר יהודה. בתי גידולו ואדיות, מישורים, צדי דרכים ומדרונות סלעיים במדבר החם הקיצוני[5][6][7][8]. הפריחה בקיץ וסתיו

באשן תלתלני[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשן תלתני (Cleome amblyocarpa) - עשב חד-שנתי, זקוף וקטן, הגבעולים זקופים ומרחקים זה מזה. העלים מסורגים, תלתניים. פרחיו קטנים, צבע הכותרת אדום-צהוב. הפירות ארוכים, אורכם 4 עד 7 ס"מ. גדל באזורים חוליים בלבד. משרעת תפוצתו סהרו-ערבית, ותפוצתו בישראל רחבה יחסית למינים האחרים, והוא מצוי גם בחולות הנגב.

באשן תמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באשן תמים בירדן
באשן תמים בעקבה, ירדן

באשן תמים (Cleome arabica) - צמח עשבוני מדברי, רב-שנתי, זקוף, גובהו 25 עד 60 ס"מ, המתחדש כל שנה מבסיס גבעוליו. רוב הפרטים עוברים מחזור חיים של שנה אחת. הצמח כולו מכוסה שערות בלוטיות המפרישות ריח דוחה. הגבעולים זקופים ומרחקים זה מזה. העלים מסורגים, תמימים, פשוטים, הטרף דמוי אזמל, ובצדו התחתון בולטים שלושה עורקים קשתיים (מכאן שמו הקודם). הפרחים דו-מיניים וערוכים בתפרחות צפופות לאורך קצות הגבעולים, לפעמים חלק מהפרחים חסרי שחלה.. הפרחים גדול יחסית למינים האחרים ובעלי 4 עלי כותר גביע, 4 עלי כותרת ו-6 אבקנים הפונים מעלה, לפעמים. צבעו אדום. הפרח בעל מבנה ייחודי - ארבעת עלי הכותרת כתומים-מעורקים שפונים כלפי מעלה. בבסיס הפרח יש צופנים ירוקים עגולים ומבריקים. התרמיל ארוך ונטוי מטה, אורכו 3.5 עד 6 ס"מ. באשן תמים גדל בצדי דרכים, מדרונות, מישורים, וודאיות במדבר הקיצוני. הוא נפוץ מאוד לאורך ים המלח, מדבר יהודה, הערבה, הנגב המזרחי והרי אילתבמדבר החם הקיצוני[5][6][7].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באשן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בַּאֲשָׁן במילון בוטניקה: צמחי ארץ ישראל (תשס"ג), 2003, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ .Cleome L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  3. ^ .Cleome L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏24/11/2023
  4. ^ באשן, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  5. ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1989, עמ' 218-9
  6. ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 175-6
  7. ^ 1 2 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקידום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 27-8
  8. ^ אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 20