לדלג לתוכן

בהלת קניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדפי מזון כמעט ריקים בחנות, עקב בהלת קניות במקסיקו במשך מגפת הקורונה.

בהלת קניות היא תופעת עדר כלכלית, הבאה לידי ביטוי בעלייה פתאומית בכמויות הנרכשות של סחורה חיונית אחת או יותר, וכתוצאה מכך יוצרת פער משמעותי בין ההיצע לביקוש ולמחסור בסחורה.[1] צרכנים הפועלים מתוך בהלת קניות אינם קונים את הסחורה מתוך צורך לשימוש מיידי, אלא על מנת לאגור אותה.

התופעה מתרחשת בדרך כלל בשל ציפייה למשבר, במהלך או לאחר אסון (אמיתי או מדומה), או בציפייה לעליית מחירים או למחסור גדול.

ההבדל העיקרי בין בהלת קניות להתנהגויות צרכניות לא טיפוסיות אחרות הוא המוטיבציה הבסיסית של הקנייה והרגשות השליליים הקשורים לתופעה.

בהלת קניות מתרחשת לרוב סביב משבר כמו מלחמה או אסון טבע. משברים כאלה עלולים לשבש את שרשרת האספקה של מוצרים רבים. הגם שאסון טבע אינו משבר שניתן לחזותו, הרי שמיד עם התרחשותו עשויות להיווצר ציפיות לשיבוש שרשרת האספקה ולמחסור במוצרים.

מלחמות התרחשו משחר ההיסטוריה והניסיון האנושי מעיד על מחסור במוצרים שנבע מהן (למשל עקב מצור). במקרים רבים, תהליך ההידרדרות למלחמה היה גלוי, והוביל אנשים לאגירת מצרכים בסיסיים וכן לבהלת קניות.

לאנשים יש מוטיבציה להתנהגות של הגנה עצמית כדי למזער סיכונים. אגירת אספקה לפני או במהלך משבר, שניתן לראות בה סוג של התנהגות הגנה עצמית, נחשבת כהתנהגות מתוכננת אינטרסנטית בניסיון למזער סיכון. בפרט, ניתן לגדר את הסיכון על ידי אחסון כמויות גדולות של אספקה, ובכך להקנות לאנשים תחושת ביטחון ורווחה. במקרה של מגפה, למשל, אגירה גם מאפשרת לאנשים לצמצם את הביקורים שלהם בחנויות, מה שממזער את המגע שלהם עם אנשים אחרים ואת האפשרות להידבק במחלה. יתרה מכך, המלאי יכול לשמש כמרווח ביטחון בידיעה שתהיה מספיק אספקה כדי להגן על האגרנים לאורך המשבר.[2]

גורמים נפשיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברם, לא כל משבר יוצר בהלת קניות. הגורמים לבהלת קניות הם נפשיים בעיקר, וניתן להצביע על ארבעה גורמים עיקריים:[2]

  • תפיסה אישית של משמעות האיום במחסור של מוצר או מוצרים מסוימים.
  • חשש מהלא נודע הנגרם משילוב של רגשות שליליים כפחד וחרדה ואי ודאות לגבי משך המשבר ולקיום אספקה כדי לשרוד את משך המשבר.[1]
  • צורת התמודדות נפשית של קנייה כדרך להפגת חששות והתגברות על משברים.
  • השפעה פסיכולוגית-חברתית של הסביבה.

בדרך כלל טריגר כלשהו גורם לתבהלה אצל מספר מצומצם של אנשים, הרגישים יותר לגורמים הנפשיים הנ"ל, ואלו קונים כמות חריגה של מוצרים מתוך כוונה לאגרם. ההתנהגות שלהם יוצרת איתות לשאר השוק בצורת מחסור חלקי או חריגה אחרת מהמצב לו הם רגילים. בתגובה לאיתותים כמעט לא מורגשים אלו, מגדילים שאר הקונים במעט את הקניה, אך את ההגדלה הפתאומית וה"קטנה" שמתבצעת על ידי החלק הארי של הקונים, השוק לא מסוגל לספוג ובאופן מיידי נוצר מחסור. היווצרות המחסור במקום אחד (מרכול או יישוב קטן, למשל) מתפשטת במהירות גם למקומות אחרים בתהליך של משוב חיובי ויוצרת בהלת קניות כללית.[3]

בהלת קניות היא התנהגות בלתי רצויה מבחינה חברתית. כתוצאה ממנה נרכשות כמויות גדולות של מצרכים יומיומיים בסיסיים וציוד רפואי, מה שגורם לעיתים קרובות לחוסרים במלאי. מצבים אלו מגבילים או מונעים גישה למוצרים דווקא מיחידים או קבוצות פגיעות יותר (למשל קשישים או עניים), הזקוקים יותר למוצרים אלו.[2]

מנקודת המבט הקמעונאית, בהלת קניות גורמת לשיבושים נוספים בשרשרת האספקה. העלייה הספורדית בביקוש למוצרי צריכה, יחד עם סגירת נתיבי אספקה או הגבלות על התנועה, מציבה אתגרים בתחומים כמו הזמנה, מילוי והפצה. כתוצאה מכך, מחמיר מצב אספקת המלאי ולעיתים קרובות מוביל לעליית מחירים של מוצרי צריכה.

הנזקים החברתיים העלולים להיגרם מבהלת קניות מעלים את הצורך במניעתה. יישום מדיניות ואסטרטגיות מתאימות לבלימת קניות בהלה יכול לכלול הפחתת המחסור הנתפס על ידי הציבור במוצרים על ידי הבטחת זמינות עקבית והודעות מהממשלה, התקשורת והקמעונאים שיש זמינות של מלאי. איתותים אחרים של מחסור כמו מדפים ריקים ותורים ארוכים יכולים להיות מופחתים על ידי תמריצים, משלוחים מקוונים ויישום מילוי מהיר, יישום סנקציות מתאימות ומכסת רכישה למוצרים.

גם טיפול נכון בשמועות ובאינפורמציה שגויה יכול להיות חלק במניעת בהלת קניות. הבהרות על ידי התקשורת או הממשלה עשויות להפחית את אי הוודאות והפחד ולשפר את האמון החברתי. התקשורת או הממשלה יכולות גם להדגיש את ההשלכות השליליות של בהלת קניות, ולהניע את הציבור להיות נדיב יותר על ידי רכישה אחראית.[2]

אירועים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בהלת קניות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2021.666715/full
  2. ^ 1 2 3 4 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7277661/
  3. ^ Panic Buying, Corporate Finance Institute (באנגלית אמריקאית)