בוחן מציאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציור מ-1895 של שיכור בהזיה. שתיית אלכוהול מופרזת פוגעת בבוחן המציאות.

בוחן מציאות או ביקורת מציאותאנגלית: Reality testing) הוא כינוי פסיכיאטרי ליכולתו של האדם להעריך נכונה את אופי הסביבה הפיזית והחברתית שלו. אדם בעל בוחן מציאות תקין הוא אדם שמחובר למציאות ותופס באופן מדויק את המצבים והסביבה שבהם הוא נמצא. פגיעה בבוחן המציאות הוא המאפיין המובהק של פסיכוזה.

המונח נמצא בשימוש נרחב בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה בהערכת מאפיינים והתנהגויות של אנשים הלוקים בהפרעות נפשיות. למשל, אחד הקריטריונים המרכזיים לאבחון סכיזופרניה הוא בוחן מציאות לקוי. הדבר עשוי להתבטא בהזיות קוליות או ויזואליות של אנשים או אירועים שלא קיימים במציאות. פגיעה בבוחן המציאות קיימת לעיתים גם בקרב הלוקים בהפרעת אישיות גבולית, והיא עשויה להתבטא בהבחנה פגומה של האדם בין "עצמי" ל"לא עצמי".

במהלך ההערכה הפסיכולוגית, חשוב להבחין בין בוחן מציאות לקוי לבין חוויה סובייקטיבית שעשויה להתקיים במצבים נורמליים שונים וכן במצבי דחק זמניים או בהפרעות אישיות שונות. מבחני אישיות דוגמת מבחן כתמי הדיו של רורשאך הם בין הכלים האבחוניים המשמשים לבדיקת בוחן המציאות.

עם זאת, ישנם לעיתים חילוקי דעות בנוגע להגדרת בוחן מציאות תקין. דעות חלוקות אלו באו לידי ביטוי, למשל, בעת אשפוז כפוי של אנשים שהביעו דעות שונות לאלו שהיו מקובלות בחברה בתקופתם (ובחלקן נתפסות מציאותיות כיום), וכך נוצר מצב של כפיית מציאות, שלעיתים נוצלה לצרכים פוליטיים. לדוגמה, בארצות הברית במאה ה-18 אושפזו עבדים אפרו-אמריקאים במוסדות פסיכיאטרים בתואנה שלקו בסוג של שיגעון, אחרי שניסו לברוח לחופשי ממעבידיהם ולזכות בחירותם. המחלוקת לגבי הגדרת בוחן מציאות תקין - ובהתאם לכך, הגדרת אדם כבריא או חולה בנפשו - היא אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסקות תנועות אנטי פסיכיאטריה, שקמו בשנות ה-60 ואילך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]