הפרעת אישיות גבולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרעת אישיות גבולית
שם בלועזית Borderline Personality Disorder
תחום בריאות הנפש
ICD-10
(אנגלית)
F 60.3
DSM-5
(אנגלית)
301.83

הפרעת אישיות גבוליתאנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM V (המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) משתייכת לאשכול ב' של הפרעות האישיות. הפרעת אישיות זו נקראה בשם 'גבולית' כיוון שבתקופות קדומות חשבו שהיא מבטאת גבול בין נוירוזה לפסיכוזה. אף שהשם בעייתי מבחינת תיאור ההפרעה הוא נותר ללא שינוי עד היום[1]. ב ICD 10 מוגדרת הפרעה זו כ "הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית".

אבחנה לפי DSM V[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. הפרעת אישיות גבולית מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית מבנה אישיות זה מאופיין בקושי להבנות באופן קבוע את ההבחנה בין פנים לחוץ. האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים:

  1. מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
  2. דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).
  3. דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
  4. אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילת יתר (Binge eating).
  5. התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית לא אובדנית.
  6. חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח.
  7. תחושת ריקנות כרונית.
  8. כעס עז שאינו תואם לנסיבות וסיטואציה, וקושי לנהל כעס זה.
  9. חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים הקשורים לסטרס.

שכיחות ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית[3]: בין 1% ל-4% מכלל האוכלוסייה חיים עם הפרעה זו[2]. כ 75% מהחיים עם הפרעה זו הן נשים. אין זה אומר שאין גברים המאובחנים עם הפרעה זו. קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו.[4]אנשים עם אבחנה זו מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב המטופלים הפסיכיאטריים, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים[2].

מהלך ההפרעה ופרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמונה הכללית בהפרעה זו היא במקרים רבים של אינטנסיביות רגשית גדולה מאד, המוגדרת לעתים כ "רכבת הרים רגשית". האינטנסיביות הזו קיימת הן ביחסי האדם עם סביבתו והן בחווית העצמי שלו (שינויים בערך העצמי כפי שתואר לעיל). מדי פעם ייתכנו אפיזודות פסיכוטיות, בהן עלול להתרחש ניתוק חלקי או מלא של בוחן המציאות של האדם. אפיזודות אלה חולפות בדרך כלל כעבור ימים או שעות. בחלק מהמקרים חולים (חולות) במצב זה מגיעים לאשפוז מרצונם ובחלק מהמקרים הם עלולים להגיע לאשפוז כפוי. חלק ממאפייני ההפרעה מתמתנים עם הזמן ככל שהאדם מתבגר[1]. מאפיין נוסף בהפרעה זו הוא הסכנה האובדנית והנזק שעלול להגרם מפגיעה עצמית לא אובדנית.

אבחנה מבדלת[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות דיכאון והפרעה דו קוטבית: הפרעת אישיות דו קוטבית מתרחשת לעתים קרובות ביחד עם הפרעת מצב רוח חד או דו קוטבית. כאשר האדם עונה על הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית והפרעת מצב רוח הוא יקבל את שתי האבחנות יחד. עם זאת שינויי מצב הרוח האופייניים להפרעת אישיות גבולית יכולים להראות דומים מאד לאלה שמתרחשים בהפרעה דו קוטבית. ל

הפרעות אישיות אחרות : ישנה מידה רבה של חפיפה בין תסמיני הפרעת אישיות גבולית ובין תסמיני הפרעות אישיות אחרות. לכן בהחלט ייתכן שאדם יקבל שתי אבחנות של הפרעות אישיות שונות.

שינויי אישיות בעקבות מצב רפואי: מצבים רפואיים ומשברים רפואיים יכולים לעתים לגרום לשינויים באישיות. כאשר מאבחנים אבחנת אישיות יש לקחת בחשבון אפשרות שהשינוי באישיות מקורו בהיסטוריה הרפואית של האדם.

שימוש בסמים : התנהגות של צריכת חומרים פסיכואקטיביים וכן התמכרות לחומרים או התהגות (הימורים, מין וכדומה) יכולים להיות חלק מהתמונה הקלינית בהפרעת אישיות גבולית. עם זאת כאשר מאבחנים הפרעת אישיות גבולית חשוב להיות מודעים לשינויי אישיות שמקורם בסמים שהאדם משתמש בהם או תרופות שהוא לוקח באופן קבוע או מזדמן.

בעיות זהות: יש להבחין בין הפרעת אישיות גבולית ובין שינויי אישיות שהם תוצאת תהליך התפתחות אנושי רגיל.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הספציפי על הפרעה זו עוסק בסוגיות כמו: פיתוח של שיטות טיפול חדשות, חלקן ייחודיות לטיפול במי שאובחנו עם ההפרעה זו. תחום מחקר אחר נוגע ליכולת אנשים עם אבחנה זו בתחום הזיהוי של רגשות[5][6] .

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, נהוג היה לחשוב שאין ביכולתם של הסובלים מההפרעה להחלים ומדובר בקרב חסר טעם מבחינת הפרוגנוזה. כיום ישנן דרכי טיפול אפשריות הדורשות זמן ומאמץ מאחר שלא פשוט לשנות דפוסי חשיבה שנקבעו במשך שנים ארוכות. איכות חייו של המטופל יכולה להשתפר מאוד כשמטרתו להפוך את דרכי ההתמודדות הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. הפרעת אישיות גבולית נחשבת להפרעה הנחקרת ביותר מבחינת שיטות הטיפול מבין כלל הפרעות האישיות. להלן כמה דוגמאות לטיפולים הקיימים:

  • טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. בחלק מהמקרים ניתן להשתמש בנוגדי דיכאון מסוג SNRI כמו סימבלטה[7]. ייתכן גם טיפול נגד חרדה ו/או טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה[8] במקרה הצורך.
  • טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב להבין את שורש הבעיה כעיקר ולטפל בו כגורם היכול לשנות את ההשלכות הללו.
    • טיפול התנהגותי[9]- שיטה זו מתבססת על התאוריה כי ההפרעה היא בבסיסה תוצאה של שילוב בין הפרעה ביולוגית להפרעה סביבתית. הביולוגי כפגם המנגנון האחראי על ארגון ושליטה ברגשות טובים כרעים והסביבתי כמערכת נסיבות היוצרת ענישה קשה, טראומה או הזנחה של אותה פגיעות רגשית. מכאן שלהפרעה יש שני מוקדים אליהם יש להתייחס בטיפול: פגיעות רגשית ומחסור בכישורים הדרושים לפיקוח על הרגשות המתעוררים, חיוביים כשליליים. השיטה עוסקת בשינוי אך תוך הימנעות מביטולו של הסובל. זאת במטרה לקבלו ועם זאת ללמדו טווח רחב יותר של כישורים התנהגותיים.
    • טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT - Mentalization Based Treatment)[10][11]- שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין-אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או יחסים לא-מיטיבים עם ההורים בילדות המוקדמת. טיפול מבוסס מנטליזציה מוגדר כפסיכותרפיה דינמית, המתמקדת בקשר המתקיים בין המטופל לבין המטפל ומטרותיו הן חיזוק השליטה העצמית והיכולת לוויסות רגשי, והגברת היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים אינטימיים מספקים.
    • טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT - Dialectical behavioral therapy)[9][9] - שיטה שפותחה על ידי פרופ' מרשה לינהאן מאוניברסיטת וושינגטון בראשית שנות התשעים. השיטה מבוססת על פסיכותרפיה מודרנית בשילוב אלמנטים מתורת הזן ומדת הבודהיזם. פרופ' לינהאן אשר סבלה בעצמה מן ההפרעה פיתחה את השיטה לאחר שחשה כי טיפול קונבנציונלי אין בכוחו להושיע. הטיפול מוצע על ידי פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים קליניים אחים מוסמכים ועובדים סוציאליים אך אינו מוסדר בחוק בישראל.
    • טיפול ממוקד העברה (TFP - Transference Focused Psychotherapy)[12][13] שיטה שפותחה על ידי אוטו קרנברג, הממוקדת ביחסי ההעברה הטיפוליים.
    • שיטות נוספות: קיימת ספרות על שימוש בקשיבות (Mindfulness)[14] וכן ספרות אחרת על שימוש בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure)[15]בעיקר כשמדובר במי שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית וגם PTSD.

שיטות אלו ניתנות לשילוב זו בזו, בעיקר פסיכותראפיה ותרופות, משום שתוצרי המחסור באותם כלי התמודדות מדוברים מותירים את הסובל מהפרעה זו במצב העלול לפגוע ביעילות השיחות ומכריח אותו להתענות בזמן ההמתנה לשיפור. דבר שהוא מיותר וניתן למניעה על ידי טיפול תרופתי מקביל.

שיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית לפחות, על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום[16], ראה ערך מורחב להלן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

בספרות בתרבות ובאומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט העלילתי האמריקני "נערה בהפרעה" (Girl Interrupted) מביא את סיפורה של צעירה עם הפרעת אישיות גבולית.
  • בשנים האחרונות יצאו מספר ספרי יעץ, הדרכה ועזרה עצמית בשפה העברית, המיועדים למי שחיות עם הפרעת אישיות גבולית, ובני משפחתן (ר' רשימה להלן)

ביקורת על האבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאז נכללה ב DSM 3 (שיצא ב 1980), חלה עליה משמעותית באיבחון של הפרעה זו. עליה זו הביאה לאבחנות לא טובות ובעקבות כך גם לטיפול לא מתאים לאותם מאובחנים[1].
  • לאבחנה זו יש מאפיינים עמומים שחלקם ניתן לפרשנות ולא תמיד קל להכריע ולהגיע לאבחנה מדויקת ומכאן גם לטיפול מתאים.[1]
  • יש מידה רבה של דמיון ותחומים משותפים בין התמונה הקלינית שבהפרעת אישיות גבולית לבין זו שניתן לראות הפרעות אכילה (בעיקר אנורקסיה נברוזה) שגם בהן יש הפרעות בזהות העצמית ועיסוק באוכל[1].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארשה מ. לינהאן - הפרעת אישיות גבולית - מדריך להקניית כישורים הוצאת אח.

ד"ר ג'ון ד. פרסטון, הפרעת אישיות גבולית טיפול אינטגרטיבי. הוצאת אח

צ'פמן וגרף, הפרעת אישיות גבולית מדריך הישרדות. הוצאת אח.

קולין א' וורנר, התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית - להיאבק, להבין, להצליח. הוצאת אח

דוד אופנהיים, השורשים של הפרעת אישיות גבולית - ממצאים חדשים ומפתיעים. מתוך אתר 'פסיכולוגיה עברית'

ע' על גבול האור - סיפור התמודדות אישי עם הפרעת אישיות גבולית - The Medical אתר הרופאים, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, 2016, פרק 20 הפרעות אישיות, עמ' 484-479
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 American Psychiatric Association, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, WDC: American Psychiatric Association, 5th, 2013, פרק Personality Disorder, עמ' 663-666
  3. ^ Rachel L. Tomko, Timothy J. Trull, Phillip K. Wood, Kenneth J. Sher, Characteristics of Borderline Personality Disorder in a Community Sample: Comorbidity, Treatment Utilization, and General Functioning, Journal of Personality Disorders, 28, 2014-09-23, עמ' 734–750 doi: 10.1521/pedi_2012_26_093
  4. ^ Martín Ruiz, María Carolina Vairo, [Borderline personality disorder. Kingdom of women, land without men], Vertex (Buenos Aires, Argentina), 19, October 2008, עמ' 303–308
  5. ^ Linda van Zutphen, Nicolette Siep, Gitta A. Jacob, Rainer Goebel, Emotional sensitivity, emotion regulation and impulsivity in borderline personality disorder: A critical review of fMRI studies, Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 51, 2015-04-01, עמ' 64–76 doi: 10.1016/j.neubiorev.2015.01.001
  6. ^ Matzke B.a · Herpertz S.C.a · Berger C.b · Fleischer M.b · Domes G.c, Facial Reactions during Emotion Recognition in Borderline Personality Disorder: A Facial Electromyography Study (עמ' 101-110), www.karger.com, Psychopathology, ‏2014
  7. ^ Ella Hancock-Johnson, Chris Griffiths, Marco Picchioni, A Focused Systematic Review of Pharmacological Treatment for Borderline Personality Disorder, CNS Drugs, 31, 2017-05-01, עמ' 345–356 doi: 10.1007/s40263-017-0425-0
  8. ^ Donald W. Black, Mary C. Zanarini, Ann Romine, Martha Shaw, Comparison of Low and Moderate Dosages of Extended-Release Quetiapine in Borderline Personality Disorder: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial, American Journal of Psychiatry, 171, 2014-11-01, עמ' 1174–1182 doi: 10.1176/appi.ajp.2014.13101348
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 Marsha M. Linehan, Kathryn E. Korslund, Melanie S. Harned, Robert J. Gallop, Dialectical Behavior Therapy for High Suicide Risk in Individuals With Borderline Personality Disorder, JAMA Psychiatry, 72, 2015-05-01 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2014.3039
  10. ^ Paul Robinson, Barbara Barrett, Anthony Bateman, Az Hakeem, Study Protocol for a randomized controlled trial of mentalization based therapy against specialist supportive clinical management in patients with both eating disorders and symptoms of borderline personality disorder, BMC Psychiatry, 14, 2014-02-21, עמ' 51 doi: 10.1186/1471-244X-14-51
  11. ^ Dawn L. Bales, Reinier Timman, Helene Andrea, Jan J. V. Busschbach, Effectiveness of Day Hospital Mentalization-Based Treatment for Patients with Severe Borderline Personality Disorder: A Matched Control Study, Clinical Psychology & Psychotherapy, 22, 2015-09-01, עמ' 409–417 doi: 10.1002/cpp.1914
  12. ^ David L. Perez, David R. Vago, Hong Pan, James Root, Frontolimbic neural circuit changes in emotional processing and inhibitory control associated with clinical improvement following transference-focused psychotherapy in borderline personality disorder, Psychiatry and Clinical Neurosciences, 70, 2016-01-01, עמ' 51–61 doi: 10.1111/pcn.12357
  13. ^ Arnoud Arntz, Snežana Stupar-Rutenfrans, Josephine Bloo, Richard van Dyck, Prediction of treatment discontinuation and recovery from Borderline Personality Disorder: Results from an RCT comparing Schema Therapy and Transference Focused Psychotherapy, Behaviour Research and Therapy, 74, 2015-11-01, עמ' 60–71 doi: 10.1016/j.brat.2015.09.002
  14. ^ Maria V. Nararro-Haro, Hunter G. Hoffman, Azucena Garcia-Palacios, Mariana Sampaio, The Use of Virtual Reality to Facilitate Mindfulness Skills Training in Dialectical Behavioral Therapy for Borderline Personality Disorder: A Case Study, Frontiers in Psychology, 7, 2016-11-02 doi: 10.3389/fpsyg.2016.01573
  15. ^ Melanie S.Harned,.Kathryn E.Korslund.ת.Marsha M.Linehan, A pilot randomized controlled trial of Dialectical Behavior Therapy with and without the Dialectical Behavior Therapy Prolonged Exposure protocol for suicidal and self-injuring women with borderline personality disorder and PTSD - ScienceDirect, www.sciencedirect.com (בen)
  16. ^ "סל שיקום לנפגעי נפש". כל-זכות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-16 באוגוסט 2017. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.