הפרעת אישיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרעת אישיות
שם בלועזית Personality disorder
ICD-10
(אנגלית)
F60
ICD-9
(אנגלית)
301.9
DiseasesDB
(אנגלית)
9889
DSM-5
(אנגלית)
Personality disorder
MeSH
(אנגלית)
D010554

הפרעת אישיות היא בדפוס האישיות ואיננה בעיה מוחית, ביולוגית, ובעיקר איננה מחלה נפשית. ההפרעה מאופיינת על ידי תבנית נוקשה ובלתי גמישה של מחשבה והתנהגות שנמשכת לאורך זמן. הפרעת אישיות, יכולה לגרום לקשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו', ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים.

איבחון הפרעות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה ב-DSM הפרעות אישיות, כ"תבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות בלתי גמישה המופיעה במצבים רבים בחייו של האדם". כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של תבנית זאת כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כנושא הפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים[1].

הבדלים בין DSM IV TR ל-DSM V[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהדורה DSM-IV-TR של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, הפרעות אישיות סווגו בציר II. במהדורה העדכנית של המדריך (DSM V) הוחלט לבטל את שיטת מערכת האיבחון הרב צירית וכל ההפרעות, לרבות הפרעות האישיות, מופיעות בציר אחד[2][3][1]. משמעות הדבר היא שכאשר פסיכיאטר משתמש ב-DSM V כדי לאבחן הפרעה, הוא אינו מחויב להתייחס גם למימד האישיות כחלק מובנה מהאבחנה כפי שהיה בעבר. מספר סוגי הפרעות האישיות וכן החלוקה לאשכול A, B, C לא השתנתה.

בניגוד למהדורות הקודמות של ה-DSM בהן האבחון נעשה לפי קריטריונים לאבחנה (האדם כן עונה לקריטריון או לא עונה), החשיבה ב-DSM V היא לפי ממדים (Dimentions).משמעות הדבר היא שבמקום לחשוב על תסמינים במונחים של כן קיים או לא קיים, חושבים על המידה שבה הסימפטומים קיימים אצל האדם המסוים. שינוי זה נועד לענות על בעיית המהימנות שנוצרת עקב החפיפה בין תסמיני ההפרעות השונות.

קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה של הפרעת אישיות מתבצעת לפי המדדים הבאים[1]:

  1. חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי
  2. התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים
  3. התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים
  4. התבנית יציבה ונמשכת זמן רב
  5. התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת
  6. התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש.

אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך-כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, אף על פי שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18.

מודל איבחון חלופי לאיבחון הפרעות אישיות ב-DSM 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד מערכת האיבחון הסטנדרטית של הפרעות האישיות מציע ה-DSM 5[4] מודל חלופי לאבחנה של הפרעות אישיות. מודל זה מופיע בחלק ג' של הספר תחת הכותרת "מודל חלופי של ה-DSM 5 להפרעות אישיות" (עמ' 761–781). לפי מודל זה נבחנות כל 10 הפרעות האישיות לפי שישה קריטריונים אחידים:

  • קריטריון A: מציין מרכיבי תפקוד אישיים (זהות, הכוונה עצמית) ובין אישיים (אמפתיה, אינטימיות).
  • קריטריון B מתייחס לתכונות אישיות פתולוגיות
  • קריטריון C מתייחס לנרחבות השפעת הסימפטומים ויציבותם
  • קריטריונים E, F, G מציעים הסברים חלופיים לפתולוגיה.

רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב-DSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות[1]:

אשכול א': הפרעות מוזרות או אקצנטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכול ב': הפרעות דרמאטיות, אמוציונאליות או בלתי יציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכול ג': קרובות להפרעות חרדה או פחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-DSM-V יש 3 קטגוריות איבחוניות נוספות, לתבניות התנהגות שלא תואמות לעשר האבחנות, אבל עדיין עונות על ההגדרה הקלינית של הפרעת אישיות. הפרעות אלה מקובצות תחת הכותרת "הפרעות אישיות אחרות"[5].

  • שינוי אישיות עקב מצב רפואי:
  • הפרעת אישיות ספציפית
  • הפרעת אישיות לא ספציפית

הפרעות נוספות הקיימות ב-ICD 10 בלבד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרעת אישיות ציקלותמית (ב-DSM נקראת ציקלותמיה ונמצאת בפרק של הפרעות מצב רוח)[2].
  • הפרעת אישיות פאסיבית אגרסיבית[2]
  • הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית[2] נחלקת לתת סוג אימפולסיבי ותת סוג גבולי. מחליפה את אבחנת הפרעת אישיות גבולית ב-DSM.
  • הפרעת אישיות דיכאונית (במקרים רבים המאובחנים בהפרעה זו מוגדרים כסובלים מדיסתימיה או 'דיכאון מתמשך' כהגדרת ה-DSM 5)[2].

התפתחות לאורך החיים ופרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שכאמור לא מאבחנים הפרעת אישיות לפני גיל 18, חלק מתסמיני ההפרעות מתחילים לבלוט כדפוסי אישיות החל מתקופת הנעורים. דפוסי האישיות הנוקשים והבלתי מסתגלים נשארים יציבים פחות או יותר לאורך כל החיים, בחלק מהמקרים תהיה התמתנות עוצמת ההפרעות. עם זאת להפרעה יש השפעה נרחבת וחמורה על הסטטוס החברתי כלכלי. כמו כן ייתכנו התמכרות לאלכוהול וסמים אחרים, סכסוכים עם החוק, וכן תמותה גבוהה בהשוואה לקבוצת ביקורת, בשל תנאי חיים ירודים (עקב עוני מרוד), בדידות והזנחת הבריאות הגופנית (בעיקר באשכול א')[2][6].

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות האישיות השונות וכן הפרעות האישיות ככלל זוכות למחקר עשיר ורב תחומי, הנוגע למדעי הרפואה (חקר גורמי סיכון וסיבתיות להתפתחות של הפרעות אישיות ספציפיות, השפעת גנים שונים וכדומה)[7][8], קרימינולוגיה (הקשר בין הפרעות אישיות ספציפיות לעבריינות)[9], פסיכולוגיה (פיתוח של שיטות טיפול להפרעות שונות) ועוד[2][10]. מידע על כיווני מחקר שונים אפשר למצוא בכתבי עת מדעיים העוסקים ברפואה, בפסיכיאטריה, בקרימנולוגיה ועוד. בין כתבי העת המרכזיים המוקדשים לכלל הפרעות האישיות בולט מקומו של כתב העת המחקרי " Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment " (הפרעות אישיות תאוריה מחקר וטיפול) שמוציא האיגוד האמריקני לפסיכולוגיה. באירופה פועל ארגון ה-ESSPD - European Society for study of Personal Disorders החברה האירופית לחקר הפרעות אישיות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקרים את הפרקטיקה של הפרעות האישיות טוענים, כי מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו (קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות), גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש אנשים רבים שמאופיינים במספר סעיפים ברשימה והם מקיימים חיים תקינים עם תפקוד גבוה.

ההנחה שישנן הפרעות שונות שהן מן הסתם נבדלות האחת מהשנייה, עצמאיות ולא תלויות האחת בשנייה (כלומר אבחון של הפרעה אישיות מסוימת לא מעלה את הסיכוי לאבחון הפרעת אישיות אחרת). ועל כן הן נחלקות לסוגים רבים, מתוך הנחה שיש לאבחן קודם הימצאותה של הפרעת אישיות ורק לאחר מכן, את סוג ההפרעה. אך ממחקרים רבים מסתבר שיש חפיפה של 85% בין הפרעות האישיות השונות. כלומר שרק 15% מאובחנות בנפרד, וייתכן שישנו יותר מאבחון להפרעת אישיות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Donna S. Bender, John M. Oldham, Andrew E. Skodol, The American Psychiatric Publishing Textbook of Personality Disorders (DSM 5 Edition). 2014

Edited by Aaron T. Beck, Denise D. Davis, and Arthur Freeman, Cognitive Therapy of Personality Disorders: Third Edition, Guilford press 2015

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרעת אישיות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Amrican Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical manual of Mental Disorders DSM, Amrican Psychiatric Association, 2013, פרק Personality Disorders, עמ' 684-645
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, 2016, פרק 20 הפרעות אישיות, עמ' 471-498
  3. ^ חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, מהדורה שישית, 2016, פרק 6 סיווג המחלות בפסיכיאטריה ועקרונותיו., עמ' 164
  4. ^ American Psychiatric Association, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, WDC: American Psychiatric Association, 5th, 2013, פרק Alternative DSM 5 /model for Personality Disorders, עמ' 761–781
  5. ^ Amrican Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Amrican Psychiatric Association, 5th, 2013, עמ' 682-684
  6. ^ Handbook of Solitude, KB Meehan, KN Levy, CM Temes, Springer, 2014
  7. ^ C. Robert Cloninger, Dragan M. Svrakic, The Medical Basis of Psychiatry, Springer, New York, NY, 2016, עמ' 537–550. (באנגלית)
  8. ^ Min-Tzu Lo, David A. Hinds, Joyce Y. Tung, Carol Franz, Genome-wide analyses for personality traits identify six genomic loci and show correlations with psychiatric disorders, Nature genetics, 49, 2017-1, עמ' 152–156 doi: 10.1038/ng.3736
  9. ^ Adrian Raine, The Psychopathology of Crime: Criminal Behavior as a Clinical Disorder, Elsevier, 2013-10-22. (באנגלית)
  10. ^ Aaron T. Beck, Arthur Freeman, Denise D. Davis, Cognitive Therapy of Personality Disorders, Guilford Publications, 2015-01-12. (באנגלית)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.