לדלג לתוכן

בימבו קולס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בימבו קולס
Bimbo Coles
קולס בשנת 1995
קולס בשנת 1995
לידה 22 באפריל 1968 (בן 56)
קובינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.85 מטרים
מספר 12, 50
מכללה וירג'יניה טק
דראפט בחירה מספר 40, 1990
סקרמנטו קינגס
קבוצות כשחקן
1990–1996
1996–1999
1999–2000
2000–2003
2003
2003–2004
מיאמי היט
גולדן סטייט ווריורס
אטלנטה הוקס
קליבלנד קאבלירס
בוסטון סלטיקס
מיאמי היט
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
ארדסיאול 1988כדורסל גברים

ורנל אופיי "בימבו" קולסאנגלית: Vernell Eufaye "Bimbo" Coles; נולד ב-22 באפריל 1968) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2004. לאורך 14 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 7.8 נקודות, 3.9 אסיסטים ו-2.1 ריבאונדים למשחק.[1]

קריירת מכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולס נולד בעיר קובינגטון, וירג'יניה, ובין השנים 1986–1990 למד באוניברסיטת וירג'יניה טק. בכל 3 עונותיו האחרונות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה – ה"הוקיז" – היה הקלעי, המוסר והחוטף המוביל שלה, עם ממוצעים של 25.3 נקודות, 5.0 אסיסטים ו-2.1 חטיפות למשחק. בעת סיום לימודיו ניצב במקום הראשון בתולדות "מחוז מטרו" בסך נקודות (2,484) ואסיסטים (547) בקריירה.[2]

נבחרת ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין עונתו השנייה לשלישית בווירג'יניה טק השתתף קולס בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סיאול (1988), כשחקן נבחרת ארצות הברית, לצדם של כוכבי מכללות נוספים כגון דייוויד רובינסון, דני מאנינג ודן מארלי. בטורניר זכתה ארצות הברית במדליית הארד "בלבד", לאחר שהפסידה בחצי הגמר מול נבחרת ברית המועצות, בה בלטו רימאס קורטינאיטיס, שארונאס מרצ'ולוניס וארווידאס סאבוניס. לאורך הטורניר שותף קולס בכל שמונת משחקי נבחרתו, וקלע 7.1 נקודות בממוצע למשחק.[3]

קריירת משחק מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1990 נבחר קולס בבחירה ה-40 על ידי סקרמנטו קינגס,[4] ומיד הועבר בטרייד למיאמי היט. ב-5 וחצי עונותיו במיאמי פתח בכמחצית ממשחקי קבוצתו, וסייע לה להעפיל לפלייאוף בפעמיים הראשונות בתולדות המועדון – בעונות 1992 ו-1994. לאורך התקופה רשם ממוצעים של 9.1 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק.

באמצע עונת 1995/1996 הועבר עם קווין ויליס בטרייד לגולדן סטייט ווריורס, בתמורה לטים הארדוויי וכריס גאטלינג.[5] גם בתקופתו עם הווריורס שימש לסירוגין כשחקן חמישייה וכשחקן ספסל, וקלע 7.8 נקודות בממוצע למשחק.

בערב דראפט 1999, לאחר כ-3 עונות וחצי בגולדן סטייט, הועבר לצד הבחירה העשירית בדראפט (ג'ייסון טרי) לאטלנטה הוקס, תמורת מוקי בליילוק והבחירה ה-21 (ג'ף פוסטר).[6]

בקיץ 2000 חתם על חוזה בקליבלנד קאבלירס, במדיה שיחק עד מרץ 2003, אז שוחרר וחתם בבוסטון סלטיקס.[7]

בעונת 2003/2004 שב לשחק במיאמי היט, בטרם פרש ממשחק, בגיל 36. לאורך תקופתו הכוללת עם ההיט מסר 1,961 אסיסטים בסך הכול, אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום השני בתולדות המועדון (אחרי טים הארדוויי).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בימבו קולס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת ארצות הבריתמדליסטית הארד - סיאול (1988)

1  • 2  • 3  • 4 ריצ'מונד • 5 סמית' • 6 קולס • 7 הוקינס • 8 גרייר • 9 סמית • 10 אנדרסון • 11 אגמון • 12 מארלי • 13 מאנינג • 14 ריד • 15 רובינסון • מאמן: תומפסון

ארצות הבריתארצות הברית