לדלג לתוכן

בית הקברות הצבאי טיין קוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הקברות הצבאי טיין קוט
Tyne Cot War Cemetery
מראה ממרכז בית הקברות לכיוון דרום-מערב
מראה ממרכז בית הקברות לכיוון דרום-מערב
אתר מורשת עולמית
בית הקברות הצבאי של חבר העמים ואנדרטת הנעדרים טיין קוט
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2023, לפי קריטריונים 3, 4, 6
חלק מתוך אתרי קבורה וזיכרון של מלחמת העולם הראשונה (החזית המערבית)
פרטי בית הקברות
סוג בית קברות צבאי
תאריך הקמה אוקטובר 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°53′15″N 2°59′56″E / 50.8875°N 2.998889°E / 50.8875; 2.998889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הקברות הצבאי טיין קוטאנגלית: Tyne Cot War Cemetery) הוא בית קברות צבאי, הממוקם בקרבת העיר איפר שבפלנדריה, במערב בלגיה. נקברו בו חיילי צבאות האימפריה הבריטית שנהרגו בקרבות איפר במלחמת העולם הראשונה. זהו הגדול בבתי הקברות הצבאיים של האימפריה הבריטית משתי מלחמות העולם. כיום קבורים בו 11,956 חללים.

בשטח בית הקברות ניצבת גם אנדרטה, המנציחה את זכרם של 34,935 חיילי צבאות האימפריה הבריטית, שנהרגו בקרבת איפר במלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע.

ב-2023 הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם אתרי קבורה וזיכרון של מלחמת העולם הראשונה (החזית המערבית), הכולל בין היתר את בית הקברות ואת האנדרטה של טיין קוט.[1]

ערך מורחב – קרבות איפר

חבל הארץ שליד איפר שבפלנדריה היה לזירת קרבות בין גרמניה לבין מעצמות ההסכמה כבר מראשית מלחמת העולם הראשונה. הכינוי שניתן לו היה מבלט איפר (Ypres Salient), שהשתרעה מצפון, ממזרח ומדרום לעיר. הקרב הראשון על איפר ניטש בספטמבר ואוקטובר 1914, כאשר תפס הצבא הבריטי את העיר במסגרת המירוץ אל הים. באפריל 1915 נפתח הקרב השני על איפר בהתקפת גז גרמנית על קווי מדינות ההסכמה מצפון לעיר. התקפה גרמנית זו אילצה אותן לקצר את קוויהן מסביב לה. מיוני ועד נובמבר 1917 ניטש הקרב השלישי על איפר, שבו ניסו צבאות האימפריה הבריטית לדחוק את הגרמנים צפונה ומזרחה, גם בניסיון לסייע לצבא הצרפתי דרומה משם. התקפה זו זכתה בתחילה להצלחה אך הפכה לאחר מכן לקרב התשה כנגד התנגדות גרמנית חזקה ומזג אוויר שהחמיר והלך. לבסוף, במרץ 1918 פתחו הגרמנים במתקפה בחזית זו וזכו להצלחה מסוימת, אך עד הסתיו נעצרו ונהדפו על ידי כוחות מדינות ההסכמה.

בקרבות סביב איפר נהרגו מאות אלפים מחיילי צבאות האימפריה הבריטית. מקום קבורתם של עשרות אלפים מהם לא נודע.

תולדות האתר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות והאנדרטה ניצבים בין הכפרים פאסנדלה (Passendale) וזונבקה (Zonnebeke), כ-9 קילומטרים מצפון-מזרח לעיר איפר. במקום זה עמד אסם, אשר יחידת רובאי נורת'מברלנד נתנה לו את השם טיין קוט או טיין קוטג' (Tyne Cottage). סביבו נבנו שישה בונקרים גרמניים, אשר נכבשו על ידי הדיוויזיה האוסטרלית ה-3 ב-4 באוקטובר 1917, בעת ההתקדמות אל פאסנדלה במהלך קרב איפר השלישי. באחד הבונקרים התמקמה אז תחנה רפואית של צבאות ההסכמה. לידה הוקם בית קברות של שדה שבו נקברו מאוקטובר 1917 ועד למרץ 1918 ‏343 חללים – בריטים וקנדים. באפריל 1918 כבשו הגרמנים את השטח שסביב בית הקברות והוא שב ונכבש מידיהם רק בספטמבר אותה שנה על ידי הצבא הבלגי. המקום בו ניצב אתר בית הקברות מהווה את גבול ההתקדמות לצפון שהשיגו צבאות מעצמות ההסכמה בגזרה זו של חזית המלחמה.

לאחר שביתת הנשק במלחמה הורחב בית הקברות הקטן שהוקם במקום עד לגודלו הנוכחי, לאחר שהובאו אליו חללים מבתי קברות אחרים במבלט איפר, שחלקם פורקו.

מתחם בית הקברות הוא שטח מלבני ברובו, אשר אנדרטת טיין קוט, שצורתה כקשת, מהווה את גבולו הצפון-מזרחי. שטחם הכולל של שטח הקבורה והאנדרטה הוא כ-46 דונם. קרוב לטבורו של המתחם, על גבי הבונקר הגרמני ששימש כתחנה רפואית, ניצב כיום צלב ההקרבה – מרכיב אחיד בבתי הקברות הצבאיים של האימפריה הבריטית. הצלב הוצב על הבונקר לפי הצעתו של המלך ג'ורג' החמישי, כשביקר באתר בשנת 1922. בשטח בית הקברות ניצבים עוד שלושה בונקרים גרמניים.

ממזרח לצלב ההקרבה ניצבת אבן הזיכרון, אף היא מרכיב אחיד של בתי הקברות הצבאיים הבריטיים. על גביה חרות פסוק מספר בן סירא - Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור"[2]). בשטח שביניהם פזורות קבוצות הקברים הראשונים שהוקמו באתר. בניגוד למרבית הקברים באתר, קבוצות אלו ניצבות בשורות בלתי סדירות, כעדות לתנאים שבהם נקברו אותם חללים. בסך הכל הוקמו בבית הקברות 67 חלקות קבורה. שמונה מהן משתרעות בחצי גורן למרגלות קיר האנדרטה.

החללים בבית הקברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הקברות נקברו 11,956 חיילים של צבאות האימפריה הבריטית. 8,369 מן הקברים הם קברי אלמונים. חיילים אלו הגיעו מבריטניה, קנדה, ניופאונדלנד, אוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה ואיי הודו המערבית.

בתוך בית הקברות מוצבות אנדרטאות ל-80 חיילים, שמקום קבורתם אינו ידוע, אך ידוע או סביר שהם קבורים בבית קברות זה. נמצאת בו גם אנדרטה ל-20 חיילים שקבריהם במקום הושמדו על ידי אש ארטילרית.

בבית הקברות נקברו שלושה חיילים שעוטרו בעיטור צלב ויקטוריה – העיטור הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית. היו אלו שני חיילים אוסטרלים וחייל קנדי.

בבית הקברות נקברו גם חייל צרפתי אחד ושלושה חיילים גרמנים.

לפרסום רב זכה הכיתוב האישי על מצבתו של סגן ארתור קונווי יאנג (Arthue Conway Young), שנהרג באוגוסט 1917 ונקבר בטיין קוט:

Sacrificed to the fallacy
That war can end war
הועלה לקרבן למען האשליה
שמלחמה תביא סוף למלחמה

אנדרטת טיין קוט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרטת טיין קוט (הכותל במרכז התמונה); בקדמת התמונה נראית החלקה הראשונה שהוקמה בבית הקברות; מימין נראית אבן הזיכרון

האנדרטה היא קיר אבן גיר קשתי באורך של למעלה מ-150 מטרים ובגובה של 4.25 מטר. עליו נחרתו שמות 34,935 חללים מצבאות בריטניה וניו זילנד, שנהרגו במבלט איפר ומקום קבורתם לא נודע. 33,783 מהם היו בריטים והיתר ניו זילנדים. שמות הנעדרים הניו זילנדים נחרתו על גבי חלקה המרכזי של האנדרטה. שני פתחים בקיר מובילים אל שתי חצרות עגולות שהוקמו מאחוריו, אשר גם על קירותיהן חרותים שמות נעדרים (היה זה אמצעי להגדיל את שטח קיר האנדרטה מבלי להאריך אותה). בשני קצות קיר האנדרטה הוקמו ביתנים בעלי פתחים קשתיים וכיפה מעוגלת, שעל גביה מוצבת דמות מפוסלת.

שמות מרבית נעדרי צבאות האימפריה הבריטית במבלט איפר הונצחו על גבי אנדרטת שער מנן שבעיר איפר. כיוון שבעת תכנון השער התברר כי לא ניתן יהיה להנציח עליו את שמות כל הנעדרים, הוחלט להקים כהשלמה את האנדרטה שבטיין קוט. על גביה נרשמו שמות הנעדרים שנהרגו בסביבות איפר מה-16 באוגוסט 1917 ואילך (תאריך זה נבחר באופן שרירותי).

לאורך קיר האנדרטה בראשו נחרתה הכתובת הבאה:

1914
כאן נרשמו שמותיהם של קצינים וחיילים של צבאות האימפריה הבריטית
אשר נפלו במבלט איפר
וגורלות המלחמה מנעו מהם קבר ידוע ומכובד, שבו זכו חבריהם הנופלים
1918

האנדרטה נחנכה ב-20 ביוני 1927.

אדריכל בית הקברות והאנדרטה היה סר הרברט בייקר (Herbert Baker). פרטי הפיסול באנדרטה הם יצירתם של ג'וזף ארמיטאג' (Joseph Armitage) ופרדיננד ויקטור בלאנדסטון (Frank Victor Blundstone).

האתר הוקם במתכונתו הנוכחית ומתוחזק על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תקציר מנהלים של מסמך המועמדות לאתר המורשת מ-2018, עמ' 1–12 (זמין להורדה באתר אונסק"ו (באנגלית))
  2. ^ בן סירא, מד, יג.