ג'ובאני סקיאפארלי

ג'ובאני וירג'יניו סקיאפארלי
Giovanni Virginio Schiaparelli
לידה	14 במרץ 1835; סאביליאנו, איטליה
פטירה	4 ביולי 1910 (בגיל 75); מילאנו, ממלכת איטליה
ענף מדעי	אסטרונומיה
מקום מגורים	איטליה
מקום קבורה	בית הקברות הגדול במילאנו
מקום לימודים	אוניברסיטת טורינו
מנחה לדוקטורט	יוהאן אנקה, אוטו וילהלם פון שטרובה
מוסדות	מצפה הכוכבים פולקובו; Brera Astronomical Observatory ;
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; מדליית ברוס (1902); חבר זר של החברה המלכותית (26 בנובמבר 1896); פרס לאלנד (1890); מדליית קוטניוס (1876); מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1872); פרס לאלנד (1867) ;
תרומות עיקריות
	חקר המאדים, קשר בין מטר מטאורים לכוכבי שביט.

ג'ובאני וירג'יניו סקיאפארלי (באיטלקית: Giovanni Virginio Schiaparelli;‏ 14 במרץ 1835 – 4 ביולי 1910) היה אסטרונום איטלקי והיסטוריון מדע. נודע בעיקר בזכות תצפיותיו על מאדים.

ביוגרפיה

נולד בפיימונטה, ממלכת סרדיניה במרץ 1835. התעניינותו באסטרונומיה התחילה עוד בגיל 4, כאשר אביו לקח אותו לצפות בכוכבים. לפי זכרונותיו, התלהבותו גדלה עם ליקוי החמה של 1842, בו צפה כילד יחד עם אמו^[1]. למד באוניברסיטת טורינו, וסיים ב-1854 עם תואר בהנדסה הידראולית וארכיטקטורה אזרחית^[2]. למד במצפה המלכותי של ברלין, תחת הנחייתו של האסטרונום הגרמני יוהנס פרנץ אנקה (Encke). בשנת 1854 מונה כמתצפת זוטר (assistant observer) במצפה הכוכבים פולקובו שם נשאר עד 1860. לאחר מכן עבר למצפה הכוכבים בברארה, מילאנו שם קיבל בתחילה אותה משרה. הוא נשאר לעבוד במצפה למעלה מ-40 שנה, והחל לנהל אותו בשנת 1862. בשנת 1900 פרש מעבודתו^[3] לאחר שראייתו החלה להידרדר והוא לא סמך עוד על תצפיותיו^[1].

מחקרו

ב-29 באפריל 1861 גילה את האסטרואיד 69 הספרייה (Hesperia)^[3]. בשנת 1865 הדגים כי למטרי המטאורים הקורים במועד קבוע בכל שנה מאפייני מסלול דומים למספר כוכבי שביט, והסיק מכך שהם מורכבים משאריות של אותם כוכבי שביט שהתפרקו במהלך מסלולם כאשר התקרבו לשמש. לדוגמה, הוא הראה כי מטר הלאונידים השנתי דומה במסלולו למסלול השביט טמפל-טאטל (Tempel-Tuttle), וייתכן כי נגרם משובל האבק שכוכב השביט משאיר אחריו. כמו כן מתצפיותיו על כוכב חמה וכוכב הלכת נוגה הוא מדד את זמן הסיבוב העצמי של כוכבי הלכת הללו. מתצפיותיו הסיק כי כוכבי הלכת האלו בעלי תהודה מסלולית ועל כן תמיד מפנים את אותו צד של הכוכב לכת אל השמש^[3]. רק בשנת 1965, עם התגליות והשיפורים במדע ובתצפיות מכ"ם ניתן היה להראות כי תצפיותיו לא היו מדויקות. לאחר פרישתו, הוא חקר את נושא התצפיות האסטרונומיות העתיקות כפי שהופיעו בכתבי התנ"ך ובכתבים בבליים עתיקים^[3].

מאדים

סקיאפארלי נודע בעיקר בזכות תצפיותיו ומחקריו על מאדים. במהלך תצפיותיו הראשוניות, הוא קרא לאזורים כהים שראה כ"ימות", ואזורים בהירים כ"יבשות". הוא השתמש בביטויים לטיניים ובמקורות מהמיתולוגיה כדי לתת שמות למאפיינים שראה. לדוגמה, לאזור מסוים קרא "אולימפוס ניקס", ולימים נתגלה האזור כהר הגעש אולימפוס מונס. בשנת 1877 הוא ציין כי ראה רשת צפופה של מאפיינים בעלי קווים ישרים על פני השטח, להם קרא בשם ערוצים. המילה "ערוצים" באיטלקית היא "canali", והיא תורגמה לאנגלית כ-"canal", כלומר "תעלות". כך, בשל התרגום השגוי, רבים הניחו כי מדובר בדבר מלאכותי שנוצר על ידי בעלי תבונה, והאמינו כי יש חיים על מאדים. האסטרונום פרסיוול לוול היה מהתומכים העיקריים של החיים על מאדים^[4]. עם זאת, סקיאפארלי לא היה בטוח באופיים המלאכותי של מאפיינים אלו, והיה יותר זהיר בתיאוריו. השערות על התעלות שעל מאדים השפיעו על תרבות המדע בדיוני בספרות ובאומנות. עם הזמן, ובעיקר לאחר תצפיותיו של האסטרונום האיטלקי וינצ'נזו צ'רולי (Cerulli) הגיעו המדענים למסקנה כי מדובר באשליות אופטיות. צילומי לוויינים של מאדים, כגון מארינר 4 הוכיחו כי אין מבנים על מאדים המזכירים תעלות.

פרסים והוקרה

1867 ו-1890 - פרס לאלנד (Lalande)
1872 - מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
1902 - מדליית ברוס

על שמו

האסטרואיד 4062 סקיאפארלי
מכתש סקיאפארלי על הירח^[5]
מכתש סקיאפארלי על מאדים^[5]
רמה על כוכב חמה^[5]
נחתת סקיאפארלי במסגרת תוכנית אקסו מארס של סוכנות החלל האירופאית^[6]

מכתביו

1873 – כוכבים נופלים Le stelle cadenti
1893 – החיים על מאדים La vita sul pianeta Marte
1905 – כתבים על ההיסטוריה הקלאסית של אסטרונומיה בתנ"ך (רק חלק, רוב מחקרו פורסם לאחר מותו בשנים 1925–1927 על ידי תלמידו)

כתביו אוגדו לשני אוספים^[7]:

Le opere di G.V.Schiaparelli, 11 vols. (Milan, 1929–1943
(Scritti sulla storia della astronomia antica, Luigi Gabba, ed., 3 vols. (Bologna, 1925–1927.

לקריאה נוספת

אודות סקיאפארלי, האנציקלופדיה של המדע, מאת דייוויד דארלינג
מאמר על חייו של סקיאפארלי, מאת ויליאם שיהאן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ובאני סקיאפארלי בוויקישיתוף

ג'ובאני סקיאפארלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי ג'ובאני סקיאפארלי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ג'ובאני סקיאפארלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Giovanni Schiaparelli: Visions of a colour blind astronomer, ויליאם שיהאן, מאמר Journal of the British Astronomical Association, vol.107, no.1, p.11-15, 1997JBAA..107...11S
^ hydaulic engineering and civil architecture לפי המאמר בAAS, מקור 1
^ ¹ ² ³ ⁴ ג'ובאני סקפארלי באתר בריטניקה
^ אנשי עטלף על הירח, כוכב הלכת וולקן ותעלות על מאדים - חמש מהתאוריות המצחיקות של המדע אתר עיתון הסמית'סוניאן, מאת אריק וושהאם, דצמבר 2010
^ ¹ ² ³ מאפיינים במערכת השמש הנושאים את השם סקיאפארלי באתר קבוצת העבודה לשיום פלנטרי של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
^ נחתת אקסו מארס תקרא סקפארלי אתר סוכנות החלל האירופאית, מתאריך 8 בנובמבר 2013
^ ג'ובאני סקפארלי באתר encylopedia.com

[AAS-1] ¹ ² Giovanni Schiaparelli: Visions of a colour blind astronomer, ויליאם שיהאן, מאמר Journal of the British Astronomical Association, vol.107, no.1, p.11-15, 1997JBAA..107...11S

[2] ydaulic engineering and civil architecture לפי המאמר בAAS, מקור 1

[בריטניקה-3] ¹ ² ³ ⁴ ג'ובאני סקפארלי באתר בריטניקה

[תעלות-4] אנשי עטלף על הירח, כוכב הלכת וולקן ותעלות על מאדים - חמש מהתאוריות המצחיקות של המדע אתר עיתון הסמית'סוניאן, מאת אריק וושהאם, דצמבר 2010

[IAU-5] ¹ ² ³ מאפיינים במערכת השמש הנושאים את השם סקיאפארלי באתר קבוצת העבודה לשיום פלנטרי של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי

[EDA-6] נחתת אקסו מארס תקרא סקפארלי אתר סוכנות החלל האירופאית, מתאריך 8 בנובמבר 2013

[אנצי-7] ג'ובאני סקפארלי באתר encylopedia.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]