ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס
לידה 21 באוקטובר 1449
טירת דבלין, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 18 בפברואר 1478 (בגיל 28)
מצודת לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר טוקסברי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איזבל נוויל, דוכסית קלרנס (11 ביולי 1469–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית יורק
אב ריצ'רד, דוכס יורק השלישי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ססילי נוויל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מרגרט פול, רוזנת סולסברי
אדוארד פלנטג'נט, הארל ה־17 של ווריק
Anne Plantagenet
Richard Plantagenet עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
מסדר הבירית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנסאנגלית: George Plantagenet, Duke of Clarence;‏ 21 באוקטובר 1449 - 18 בפברואר 1478) היה בנו השלישי של ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס יורק ושל ססילי נוויל, ואחיהם של המלכים אדוארד הרביעי וריצ'רד השלישי.

ג'ורג' השתתף במלחמת השושנים וכן הוא מוזכר במחזהו של ויליאם שייקספיר "ריצ'רד השלישי", בו הוא מוטבע בחבית של יין.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלנטג'נט נולד ב-21 באוקטובר 1449 בדבלין, בעת בה אביו טען לכתר אנגליה, שהיה באותה עת בידי הנרי השישי. ג'ורג' היה בנו השלישי מבין ארבעת הבנים של ריצ'רד וססילי אשר הגיע לבגרות. ג'ורג' הוטבל לנצרות בכנסיית הגואל הקדוש שבדבלין.

לאחר מות אביו ועלייתו לשלטון של אחיו הבכור אדוארד, ניתן לג'ורג', ב-28 ביוני 1461 התואר דוכס קלרנס. ב-27 ביוני בשנה זו קיבל את תואר אביר מסדר האמבט וכן קיבל תואר אביר במסדר הבירית באותה שנה. החל מפברואר 1461 או 1462 ועד מרץ 1469 או 1470 נשא בתואר "המושל הכללי של אירלנד", הודות לנאמנותו לשלטונו של אחיו אדוארד.

ב-11 ביולי 1469 נשא ג'ורג' לאישה את איזבל נוויל, בתו הבכורה של ריצ'רד נוויל, הרוזן מווריק, בטקס נישואין שנערך בכנסיית גבירתנו, בקאלה שבצרפת.

בשנת 1470 הצטרף לחותנו ריצ'רד נוויל במהלך שנועד להמליך את מרגרט מאנז'ו, רעייתו של המלך הנרי השישי, במקום אחיו אדוארד, מתוך תקווה שהדבר יקרב אותו אל השלטון. לצורך כך הפליג ג'ורג' לצרפת. בדרך, ילדה אשתו את בתם הבכורה אן, ב-16 באפריל 1470, בעודם בספינה לחוף קאלה. אולם אן נפטרה זמן קצר לאחר לידתה.

לאחר שריצ'רד נוויל השיא את בתו הצעירה אן לאדוארד מוסטמינסטר, יורשו של הנרי השישי והטוען לכתר מטעם בית לנקסטר, הבין ג'ורג' שריצ'רד נוויל לא יסייע לו לזכות בכתר והוא שב לתמוך באחיו, אדוארד הרביעי. מהלך זה השתלם לו כאשר ריצ'רד נוויל נהרג בקרב בארנט בשנת 1471, ואחיו מינה אותו בשנית ל"מושל הכללי של אירלנד", וב-25 במרץ 1472 הוא קיבל את התארים רוזן ווריק ורוזן סולסברי. ב-20 במאי 1472 מונה ג'ורג' למשרת ה"צ'מברלין הראשי" (Great Chamberlain).

בשלב זה, נהיה אחיו הצעיר ריצ'רד פלנטג'נט, דוכס גלוסטר אשר נשא לאישה את האלמנה אן נוויל, אחותה של אשתו, ליריבו העיקרי.

בשנת 1475 ילדה איזבל בן לג'ורג' - אדוארד, לימים רוזן ווריק.

לאחר שג'ורג' קשר קשר נגד אחיו אדוארד הרביעי (קשר, שאם היה מצליח, היה מביא להכתרתו של ג'ורג' עצמו כמלך אנגליה), נכלא ג'ורג' במצודת לונדון והועמד למשפט בגין הקשר. בעקבות הרשעתו הוא הוצא להורג במצודת לונדון ב-18 בפברואר 1478, והפרלמנט הבריטי הוציא צו המלאים את כל נכסיו. ויליאם שייקספיר מסתמך על מסורת לפיה הוטבע בחבית יין מאלמסיי. ייתכן שמסורת זו לועגת להיות ג'ורג' שתיין כבד. גופתו של ג'ורג', שהוצאה מקברה מאוחר יותר ונבדקה, הראתה שראשו של ג'ורג' לא נכרת, ולכן ייתכן שהמסורת מבוססת על שיטת ההוצאה להורג שננקטה. הסבר אחר למסורת זו, היא שלאחר ההוצאה להורג נשלחה גופתו לקבורה בתוך חבית ברנדי.

רעייתו של ג'ורג', איזבל, נפטרה בשנת 1476, כחודשיים לאחר שילדה את בנם השני, ריצ'רד (ב-6 באוקטובר 1476). ריצ'רד נפטר בינקותו, בינואר 1477, והוא ואימו נקברו יחד במנזר טווקסברי שבגלוסטרשייר.

ילדיהם הנותרים של ג'ורג' ואיזבל (מרגרט ואדוארד), גודלו על ידי דודתם אן נוויל עד מותה בשנת 1485.

צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט האצולה של ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס

לג'ורג' ולאיזבל נוויל רעייתו נולדו ארבעה ילדים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]