ג'ושוע נורטון
 | |
| לידה |
17 בינואר 1811 לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1880 (בגיל 68) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
| שם לידה |
Joshua Abraham Norton |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Woodlawn Memorial Park Cemetery |
| מקום מגורים |
סן פרנסיסקו |
| תקופת הפעילות |
מ-1859 |
| תפקיד |
קיסר |
  | |
ג'ושוע אברהם נורטון (17 בינואר 1811 או 4 בפברואר 1818 – 8 בינואר 1880) היה יהודי אמריקאי מסן פרנסיסקו, קליפורניה שהתפרסם כשהכריז על עצמו הקיסר נורטון הראשון, "קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקו" בשנת 1859.
על אף שנחשב לא שפוי, או לפחות למוזר ביותר, תושבי סן פרנסיסקו (והעולם בכלל) מצאו עניין בפעולותיו – בהן "פקודתו" לפיזור הקונגרס של ארצות הברית בכוח (פקודה שהקונגרס וצבא ארצות הברית התעלמו ממנה). צו מפורסם נוסף, שאכן התבצע זמן רב אחרי מותו, היה לבנות גשר מעל מפרץ סן פרנסיסקו. דמותו של נורטון הונצחה בתרבות הפופולרית, ואף היוותה מקור השראה לסופרים מארק טוויין ורוברט לואיס סטיבנסון שביססו עליה דמויות בספריהם[דרוש מקור].
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נורטון נולד באנגליה. קיימות כמה גרסאות לגבי התאריך המדויק של לידתו. בשנת 1820 היגרו הוריו של נורטון לדרום אפריקה וככל הנראה יסדו שם עסק מצליח. לאחר שירש מאביו $40,000, היגר נורטון מדרום אפריקה לסן פרנסיסקו ב-1849. הוא נהנה מהצלחה ראשונית מרשימה. עם זאת, כאשר סין, שסבלה מרעב חמור, הכריזה על החרמת יצוא של אורז זינק מחיר האורז בסן פרנסיסקו מ-4 ל-36 סנט לפאונד. כאשר נורטון שמע שספינה הנושאת 91 טונות של אורז מגיעה מפרו, הוא קנה את כל האורז בתקווה להפיק רווחים. לרוע מזלו, זמן קצר לאחר שחתם על חוזה הרכישה הגיעו מטענים נוספים רבים של אורז מפרו, ומחיר האורז צנח. נורטון הכריז על פשיטת רגל בשנת 1858.
לא ידוע אם התנהגותו המוזרה של נורטון התקיימה עוד קודם לכן, אולם לאחר איבוד יציבותו הכלכלית הוא החל להתנהג באופן מוזר והופיעו אצלו סימפטומים שאפשר ליחסם ל"שגעון גדלות".
תקופת הקיסרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכרזה עצמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתאכזב לחלוטין מהליקויים במבנה הפוליטי בארצות הברית, לקח נורטון את העניינים לידיו ב-17 בספטמבר 1859, כאשר באמצעות מכתבים למספר עיתונים באזור הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית האלו" ("Emperor of These United States")[דרוש מקור]:
- "לפי דרישת הרוב הגדול של התושבים של ארצות הברית האלו, אני, ג'ושוע נורטון, לשעבר ממפרץ אלגואה, כף התקווה הטובה, ועכשיו במשך תשע שנים ועשרה חודשים מסן פרנסיסקו, קליפורניה, מכריז בזאת על עצמי קיסר ארצות הברית האלו."
לעיתים היה מוסיף להגדרת תפקידו גם את התואר "מגן מקסיקו". כך התחיל את שלטונו ה"בלתי מעורער" בן 21 השנים על אמריקה.
צווים קיסריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנסותו לחקות התנהגות הראויה לקיסר, שלח נורטון לעיתונים מספר מכתבים המנוסחים כצווים בנושאי מדינה. לטענתו, כעת, כשהמונרכיה קיבלה על עצמה שליט, לא יהיה יותר צורך ברשות מחוקקת, וכך, ב-12 באוקטובר 1859 פרסם במכתב צו שפיזר רשמית את הקונגרס של ארצות הברית. בנוסף, ציין במכתבו ש"הונאה ושחיתות מונעים ביטוי הוגן וראוי של דעת הציבור; שהפרה חופשית של החוקים מתרחשת באופן קבוע על ידי אספסוף, קבוצות, סיעות והשפעה מוגזמת של פלגים פוליטיים; שהאזרח לא מקבל את הגנת הפרט והרכוש לה נטען". כתוצאה מכך דרש ש"כל קבוצות האינטרסים" יתאספו בהיכל המוזיקה של פלאט בסן פרנסיסקו בפברואר 1860 כדי "לתקן את הרוע".
דרישתו זכתה להתעלמות מצד הפולטיקאים בוושינגטון, ולכן פרסם צו נוסף בינואר 1860, ובו זימן את הצבא לטפל בהם:
- "בעוד שקבוצה של אנשים המכנים את עצמם הקונגרס הלאומי עכשיו באספה בוושינגטון הבירה, תוך הפרה של הצו הקיסרי של 12 באוקטובר אשתקד, המכריז כי הקונגרס המדובר מבוטל;"
- "בעוד שהיענות לצו המדובר נדרשת לקיום השקט בקיסרותנו;"
- "עכשיו, כתוצאה מכך, אנו מכריזים בזאת ומורים לגנרל סקוט, מפקדו העליון של צבאנו, מיד עם קבלה של צוונו זה, להתקדם עם כוח ראוי ולנקות את היכלי הקונגרס."
לאכזבתו הרבה התעלם ממנו גם הצבא. הוא שלח מכתבים נוספים ב-1860 שבהם הכריז על פירוק הרפובליקה ואסר כל צירוף של חברי הקונגרס לשעבר. קרב מדומה זה נגד מנהיגי ארצות הברית נמשך לאורך תקופה מסוימת, ונראה שלבסוף הניח לעניין.
נורטון פרסם גם דרישות לטובתם של האזרחים. ב-4 באוגוסט 1869 דרש לבטל את המפלגה הדמוקרטית ואת המפלגה הרפובליקנית. בנוסף, הכישלון בניסיון לגרום לציבור להתייחס אל עיר "הולדתו" המאומצת בכבוד הראוי לה, הוביל להכרזת מכתב-צו מחמיר ביותר ב-1872:
- "כל מי שלאחר אזהרה מפורשת והולמת יישמע מבטא את המילה המתועבת "פריסקו", החסרה כל ערובה לשונית או אחרת, יימצא אשם בעברה חמורה, וישלם לאוצר הקיסרי כקנס סכום של עשרים וחמישה דולרים."
היו מי ששיערו שנורטון היה סכיזופרני, מכיוון ש"שגעון גדלות" הוא סימפטום שמקושר לעיתים קרובות עם מחלה זו.[1] בכל אופן, ייתכן גם שהיה שפוי לגמרי.
למרות מוזרותו חלק מדרישותיו של נורטון התגשמו בסופו של דבר. הוא הורה בין היתר להקים ליגה של העמים, הוא גינה מפורשות כל צורה של ריב או סכסוך בין דתות או בין כתותיהן השונות. נורטון דרש במספר הזדמנויות לבנות גשר תלוי שיחבר בין אוקלנד לסן פרנסיסקו. דרישה זו התגשמה עם בניית גשר שער הזהב בשנות השלושים של המאה ה-20.
נורטון העביר את ימיו בבחינת ממלכתו – רחובות סן פרנסיסקו – כשהוא לבוש בחליפות כחולות בעלות כותפות מצופות זהב (שניתנו לו על ידי קצינים מצבא ארצות הברית בבסיס הצבאי בפרסידיו בסן פרנסיסקו), להן הוסיף אביזרים כמו כובע מפרוות בונה שעליו עיטורים בדמות נוצת יען או טווס, ורוזטה.
נורטון מת בדרכו להרצאה בסן פרנסיסקו, בגיל 68 או 61.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'יילס מילטון, קיסר ארצות הברית בתוך: הערות שוליים מרתקות מן ההיסטוריה, לעברית: סמדר ויוסי מילוא, כתר ספרים, 2017. עמ' 231–233.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ושוע נורטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ערן מינהר ואורן נהרי, "קיסר אמריקה" - פרק על חייו של ג'ושוע נורטון בפודקאסט "מינהר הזמן", באתר תאגיד השידור הישראלי
מה יש בזה - פרק 172 - הקיסר נורטון, סרטון בערוץ "מה יש בזה", באתר יוטיוב (אורך: 46:31)
