גאלא פלקידיה
ככל הנראה פסל של גאלה פלקידיה | |
לידה |
388 קונסטנטינופול, האימפריה הרומית |
---|---|
פטירה |
27 בנובמבר 450 (בגיל 62 בערך) רומא, האימפריה הרומית המערבית |
מדינה | רומא העתיקה, האימפריה הביזנטית |
מקום קבורה | המאוזוליאום של גאלא פלקידיה |
בן או בת זוג |
אטהאולף קונסטנטיוס השלישי Eucherius |
גאלא פלקידיה (לטינית: Galla Placidia; בערך 390 עד 27 בנובמבר 450) הייתה בתו של הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון מאשתו השנייה, גאלא, בתו של הקיסר ולנטיניאנוס הראשון. היא הייתה אחותם למחצה של הקיסרים הונוריוס וארקדיוס.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאלא פלקידיה בילתה את עיקר שנות ילדותה בבית סטיליקו הונדלי ואשתו סרנה. סטיליקו היה אז האיש החזק בקיסרות המערבית ולטענתו גם במזרחית. בשנת 408 נרצח סטיליקו בהוראת אנשים מן הסנאט והונוריוס וככל הנראה בהסכמתה, בשתיקה לפחות, של גאלא פלקידיה.
אחרי מותו של סטיליקו, עברו רוב הכוחות הלא-איטלקיים של רומא לצידו של אלאריק הויזיגותי שניצל זאת לפלוש לאיטליה ולבזוז את רומא. אחרי ביזת רומא ב-24 באוגוסט 410 נלקחה גאלא פלקידיה בשבי הוויזיגותים ונדדה עם אלאריק וצבאו ברחבי איטליה ואחר–כך הועברה לגאליה.
ב-1 בינואר 414, בזמן שהותה בשבי הוויזיגותים, היא נישאה לאטהאולף, בנארבו (נארבונה). אטהולף היה אחיו של אלאריק ומלך הוויזיגותים אחרי מותו. ככל הנראה, החלו היחסים ביניהם כבר בשלב מוקדם יותר, ככל הנראה ב-411. גאלא פלקידיה ילדה לאטהאולף בן, תאודוסיוס, שמת בילדותו ונקבר בברצלונה. שנים רבות אחרי כן הוצאה גופתו ונקברה מחדש במוזולאום האימפריאלי בבזיליקת פטרוס הקדוש ברומא. אטהאולף נפצע פצעי מוות על ידי משרת של ראש שבט גותי ולפני מותו בסוף קיץ 415 הורה לאחיו להשיב את גאלא פלקידיה לרומים. המלך הגותי ואליה, יורשו של אטהאולף, ביצע זאת בתמורה להסכם ואספקה בתחילת שנת 416.
אחיה הונוריוס כפה עליה כאן להנשא לגנרל שלו, קונסטנטיוס השלישי, בינואר 417. היא ילדה לקונסטנטינוס את הקיסר לעתיד ולנטיניאנוס השלישי ואת יוסטה גראטה הונוריה, שנהנתה ממעט יותר כוח רצון מדודה ואחיה הנרפים. קונסטנטיוס מונה לאוגוסטוס-במשותף יחד עם הונוריוס בשנת 421, אך מת זמן קצר אחרי כן. גאלא פלקידיה מונתה בידי הונוריוס לאוגוסטה, התואר הגבוה ביותר שאשה באימפריה הרומית יכולה להגיע אליו.
לאחר מותו של קונסטנטיוס, החל מצבה החברתי של גאלא פלקידיה להתדרדר. היא נאלצה לעזוב בשנת 423 את האימפריה המערבית ולעבור לקונסטנטינופול בגלל מספר סיבות, ביניהן מותו של הונוריוס באותה השנה ועלייתו לשלטון של יואנסוס. כמו כן, בשל שערורייה שפרצה כשנראה שהונוריוס מראה חיבה יתרה בפומבי כלפי גאלא כאשר הוא מחבק אותה (ולפי מקורות שונים, הונוריוס כפה עצמו על גאלא) חצר הקיסרות פנתה נגדה.
אחרי דיכוי מרידת יואנסוס בשנת 424, למרות תמיכתו של פלביוס אאטיוס, מונה לתפקיד הקיסר בנה הצעיר פלביוס פלקידוסולנטיניאנוס, שהפך לולנטיניאנוס השלישי בשנת 425.
גאלא פלקידיה ניסתה לשלוט בשמו של בנה והייתה העוצרת שלו יחד עם פלביוס אאטיוס ששימש כמגיסטר מיליטום של ולנטיניאנוס החל משנת 424. בהדרגה הצליח אאטיוס להטות לצידו את הגנרלים ובעת בה זכה למינוי כפטריקיוס כבר היה השלטון בפועל בידו. גאלא פלקידיה הגיעה להסכמה בשלום עם אאטיוס.
באביב שנת 450 כתבה בתה של פלקידיה, הונוריה, לאטילה ההוני (שהתחנך בחצר הרומית) וביקשה ממנו להציל אותה מנישואים לא רצויים לסנאטור מהמשפחה המלכותית שאחיה, ולנטיניאנוס השלישי הכריח עלייה. התוצאה הרת האסון של המכתב הייתה שאטילה הפנה את תשומת לבו מקונסטנטינופול מערבה ופירש את מכתבה של הונוריה כהצעה לנישואים (ואולי אף להדיח את ולנטיניאנוס). כששמע על זה ולנטיניאנוס השלישי, תכנן להוציא את הונוריה להורג, גאלא פלקידיה הצליחה, באמצעות תחנונים, לשכנע את בנה לא להוציאה להורג בשל כך ורק להגלות אותה. זו הייתה פעולתה האחרונה: היא מתה בנובמבר שנת 450, לפני שאטילה הגיע ובזז את איטליה בין השנים 451–453, כשהוא ניתלה במכתבה של הונוריה כנימוק היחידי למעשיו.
גאלא פלקידיה נותרה כל חייה קתולית אדוקה ובשנותיה המאוחרות תרמה לכמה כנסיות ברוונה. המאוזוליאום של גאלא פלקידיה, הקרוי על שמה בעיר הוא אחד מאתרי השימור של אונס"קו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ralph W. Mathisen, "Galla Placidia". In Weigel, Richard D (ed.), An Online Encyclopedia of Roman Emperors, Loyola University Chicago.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גאלא פלקידיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גאלא פלקידיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)