לדלג לתוכן

גזה הגדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזה הגדוש
Hegedüs Géza
לוח זיכרון על בית הנופש של גזה הגדוש
לוח זיכרון על בית הנופש של גזה הגדוש
לידה 14 במאי 1912
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באפריל 1999 (בגיל 86)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד, Berzsenyi Dániel Secondary School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גזה הגדוש (במקור הירשל, בהונגרית: Hegedüs Géza; בודפשט, 14 במאי 1912 – בודפשט, 9 באפריל 1999) היה היסטוריון וסופר הונגרי-יהודי, עיתונאי, משורר, מבקר, פרופסור באוניברסיטה, זכה שלוש פעמים בפרס אטילה יוז'ף שהוא הפרס הספרותי הגבוה בהונגריה.

גזה הגדוש נולד במשפחה יהודית כבנם של אנדור הגדוש (הירשל) סוכן נוסע מסחרי ושל דורה זוננפלד, אך מאז ומתמיד ראה את אוראדיה כעיר הולדתה.[1] סבא וסבתא מצד אביו היו ברנאט הירשל וג'טה שנברגר, סבא וסבתא מצד אמו היו דויד זוננפלד וסידוניה גולדזיהר (18641918).[2] את לימודיו בתיכון סיים בגימנסיה הראשית ברחוב מרקו. בשנת 1935 סיים את לימודיו באוניברסיטת פאזמני פטר עם תואר במשפטים, שם גם סיים לימודי היסטוריה וספרות. בשנים 19361940 היה עורך דין מתמחה.

בשנים 19391946 (עם הפסקה בתקופת השואה) היה הלקטור והמנהל הספרותי של "הוצאת אנונימוס". במהלך מלחמת העולם השנייה הוא שירת תחילה כחייל ואחר כך בשל מוצאו היהודי גויס לשרות העבודה (עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) ולבסוף גורש למחנה ריכוז.

בשנים 19451973 היה ראש הקתדרה במכללה לאמנות התיאטרון והקולנוע. בשנים 19461947 היה בעל הטור הספרותי של כתב העת "רפובליקה". בין השנים 1946–1949 עבד גם כיועץ ראש אגף בעיריית בודפשט, וכן כפרופסור להיסטוריה של הפילוסופיה באוניברסיטת פאזמני פטר. בשנים 1947–1949 היה בעל הטור הספרותי של כתב העת "העתיד" והעורך הראשי של "החמישה עשר במרץ".[3] משנת 1955 עד 1957 היה מנהל בית ה"הוצאה לאור מאגווטה".

הוא היה בחברות טובה עם הסופרים דז'ה קוסטולאני, לאיוש קשאק, באלינט הומאן, ג'רג' לוקאץ'. הוא כתב בעיקר רומנים ודרמות תרבותיות-היסטוריות.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1946 ל-1982 הייתה ז'וז'נה בלוג אשתו. משנת 1983 ועד מותו היה במערכת יחסים עם מרגיט זמלוייס.

קברו בבית העלמין פרקשראטי
  • משפט פלילי מהותי בעידן מלכי ארפאד; 1935 (עבודות מסמינר פרנץ אקהרט לתולדות החוק)
  • מורדי השיכרון. רוֹמָן 1937
  • הולדת איטליה. 1943
  • משמידי האלילים; 1944
  • מרד הרכוש הפרטי / בצל שני אלים 1945
  • ברית המועצות והדת. 1945 (הספרייה החדשה של דנטה)
  • כבוד אנושי. מבוא למוסר; 1945
  • אנטל מבודאי נאג';
  • אזרח סולידי. עדות הדמדומים של אתמול 1946
  • אישטוואן הקדוש, בונה הכפר; 1946
  • המשוטט של האוקיינוס. רומן ביוגרפי מאת ניקולאי מיקלוחו-מקלאי 1946
  • סגנונות של ספרות אזרחית; 1947
  • הבאן קולין הרשע . נובלה היסטורי 1947
  • מבוא להיסטוריה חברתית הונגרית; 1947
  • מתיאש הראשון, מלך הונגריה; 1947
  • בין הספרים הרוסיים; 1947
  • ב. פרנץ ראקוצ'י; 1947
  • לוח שנה של 48. 1848–1948, 1947
  • הדיונון והמהפכה. קומדיה פואטית; 1948
  • הכוכב המדמם 1948
  • ספרות הונגרית; 1948
  • יאנוש הוניאדי; 1948
  • רומנטיקה הונגרית; 1948
  • היסטוריה חברתית; 1949
  • עיר שיודעים בה הכל. נובלה היסטורית; 1949
  • האדם בונה גשר; 1950
  • הסכנה שמעבר ליער 1950
  • המאבק של ספרותנו לעצמאות לאומית 1951
  • השליחות לקייב 1951
  • הפעמונים מצלצלים. רוֹמָן; בדיוני, 1951
  • עיר ממושכנת. סיפור; 1951
  • מישכון בשיטה וינאית (סיפור קצר, 1951)
  • ספרות סובייטית אחרי המלחמה הפטריוטית הגדולה; 1952
  • שחר מעל התעלות; 1952
  • סטאלינגרד. ספר לצביעה. 1952
  • חותם הזהב. רוֹמָן; 1953
  • ההיסטוריה של האיש השחור; 1953
  • גרגיי צ'יקי; אנשים משכילים, 1953
  • מבוך. רוֹמָן; 1954
  • המלך מתיאש בדברצן. משחק היסטורי 1954
  • שעות החושך האחרונות. רוֹמָן; בדיוני, 1955
  • היודע לכתוב. רומן היסטורי, 1–2. 1956

ספרות, תרגומים ספרותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח זיכרון לגזה הגדוש בבית מגוריו
  • משפט פלילי מהותי בעידן מלכי ארפד; 1935 (עבודות מסמינר פרנק אקהרט לתולדות החוק)
  • מסורות מתקדמות של הדרמטורגיה הונגרית; 1953
  • המלאכה הפואטית. מבוא לגרסה ההונגרית; 1959
  • מתיאטרון יווני לתיאטרון סובייטי: היסטוריה קצרה של התיאטרון האירופי (1960)
  • ביירון; 1961 (ספריה קטנה להיסטוריה ספרותית)
  • בשדות זרים. תרגומים ספרותיים נבחרים 1961
  • דרכה של הדרמה ההונגרית; 1964
  • אישטוואן פילה - גזה הגדוש: היסטוריה 1964
  • כתר וחרב. הונגריה במאות XI-XIII
  • בין הקלעים; 1967
  • הקנטאור והמלאך. מאמרים מספרות עולמית, דרמטורגיה ואסתטיקה 1968
  • ההיסטוריה הדרמטית של העזים, כלומר אלפיים וחצי אלפים 1969
  • אולם הדיוקן של הספרות ההונגרית. פורטרטים ספרותיים של מאות סופרים הונגרים 1976
  • פרוזה יפה של אלפי שנה. קלאסיקות של פרוזה משובחת אירופאית; 1976
  • עולמו של ג'יי.סי שו; 1970 (עולם הסופרים)
  • לאור עבודותיו והודאותיו של ג'נה חלתי 1971
  • הרפתקה בעולם הדרמטורגיה; 1973
  • אישטוואן פילה - גזה הגדוש: היסטוריה, 1974
  • המלאכה הפואטית. מבוא לגרסה ההונגרית; 1978
  • היופי בקריאה. שיחות על ספרים, ספרות, שירה; 1978
  • רישומי דיוקן. מאה סופרים הונגרים; 1980
  • תחת קסם הקליאוף, או אלפי האלפים של האפוס הפואטי האירופי 1988
  • אתה יודע שזה מתאים לך. מאה מושגים בקצרה; 1991
  • אלפי שנות חשיבה אירופית; 1992
  • גלריית דיוקן של ספרות הונגרית, 1-2. 1992
  • ז'אנרים של בדיוני, 1993
  • גלריית הפורטרטים הספרותיים העולמיים, 1-2. 1994
  • Aeschylus הנוכחי. שני העולמות של אשכילוס או ראשית תולדות הדרמה; 1995
  • כתר וחרב. הונגריה במאות- XI-XIII. הוצאה מחודשת; 1995
  • מאות הונגריות. תולדות ההונגרים והתרבות ההונגרית מהכיבוש ועד ימינו; 1996
  • גזה הגדוש - יהודית קוניה: למען העז. ההיסטוריה הדרמטית של אלפיים וחצי אלפים 1999

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס אטילה יוז'ף (1951, 1954, 1975)
  • עיטור העבודה (1955)
  • עיטור העבודה דרגת זהב (1972)
  • עבור הונגריה הסוציאליסטית (1982)
  • מסדר הכוכבים של הרפובליקה העממית ההונגרית מעוטר בזר זהב (1987)
  • פרס מפעל חיים של קרן האמנות (1991)
  • פרס הוורד הלבן (1994)
  • עיטור צלב מסדר הקצינים של רפובליקת הונגריה (1995)
  • אזרח כבוד של רובע 13 (1996)
  • אזרח כבוד בבודפשט (1997)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיהו מי בספרות ההונגרית? ISBN 963-8607-10-6
  • אישטוואן רמייני דיינש: האם אנו מכירים אותם? הונגרים מפורסמים ממוצא יהודי (הוצאת Ex Libris, בודפשט, 2000) ISBN 963-85530-3-0
  • פטר הרמן: CD-ROM הונגרי ובינלאומי מיהו מי 1998, 1997 ISBN 963-9051-195

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזה הגדוש בוויקישיתוף
  • גזה הגדוש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Hegedűs Andor és Sonnenfeld Dóra házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 490/1911. folyószáma alatt".
  2. ^ "Goldziher Szidónia halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 60/1918. folyószáma alatt".
  3. ^ https://www.antikvarium.hu/konyv/hegedus-geza-marcius-tizenotodike-1948-majus-28-490320