גיטרות טיילור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיטרות טיילור
נתונים כלליים
מייסדים בוב טיילור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה El Cajon עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים גיטרה אקוסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.taylorguitars.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיטרות טיילוראנגלית: Taylor Guitars) היא חברה קליפורנית לייצור גיטרות אקוסטיות, מן הגדולות בארצות הברית, וכן היא מייצרת גיטרות חשמליות וקלאסיות. החברה נוסדה בשנת 1974 על ידי בוב טיילור וקורט ליסטוג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט מופיעה עם גיטרה אקוסטית מתוצרת החברה.

בשנת 1972, בוב טיילור היה בן 18 כאשר החל לעבוד בסדנה לבניית גיטרות באל קאג'ון (El Cajon, California), סמוך לסן דייגו בקליפורניה, שבה עבד קורט ליסטוג בן ה-20 עוד קודם לכן. שנתיים לאחר מכן ביקש הבעלים של הסדנה למכור אותה, וטיילור, ליסטוג ומועסק נוסף בסדנה החליטו לקנות אותה בעצמם[1]. הם שינו את שם הסדנה, בתחילה ל"Westland Music Company". אך משהתעורר צורך בשם קצר וקליט, שיתאים ללוגו מוטבע על גיטרה, הם שינו אותה שוב ל"טיילור", שם אמריקני וקל יותר לביטוי מ"ליסטוג". ליסטוג עסק בניהול עסקי בעוד טיילור עסק בעיצוב ובייצור.

בשנות ה-70 היו המכירות של גיטרות אקוסטיות של כל היצרנים דלות, והגיטרות של החברה נמכרו אז במחירים של 150 עד 380 דולר בלבד. ב-1981 השיגה החברה הלוואה מבנק מקומי לרכישת ציוד ולהגברת הייצור. עיצוב גיטרות למוזיקאים כפרינס, בוני רייט, בילי איידול, ג'יימס ברטון, ניל יאנג וג'ון פוגרטי סייע לחברה לבלוט יותר. בשנת 1985 הם העסיקו 11 עובדים, ההכנסה השנתית הייתה 400 אלף דולר, וכמה גיטרות יוקרתיות מתוצרתה נמכרו במחירים של עד 4,500 דולר[1].

בשנות ה-90 התרחש זינוק גדול במכירות של גיטרות אקוסטיות בארצות-הברית ובעולם, בין השאר כתוצאה של הופעות אקוסטיות של רבים מן המוזיקאים הפופולריים ביותר. החברה עברה פעמיים למפעלים מרווחים יותר, וב-1993 הם העסיקו כ-80 עובדים, ומכרו כ-10,000 גיטרות בסך כולל של כ-5 מיליון דולר, למאות חנויות בארצות-הברית ואף לייצוא. בין הלקוחות שלהם אז נמנו אריק קלפטון, ברוס ספרינגסטין ופול מקרטני.

שלב קריטי בבניית גיטרות הוא חיבור צוואר הגיטרה לתיבת התהודה. זווית הצוואר המדויקת קובעת את גובה המיתרים מעל לוח האצבוע, ולפיכך את קלות ודיוק הנגינה. החברה השתמשה בחיבור מסוג bolt-on האופייני לגיטרות חשמליות, במקום חיבור מסוג "זנב יונה" (Dovetail joint) הטיפוסי לגיטרות אקוסטיות. ב-1999 החלה החברה לייצר גיטרות עם חיבור משופר המכונה על ידיהם New Technology, או NT בראשי תיבות, שעליו רשמו פטנט. החיבור החדש פשוט יותר במבנהו, וקל יותר לכוונון מחדש כאשר נוצר צורך לשנות או לתקן זווית צוואר הגיטרה.

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 העסיקה החברה כ-700 עובדים בשני מפעלים: האחד באל-קאג'ון והשני מעבר לגבול במקסיקו, שבו מייצרת החברה דגמים זולים יותר ותיקי גיטרות. הם החלו לייצא גיטרות גם לשוק האירופי. ב-2021 הודיעה החברה כי 100% מן הבעלות עליה שייכת לעובדיה. בוב טיילור מכהן כנשיא החברה, וליסטוג כמנהל הכללי שלה.

החל משנת 2004 מייצרים טיילור בעצמם מערכת הגברה חשמלית לגיטרות האקוסטיות שלהם. המערכת, המתבססת על שלושה סנסורים וקדם-מגבר, נקראת Expression System ובראשי תיבות ES. היא מורכבת או מוצעת כאופציה ברבים מדגמי החברה.

בהשוואה למתחרותיה העיקריות בשוק האמריקאי של גיטרות אקוסטיות מובחרות, מרטין וגיבסון, ההיסטוריה של חברת טיילור צעירה בהרבה, וכן היא ממוקמת בחוף המערבי. ניגודים אלו משפיעים על האופי והתדמית של החברה, הנתפסת כפחות "מסורתית" ויותר חדשנית. הצליל הטיפוסי של גיטרות טיילור נחשב פחות "חם" ויותר "צלול", המדגיש תדירויות גבוהות יותר וצלילים עיליים. תכונות אלו מותאמות פחות להשתלב בלהקות אקוסטיות בסגנונות המסורתיים של בלוגראס, קאנטרי ופולק, ויותר בלהקות מוגברות חשמלית האופייניות למוזיקת הפופ המודרנית. החברה מרבה להציג דגמים ייחודיים ומקוריים, כגון כאלו הבנויים מסוגי עץ בלתי-מקובלים, גיטרות בריטון וגיטרות בעלות 8 מיתרים.

גלריה: אמנים עם גיטרות טיילור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיטרות טיילור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 .fundinguniverse.com, Taylor Guitars History