ריקי לי ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריקי לי ג'ונס
Rickie Lee Jones
Rickie Lee Jones at 3 Rivers.jpg
ריקי לי ג'ונס, 2007
לידה 8 בנובמבר 1954 (בת 63)
שיקגו, אילינוי
שנות פעילות 1979 עד היום
סוגה פולק, פולק רוק, ג'אז, רוק ובלוז
עיסוק זמרת, מוזיקאית, פזמונאית, זמרת-יוצרת, מלחינה, מוזיקאית ג'אז, גיטריסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וורנר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס גראמי לתגלית השנה (1980) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.rickieleejones.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ריקי לי ג'ונסאנגלית: Rickie Lee Jones; נולדה ב-8 בנובמבר 1954) היא זמרת-יוצרת אמריקאית. פעילה בתחומי הפולק והפולק רוק, הג'אז, הרוק והבלוז. בעלת שני פרסי גראמי (פרס תגלית השנה ב-1980 וב-1990 עבור ביצוע הג'אז הווקלי הטוב ביותר). בסקר שערך ערוץ VH1 בשנת 1999 נבחרה למקום ה-30 ברשימת מאה הנשים החשובות ברוק.[1]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקי לי ג'ונס נולדה בשיקגו. בהיותה בת חמש עברה משפחתה לאריזונה ובגיל עשר עברה לאולימפיה (וושינגטון), שם עזב האב את משפחתו. בגיל 17 נרשמה ג'ונס לקולג' בטקומה ובגיל 18 עברה לבדה לוניס (לוס אנג'לס), שם למדה אנתרופולוגיה ומוזיקה.

במשך כחמש שנים הופיעה במועדונים קטנים, שרה חומרים שכתבה לבדה או עם בן זוגה באותה עת, מרק ווהן (שירם המשותף, Weasel and the White Boys Cool שולב באלבום הבכורה של ג'ונס). ב-1978 הכירה את טום וייטס במועדון הטרובדור והשניים הפכו לבני זוג לחיים וליצירה.

ראשית הקריירה 1979–1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1979 ראה אור אלבום הבכורה שלה, "Rickie Lee Jones", בחברת וורנר ברד'רס. האלבום, בסגנון פולק רוק, הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים בילבורד 200, וכלל את השיר Chuck E.'s in Love, שהגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים בילבורד הוט 100 והפך ללהיטה הגדול ביותר. שירים נוספים בתקליט זכו לפופולריות, בהם Coolsville, Last Chance Texaco ו-Young Blood.

חודש לאחר צאת האלבום הופיעה ג'ונס, שהייתה אז בלתי מוכרת כלל לציבור, בתוכנית סאטרדיי נייט לייב ובמסגרת מסע ההופעות הראשון שלה הופיעה בקרנגי הול ועל כריכת מגזין רולינג סטון. בטקס פרסי גראמי הייתה מועמדת לשיר הטוב ביותר (עבור Chuck E.'s in Love) ולהופעה הנשית הטובה ביותר (עבור Last Chance Texaco) וזכתה בפרס תגלית השנה.

ב-1980, בעקבות פרידתה מווייטס, כתבה ג'ונס את אלבומה השני, Pirates, שראה אור ביולי 1981. האלבום זכה לשבחי הביקורת והקהל, והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים בילבורד 200. הוא זכה לדירוג של חמישה כוכבים במגזין רולינג סטון, וטיים מגזין נקב בו כתקליט הטוב ביותר לשנת 1982.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקי לי ג'ונס בירושלים, 2016

ב-1983 עברה ג'ונס לפריז והחלה לפתח כיוונים אחרים ביצירתה, כגון ג'אז ואוונגרד.

בספטמבר 1984 ראה אור אלבומה השלישי, The Magazine בעל הסאונד הג'אזי, שסימן שינוי כיוון מתדמית זמרת הפופ לתדמית מתוחכמת יותר, העסוקה בחיפוש וגיבוש דרך אמנותית.

באותה תקופה החלה התמכרותה להרואין וקוקאין.

ב-1987 ערכה סיבוב הופעות ג'אזי בנורווגיה ובישראל ולאחריו שבה לקליפורניה. ב-1988 נישאה לפסקל נבט מאייר וילדה את בתה שרלוט.

ב-1989 ראה אור תקליטה Flying Cowboys בחברת גפן רקורדס. הניו יורק טיימס מנה את התקליט, אותו כינה "שרוי בחלומות של מיתולוגיה אישית", בין עשרת התקליטים הטובים ביותר לשנת 1989.[2] השיר הפותח את התקליט, The horses, אותו חיברה עם בעלה, שולב בפסקול הסרט ג'רי מגווייר.

הדואט שלה עם Dr. John בגירסת כיסוי לסטנדרט Makin' Whoopee, ששולב באלבומו של Dr. John ‏ In a Sentimental Mood זיכה אותה בפרס גראמי שני עבור ביצוע הג'אז הווקלי הטוב ביותר ל-1990.

בספטמבר 1991 ראה אור אלבומה Pop Pop, שכלל גרסאות כיסוי לשירים במגוון סגנונות משירי טין פאן אלי ועד ג'ימי הנדריקס. האלבום הגיע למקום השמיני במצעד Contemporary Jazz של בילבורד. תקליטה הבא, והאחרון שהקליטה עבור גפן רקורדס היה Traffic from Paradise שראה אור ב-1993 וכלל חומר מקורי, פרט לביצוע של Rebel Rebel מאת דייוויד בואי.

בספטמבר 1995 ראה אור תקליטה Naked Songs שכלל גרסאות "אנפלגד" (כלומר בליווי אקוסטי בלבד, ללא ליווי כלים חשמליים או אלקטרוניים) לשירים מכל הקריירה שלה וגירסת כיסוי לסטנדרט עלי שלכת.

ב-1997 התנסתה בהפקת תקליט מוזיקה אלקטרונית וטריפ הופ בשם GHoSTYhead. בשנת 2000 הוציאה תקליט נוסף של גרסאות כיסוי, It's Like This, שכלל שירים מאת הביטלס, מרווין גיי, ורנון דיוק, ג'ורג' גרשווין, הוגי קרמייקל, לאונרד ברנשטיין ואחרים. האלבום זיכה את ג'ונס במועמדות לפרס גראמי עבור אלבום פופ מסורתי.

ב-2003 הוציאה את תקליטה The Evening of My Best Day בחברת הפקה עצמאית. התקליט כלל חומר מקורי בסגנונות רבים כגון ג'אז, גוספל, פולק קלטי, רית'ם אנד בלוז ורוק, בתזמור עשיר. בעקבות התקליט יצאה ג'ונס למסע הופעות ארוך ומוצלח.

ב-2005 ראתה אור אנתולוגיה (אוסף) בת שלושה דיסקים בשם Duchess of Coolsville: An Anthology, שכללה את מיטב שיריה המוקלטים, קטעים מהופעות חיות וגרסאות ביתיות לשירים. את האנתולוגיה ליוותה חוברת מהודרת ובה מאמרים מאת טורי איימוס, רנדי ניומן, קווינסי ג'ונס ואחרים.

ב-2007 הוציאה יחד עם חבר ילדותה, לי קנטלון, את התקליט The Sermon on Exposition Boulevard שכלל שירים המבוססים על מילים מדרשות ישו ועיבודים של קטעים מן הברית החדשה לשפה עדכנית מאת קנטלון.

בנובמבר 2009 ראה אור תקליטה Balm in Gilead שכלל חומר מגוון ואירח אמנים אורחים רבים.

בספטמבר 2012 ראה אור תקליטה השלישי הכולל גרסאות כיסוי בלבד, בהן משל מיק ג'אגר, ניל יאנג, רובי רוברטסון, ואן מוריסון ועוד.

ביוני 2015, לאחר שעזבה את לוס אנג'לס ועברה להתגורר בניו אורלינס, ראה אור תקליטה The Other Side of Desire. התקליט הופק באמצעות מימון המונים.

בקיץ 2010 הופיעה במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום באילת.[3] בדצמבר 2016 הופיעה בפסטיבל הג'אז בירושלים עם מבחר משיריה שעובדו במיוחד על ידי תומר בר ובליווי אנסמבל הצוללת הצהובה עם תומר בר, יוראי אורון, עופרי נחמיה ויעל שפירא.[4]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרטי אלבום מקום במצעדים[5][6][7] הסמכות[8][9]
(מכירות)
AU US US
Jazz
US
Folk
UK
1979 Rickie Lee Jones 1 3 18
  • US: פלטינה
  • UK: כסף
1981 Pirates 5 37
  • UK: כסף
  • US: זהב
1983 Girl at Her Volcano ‏(EP) 39 36 51
1984 The Magazine 44 20 40
1989 Flying Cowboys
  • השקה: 26 בספטמבר 1989
  • חברת תקליטים: Geffen
39 50
  • US: זהב
1991 Pop Pop
  • השקה: 24 בספטמבר 1991
  • חברת תקליטים: Geffen
121 8 [A]
1993 Traffic from Paradise
  • השקה: 14 בספטמבר 1993
  • חברת תקליטים: Geffen
111
1995 Naked Songs: Live and Acoustic
  • השקה: 19 בספטמבר 1995
  • חברת תקליטים: Reprise
121
1997 Ghostyhead
  • השקה: 17 ביוני 1997
  • חברת תקליטים: Reprise
159
2000 It's Like This
  • השקה: 12 בספטמבר 2000
  • חברת תקליטים: Artemis Records
148 185
2001 Live at Red Rocks
  • השקה: 4 בדצמבר 2001
  • חברת תקליטים: Artemis
2003 The Evening of My Best Day
  • השקה: 7 באוקטובר 2003
  • חברת תקליטים: V2
189
2007 The Sermon on Exposition Boulevard
  • השקה: 6 בפברואר 2007
  • חברת תקליטים: New West
158
2009 Balm in Gilead
  • השקה: 3 בנובמבר 2009
  • חברת תקליטים: Fantasy
7
2012 The Devil You Know
  • השקה: 18 בספטמבר 2012
  • חברת תקליטים: Fantasy
190
2015 The Other Side of Desire
  • השקה: 23 ביוני 2015[11]
  • חברת תקליטים: The Other Side of Desire Records
164
"—" האלבום לא הגיע למצעד זה

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרטי אלבום
2005 Duchess of Coolsville: An Anthology
  • השקה: 28 ביוני 2005
  • חברת תקליטים: WSM/Rhino
2010 Original Album Series
  • השקה: 1 במרץ 2010
  • חברת תקליטים: Warner Bros. / Rhino UK

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שפ מקום במצעדים אלבום
US US
Alt
US
Rock]]
UK[12]
1979 "Chuck E.'s In Love" 4 18 Rickie Lee Jones
"Young Blood" 40
1981 "A Lucky Guy" 64 Pirates
"Pirates (So Long Lonely Avenue)" 40
"Woody and Dutch on the Slow Train to Peking" 31
1984 "The Real End" 82 The Magazine
1989 "Satellites" 23 Flying Cowboys
2003 "Second Chance" The Evening Of My Best Day
2009 "Old Enough" Balm in Gilead
2015 "Jimmy Choos" The Other Side of Desire

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריקי לי ג'ונס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת מאה הנשים החשובות ברוק של VH1
  2. ^ רשימת עשרת התקליטים הטובים ביותר ל-1989, ניו יורק טיימס, 24 בצדמבר 1989
  3. ^ פסטיבל ג'אז 2010- ריקי לי ג'ונס
  4. ^ ריקי לי ג'ונס & לא סטנדרטים, אתר הפסטיבל
  5. ^ [[[:תבנית:BillboardURLbyName]] "US Charts > Rickie Lee Jones"]. Billboard. 
  6. ^ "US Charts > Rickie Lee Jones". Allmusic. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2012. 
  7. ^ "UK Charts > Rickie Lee Jones". The Official Charts Company. 
  8. ^ "US Certifications > Rickie Lee Jones". Recording Industry Association of America. 
  9. ^ "Certified Awards Search: Rickie Lee Jones" (To access, user must enter the search parameter "Rickie Lee Jones" and select "Search by: Keyword", with the other two set to "All"). British Phonographic Industry. אורכב מ-המקור ב-June 4, 2011. 
  10. ^ "Rickie Lee Jones Sets Tour". Billboard. 27 באוקטובר 2003. 
  11. ^ "New Releases: June 23, 2015". Pause&Play. 
  12. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (מהדורה 19th). London: Guinness World Records Limited. עמ' 289. ISBN 1-904994-10-5.