ריקי לי ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ריקי לי ג'ונס
Rickie Lee Jones at 3 Rivers.jpg
ריקי לי ג'ונס, 2007
לידה 8 בנובמבר 1954 (בת 63)
שיקגו, אילינוי
שנות פעילות 1979 עד היום
סוגה פולק, פולק רוק, ג'אז, רוק ובלוז
עיסוק זמרת, מוזיקאית, פזמונאית, זמרת-יוצרת, מלחינה, מוזיקאית ג'אז, גיטריסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וורנר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000359966
http://www.rickieleejones.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריקי לי ג'ונסאנגלית: Rickie Lee Jones; נולדה ב-8 בנובמבר 1954) היא זמרת-יוצרת אמריקאית. פעילה בתחומי הפולק והפולק רוק, הג'אז, הרוק והבלוז. בעלת שני פרסי גראמי (פרס תגלית השנה ב-1980 וב-1990 עבור ביצוע הג'אז הווקלי הטוב ביותר). בסקר שערך ערוץ VH1 בשנת 1999 נבחרה למקום ה-30 ברשימת מאה הנשים החשובות ברוק.[1]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקי לי ג'ונס נולדה בשיקגו. בהיותה בת חמש עברה משפחתה לאריזונה ובגיל עשר עברה לאולימפיה (וושינגטון), שם עזב האב את משפחתו. בגיל 17 נרשמה ג'ונס לקולג' בטקומה ובגיל 18 עברה לבדה לוניס (לוס אנג'לס), שם למדה אנתרופולוגיה ומוזיקה.

במשך כחמש שנים הופיעה במועדונים קטנים, שרה חומרים שכתבה לבדה או עם בן זוגה באותה עת, מרק ווהן (שירם המשותף, Weasel and the White Boys Cool שולב באלבום הבכורה של ג'ונס). ב-1978 הכירה את טום וייטס במועדון הטרובדור והשניים הפכו לבני זוג לחיים וליצירה.

ראשית הקריירה 1979-1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1979 ראה אור אלבום הבכורה שלה, "Rickie Lee Jones", בחברת וורנר ברד'רס. האלבום, בסגנון פולק רוק, הגיע למקום השלישי במצעד האלבומים בילבורד 200, וכלל את השיר Chuck E.'s in Love, שהגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים בילבורד הוט 100 והפך ללהיטה הגדול ביותר. שירים נוספים בתקליט זכו לפופולריות, בהם Coolsville, Last Chance Texaco ו-Young Blood.

חודש לאחר צאת האלבום הופיעה ג'ונס, שהייתה אז בלתי מוכרת כלל לציבור, בתוכנית סאטרדיי נייט לייב ובמסגרת מסע ההופעות הראשון שלה הופיעה בקרנגי הול ועל כריכת מגזין רולינג סטון. בטקס פרסי גראמי הייתה מועמדת לשיר הטוב ביותר (עבור Chuck E.'s in Love) ולהופעה הנשית הטובה ביותר (עבור Last Chance Texaco) וזכתה בפרס תגלית השנה.

ב-1980, בעקבות פרידתה מווייטס, כתבה ג'ונס את אלבומה השני, Pirates, שראה אור ביולי 1981. האלבום זכה לשבחי הביקורת והקהל, והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים בילבורד 200. הוא זכה לדירוג של חמישה כוכבים במגזין רולינג סטון, וטיים מגזין נקב בו כתקליט הטוב ביותר לשנת 1982.

המשך הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקי לי ג'ונס בירושלים, 2016

ב-1983 עברה ג'ונס לפריז והחלה לפתח כיוונים אחרים ביצירתה, כגון ג'אז ואוונגרד.

בספטמבר 1984 ראה אור אלבומה השלישי, The Magazine בעל הסאונד הג'אזי, שסימן שינוי כיוון מתדמית זמרת הפופ לתדמית מתוחכמת יותר, העסוקה בחיפוש וגיבוש דרך אמנותית.

באותה תקופה החלה התמכרותה להרואין וקוקאין.

ב-1987 ערכה סיבוב הופעות ג'אזי בנורווגיה ובישראל ולאחריו שבה לקליפורניה. ב-1988 נישאה לפסקל נבט מאייר וילדה את בתה שרלוט.

ב-1989 ראה אור תקליטה Flying Cowboys בחברת גפן רקורדס. הניו יורק טיימס מנה את התקליט, אותו כינה "שרוי בחלומות של מיתולוגיה אישית", בין עשרת התקליטים הטובים ביותר לשנת 1989.[2] השיר הפותח את התקליט, The horses, אותו חיברה עם בעלה, שולב בפסקול הסרט ג'רי מגווייר.

הדואט שלה עם Dr. John בגירסת כיסוי לסטנדרט Makin' Whoopee, ששולב באלבומו של Dr. John ‏ In a Sentimental Mood זיכה אותה בפרס גראמי שני עבור ביצוע הג'אז הווקלי הטוב ביותר ל-1990.

בספטמבר 1991 ראה אור אלבומה Pop Pop, שכלל גרסאות כיסוי לשירים במגוון סגנונות משירי טין פאן אלי ועד ג'ימי הנדריקס. האלבום הגיע למקום השמיני במצעד Contemporary Jazz של בילבורד. תקליטה הבא, והאחרון שהקליטה עבור גפן רקורדס היה Traffic from Paradise שראה אור ב-1993 וכלל חומר מקורי, פרט לביצוע של Rebel Rebel מאת דייוויד בואי.

בספטמבר 1995 ראה אור תקליטה Naked Songs שכלל גרסאות "אנפלגד" (כלומר בליווי אקוסטי בלבד, ללא ליווי כלים חשמליים או אלקטרוניים) לשירים מכל הקריירה שלה וגירסת כיסוי לסטנדרט עלי שלכת.

ב-1997 התנסתה בהפקת תקליט מוזיקה אלקטרונית וטריפ הופ בשם GHoSTYhead. בשנת 2000 הוציאה תקליט נוסף של גרסאות כיסוי, It's Like This, שכלל שירים מאת הביטלס, מרווין גיי, ורנון דיוק, ג'ורג' גרשווין, הוגי קרמייקל, לאונרד ברנשטיין ואחרים. האלבום זיכה את ג'ונס במועמדות לפרס גראמי עבור אלבום פופ מסורתי.

ב-2003 הוציאה את תקליטה The Evening of My Best Day בחברת הפקה עצמאית. התקליט כלל חומר מקורי בסגנונות רבים כגון ג'אז, גוספל, פולק קלטי, רית'ם אנד בלוז ורוק, בתזמור עשיר. בעקבות התקליט יצאה ג'ונס למסע הופעות ארוך ומוצלח.

ב-2005 ראתה אור אנתולוגיה (אוסף) בת שלושה דיסקים בשם Duchess of Coolsville: An Anthology, שכללה את מיטב שיריה המוקלטים, קטעים מהופעות חיות וגרסאות ביתיות לשירים. את האנתולוגיה ליוותה חוברת מהודרת ובה מאמרים מאת טורי איימוס, רנדי ניומן, קווינסי ג'ונס ואחרים.

ב-2007 הוציאה יחד עם חבר ילדותה, לי קנטלון, את התקליט The Sermon on Exposition Boulevard שכלל שירים המבוססים על מילים מדרשות ישו ועיבודים של קטעים מן הברית החדשה לשפה עדכנית מאת קנטלון.

בנובמבר 2009 ראה אור תקליטה Balm in Gilead שכלל חומר מגוון ואירח אמנים אורחים רבים.

בספטמבר 2012 ראה אור תקליטה השלישי הכולל גרסאות כיסוי בלבד, בהן משל מיק ג'אגר, ניל יאנג, רובי רוברטסון, ואן מוריסון ועוד.

ביוני 2015, לאחר שעזבה את לוס אנג'לס ועברה להתגורר בניו אורלינס, ראה אור תקליטה The Other Side of Desire. התקליט הופק באמצעות מימון המונים.

בקיץ 2010 הופיעה במסגרת פסטיבל ג'אז בים האדום באילת.[3] בדצמבר 2016 הופיעה בפסטיבל הג'אז בירושלים עם מבחר משיריה שעובדו במיוחד על ידי תומר בר ובליווי אנסמבל הצוללת הצהובה עם תומר בר, יוראי אורון, עופרי נחמיה ויעל שפירא.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריקי לי ג'ונס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]