ערך מומלץ

טיילור סוויפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טיילור סוויפט
Taylor Swift
סוויפט, 2013
סוויפט, 2013
לידה 13 בדצמבר 1989 (בת 27)
רדינג, פנסילבניה, ארצות הברית
שם לידה טיילור אליסון סוויפט
שנות פעילות 2004–הווה
סוגה פופ, סינת'פופ, קאנטרי, קאנטרי פופ, פופ רוק
סוג קול מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת-יוצרת, מפיקה מוזיקלית, שחקנית, נדבנית
כלי נגינה פסנתר, גיטרה, בנג'ו, יוקולילי
חברת תקליטים Big Machine Records
Allmusic mn0000472102
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיילור אליסון סוויפטאנגלית: Taylor Alison Swift; נולדה ב-13 בדצמבר 1989) היא זמרת-יוצרת ושחקנית אמריקאית.

אלבומה "Fearless" הפך לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית.[1] האלבום זכה בארבעה פרסי גראמי, כולל בפרס אלבום השנה - מה שהפך את סוויפט לזוכה הצעיר ביותר אי פעם בפרס זה.[2]

הישגיה של סוויפט כוללים עשרה פרסי גראמי, פרס אמי, תשעה-עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי ופרס המוזיקה הבריטית. נכון לפברואר 2015 היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים.[3] ארבעת סיבובי ההופעות של סוויפט הכניסו מעל 500 מיליון דולר, והיא נכללה פעמיים ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של טיים מגזין.[4]

בנוסף לקריירת המוזיקה שלה, הופיעה סוויפט כשחקנית בסרט הקומדיה "יום האהבה" (2010), בסרט האנימציה "הלורקס" (2012) ובסרט "המעניק" (2014).[5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמל בווטש היל, רוד איילנד, בו מחזיקה סוויפט בית קיץ

סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה שבארצות הברית למשפחה נוצרית. אמה אנדריאה גארדנר (לבית פינליי), היא עקרת בית, לשעבר מנהלת שיווק בקרן נאמנות. אביה, סקוט קינגסלי סוויפט, הוא יועץ פיננסי במריל לינץ'.[6] אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[7]

היא גדלה בוויומיסינג שבפרברי רדינג. סוויפט העבירה את שנותיה המוקדמות בחייה בחווה של עצי חג מולד.

בהיותה בת תשע החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[8] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[9] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[10][11]

לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[12] בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[13] בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[14] סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית.[14] בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[15]

ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים.

— סוויפט בראיון ל"דיילי מייל" [16]

בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דיגמנה סוויפט עבור Abercrombie & Fitch, הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[17] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[18] בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.

בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).[19] בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה קורס בן שנתיים בשנה אחת בלבד.[20]

לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בת ארבעה חדרי שינה בבל מיד, טנסי.[21] מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא פנטהאוז דו-קומתי בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[22] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בקוטג' בן שלושה חדרי שינה בבוורלי הילס, קליפורניה, ובפנטהאוז דו-קומתי במרכז נאשוויל, טנסי.[23][24] בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בן שמונה חדרי שינה בכפר החוף ווטש היל, רוד איילנד.[25] היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[26]

לפי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017 578 מיליון דולר.[27] הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-280 מיליון דולר.[28]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004–2008: תחילת הקריירה ו-"Taylor Swift"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בג'ולייט, אילינוי, פברואר 2008

עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה סוויפט להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[14] היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד.[29] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[30] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ​​ערכה את השירים שכתבה סוויפט.[31] היא הכירה לסוויפט את נתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.[29]

בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי.

— סוויפט בראיון ל"דיילי טלגרף" [32]

סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[33] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[34] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו; התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[35][17]

באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורשטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורשטה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה.[36] בורשטה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[37]

סוויפט בהופעה בסאניווייל, קליפורניה, מאי 2007

זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את Big Machine Records לשכור את מפיק הדמואים שלה, נתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.[38]

"Taylor Swift" יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים.[39] עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.[40][41][42]

Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים).[43][38] היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[44] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[45] בורשטה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[45]

ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", ‏"Our Song", ‏"Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד;‏ "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[46] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100.[47] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[48][49]

סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך "Taylor Swift," אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לינרד סקינרד ואמינם.[50][51] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן - פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[52] כמו כן הייתה סוויפט אמן חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[44][53][54]

סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר את "Sounds of the Season: The Taylor Swift Holiday Collection" באוקטובר 2007 ואת "Beautiful Eyes" ביולי 2008.[55][56]

בעקבות הצלחת האלבום "Taylor Swift", זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,[57] בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008,[58] ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008.[59] בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.

2008–2010: "Fearless"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות "Fearless Tour". מאי 2010
סוויפט בהופעה בקולומביה, קרוליינה הדרומית, במהלך סיבוב ההופעות "Fearless Tour", אפריל 2010

אלבום האולפן השני של סוויפט, "Fearless", יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדסי.[60] האלבום הופק בשיתוף עם נתן צ'פמן.[60] "Fearless" זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.[61][62][63]

הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[47][64] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009"White Horse", ‏"You Belong with Me", ‏"Fifteen" ו-"Fearless". ‏"You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[65]

"Fearless" נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[66][67] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[20] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים.[1] מאז מכר האלבום מעל 10 מיליון עותקים ברחבי העולם.[68]

"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום "Fearless", היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה,‏‏ 6 באירופה,‏‏ 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[69] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[70] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[71]

"CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard", סרט קונצרט המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[72] "Taylor Swift: Journey to Fearless", סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD וב-Blu-ray.[73] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי הגראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[74]

סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[75] היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[76] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[77] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר "Half of My Heart" וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[78][79] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום "Hope for Haiti Now".[80][81]

Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[82] סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת.[83] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה.[2] במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.[84][85]

טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה.

— סטיבי ניקס ב"טיים מגזין" [86]

בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV2009 זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה נואלס, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[87] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה והיווה השראה לממים אינטרנטיים.[88] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בראיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.[89]

בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה.[90] היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[91] בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010.[92][93] היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[94] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[95] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין" לשנת 2010.[86]

2010–2012: "Speak Now"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטנה (5 תמונות)

סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, "Speak Now", באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[96] הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים.[96][97][98] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של "Speak Now"; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[99]

הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[100] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", ‏"Mean", ‏"The Story of Us", ‏"Sparks Fly" ו-"Ours".‏ "Speak Now" זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[101] האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.

"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד "Speak Now", החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה.[102] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[103] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי ויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[104][105] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב.[104] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[102] אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, "Speak Now: World Tour Live", כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[106]

סוויפט זכתה במספר פרסים על "Speak Now". בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר.[107] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-"USA Today" ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר.[108] סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012[109][110] ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[111] כמו כן זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי של השנה לשנת 2011 בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[112] היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[104] בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[113][114]

סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[115][116] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי הגראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[117][116] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נתן צ'פמן.[118] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני "Strange Clouds".[119]

2012–2014: "Red"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום האולפן הרביעי שלה, "Red", יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[120] הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.[121][122][123]

כחלק ממסע הפרסום של "Red", נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[124] כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[125] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[126] נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[127]

"The Red Tour", סיבוב ההופעות של "Red", החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה.[128] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[129] במהלך סיבוב ההופעות אירחה סוויפט את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol, טריין, ניאון טריז, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[130] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[131] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט צ'אנס אחרון, עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[132][133]

"Red" זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - ‏"We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[134] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[135] בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים.[136][137] היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם פרס זמרת השנה.[138] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[139] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר.[140] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות.[141] סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה.[142] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[143][144]

2014–2016: "1989"[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט מופיעה בדטרויט במהלך סיבוב הופעות במאי 2015

אלבום האולפן החמישי של סוויפט, "1989", יצא לאור באוקטובר 2014.[145] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את "1989" כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[146] האלבום, ששמו כשנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז.[147] האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.[148][149]

לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר.[150] במהלך מסע הפרסום של "1989" הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[151] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[152] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.[153]

"1989" נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות.[154] האלבום זכה להצלחה גם בישראל.[155] האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה "1989" האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014.[156] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[157] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים.[158] הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף מיליארד הצפיות ב-YouTube. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[159] הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר - קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות.[160] באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[161] הסינגלים הנוספים, "Out Of The Woods", ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה מחומשת.[162] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-8.6 מיליון עותקים, נכון לפברואר 2015.[3]

בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, ויכלול מועדים בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[163] להקת חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי ישמשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[164] במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום.[165] בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015.[166] ‎"1989 World Tour Live", סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.[167]

סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום "1989". בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – שיר השנה, תקליט השנה וביצוע סולו הפופ הטוב ביותר.[168] בטקס פרסי הגראמי ה-58 זכתה סוויפט בפרס אלבום השנה עבור "1989", מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בפרס אלבום הפופ של השנה והקליפ הטוב ביותר עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת לפרסי שיר השנה ותקליט השנה עבור "Blank Space".[169] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[170] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה "1989".[171][172] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off",[173] ובטקס של 2016 זכתה בפרס אמנית השנה ובפרס זמרת הפופ של השנה.[174] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס אמנית הסולו הבינלאומית.[175] היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של "Fortune" במקום השישי,[176] ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין"[4] וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של "פורבס" במקום ה-64.[177] בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי 2015 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי.[178] היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2015, בהם פרס אמן השנה.[179] בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV ‏2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס קליפ השנה עבור "Bad Blood" ופרס הקליפ הטוב ביותר של אישה עבור "Blank Space".[180] סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר.[181] בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס השיר הטוב ביותר עבור "Bad Blood".[182]

באפריל 2015 הודיעה סוויפט ​​כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק.[183] חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת Little Big Town את "Better Man", השיר הראשון מתוף אלבומם השביעי "The Breaker". השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "50 גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה, וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.

2017: "Reputation"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דיוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה ​​סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.[184]

ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה.[185] ב-23 באוגוסט הודיעה כי האלבום השישי שלה, "Reputation", יצא ב-10 בנובמבר של אותה שנה, ואכן יצא במועד זה.[186] ב-25 באוגוסט יצא הסינגל הראשון, "Look What You Made Me Do".[187] השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ב-YouTube, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות.[188]

קריירה בתחום השיווק והפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייר אסיה הייתה אחת מנותני החסות לסיבוב ההופעות "The Red Tour"

במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[189][190] בתקופת "Fearless" היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[191][192] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[193][194] בתקופת "Speak Now" סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[195] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[196] במהלך קידום אלבומה הרביעי, "Red", הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[197] בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[198] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, "1989", קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[199] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[200] תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאיים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour".[201] במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה[202] והשיקה קו הלבשה בסין.[203]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI, שבו גילמה נערה מרדנית.[204] ה"ניו יורק טיימס" ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[205] ה"רולינג סטון" הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[206] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".[207] "אנטרטיינמנט ויקלי" תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[208]

הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.[209] "לוס אנג'לס טיימס" הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו "סן פרנסיסקו כרוניקל" מצא אותה "מצחיקה מאוד".[210][211] "הטיים" ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[212] עם זאת, "וראייטי" מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[213] המגזין "סלאנט" תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה". בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק".[5]

אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ShaniaTwainJune2011.jpg Stevie Nicks 2.jpg Carly Simon (1989).jpg
מימין: שאניה טוויין, סטיבי ניקס וקארלי סימון. השפיעו על סוויפט

אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[214] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[215] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס.[216] לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט.[217] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[218] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[219] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[220] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[221][50]

סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון,[222] בריטני ספירס[223] ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון,[224] פינק,[225] אלאניס מוריסט,[226] אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[227] היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי[116][228] היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[227][226]

סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.[229][230]

נושאי שיריה וסגנונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[231] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[232][233] באלבומה השני, "Fearless", חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[234] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[229] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", ‏"Never Grow Up", ‏"Ronan"), בחברויות ("Fifteen", ‏"Breathe", ‏"22", ‏"Bad Blood"), בניכור ("The Outside", ‏"A Place In This World", ‏"Tied Together with a Smile", ‏"Mean", ‏"Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", ‏"I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", ‏"Long Live").[235] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[236]

מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[237][238] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[231] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[239] ב"אמריקן סונגרייטר", מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[14]

אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס.

סוויפט בראיון ל"ניו יורק טיימס" [240]

סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[241] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[45] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[96] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[13] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[242] בשיריה, סוויפט לעתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בסלבריטאים.[96] השיר "Dear John", מהאלבום "Speak Now" כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[243] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכשרון שלה.[244] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[98] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[245][246]

החל משנת 2015 סגנון השירה של סוויפט הפך לאפל ורציני יותר, החל מהשיר "'Bad Blood" ולאחריו "Blank Space", "Look What You Made Me Do", לבסוף "…Ready For It?" ב-2017.

סגנון ווקאלי ומוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[247][248] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום "1989" השלים את המעבר שלה לפופ.[249] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[250]

ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה.

— סוויפט בראיון ל"אינדיפנדנט" [251]

ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".[252] ה"ניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[253] "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[41] "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[231]

קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[254] בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[248] ה"רולינג סטון", בביקורת על "Speak Now", אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[97] בביקורת אחרת על "Speak Now" ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[98]

בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[254] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[255] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[256] בראיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה.[233] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[257] הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה.[258] עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים.[259]

תדמית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים.[260] היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[261][262] סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[263] עיתונאי ה"רולינג סטון" שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[264] בשנת 2012, ה"רולינג סטון" ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים".[36] ה"הוליווד ריפורטר" התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[265] ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[266]

במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של "1989", המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[267][268] בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[269]

בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קייציות וממגפי בוקרים.[233] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[270] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[271] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי "ווג" בשנת 2011.[272] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין "פיפל" למתלבשת הטובה ביותר.[273] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[274] במאי 2015 דירג אותה המגזין "מקסים" במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[275]

נכון לאוגוסט 2017 סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-260 מיליון עוקבים (למעלה מ-102 מיליון עוקבים באינסטגרם, 85.3 מיליון בטוויטר ו-70 מיליון בפייסבוק).[276]

יחסה לתעשיית המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם.

— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[277]

העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור "וול סטריט ג'ורנל" ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[278] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[279] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[277]

הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם.

— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[277]

בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה Spotify, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה "Red" בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. Spotify פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[280] סוויפט ובורשטה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם Spotify הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[281] ביוני 2015, לאחר ההכרזה על Apple Music, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה "1989" בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[282] אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט.[283] כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.[284]

פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[285]

הכרה, הישגים והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV, ספטמבר 2009

עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[286] ג'יימס טיילור,[287] אלביס קוסטלו,[288] ג'ודי קולינס,[289] קריס קריסטופרסון,[290] סטיבי ניקס,[291] סטיבן טיילר,[292] ג'ון בון ג'ובי,[293] דולי פרטון,[294] מליסה אתרידג'[295] ו.[296]

סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[297] דרייק,[298] טיגן ושרה,[299] גריימס,[300] קשה,[301] קייטי פרי,[302] קלי קלרקסון,[303] ליידי גאגא,[304] ריאן אדמס,[305] קתלין האנה,[306] שירלי מנסון,[307] לינה דנהאם[308] ואריק צ'רץ'.[309]

במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-250 פרסים, בהם אחד עשר פרסי גראמי, תשעה-עשר פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרה פרסי בחירת הקהל, עשרים וחמישה פרסי בחירת הנוער, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, שישה פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.[310] בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס.[311] היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009,[312] ב-2010,[313] ב-2011,[314] ב-2012,[315] ב-2013[316] וב-2015.[317] בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[318] בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[135] היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[116][132] בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[319] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים.[170] בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[171]

סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[3] סוויפט הייתה האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית,[320] ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[321] ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[322] נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים.[323] שלושה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[249][324] היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[170] במצעד שנערך על ידי "בילבורד" בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200,[325] במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100,[326] ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.[327]

השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[328] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[86] ה"בילבורד" ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[329] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן,[330] אלי גולדינג,[331] לוסי הייל[332] וסלינה גומז.[333]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג.

— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה [334]

מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[335][336][337] בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[338] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה".[339] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[340]

סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[341] בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[342] בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל[343] ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.[344]

סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[345] בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[346] בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[347] בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[348] ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.[349]

לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[350] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008.[351] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[352] היא אף הקליטה שיר לאלבום "Hope for Haiti Now", שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[353] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[354] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות.[355] בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[356]

סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[357] בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, ‏Children In Need.[358] בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[359] בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[360] בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[361][362] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[363]

מערכות יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[364] טיילור לאוטנר,[365] ג'ון מאייר,[244] ג'ייק ג'ילנהול,[366] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי[367] והארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[368]

ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[369][370]

בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת.[371] במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם ה-DJ והזמר קלווין האריס. כשבועיים לאחר פרידתה מהאריס החלה סוויפט לצאת עם השחקן הבריטי טום הידלסטון ממנו נפרדה כעבור 3 חודשים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוויפט סירבה להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים.[372][220] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[373] למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט ל"רולינג סטון" שהיא תמכה בנשיא.[20] היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.[374]

מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.[375]

סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.[376]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של טיילור סוויפט

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard :"2009
  • "Taylor Swift: Journey to Fearless :"2011

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבובי הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009–2010: "Fearless Tour"
  • 2011–2012: "Speak Now World Tour"
  • 2013–2014: "The Red Tour"
  • 2015: "The 1989 World Tour"

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Wonderstruck
  • Wonderstruck Enchanted :2012
  • Taylor :2013
  • 2014: Incredible Things

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: טיילור סוויפט
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Keith Claufield, "Taylor Swift Edges Susan Boyle For 2009's Top-Selling Album", Billboard, ‏6 בינואר 2010
  2. ^ 2.0 2.1 Jon Caramanica, "For Young Superstar Taylor Swift, Big Wins Mean Innocence Lost", The New York Times, ‏1 בפברואר 2010
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Taylor Swift named IFPI Global Recording Artist of 2014", IFPI, ‏23 בפברואר 2015
  4. ^ 4.0 4.1 Hargitay, Mariska, " TIME 100 - ICONS - Taylor Swift", TIME Magazine, ‏16 באפריל 2015
  5. ^ 5.0 5.1 IMDB Logo 2016.svg טיילור סוויפט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  6. ^ Erica Cohen, "Taylor Swift's father is a Blue Hen", Udel.edu, ‏23 בספטמבר 2009
  7. ^ "Pop star Taylor Swift sides with Notre Dame", Yardbarker, ‏20 באפריל 2012
  8. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Opens Up About a Future in Acting and Admiration for Emma Stone", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012
  9. ^ Alex MacPherson, "Taylor Swift: 'I want to believe in pretty lies'", The Guardian, ‏18 באוקטובר 2012
  10. ^ Kimberly Cutter, "TAYLOR SWIFT'S RISE TO AMERICA'S SWEETHEART'", Marie Claire, ‏2 ביוני 2010
  11. ^ Dan DeLuca, "Taylor Swift works crowd, local angle smoothly'", Philadelphia Daily News, ‏8 באוגוסט 2011
  12. ^ Nisha Lilia Diu, "Taylor Swift: 'I won't do sexy shoots'", Daily Telegraph, ‏3 באפריל 2011
  13. ^ 13.0 13.1 J. Freedom du Lac, "Her Song: Talking Taylor Swift'", The Washington Post, ‏28 בפברואר 2008
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Jim Malec, "Taylor Swift: The Garden In The Machine", American Songwriter, ‏2 במאי 2011
  15. ^ Sarah Rollo, "Showbiz – News – Computer repairman taught Swift guitar", Digital Spy, ‏3 בנובמבר 2009 
  16. ^ Lina Das, "Taylor Swift: 'Men hand me inspiration on a plate'", Dailymail.co.uk, ‏29 באוקטובר 2012
  17. ^ 17.0 17.1 החלטת בית המשפט בנושא של דימטרואו נגד סוויפט ו"ביג משין רקורדס", מתוך אתר לשכת עורכי הדין האמריקאית:
  18. ^ Hoda Kotb, "On tour with Taylor Swift", Dateline NBC - Newsmakers - msnbc.com, MSNBC. ‏31 במאי 2009 
  19. ^ "News : Taylor Swift's High School Names Auditorium in Her Honor", CMT, ‏23 בספטמבר 2010
  20. ^ 20.0 20.1 20.2 Vanessa Grigoriadis, "The Very Pink, Very Perfect Life of Taylor Swift - Music News", Rolling Stone, ‏5 במרץ 2009
  21. ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Does It Again in Nashville", Variety, ‏22 באוגוסט 2011
  22. ^ Cinya Burton, "Taylor Swift Buys $19.9 Million NYC Penthouse - E! Online UK", E! Online UK, ‏4 באפריל 2014
  23. ^ Mark David, "The Real Estalker: Country Queen Taylor Swift Does it Again", Variety, ‏22 באפריל 2011
  24. ^ Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  25. ^ Mark David, "The Real Estalker: Taylor Swift Spends Big in Rhode Island", Variety, ‏28 באפריל 2013
  26. ^ Spencer Cain, "Everything You Need to Know About Taylor Swift's Private Jet: From the Significance of "13" to Who Flies With Her", The Vivant, ‏10 בדצמבר 2012
  27. ^ "#69 Taylor Swift - The 2009 Celebrity 100", Forbes, ‏3 ביוני 2009 ‎‏(18 מיליון דולר)‏
    "#12 Taylor Swift", Forbes, ‏28 ביוני 2010 ‎‏(45 מיליון דולר)‏

    אליזבת ווייק, ‏הבוקר שאחרי: המרוויחים הגדולים של הגראמי 2012, באתר "פורבס ישראל", 31 במרץ 2012 ‏(45 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, ‏‏ קול גדול, כסף גדול: דירוג הכוכבים הצעירים והעשירים של ארצות הברית, באתר "פורבס ישראל", 15 ביולי 2012 ‏(57 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, ‏העשירים הצעירים: הכוכבים המרוויחים ביותר מתחת לגיל 30, באתר "פורבס ישראל", 1 באוגוסט 2013 ‏(55 מיליון דולר)
    דורותי פומרנץ, ‏עושר, תהילה ורוח נעורים: 10 הסלבריטאים הצעירים הרווחיים ביותר בעולם, באתר "פורבס ישראל", 25 בנובמבר 2014 ‏(64 מיליון דולר)
    מערכת פורבס, ‏רואים כוכבים: מיהם הסלבריטאים המרוויחים ביותר בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 1 ביולי 2015 ‏(80 מיליון דולר)
    נטלי רובהמד, ‏פערי שכר: מדוע יש כה מעט נשים ברשימת הבדרנים המרוויחים בעולם?, באתר "פורבס ישראל", 13 ביולי 2016 ‏(170 מיליון דולר)
    נטלי רובהמד, ‏כוכב נוצץ: פאף דדי הרוויח 130 מיליון דולר בשנה החולפת, באתר "פורבס ישראל", 13 ביוני 2017 ‏(44 מיליון דולר)

  28. ^ Zack O'Malley Greenburg, "Taylor Swift's Net Worth: $280 Million In 2017", Forbes, ‏15 ביוני 2017
  29. ^ 29.0 29.1 Michael Kosser, "Liz Rose: Co-Writer to the Stars'", American Songwriter, ‏3 ביוני 2010
  30. ^ "How Liz Rose and Taylor Swift Wrote the Hits'", Majorly Indie, ‏20 בנובמבר 2008
  31. ^ "Taylor Swift in Blender", Oh No They Didn't, ‏6 במרץ 2008, ראיון עם סוויפט למגזין בלנדר באפריל 2008
  32. ^ John Preston, "Taylor Swift: the 19-year-old country music star conquering America – and now Britain – Telegraph", London: Telegraph.co.uk, ‏26 באפריל 2009
  33. ^ Dan DeLuca, "Focused on 'great songs' Taylor Swift isn't thinking about "the next level" or Joe Jonas gossip", Philadelphia Daily News, ‏11 בנובמבר 2008
  34. ^ Chris Willman, "Taylor Swift's Road to Fame – The chipmunk years", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008 
  35. ^ דימטרואו הגיש תביעה על רקע החתימה של סוויפט עם סקוט בורשטה ויציאתה מהחוזה איתו. דימטרואו דרש חמישה עד עשרה אחוזים מרווחיה של סוויפט בתקופה שלאחר החוזה. השופט דחה שש מטענותיו וקיבל את השביעית - עשיית עושר ולא במשפט, לפיה סוויפט נהנתה מהחוזה אך לא שילמה עליו במלואו. בעקבות הכרעה זו, החליטו הצדדים להגיע להסכם פשרה בדבר הפיצויים לדימטרואו מחוץ לכותלי בית המשפט.
  36. ^ 36.0 36.1 Brian Hiatt, "Taylor Swift in Wonderland", Rolling Stone, ‏25 באוקטובר 2012
  37. ^ Annie Reuter, "TAYLOR SWIFT: 100 MILES AN HOUR AND NOT SLOWING DOWN'", Marie Claire, ‏22 ביוני 2009
  38. ^ 38.0 38.1 Edward Morris, "When She Thinks “Tim McGraw,” Taylor Swift Savors Payoff", CMT, ‏1 בדצמבר 2006
  39. ^ "Taylor Swift" (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2006.
  40. ^ Jon Caraminica, "A Young Outsider's Life Turned Inside Out", The New York Times, ‏5 בספטמבר 2008
  41. ^ 41.0 41.1 Sasha Frere-Jones, "Prodigy", The New Yorker, ‏10 בנובמבר 2008
  42. ^ "Taylor Swift: Album Guide", Rolling Stone, ‏(אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  43. ^ Chris Willman, " Taylor Swift's Road to Fame", Entertainment Weekly, ‏5 בפברואר 2008
  44. ^ 44.0 44.1 Edward Morris, "Taylor Swift Joins Rascal Flatts Tour", CMT, ‏18 באוקטובר 2006
  45. ^ 45.0 45.1 45.2 Jon Caramanica, "My Music, MySpace, My Life", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2008
  46. ^ "Taylor Swift No. 1 on iTunes", Great American Country, ‏19 בדצמבר 2007
  47. ^ 47.0 47.1 "Chart History – Taylor Swift - Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc
  48. ^ Chris Harris, "Taylor Swift Scores First Chart-Topping Debut With Fearless", MTV, ‏19 בנובמבר 2008
  49. ^ "Taylor Swift Tops 20 Million in Record Sales", Big Machine Records, ‏31 במאי 2011
  50. ^ 50.0 50.1 CMT staff, "20 Questions With Taylor Swift", CMT, ‏12 בנובמבר 2007
  51. ^ "The Week in Review - Taylor Swift, Orpheus Chamber Orchestra, Bulgarian State Opera, 'Aida'", The Morning Call, ‏10 בפברואר 2007
  52. ^ "Taylor Swift Embraces the "Meet & Greet"", Great American Country, ‏31 באוקטובר 2007
  53. ^ "Taylor Swift Joins George Strait’s 2007 Tour", CMT, ‏17 בנובמבר 2006
  54. ^ Craig Shelburne, "Brad Paisley Checks Chattanooga for “Ticks” on Tour Opener", CMT, ‏27 באפריל 2007
  55. ^ Taylor Swift owns top of country chart", Country Standard Time, ‏23 ביולי 2008
  56. ^ "Wal-Mart "Eyes" New Taylor Swift Project", Great American Country, ‏15 ביולי 2008
  57. ^ Jessica Robertson, "2007 CMA Awards Winners", The Boot, ‏7 בנובמבר 2007
  58. ^ "Photos : 43rd Annual ACM Awards – Onstage: Winners : Acceptance Speech", CMT, ‏18 במאי 2008
  59. ^ 2008 Winners List, American Music Awards Website
  60. ^ 60.0 60.1 "Fearless Platinum Edition" (CD). Taylor Swift, Big Machine Records, 2008
  61. ^ Jody Rosen, "Albums Reviews – Fearless", Rolling Stone, ‏13 בנובמבר 2008 
  62. ^ Jon Caramanica, "Sounds of Swagger and Sob Stories", The New York Times, ‏19 בדצמבר 2008
  63. ^ "Robert Christgau: CG: taylor swift", Robert Christgau
  64. ^ Brad Schmitt, "Taylor, Band Perry Each Hit 4 Million Mark for Single Songs", Country Weekly, ‏23 במרץ 2012
  65. ^ Ayala Ben-Yehuda, "Black Eyed Peas, Jason Mraz Tie Records On Billboard Hot 100", Billboard, Nielsen Business Media, Inc" ‏20 בנובמבר 2008
  66. ^ Jonathan Cohen, "Taylor Swift Soars To No. 1 Debut", Billboard, ‏19 בנובמבר 2008
  67. ^ Katie Hasty, "Taylor Swift Continues Billboard 200 Dominance", Billboard, ‏4 במרץ 2009
  68. ^ Tyler Clark, "Taylor Swift's Transition to Pop Music", The Reel Deal, ‏15 באוקטובר 2014
  69. ^ Monica Herrera, "Taylor Swift Announces Second Leg Of 'Fearless' Tour", Billboard, ‏8 באוקטובר 2009" 
  70. ^ Molly Trust, "Taylor Swift / June 5, 2010 / Foxboro, Mass.", Billboard, ‏8 ביוני 2010
  71. ^ Jillian Mapes, "Taylor Swift Announces 'Speak Now' World Tour", Billboard, ‏23 בנובמבר 2010
  72. ^ "DEF LEPPARD/TAYLOR SWIFT DVD: Complete Details Revealed", blabbermouth.net, ‏1 ביוני 2009
  73. ^ "‘Taylor Swift’s Journey To Fearless’ Hits Stores On October 11th From Shout! Factory", Icon vs. Icon, ‏6 בספטמבר 2011
  74. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Raps With T-Pain, Rocks With Def Leppard At CMTs", Rolling Stones, ‏17 ביוני 2009
  75. ^ "Hannah Montana The Movie Production Notes", Walt Disney Pictures, Visual Hollywood
  76. ^ "Boys Like Girls Dish on Taylor Swift", Seventeen, ‏15 בדצמבר 2009
  77. ^ "Tim McGraw, Taylor Swift: New Songs Coming", Great American Country, ‏29 ביוני 2009
  78. ^ Jocelyn Vena, "John Mayer Talks Taylor Swift Collaboration ‘Half Of My Heart’", MTV, ‏6 בנובמבר 2009
  79. ^ Jocelyn Vena, "Kellie Pickler Has Her ‘Best Days’ Thanks To Taylor Swift", MTV, ‏9 באפריל 2009
  80. ^ Jonah Weiner; Jody Rosen, "Track of the Week: Taylor Swift, "Today Was a Fairytale"", Slate, The Washington Post Company, ‏28 בינואר 2010
  81. ^ Jocelyn Vena, "Better Than Ezra 'Honored' By Taylor Swift's Performance Of 'Breathless' At Haiti Telethon", MTV, ‏26 בינואר 2010
  82. ^ "Taylor Swift's FEARLESS is Most Awarded Album in Country Music History", Big Machine Records, ‏18 במרץ 2010, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  83. ^ "גראמי 2010: ביונסה וטיילור סוויפט הן הזוכות הגדולות", nrg תרבות, 1 בפברואר 2010
  84. ^ Clark Collis, "Taylor Swift and Stevie Nicks' Grammys duet: Out of sight, or out of tune?", Entertainment Weekly, ‏31 בינואר 2010
  85. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift & Stevie Nicks’ Grammy Performance Invites Critics, Defenders", The Boot, ‏2 בפברואר 2010
  86. ^ 86.0 86.1 86.2 Stevie Nicks, "The 2010 TIME 100 – Taylor Swift", TIME Magazine, ‏29 באפריל 2010
  87. ^ עינב שיף‏, קנייה ווסט זוכה לשריקות בוז בטקס פרסי ה- VMA, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בספטמבר 2009
  88. ^ Kyle Anderson, "Kanye West's VMA Interruption Gives Birth To Internet Photo Meme", MTV, ‏16 בספטמבר 2009
  89. ^ "Kanye calls Taylor Swift after 'View' appearance", Associated Press/MSNBC, ‏15 בספטמבר 2009
  90. ^ עינב שיף‏, טיילור סוויפט זכתה ב-4 פרסים בטקס פרסי מוזיקת הקאנטרי, באתר וואלה! NEWS‏, 12 בנובמבר 2009
  91. ^ "Taylor Swift Wins Album of the Year at Academy of Country Music Awards", Big Machine Press Release, ‏6 באפריל 2009
  92. ^ סוכנויות הידיעות, נסיכת הקאנטרי ניצחה את מלך הפופ, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2009
  93. ^ רויטרס‏, טקס פרסי המוזיקה האמריקאית: הלילה של ג'סטין ביבר, באתר וואלה! NEWS‏, 22 בנובמבר 2010
  94. ^ "2009 Artists Of The Year", Billboard, ‏10 בדצמבר 2009
  95. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2010
  96. ^ 96.0 96.1 96.2 96.3 Jon Caramanica, "Taylor Swift Is Angry, Darn It'", The New York Times, ‏20 באוקטובר 2010
  97. ^ 97.0 97.1 Rob Sheffield, "Speak Now by Taylor Swift", Rolling Stone, ‏26 באוקטובר 2010
  98. ^ 98.0 98.1 98.2 Theon Weber, "The Iceberg Songs of Taylor Swift", The Village Voice, ‏3 בנובמבר 2010
  99. ^ Christie D'Zurilla, "Surprise Taylor Swift street concert snarls rush hour traffic in Hollywood", Los Angeles Times, ‏29 באוקטובר 2010
  100. ^ "Taylor Swift's New Single, "Mine," Shipped to Country Radio After Leak", Country Music Television, ‏8 באפריל 2010
  101. ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's 'Speak Now' Takes No. 1 in Record-Low Sales Week", Billboard, ‏12 בינואר 2011
  102. ^ 102.0 102.1 Bob Allen, "Hot Tours: Taylor Swift, George Strait, Cirque Du Soleil", Billboard.biz, ‏29 במרץ 2012
  103. ^ Erin Duvall, "The Men of Taylor Swift’s Tour ‘Speak Now’", The Boot, ‏13 ביולי 2011
  104. ^ 104.0 104.1 104.2 Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  105. ^ Eliot Glazer, "Watch Taylor Swift Duet With Shawn Colvin", Vulture, ‏31 באוקטובר 2011 
  106. ^ "SPEAK NOW WORLD TOUR LIVE CD+DVD NOW AVAILABLE!", Taylor Swift Official Website, ‏21 בנובמבר 2011
  107. ^ Sarah Wyland, "Taylor Swift Takes Home Two GRAMMYs at Tribute-Filled Show, Great American Country, ‏12 בפברואר 2012
  108. ^ Jayme Deerwester, "Adoration for Adele: 6 Grammys", USA Today, ‏12 בפברואר 2012
  109. ^ "Taylor Swift Wins Entertainer of the Year at ACM Awards", Billboard, ‏3 באפריל 2011
  110. ^ Chris Talbott, "Taylor Swift wins ACM entertainer of the year", Yahoo! News, Associated Press, ‏1 באפריל 2012
  111. ^ "CMA Awards 2011: Taylor Swift wins entertainer of the year", CBS News, ‏10 בנובמבר 2011
  112. ^ Andrea Dresdale, "American Music Awards: Taylor Swift Named Artist of the Year, Adele Also Wins Big", ABC News, ‏21 בנובמבר 2011
  113. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏5 בינואר 2011
  114. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏11 בינואר 2012
  115. ^ Monica Herrera, "Taylor Swift, Arcade Fire Talk 'Hunger Games'", Rolling Stone, ‏15 במרץ 2012
  116. ^ 116.0 116.1 116.2 116.3 "Swift's Poetry Turns Into Globe-Nominated Tune", Deadline, ‏11 בינואר 2013
  117. ^ "Taylor Swift, Civil Wars Grammys 2013: ‘Safe and Sound’ Wins Best Song Written for Visual Media", The Boot, ‏10 בפברואר 2013
  118. ^ Matt Bjorke, "Country Chart News: Top 30 Digital Singles: The Week of April 11, 2012", RoughStock, ‏11 באפריל 2012
  119. ^ Steven J. Horowitz, "B.o.B Explains Origins Of Taylor Swift Collaboration "Both Of Us", HipHop DX, ‏20 באפריל 2012
  120. ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift sees 'Red' all over", USA Today, ‏17 באוקטובר 2012
  121. ^ Jon Caramanica, "No More Kid Stuff for Taylor Swift" The New York Times, ‏24 באוקטובר 2012
  122. ^ "...Swift’s see-saw vocal steals the show... Swift’s bare-all lyrics about exes are still sublime, but her relationship with her country-pop past is on shaky ground". Lisa Verrico, "Pop, Rock & Jazz, Oct 21", The Sunday Times, ‏21 באוקטובר 2012 (נדרשת הרשמה)‏
  123. ^ Jon Dolan, "Red - Album Reviews" Rolling Stone, ‏23 באוקטובר 2012
  124. ^ Steve Haruch, "Dear (Papa) John: Taylor Swift Is Psyched You Can Buy Her New Album With Your Pizza", Nashville Scene, ‏20 באוקטובר 2012
  125. ^ Alyssa Bernstein, "All Access Nashville with Katie Couric" A Special Edition of "20/20" Airs Friday, October 26 at 9 PM ET on ABC", ABC News, ‏16 באוקטובר 2012
  126. ^ "המצעד: סוויפט מנצחת בקלות את יאנג", מוזיקה נטו, ‏11 בנובמבר 2012
  127. ^ Cameron Adams, "Taylor Swift to play stadiums on Australian Red tour", The Advertiser, ‏9 במאי 2013
  128. ^ Sterling Whitaker, "Taylor Swift Announces 2014 Red Tour Dates in Asia", The Boot, ‏12 בפברואר 2014
  129. ^ Amy Sciarretto, "Taylor Swift to Take Country Newcomers on 2013 Red Tour", Taste Of Country, ‏27 בפברואר 2013
  130. ^ Lindsey Weber, "Which of Taylor Swift’s Many Concert Guest Stars Are Truly Her BFFs?", Vulture, ‏11 בספטמבר 2013
  131. ^ Bob Allen, "Taylor Swift's Red Wraps as All-Time Country Tour", Billboard, ‏3 ביולי 2014
  132. ^ 132.0 132.1 Jeff Labrecque, "'12 Years a Slave' and 'American Hustle' lead Golden Globe nominees", Entertainment Weekly, ‏12 בדצמבר 2013
  133. ^ Alison Bonaguro, "News : OFFSTAGE: Tim McGraw Wanted to Make Taylor Swift Duet an Event", CMT, ‏25 בינואר 2013
  134. ^ "Grammys 2014: full list of winners", telegraph.co.uk, ‏27 בינואר 2014
  135. ^ 135.0 135.1 Korina Lopez, "Taylor Swift genuinely surprised by Pinnacle win. Is there anything left for Taylor Swift to win?", USA Today, ‏6 בנובמבר 2013
  136. ^ Jon Caramanica, "Country Awards Hold Swift Close", The New York Times, ‏7 בנובמבר 2013
  137. ^ Ian Crouch, "Lifetime Achievements: Taylor Swift Says Goodbye to Country Music?", The New Yorker, ‏7 בנובמבר 2013
  138. ^ סוכנויות הידיעות, MTV: טיילור סוויפט גורפת, ריהאנה מאוכזבת, באתר ynet, 12 בנובמבר 2012
  139. ^ EW Staff, "VMAs: The 2013 Winner's List", Entertainment Weekly, ‏25 באוגוסט 2013
  140. ^ נועה הרשקוביץ‏, ג'סטין ביבר וניקי מינאז' הם המנצחים הגדולים בטקס פרסי ה-AMA, באתר וואלה! NEWS‏, 19 בנובמבר 2012
  141. ^ עמי פרידמן, הזוכים ב-AMA: וואן דיירקשן וטיילור סוויפט, באתר ynet, 25 בנובמבר 2013
  142. ^ ynet, בילבורד 2013: טיילור סוויפט מככבת, באתר ynet, 20 במאי 2013
  143. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏9 בינואר 2013
  144. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏8 בינואר 2014
  145. ^ Brian Mansfield, "Taylor Swift debuts 'Shake It Off,' reveals '1989' album", USA Today, ‏18 באוגוסט 2014
  146. ^ "The Reinvention of Taylor Swift", Rolling Stone, ‏25 בספטמבר 2014
  147. ^ Patrick Ryan, "Taylor Swift summons the magical music of '1989'", USA Today, ‏22 באוקטובר 2014
  148. ^ Rob Sheffield, "Taylor Swift's New Album: 1989", Rolling Stone, ‏24 באוקטובר 2014
  149. ^ Jon Caramanica, "Taylor Swift 1989 New Album Review", The New York Times, ‏23 באוקטובר 2014
  150. ^ Eliza Berman, "Taylor Swift Is NYC’s Newest Tourism Ambassador", Time Magazine, ‏27 באוקטובר 2014
    ‏מערכת גיא פינס, טיילור סוויפט משגעת את האמריקאים, באתר nana10‏, 29 באוקטובר 2014‏
  151. ^ Randy Lewis, "Taylor Swift connects with fans via 'secret sessions,' media blitz", Los Angeles Times, ‏28 באוקטובר 2014
  152. ^ Lindsey Weber, "Taylor Swift Is the Reigning Queen of Celebrity Social-Media", Vulture, ‏29 באוקטובר 2014
  153. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Joins 'The Voice' as Guest Mentor", Rolling Stones, ‏30 באוגוסט 2014
  154. ^ Keith Caulfield, "Taylor Swift's '1989' Spends 11th Week at No. 1 on Billboard 200 Chart", Billboard, ‏11 בפברואר 2015
  155. ^ "המצעד: טיילור סוויפט הישר לפסגה עם '1989'", מוזיקה נטו, ‏2 בנובמבר 2014
  156. ^ "IFPI publishes Digital Music Report 2015", IFPI, ‏14 באפריל 2015
  157. ^ Gary Trust, "Taylor Swift Tops Hot 100 for Sixth Week", Billboard, ‏24 בדצמבר 2014
  158. ^ Gary Trust, "Taylor Swift Helps Tie Record Streak for Women Atop Hot 100", Billboard, ‏31 בדצמבר 2014
  159. ^ Gary Trust, "Mark Ronson & Bruno Mars Top Hot 100 Again; The Weeknd Enters Top 10", Billboard, ‏25 בפברואר 2015
  160. ^ וואלה! תרבות‏, תשכחו מ"הנוקמים", תכירו את הנוקמות: טיילור סוויפט מציגה את קליפ השנה, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2015
  161. ^ Gary Trust, "The Weeknd Holds Atop Hot 100, Taylor Swift Hits Top 10 With 'Wildest Dreams'", Billboard, ‏28 בספטמבר 2015
  162. ^ Brian Cantor, "Taylor Swift's "1989" Crosses the 5 Million US Sales Mark", Headline Planet ‏7 ביולי 2015
  163. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Reveals Massive 1989 World Tour", Rolling Stones, ‏4 בנובמבר 2014
  164. ^ Mitchell Peters, "Taylor Swift Announces Haim as '1989' Tour Opener", Billboard, ‏1 בפברואר 2015
  165. ^ "Taylor Swift's 1989 Tour: See All of Her Special Guests!", Billboard
  166. ^ Alfie Green, "Taylor Swift’s 1989 World Tour documentary is now on Apple Music", Reality Box, ‏20 בדצמבר 2015
  167. ^ איתי מקמל, "המופע של טיילור סוויפט יגיע בחינם למשתמשי Apple Music", TGSpot, ‏14 בדצמבר 2015
  168. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, הוכרזו המועמדויות לגראמי ה-57: ביונסה שוברת שיא, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בדצמבר 2014
  169. ^ וואלה! תרבות‏, קנדריק לאמאר, טיילור סוויפט ואלבמה שייקס מובילים את זכיות גראמי 2016, באתר וואלה! NEWS‏, 16 בפברואר 2016
  170. ^ 170.0 170.1 170.2 "Taylor Swift Named 2014 Billboard Woman of the Year", ABC News, ‏10 באוקטובר 2014
    ‏אסף נבו, ‏טיילור סוויפט אשת השנה של הבילבורד בפעם השנייה, באתר ‏mako‏‏, ‏12 באוקטובר 2014‏
  171. ^ 171.0 171.1 נעם קסל, טקס פרסי המוזיקה: סוויפט זוכה, סלינה בוכה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2014
  172. ^ "טיילור סוויפט ו-ONE DIRECTION הם זוכי ה-AMAS", מוזיקה נטו, 23 בנובמבר 2015
  173. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏7 בינואר 2015
  174. ^ "NOMINEES & WINNERS", ‏6 בינואר 2016
  175. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, בריטס 2015: הלילה הגדול של אד שירן, סם סמית וטיילור סוויפט, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בפברואר 2015
  176. ^ Caroline Moss, "Taylor Swift is 6th on Fortune's 'Greatest World Leaders' list", Business Insider, ‏26 במרץ 2015
  177. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, ‏10 שנים ברציפות: אנגלה מרקל היא האישה החזקה בעולם, באתר וואלה! NEWS‏, 26 במאי 2015
  178. ^ Stephen L. Betts, "Taylor Swift, Miranda Lambert Among 2015 ACM Awards Milestone Winners", Rolling Stone, ‏25 במרץ 2015
  179. ^ וואלה! תרבות‏, בילבורד 2015: הלילה הגדול של טיילור סוויפט, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במאי 2015
  180. ^ עידו ישעיהו‏, VMA 2015: טיילור סוויפט שולטת ללא עוררין, באתר וואלה! NEWS‏, 31 באוגוסט 2015
  181. ^ Michael O'Connell, "Taylor Swift and Jimmy Fallon Among Early Emmy Winners", The Hollywood Reporter, ‏10 בספטמבר 2015
  182. ^ וואלה! תרבות‏, EMA 2015: ג'סטין ביבר הוא הזוכה הגדול של פרסי המוזיקה של MTV אירופה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 באוקטובר 2015
  183. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏טיילור סוויפט משתפת: "אמא שלי חולה בסרטן", באתר ‏mako‏‏, ‏9 באפריל 2015‏
  184. ^ טיילור סוויפט ניצחה במשפט נגד דיג'יי שחפן לטענתה את ישבנה, באתר ynet, 15 באוגוסט 2017
  185. ^ Taylor Swift appears to have deleted all of her social media accounts, News.com.au, ‏‏20 באוגוסט 2017
  186. ^ Joe Lynch, Taylor Swift Reveals New Album 'Reputation' Coming In Nov., First Single Out Thursday, Billboard, ‏‏23 באוגוסט 2017
  187. ^ Liz Calvario‍, Taylor Swift Debuts New Single 'Look What You Made Me Do' and Fans Are Going Wild -- Listen!, Entertainment Tonight, ‏‏24 באוגוסט 2017
  188. ^ Andrea Dresdale, Taylor Swift video sets new record with 43.2M YouTube views in 24 hours, ABC News, ‏‏29 באוגוסט 2017
  189. ^ "Taylor Swift for L.E.I Jeans", StyleList, ‏15 במאי 2008
  190. ^ Erica Cohen, "Taylor Swift at Top for Fourth Week", Great American Country, ‏20 באוגוסט 2007
  191. ^ Julee Kaplan, "Taylor Swift Launches Sundress Line", Women's Wear Daily, ‏29 בינואר 2009, (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  192. ^ "Taylor Swift to have greeting card line", USA Today, ‏18 בנובמבר 2009
  193. ^ Lindsey Weber; Nate Jones, "From Becky to Maple Lattes: Presenting Vulture’s Taylor Swift Glossary", Vulture, ‏22 באוקטובר 2014
  194. ^ "Sony Teams Up with Taylor Swift to Promote Latest Cyber-shot Digital Cameras", PRNewswire, ‏26 באפריל 2010
  195. ^ John Vomhof, "Target lands Taylor Swift exclusive", Business Journal, ‏15 בספטמבר 2010
  196. ^ Rebecca Adams, "Taylor Swift Has A New CoverGirl Campaign & She Gave Refinery29 A Sneak Peak", The Huffington Post, ‏9 ביולי 2012
  197. ^ Keith Claufield, "Taylor Swift's 'Red' Sells 1.21 Million; Biggest Sales Week for an Album Since 2002", Billboard, ‏30 באוקטובר 2012
  198. ^ Brad Schmitt, "Taylor Swift Gets Brave With Keds, Partners With Diet Coke", Country Weekly, ‏28 בינואר 2013
  199. ^ Andrew Hampp, "Exclusive: Taylor Swift Teams With Subway, Diet Coke For #MeetTaylor Promotion", Billboard, ‏26 בספטמבר 2014
  200. ^ Marianne Mychaskiw, "Taylor Swift Is Launching Her Fourth Fragrance!", InStyle Magazine, ‏1 באוקטובר 2014
  201. ^ "Xfinity Delivers Ultimate Fan Experience As Lead Sponsor Of Taylor Swift's U.S. Tour", Comcast Corporation, ‏7 במאי 2015
  202. ^ Erin Strecker, "Check Out Taylor Swift's Chinese Toyota Commercial Set to 'Wildest Dreams'", Billboard, ‏15 באפריל 2015
  203. ^ נטעלי גבירץ, "טיילור סוויפט פותחת ליין אופנה", Fashion Forward, ‏22 ביולי 2015
  204. ^ Joal Ryan, "Wild Card American Idol Holds Off Taylor Swift CSI", E! Online, ‏6 במרץ 2009
  205. ^ Jon Caramanica, "OMG! Taylor Swift Does 'CSI'! - NYTimes.com", Artsbeat.blogs.The New York Times, ‏6 במרץ 2009
  206. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift Hits the Small Screen as Murdered Teen on CSI", Rolling Stone, ‏6 במרץ 2009
  207. ^ "Saturday Night Live: Season 35, Episode 5: Taylor Swift", IMDb
  208. ^ Annie Barrett, "Taylor Swift hosted the best 'Saturday Night Live' of the season so far... really!?!", Entertainment Weekly, 8 בנובמבר 2009
  209. ^ Robert Seidman, "Winners of 'Teen Choice 2010' Awards Announced; Teens Cast More Than 85 Million Votes", Zap2it, ‏8 באוגוסט 2010
  210. ^ Betsy Sharkey, "Review: 'Valentine's Day' – Page 2 – Los Angeles Times", Los Angeles Times, ‏12 בפברואר 2010
  211. ^ Mick LaSalle, "Review: Happy 'Valentine's Day'", San Francisco Chronicle, ‏12 בפברואר 2010
  212. ^ Mary Pols, "Valentine's Day Review: A Soggy Love Note", TIME, ‏12 בפברואר 2010
  213. ^ Todd McCarthy, "Valentine's Day – Film Reviews", Variety, ‏7 בפברואר 2010
  214. ^ George Hatza, "Taylor Swift: Growing into superstardom", Reading Eagle, ‏8 בדצמבר 2008
  215. ^ Alison Bonaguro, "News : Taylor Swift Says to Love What You Loved When You Were 6", CMT, ‏26 באוקטובר 2010
  216. ^ Dennis McCafferty, "Taylor's Swift rise", USA Weekend, ‏13 באפריל 2008
  217. ^ "Interview with Taylor Swift", TIME, ‏23 באפריל 2009
  218. ^ Tom Roland, "Taylor Swift: Billboard's Woman of the Year", Billboard, ‏2 בדצמבר 2011
  219. ^ Alison Bonaguro, "OFFSTAGE: Taylor Swift Plays Dixie Chicks for a Dixie Chick", CMT, ‏25 ביולי 2011
  220. ^ 220.0 220.1 "The Unabridged Taylor Swift, Rolling Stone, ‏2 בדצמבר 2008 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  221. ^ Randy Lewis, "Ready to take wing – Los Angeles Times", Featured Articles From The Los Angeles Times, ‏6 בפברואר 2008
  222. ^ "Taylor Swift Loves Hanson", Fox, ‏9 במאי 2013
  223. ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Blogs About ‘Life-Changing’ Cameo On ‘CSI,’ Britney Spears Poster", MTV, ‏26 בינואר 2009
  224. ^ "Taylor Swift's Playlist", Apple - iTunes, ‏25 באוקטובר 2010
  225. ^ Allie Townsend, "Taylor Swift – The 140 Best Twitter Feeds of 2011", TIME, ‏28 במרץ 2011
  226. ^ 226.0 226.1 Chrissie Dickinson, "Taylor Swift talks about Red – Chicago Tribune", Featured Articles From The Chicago Tribune, ‏18 באוקטובר 2012
  227. ^ 227.0 227.1 "Taylor Swift is listening to...", USA Today, ‏12 בנובמבר 2008
  228. ^ "Taylor Swift Goes Record Shopping with EW", Entertainment Weekly, ‏15 באוקטובר 2010
  229. ^ 229.0 229.1 Brian Mansfield, "Taylor Swift learns to 'Speak Now,' reveal her maturity", USA Today, ‏23 באוקטובר 2010
  230. ^ Cameron Adams, "Taylor Swift is happy to be your break-up musician", Herald Sun, ‏16 במאי 2013
  231. ^ 231.0 231.1 231.2 Alexis Petridis, "Pop review: Taylor Swift: Fearless", London: The Guardian, ‏6 במרץ 2009
  232. ^ Chris Willman, "Princess Crossover", New York Magazine, ‏10 באוקטובר 2010
  233. ^ 233.0 233.1 233.2 Lizzie Widdicombe, "You Belong With Me - Taylor Swift Makes Primness Lucrative", The New Yorker, ‏10 באוקטובר 2011
  234. ^ Lindsey Roznovsky, "News : Taylor Swift's Fascination With Fairy Tales Comes Through on New Album",CMT, ‏10 בנובמבר 2011
  235. ^ Frank Kogan, "Microwaving a tragedy: The marriage of romance and romanticism in '00s pop", Las Vegas Weekly, ‏30 בדצמבר 2009
  236. ^ Jesse Fox Mayshark, "You Must Remember This: Taylor Swift Has Built a Mega-Selling Career Out of Carefully Observed Moments, Metro Pulse, ‏29 ביוני 2011
  237. ^ Jonathan Keefe, "Single Review: Taylor Swift, "We Are Never Ever Getting Back Together"", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  238. ^ Jody Rosen, "Fearless", Rolling Stone, ‏13 בדצמבר 2008
  239. ^ Jonathan Keefe, "Album Review: Taylor Swift, Red", Slant Magazine, ‏15 באוגוסט 2012
  240. ^ Susan Dominus, "The Many Insecurities of Taylor Swift", The New York Times, ‏16 בנובמבר 2012
  241. ^ Christopher John Farley, "Taylor Swift's Solo Act", The Wall Street Journal, ‏22 באוקטובר 2010
  242. ^ סוויפט מקודדת בהערות אלבומיה רמזים המכונים "מסרים סודיים". הקידוד נעשה בצורה הבאה: בחלק ממילות השיר משונה אות מסוימת מאות גדולה לאות קטנה או להפך, בניגוד לכללי הדקדוק. אם אוספים את האותיות יוצאות הדופן לפי הסדר נוצר משפט המרמז על תוכן השיר או למי הוא מופנה. לדוגמה, במשפט "You got tHat James Dean daydrEam look in your eYe" האותיות H, ‏E ו-Y גדולות אף על פי שהן באמצע משפט. המילה שיוצאת היא: Hey.
    Erin Strecker, "Taylor Swift's 13 Best Liner Note Secret Messages -- So Far", Billboard, ‏24 באוקטובר 2014
  243. ^ Don't you think nineteen is too young /
    To be played by your dark twisted games, when I loved you so?
    בתרגום חופשי: אינך חושב שגיל תשע-עשרה הוא צעיר מדי / מכדי שתשחק בי במשחקים האפלים והמעוותים שלך, כשאהבתי אותך כל כך?
  244. ^ 244.0 244.1 "John Mayer: Taylor Swift's 'Dear John' Song 'Humiliated Me'", Rolling Stone, ‏6 ביוני 2012
  245. ^ "Cover Preview: Taylor Swift Fights Back About Her Love Life, the Hyannis Port House—and Has Words for Tina Fey and Amy Poehler",CMT, ‏5 במרץ 2013
    Eliana Dockterman, "Watch Taylor Swift Shut Down ‘Sexist’ Music Critics",Time, ‏20 באוקטובר 2014
  246. ^ Kat Stoeffel, "Stop Asking Taylor Swift to Apologize for Writing Songs About Ex-Boyfriends - The Cut", New York Magazine, ‏16 בנובמבר 2012
    Sarah Terez Rosenblum, "Stop being sexist when it comes to Taylor Swift", AfterEllen, ‏19 בספטמבר 2013
  247. ^ "Taylor Swift - Bio, Pictures, Videos", Rolling Stone
  248. ^ 248.0 248.1 Ann Powers, "Album review: Taylor Swift's 'Speak Now'", Latimesblogs.Los Angeles Times, ‏25 באוקטובר 2010
  249. ^ 249.0 249.1 Keith Caulfield, "Official: Taylor Swift's '1989' Debuts With 1.287 Million Sold In First Week", Billboard, ‏4 בנובמבר 2014
  250. ^ Peter Cooper, "Taylor Swift reaches a turning point with '1989'", The Tennessean, ‏26 באוקטובר 2014
  251. ^ Craig Mclean, "Taylor Swift: 'Maybe I should just lighten up' – Features – Music", London: The Independent, ‏24 באוקטובר 2010
  252. ^ "Women Who Rock: The 50 Greatest Albums of All Time: Taylor Swift, 'Speak Now'", Rolling Stone, ‏22 ביוני 2012
  253. ^ "Pop and Rock Listings July 22 – 28", The New York Times, ‏21 ביולי 2011
  254. ^ 254.0 254.1 Sophie A. Schillaci, "Taylor Swift at Staples Center: Concert Review", The Hollywood Reporter, ‏25 באוגוסט 2011
  255. ^ Ken Tucker, "CMA Awards best and worst, starring Taylor Swift, the ghost of Kanye West, and Carrie Underwood's purple sequined hot-pants", Entertainment Weekly, ‏12 בנובמבר 2009
  256. ^ Jill Serjeant, "Taylor Swift's dream year brings out naysayers", Reuters, 20 בנובמבר 2009
  257. ^ "Taylor Swift gets mixed reviews at Grammys", The Tennessean, ‏1 בפברואר 2010
  258. ^ Tom Roland, "Taylor Swift: The Billboard Cover Story", Billboard, ‏15 באוקטובר 2010
    אם הטקסט קטוע, ניתן לקרוא את הראיון בגרסה המודפסת ב גוגל ספרים.‏
  259. ^ Teen Vogue, Country Strong - Taylor Swift on Performing, Her Friends, and Favorite Songs, Teen Vogue, אוגוסט 2011
  260. ^ Jaquetta White, "Taylor Swift's appeal soars with her album sales - The Tennessean", The Tennessean, ‏30 באוקטובר 2012
  261. ^ Kathy Zerbib, "How Taylor Swift's Remained America's Sweetheart", Neon Tommy, ‏21 בדצמבר 2012
    Trey Williams, "Taylor Swift helped pay a fan’s student loans", MarketWatch, ‏16 בינואר 2015
    Jan Omega, "Taylor Swift: America’s Sweetheart Was Hacked By Sympathizers Of Terrorist Organization ISIS", The Inquisitr, ‏30 בינואר 2015
  262. ^ "Witherspoon admires Swift as a role model", Yahoo! Entertainment, ‏2 בפברואר 2012
  263. ^ Jeannine Stein, "Taylor Swift weighs in on being a role model", Los Angeles Times, ‏18 בנובמבר 2011
  264. ^ Daniel Kreps, "Taylor Swift: The Story Behind Rolling Stone's Cover Story", Rolling Stone, ‏17 בפברואר 2009
  265. ^ Chris Willman, "Taylor Swift Tapes VH1 'Storytellers'", The Hollywood Reporter, ‏17 באוקטובר 2012
  266. ^ Lauren Schutte, "Did Taylor Swift Fake Surprise for AMAs Win? The Backlash Begins (Video)", The Hollywood Reporter, ‏21 בנובמבר 2011
  267. ^ Giana Ciapponi, "Behind the Scenes of Taylor Swift's New Music Video, "Shake It Off"", Ravishly, ‏20 באוגוסט 2014
  268. ^ סרטונים Taylor Swift's Gift Giving of 2014, סרטון, באתר YouTube
  269. ^ Erin Strecker, "Read Taylor Swift's Sweet Message to Bullied Fan", Billboard, ‏27 בינואר 2015
    Erin Strecker, "Taylor Swift Gives Heartbroken Fan Sweet & Smart Advice on Tumblr", Billboard, ‏11 בפברואר 2015
  270. ^ "Behind the Scenes: Taylor Swift Cover Shoot – Video", Vogue, ‏24 בינואר 2012
  271. ^ "Taylor Swift's Favorite Clothes, Beauty Products, Accessories, and More", Vanity Fair, ‏21 במרץ 2012
  272. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift Named One of Vogue’s Style Icons", The Boot, ‏18 ביולי 2011
  273. ^ יעל רגב, מותק, הילדה התבגרה: המהפך האופנתי הבועט של טיילור סוויפט, באתר Xnet‏, 23 בנובמבר 2014
  274. ^ Hannah Lyons Powell, "Taylor Swift Wins Woman Of The Year", Elle UK, ‏24 בפברואר 2015
  275. ^ Jessica Roy, "Taylor Swift Tops the 2015 Maxim Hot 100", Maxim, ‏18 במאי 2015
  276. ^ Alex Dowd, "Ronaldo has more social media followers than anyone in the world but Taylor Swift", FOX Sports, 15 Septemper 2016
  277. ^ 277.0 277.1 277.2 Taylor Swift, "For Taylor Swift, the Future of Music Is a Love Story", The Wall Street Journal, ‏7 ביולי 2014
  278. ^ Jordan Weissmann, "Taylor Swift Has Written an Op-Ed in the Wall Street Journal"", Slate, The Washington Post Company, ‏7 ביולי 2014
  279. ^ Jack Linshi, "Here’s Why Taylor Swift Pulled Her Music From Spotify", TIME, ‏3 בנובמבר 2014
  280. ^ עודד ירון, טיילור סוויפט הסירה את כל אלבומיה מ-Spotify במחאה על גובה התמלוגים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  281. ^ Jack Dickey, "Taylor Swift’s Spotify Paycheck Mystery", TIME, ‏12 בנובמבר 2014
  282. ^ Ben Sisario, "Taylor Swift Criticizes Apple’s Terms for Streaming Music Service", New York Times, ‏21 ביוני 2015
  283. ^ "Jack Antonoff, Christina Perri Respond to Taylor Swift's Open Letter Against Apple Music", Billboard, ‏21 ביוני 2015
  284. ^ ישראל פישר, טיילור סוויפט ניצחה את אפל: תשלם לאמנים גם על מוזיקה בסטרימינג, באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2015
    ynet, טיילור סוויפט גרמה לאפל להתקפל, באתר ynet, 22 ביוני 2015
  285. ^ Madeline Roth, "6 Reasons Taylor Swift Is The Music Business’ Ultimate Girl #Boss", MTV, ‏26 במרץ 2015
  286. ^ Adam Gold, "Neil Young Talks About A Treasure, The International Harvesters, Taylor Swift and More", Nashvillescene, ‏16 ביוני 2011
  287. ^ Mary M. Lane, "James Taylor Talks About Songwriting, Addiction and His New Friend Taylor Swift", The Wall Street Journal, ‏2 במאי 2012
  288. ^ "SPECTACLE APOLLO 2 debut!", Elviscostello, ‏12 בנובמבר 2009
  289. ^ John Benson, "Youngstown News, Judy Collins is still looking to the futureSFlb", The Vindicator, ‏13 בדצמבר 2012
  290. ^ Randy Lewis, "Taylor Swift: the next chapter", Los Angeles Times, ‏24 באוקטובר 2010
  291. ^ Kia Makarechi, "Stevie Nicks On Fleetwood Mac's Reunion Tour, Rihanna, Kanye West & Her Early Years In Music", Huffington Post, ‏3 בדצמבר 2012
  292. ^ Christina Vinson, "Aerosmith’s Steven Tyler Wants to Collaborate with Taylor Swift", Taste Of Country, ‏14 במרץ 2013
  293. ^ "CNN LARRY KING LIVE - Interview with Jon Bon Jovi", CNN Transcripts
  294. ^ "News : CMT Insider Interview: Dolly Parton", CMT, ‏20 במרץ 2009
  295. ^ Sarah Terez Rosenblum, "Melissa Etheridge: “I Almost Didn’t Put ‘Come to My Window’ on my album”", AfterEllen, ‏1 בנובמבר 2012
  296. ^ Lars Brandle, "Taylor Swift on Madonna Praise: 'Now I'm Dead'", Billboard, ‏28 בינואר 2015
  297. ^ "Taylor Swift Among Diverse Honorees At Songwriters Hall", Billboard, ‏18 ביוני 2010
  298. ^ Jocelyn Vena, "Drake Says He’d Be ‘Down’ For A Taylor Swift Collaboration", MTV, ‏4 בפברואר 2010
  299. ^ Steve Appleford, "Behind Tegan and Sara's Big Night With Taylor Swift", Rolling Stone, ‏23 באוגוסט 2013
  300. ^ Hannah Joyner, "INTERVIEW - Grimes", MTV, ‏29 בנובמבר 2012
  301. ^ Jocelyn Vena, "Ke$ha Would ‘Totally’ Collaborate With Taylor Swift", MTV, ‏14 בדצמבר 2009
  302. ^ Gail Mitchell, "Katy Perry Q&A: Bilרlboard's Woman of the Year 2012", Billboard, ‏30 בנובמבר 2012
  303. ^ Winter Miller, "An ‘Idol’ Trains Her Ear Across Pop Soundscape", The New York Times, ‏12 ביוני 2009
  304. ^ Marcell Minaya, "GaGa: 'I sing Taylor Swift songs loud'", Digital Spy, ‏6 ביוני 2010
  305. ^ "Twitter / TheRyanAdams: I am totally blown away", Twitter, ‏31 באוגוסט 2012
  306. ^ Tom Sykes, "Punk Rock-Feminist Pioneer Kathleen Hanna On Her SXSW Doc & More", The Daily Beast, ‏13 במאי 2013
  307. ^ Shirley Manson, "I shall defend thee Taylor Swift", Facebook
  308. ^ "Lena Dunham – Guest DJ Project on KCRW", KCRW, ‏2 בינואר 2013
  309. ^ Patrick Doyle, "Eric Church on New Son, Next Album and 'Brilliant' Taylor Swift", Rolling Stone, ‏16 במרץ 2015
  310. ^ "COVER STORY: TAYLOR SWIFT", Wonderland Magazine, ‏17 בנובמבר 2014
  311. ^ "Taylor Swift Breaks Record With Sixth Nashville Songwriters Association Songwriter / Artist of the Year Award Win", PR Newswire, ‏9 באוקטובר 2013
  312. ^ Kevin Richards, "Taylor Swift, Toby Keith, and Wynn Varble Win Big at NSAI Awards", American Songwriter, ‏19 באוקטובר 2009
  313. ^ Craig Shelburne, "Taylor Swift Named NSAI’s Songwriter-Artist of the Year", CMT, ‏18 באוקטובר 2010
  314. ^ Hazel Smith, "News : HOT DISH: Taylor Swift Sings Alan Jackson's Masterpiece at Nashville Songwriters Celebration", CMT, ‏24 באוקטובר 2011
  315. ^ Vernell Hackett, "Nashville Songwriters Hall of Fame Adds Mary Chapin Carpenter and More", The Boot, ‏‏ 8 באוקטובר 2012
  316. ^ Korina Lopez, "Taylor Swift sets record with 6th songwriter/artist win", USA Today, ‏8 באוקטובר 2013
  317. ^ Annie Reuter, "Taylor Swift Receives Seventh Songwriter/Artist of the Year Award", Taste Of Country, ‏October 12, 2015
  318. ^ "Taylor Swift Will Receive Hal David Starlight Award for Songwriting", CMT, ‏11 במאי 2010
  319. ^ "Taylor Swift Accepts The Harmony Award At The Nashville Symphony Ball", Forbes, ‏11 בדצמבר 2011
  320. ^ Top Artists (Digital Singles) - June 2015, RIAA
  321. ^ "RIAA - Recording Industry Association of America", Recording Industry Association of America, ‏25 באוקטובר 2014
  322. ^ Keith Caulfield, "Greatest Billboard 200 Albums & Artists of All Time: Adele's '21' & The Beatles Are Tops", Billboard, ‏12 בנובמבר 2015
  323. ^ Paul Grein, "Week Ending Dec. 9, 2012. Albums: Swift’s Birthday Present", Yahoo! Music, ‏12 בדצמבר 2012
  324. ^ Keith Claufield, "Adele's '21' 2012's Best Selling Album; Gotye Has Top Song", Billboard, ‏3 בינואר 2012
  325. ^ "Greatest of All Time: Billboard 200 Artists", Billboard
  326. ^ "Greatest of All Time: Billboard Hot 100 Artists", Billboard
  327. ^ "Greatest of All Time: The 30 Greatest Country Artists of the Modern Era", Billboard
  328. ^ Jo-Ann Geffen, "Janis Ian: Echoes of Endurance and Evolution", Music Connection, ‏7 בפברואר 2013
  329. ^ Rob Tannenbaum, "4 Ways Billboard Woman of the Year Taylor Swift Changed Country Music", Billboard, ‏9 בדצמבר 2014
  330. ^ Sierra Marquina, "Ed Sheeran: Taylor Swift Influenced My Upcoming New Music", Ryan Seacrest Website, ‏2 ביוני 2013 (אורכב באמצעות ארכיון האינטרנט)‏
  331. ^ "Ellie Goulding: ‘I’m inspired by my friends – Lorde and Taylor Swift!’", Shazam, ‏12 בדצמבר 2014
  332. ^ Annie D., "Lucy Hale Set to Release First Taylor Swift-Inspired Album 'Road Between', 'PLL' Star Very Proud", International Business Times (Australia Edition), ‏11 ביוני 2014
  333. ^ Christina Garibaldi, "Taylor Swift + Skrillex=Selena Gomez’s Next Album", MTV, ‏22 בינואר 2013
  334. ^ Michelle Obama, "Remarks by the First Lady at the Kids Choice Awards, The White House - Office of the First Lady, ‏31 במרץ 2012
  335. ^ "Taylor Swift's Rehearsal Concert Wins Award", CMT, ‏19 באוגוסט 2011
  336. ^ "Giving Back Fund Announces Top 30 Celebrity Charity Donations For 2011", Looktothestars.org, ‏20 בדצמבר 2011
  337. ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Receives Star of Compassion Award", Taste Of Country, ‏13 ביוני 2013
  338. ^ Suzy Byrne, "Do-Gooder Extraordinaire Taylor Swift Tops the Annual Celebs Gone Good List — for the 4th Year in a Row", Yahoo, ‏29 בדצמבר 2015
  339. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift to Receive ‘Big’ Honor From Michelle Obama at Kids’ Choice Awards", Taste Of Country, ‏27 במרץ 2012
  340. ^ "Taylor Swift Honored With RFK Center's Ripple Of Hope Award", PR Newswire, ‏4 בדצמבר 2012
  341. ^ "Taylor Swift becomes namesake of Hendersonville High School auditorium", The Tennessean, ‏23 בספטמבר 2010
  342. ^ Miriam Coleman, "Taylor Swift Opens Education Center at Country Music Hall of Fame", Rolling Stone, ‏13 באוקטובר 2013
  343. ^ Hillary Miller, "Taylor Swift Celebrated Her Birthday By Donating $100,000 To The Nashville Symphony", The Huffington Post, ‏16 בדצמבר 2013
  344. ^ Brendan Kiley, "Taylor Swift donates $50,000 to Seattle Symphony", Seattle Times, ‏3 בדצמבר 2015
  345. ^ Cynthia Sanz, "Taylor Swift Gives Big as She Turns 20", People, ‏14 בדצמבר 2009
  346. ^ Mike Urban, "Taylor Swift donates 6,000 books to Reading Library", Reading Eagle, ‏14 באוקטובר 2011
  347. ^ Brittany Joy Cooper, "Taylor Swift Donates 14,000 Books to Nashville Public Library", Taste Of Country, ‏2 בפברואר 2012
  348. ^ Lesly Messer, "Taylor Swift to Donate 'Welcome to New York' Proceeds to NYC Public Schools", ABC News, ‏29 באוקטובר 2014
  349. ^ Alexandra Wladich, "Taylor Swift Donates 25,000 Scholastic Books To New York City Schools", Scholastic
  350. ^ Tim Saunders, "Taylor Swift Gives Her Vote To Charity", looktothestars.org, ‏4 ביוני 2008
  351. ^ Ken Lee, "Taylor Swift Donates $100,000 to Flood Victims", People, ‏9 באוגוסט 2008
  352. ^ Gayle Thompson, "Taylor Swift ‘Passionate’ About Helping People of Haiti", People, ‏21 בינואר 2010
  353. ^ Jocelin Vena, "Better Than Ezra ‘Honored’ By Taylor Swift’s Performance Of ‘Breathless’ At Haiti Telethon", MTV, ‏26 בינואר 2010
  354. ^ Jocelyn Vena, "Taylor Swift Donates $500,000 For Nashville Flood Relief", MTV, ‏7 במאי 2010
  355. ^ Donna Hughes, "Taylor Swift Gives $100,000 to Help Hometown Kids", People, ‏27 באוגוסט 2010
  356. ^ Rendy Lewis, "Taylor Swift benefit concert raises more than $750,000 for tornado victims", Los Angeles Times, ‏23 במאי 2011
  357. ^ Tim Saunders, "Musicians Start The Year With Generosity", looktothestars.org, ‏10 בינואר 2008
  358. ^ "T-Swift Helps Poor Kids", MTV, ‏22 בנובמבר 2009
  359. ^ "Taylor Swift and ACM Lifting Lives present $50,000 donation to St. Jude", The Tennessean, ‏13 ביוני 2011
  360. ^ "Taylor Swift Debuts 'Ronan' at Stand Up To Cancer Benefit", Rolling Stone, ‏8 בספטמבר 2012
  361. ^ Joey Knight, "Dick Vitale holds annual fundraiser for pediatric cancer", Tampa Bay Times, ‏17 במאי 2014
  362. ^ John George, "Taylor Swift donates $50K to CHOP to help teens with cancer", Philadelphia Business Journal, ‏3 ביוני 2014
  363. ^ "Alexis’ Wish to meet Taylor Swift", Make-A-Wish Northern Alberta
    Christina Vinson, "Taylor Swift Extends Kind Gesture to Car Accident Victim’s Family", Taste Of Country, ‏1 במאי 2013
  364. ^ David Caplan, "Scoop", People (magazine), ‏8 בספטמבר 2008
  365. ^ Michael Y. Park; Nicole Sia, "Taylor & Taylor Romance Was Overblown, Says Source", People, ‏29 בדצמבר 2009
  366. ^ Jocelin Vena, "Taylor Swift And Jake Gyllenhaal’s Breakup Details Emerge", MTV, ‏5 בינואר 2011
  367. ^ "Taylor Swift, Conor Kennedy Split: Couple Reportedly Calls It Quits After Three Months Of Dating", Huffington Post, ‏25 באוקטובר 2012
  368. ^ Aly Weisman, "Taylor Swift And Harry Styles Break Up After Blowout In The BVI", Business Insider, ‏7 בינואר 2013
  369. ^ "Joe Jonas on Taylor Swift Dis: "That's Just How It Goes"", Rolling Stone, ‏24 ביוני 2009
  370. ^ Kelly Dearmore, "Track Review: John Mayer Gets Meta On “Paper Doll”", americansongwriter, ‏18 ביוני 2013
  371. ^ Jada Yuan, "On the Road with Best Friends Taylor Swift and Karlie Kloss", Vogue, ‏13 בפברואר 2015
  372. ^ Tom Kershaw, "The religions and political views of Taylor Swift", The Hollowverse
  373. ^ Stephen L. Betts, "Reba, Martina, Taylor Making Sure Every Woman Counts", The Boot, ‏10 באוקטובר 2008
  374. ^ Megan Pacella, "Taylor Swift Reflects on Meeting First Lady Michelle Obama", Taste of Country, ‏15 באפריל 2012
  375. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏פייסבוק חושפת: ההעדפות התרבותיות של דמוקרטים ורפובליקנים, באתר ‏mako‏‏, ‏30 באוקטובר 2014‏
  376. ^ Hermione Hoby, "Taylor Swift: ‘Sexy? Not on my radar'", The Guardian, ‏23 באוגוסט 2014


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg