גמביט אוונס
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מהלכים |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ECO | C51–C52 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מקור השם | ויליאם אוונס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פתיחת אב | משחק פתוח, פתיחה איטלקית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גמביט אוונס הוא פתיחה בשחמט המהווה וריאציה של הפתיחה האיטלקית.
גמביט זה שוחק לראשונה על ידי רב-החובל האנגלי ויליאם אוונס, שחי במאה התשע-עשרה. אוונס החל את המשחק לפי קווי הפתיחה האיטלקית, אולם במסע הרביעי הקריב רגלי לשם התקפה ושליטה על המרכז. גמביט אוונס העסיק את גדולי השחמט במשך עשרות שנים. כולם חיפשו כיצד להכשיל את הגמביט - חיפשו ולא מצאו. את התשובה הקולעת ביותר הציע אלוף השחמט לשעבר - ד"ר עמנואל לסקר.
הגמביט מתחיל במהלכים הבאים:
1. ה4 ה5
2. פו3 פג6
3. רג4 רג5
עד כאן הפתיחה האיטלקית, בגמביט אוונס הלבן ימשיך:
4. ב4 ר:ב4
5. ג3
כאשר מטרתו העיקרית של הלבן, למענה הקריב את הרגלי שלו, היא השתלטות מהירה על ערוגות המרכז, תוך תקיפת כלי השחור. בהמשך הלבן יקיים את המסע ד2-ד4 ויצריח באגף המלך (0-0).
הפתיחה הזו מאופיינת בגמביט שנותן הלבן לשחור, למען פיתוח כלים מהיר של הלבן.
אם השחור מקבל את הגמביט הלבן ישחק ג3, יבריח את הרץ, ובהמשך הלבן יפרוץ במרכז בדומה למשחק סקוטי עם ד4, ויצריח באגף המלך.
הפתיחה האיטלקית מתחילה במסעים הבאים :
1.ה4 ה5 2.פ-ו3 פ-ג6 3.ר-ג4 ר-ג5
"רצו האילטקי" של לבן ב ג4 מונע משחור להשתלט על המרכז עם ...ד5 ותוקף את נקודת התורפה של שחור - ו7. תוכניתו של לבן היא להשתלט על המרכז עם ד2-ד4 ולתקוף את המלך השחור. שחור שואף לשחרר את משחקו על ידי החלפת כלים ולשחק ...ד5 או להחזיק את חיילו המרכזי ה5 . חלופות נפוצות ל 3...רג5 הן 3...פו6 (הגנת שני הפרשים) ו 3...רה7 .
חלופות פחות נפוצות הן : 3...ד6, 3...ז6, 3...פ-ד4 ו 3...ו5 .
וריאנטים :
4.ג3 :
4.ג3 היא הנוסח הראשי של הפתיחה האיטלקית (שמה המקצועי הוא "נוסח גרקו"), לבן משחק 4.ג3 עם הכנה להוצאת הרגלי המרכזי ד2-ד4 . שחור יכול לנסות להחזיק נקודה חזקה במרכז ב ה5 עם 4...מה-ה7 או התקפת נגד עם 4...פ-ו6 . החזקת המרכז יכולה להימשך כך : 4...מה-ה7 5.ד4 ר-ב6 0-0.6 ד6 7.א4 א6 8.ח3 פ-ו6 9.צ-ה1 0-0.
הנוסח האגרסיבי יותר 4...פ-ו6 היה הנוסח שנותח ראשון על ידי גרקו במאה ה-17 . בהתקפת גרקו, לבן משתמש בהקרבת כלים כבדים על מנת ליצור מלכודת. המשחק נמשך : 4.ג3 פ-ו6 5.ד4 ה:ד4 6.ג:ד4. לבן יכול לנסות גם 6.ה5 הווריאציה האהובה על יבגני סוושניקוב, המשחק בדרך כלל נמשך 6...ד5 7.ר-ב5 פ-ה4 8.ג:ד4 ר-ב-6, עם שוויון מקורב. במקום זאת, ללבן יש גמביט אלטרנטיבי 0-0.6, אשר גראהם ברגס הזכיר בספר "101 Chess Opening Surprises" הנוסח הקריטי פועל ב-6...פ:ה4 7.ג:ד4 ד5 8.ד:ג5 ד:ג4 9.מה-ה2 . האלטרנטיבה האחרת 6.ב4 הופרכה על ידי הקרבת כלים חזקה 6...ב-ב6 7.ה5 ד5 8.ה:ו6 ד:ג4 9.ב5 0-0!
4.ד3 :
מטרת הלבן היא להאט את התקדמות הרגלי ד2 ל ד4 עד שיהיה מוכן . על ידי הימנעות מעימות מיידי ברכז לבן מונע את השחרור המוקדם של מתח באמצעות חילופים ונכנס למשחק תימרון . אם לבן משחק ג2-ג3, העמדה יכולה לקחת כמה מאפיינים של הפתיחה הספרדית . אם הרץ מוחזר ל ג2 באמצעות ר-ג4 - ב3 - ג2 . סדרי המסעים המשותפים הם 4.ג3 פ-ו6 5.ד3, והטרנספוזציה נעשית דרך פתיחת הרץ : 2.ר-ג4 פ-ו6 3.ד3 פ-ג6 4.פ-ו3 ר-ג5 5.ג3
