עמנואל לסקר

עמנואל לסקר
Emanuel Lasker

עמנואל לסקר 1895
עמנואל לסקר 1895
לידה	24 בדצמבר 1868 ברלינכן , פרוסיה
פטירה	11 בינואר 1941 (בגיל 72) ניו יורק, ארצות הברית
הישג בולט	אלוף עולם בשחמט 1894–1921
הדרגה הגבוהה ביותר	רב-אמן (משנת 1914)
מד כושר מרבי	2878 (מאי 1894), היסטורי
השכלה	אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת ארלנגן-נירנברג
מקצוע נוסף	מתמטיקאי
מדינה	הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר
פרסים והוקרה	אלוף העולם בשחמט היכל התהילה של הספורט הגרמני

עמנואל לַסְקֶר (בגרמנית: Emanuel Lasker;‏ 24 בדצמבר 1868 – 11 בינואר 1941) היה שחמטאי, מתמטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני, אלוף העולם השני בשחמט. היה אלוף העולם במשך 27 שנים, ונחשב לאחד מגדולי השחמטאים בכל הזמנים. לסקר התמודד בהצלחה בתחרויות חזקות עד גיל 68. נודע כלוחם עז, כטקטיקן מופלא המסוגל לנצח משחקים לכאורה אבודים וכחלוץ השחמט המודרני.

אמר עליו חוסה ראול קפבנלנקה: "אף אחד מהשחקנים הגדולים לא היה כה לא מובן לרוב השחמטאים החובבים ואפילו לאמנים, כעמנואל לסקר". ואמר עליו אלכסנדר אלכין: "עמנואל לסקר היה מורי כל חיי, בלעדיו לא הייתי מגיע לאן שהגעתי". לאסקר הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט .

קורות חיים

נולד ב-1868 בברלינכן (Berlinchen) שבברנדנבורג, פרוסיה (כיום בפולין), בנם של החזן אדולף לסקר ואשתו רוזליה, בת משפחת חזנים בשם ישראלסון. סבו של עמנואל, מצד אביו, היה רב בעיר לֶסֶן (Lessen) שבפרוסיה ונחשב לעושה נסים. למשפחה, שהתפרנסה בקושי, היו עוד שלושה ילדים, ברתולד, המבוגר בשמונה שנים מעמנואל והבנות תאופיליה ועמליה. ברתולד לסקר, שלמד רפואה, היה בעצמו שחמטאי מצטיין ובתקופת לימודיו התפרנס משיעורי שחמט ומשחקי קלפים. כשעמנואל חלה, בגיל שמונה, לימד אותו ברתולד לשחק שחמט. עמנואל למד מתמטיקה בארלנגן (Erlangen) וזכה להצלחות בתחרויות שחמט בגיל 21. הוא זכה במקום הראשון בתחרות שנערכה בברלין ואחר כך גם בברסלאו; בעקבות תחרויות אלו הוענקה לו דרגת אמן שחמט. בתחרות הבאה, באמסטרדם, שבה זכה איימוס ברן במקום הראשון, זכה לסקר במקום השני המכובד.

לסקר החל לנצח בתחרויות בינלאומיות, כך ניצח בזה אחר זה את ז'אק מיזס, בירד, בלקברן, גונסברג ומייסון, שנחשבו לשחקנים החזקים ביותר באנגליה. הוא נסע לארצות הברית וניצח גם שם את גדולי השחקנים.

התמודדויות על תואר אלוף העולם

עמנואל לסקר

שטייניץ - לסקר, אליפות העולם 1894

שטייניץ - לסקר, אליפות העולם 1894

שטייניץ - לסקר, אליפות העולם 1896

בשנת 1894, בגיל 25, קיבל את הזכות להאבק מול אלוף העולם וילהלם שטייניץ, שהיה אז בן 58 וכושרו היה בסימן ירידה.

בקרבות על האליפות ניצח לסקר +10 - 5 =4, ובכך היה לאלוף העולם השני. לסקר החזיק בכתר 27 שנים (יותר מכל אלוף עולם אחר). ההתמודדות מול שטייניץ התקיימה בניו-יורק, פילדלפיה ומונטריאול.

בשנת 1896 ניצח גם בדו-קרב גומלין מול שטייניץ, התמודדות שנערכה במוסקבה. 12.5-4.5

היו שטענו כי לסקר זכה בניצחון רק הודות למצבו הבריאותי הקשה של שטייניץ. לסקר עצמו נפל למשכב שנה לאחר הקרבות וכאשר חזר לשחק ב-1895 בתחרות בינלאומית באנגליה, הגיע רק למקום השלישי; בדיעבד מסתבר שזה היה כישלונו התחרותי הגדול ביותר. באותה שנה נערכה בסנקט פטרבורג תחרות שבה השתתפו ארבעת שחקני השחמט הטובים בעולם: שטייניץ, מיכאל צ'יגורין, פילסברי ולסקר, ובתחרות זו זכה לסקר במקום הראשון.

לסקר החל להרצות על שיטותיו ברחבי אנגליה; ב-1896 ניצח בתחרות בינלאומית בנירנברג, שבה השתתפו גדולי השחמטאים: שטייניץ, פילסברי, מארוצי, זיגברט טאראש, שלכטר, צ'יגורין ועוד. לסקר פרש מהשחמט למספר שנים אותן השקיע במחקריו המתמטיים, אך ב-1899 הסכים להשתתף בתחרות בינלאומית בלונדון, שם השיג ניצחון בהפרש עצום של 4.5 נקודות מהמקום השני. ב-1904 השתתף בתחרות שבה זכה רק במקום השני, כאשר פרנק מרשל, אלוף ארצות הברית הקדים אותו.

בעקבות תוצאה זו נערך דו-קרב בין השניים בשנת 1907 ולסקר הביס את מרשל 11.5-3.5.

פרנק מרשל-לסקר, אליפות העולם 1907

מרשל נקט בהגנה הצרפתית בשחקו בצבע השחור, והשיג ארבע תוצאות תיקו ושלושה הפסדים. מרשל בחר בהסתעפות MacCutcheon בה משחקים 3. פג3 פו6 4. רז5 רב-4. בחירה זו לא הייתה יכולה להפתיע את אלוף העולם, אשר שיחק שני משחקי שחמט בהתכתבות שהחלו מעמדה זו נגד מפתח ההסתעפות, MacCutcheon עצמו. התוצאות היבשות מטעות, שכן מרשל היה קרוב לזכות במשחק השביעי, בו הגיע לסיום זכוי.

בשנת 1908 ניצח לסקר בדו-קרב על אליפות העולם מול טאראש 10.5-5.5.

זיגברט טאראש-לסקר, אליפות העולם 1908

בתחרות הבינלאומית החזקה של סנקט פטרבורג 1909, בה השתתפו כמעט כל השחמטאים הגדולים של אותה תקופה, לאחר שצבר רק נקודה וחצי בשלושת המשחקים הראשונים, לסקר הצליח לסיים את התחרות במקום הראשון יחד עם עקיבא רובינשטיין, מנצח את כל המשחקים בהם פתח בלבן.

בשנת 1909 קיים לסקר דו-קרבות על אליפות העולם מול דוד ינובסקי שהסתיימו בתוצאה 4–10.

דוד ינובסקי-לסקר, אליפות העולם 1909

דוד ינובסקי-לסקר, אליפות העולם 1909

בשנת 1910 קיים לסקר דו-קרב נוסף על אליפות העולם מול ינובסקי, לסקר ניצח 9.5-1.5.

דוד ינובסקי-לסקר, אליפות העולם 1910

בשנת 1910 קיים לסקר דו-קרב על אליפות העולם מול קרל שלכטר, שהסתיים בתיקו 5-5, ולכן לסקר שמר על תוארו אך ראה בתוצאה זו כישלון.

קרל שלכטר-לסקר, אליפות העולם 1910

בשנת 1914 נערכה תחרות בין לסקר לבין שני שחקנים שטענו לכתר – חוזה ראול קפבלנקה ורובינשטיין. בתחרות השתתפו גם אלכין, טאראש ומרשל והיא התקיימה בסנקט פטרבורג. לסקר זכה במקום הראשון וקפבלנקה במקום השני. תוצאה זו זיכתה אותו בתואר החדש רב-אמן בשחמט.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו התחרויות, ורק ב-1921 התחדשה הפעילות השחמטאית, כאשר האירוע הראשון היה דו-קרב על האליפות בין לסקר לקפבלנקה. המשא ומתן על דו-קרב זה החל בשנת 1912 אך הופסק עקב מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 הציע לסקר לוותר על תוארו לטובת קפבלנקה, אך זה סירב וביקש להתמודד בדו-קרב.

דו-קרב על אליפות העולם בין קפבלנקה ללסקר, מרץ-אפריל 1921 בהוואנה

		01	02	03	04	05	06	07	08	09	10	11	12	13	14	תוצאה
1	חוסה ראול קפבלנקה	½	½	½	½	1	½	½	½	½	1	1	½	½	1	9
2	עמנואל לסקר	½	½	½	½	0	½	½	½	½	0	0	½	½	0	5

קפבלנקה ניצח בקרב בתוצאה 0–4 ו-10 תיקו וזכה באליפות, אך לסקר טען שתנאי המשחק שהתרחש בהוואנה במזג אוויר טרופי הפריעו לו. קפבלנקה השתמט מקרב גומלין וכך לסקר לא הצליח להשיב לעצמו את הכתר, אולם בתחרויות הבאות המשיך לנצח גם את קפבלנקה ואלכין.

הגירה מגרמניה

בשנת 1933 נאלצו לסקר ואשתו מרתה כהן לעזוב את גרמניה בשל יהדותם. הם עברו לאנגליה, ולאחר שהייה קצרה בברית המועצות שם ויתר לסקר על אזרחותו הגרמנית השתקעו בניו יורק.

גם בגיל מבוגר מאוד לשחמטאי (בן 68) הוכיח לסקר כי עדיין כוחו במותניו.

מוסקבה 1936

		01	02	03	04	05	06	07	08	09	10	תוצאה
1	חוסה ראול קפבלנקה	x	1½	½½	1½	1½	½1	½½	1½	½1	11	13
2	מיכאל בוטביניק	0½	x	1½	1½	1½	1½	½½	½½	11	1½	12
3	סאלו פלור	½½	0½	x	1½	½0	1½	½0	11	½0	½1	9.5
4	אנדור לילינטל	0½	0½	0½	x	½½	1½	½1	½½	½1	½½	9
5	ויאצ'סלאב רגוזין	0½	0½	½1	½½	x	1½	½1	0½	0½	½½	8.5
6	עמנואל לסקר	½0	0½	0½	0½	0½	x	1½	½1	½½	1½	8
7	גריגורי לבנפיש	½½	½½	½1	½0	½0	0½	x	10	½½	½0	7.5
8	אריך אליסקסיס	0½	½½	00	½½	1½	½0	10	x	½½	½½	7.5
9	איליה קאן אברמוביץ'	½0	00	½1	½0	1½	½½	½½	½½	x	½0	7.5
10	ניקולאי ריומין	00	0½	½0	½½	½½	0½	½1	½½	½1	x	7.5

בשנת 1936 הוזמן לתחרות השחמט בנוטינגהאם 1936 הנחשבת עד היום לאחת התחרויות החזקות שהתקיימו אי פעם. זו הייתה התחרות האחרונה בה השתתף לסקר.

יישום שיטות פסיכולוגיות במשחק

על לסקר נאמר כי ניצל שיטות פסיכולוגיות כדי להכריע את יריביו. נטען כי הוא מנתח את האיכויות הסובייקטיביות של היריב, וזאת בנוסף לדרישות האובייקטיביות של העמדה על גבי הלוח. ריצ'רד רטי העריך אף שלעיתים לסקר בוחר במכוון במסע נחות אם הוא סבור שיגרום אי נוחות ליריבו. לסקר הכחיש טענות אלו, ומרבית הכותבים המודרניים מסכימים עם לסקר. המאפיינים שעשו את משחקו מסתורי לבני תקופתו נראים עכשיו לעיתים תכופות במשחקים מודרניים: ההתקפה ז4 כנגד הסתעפות הדרקון בהגנה הסיציליאנית, הקרבות שנועדו להשיג יתרון עמדתי, בחירת המסע המעשי ביותר ולא לנסות למצוא את המסע הטוב ביותר, התקפה נגדית וניסיון לסבך את המשחק לפני שעמדה לא טובה נהפכת לקשה. Why Lasker Matters דן בנושא. ולדימיר קרמניק אומר "לסקר הבין שסוגים שונים של יתרון ניתנים להחלפה זה בזה: יתרון טקטי ניתן להמיר ליתרון אסטרטגי ולהפך" דבר שנראה מסתורי לבני זמנו שהיו אמונים על התאוריות של שטייניץ או טאראש.

הניצחון המפורסם שלו נגד קפבלנקה בסיבוב האחרון של התחרות בסנקט פטרבורג בשנת 1914, ניצחון לו היה זקוק כדי לנצח בתחרות, מוצג כעדות לסגנון הפסיכולוגי שלו. במשחק זה שיחק לסקר בלבן, ובחר בנוסח של חילופים בהגנה הספרדית, נוסח שבמרבית המקרים נוקטים בו כאשר מנסים להבטיח תיקו בלבן. קרמניק טוען שמשחקו הוכיח הבנה עמדתית עמוקה, ולא פסיכולוגיה בלבד. מכל מקום במשחק זה ניתן לראות מעין מיקרו-קוסמוס של סגנונו של לסקר: הוא השקיע לימוד מועט של שלב הפתיחה, היה יצירתי ביותר ורב-תושייה בשלב המציעה ושיחק את שלב הסיום ברמה הגבוהה ביותר. גם כשהיה לסקר בשנות ה-60 המאוחרות של חייו, עדיין נחשב ליריב מסוכן ביותר בכל משחק נתון.

אחד המשחקים המפורסמים של לסקר הוא נגד באואר, מתחרות אמסטרדם בשנת 1889, שם הקריב לסקר שני רצים בתמרון שהופיע לאחר מכן במספר משחקים נוספים. מספר הסתעפויות בפתיחה קרויות על שמו, למשל הגנת לסקר בגמביט המלכה (1. ד4 ד5 2. ג4 ה6 3. פג3 פו6 4. רז5 רה7 5. ה3 0-0 6. פו3 ח6 7. רח4 פה4).

בשנת 1895 הציג לסקר חידוש שקטע את השימוש בגמביט אבנס הפופולרי במשחקים תחרותיים. 1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 רג5 4. ב4 ר:ב4 5. ג3 רא5 6. ד4 ד6 7. 0-0 רב6 8. ד:ה5 ד:ה5 9. מה:ד8+ פ:ד8 10. פ:ה5 רה6 . החידוש של לסקר מסכל את הכוונות ההתקפיות של הלבן ולדברי ראובן פיין העמדה המתקבלת היא "מדכאת מבחינה פסיכולוגית עבור השחקן הלבן שבחר בגמביט" ובאופן אובייקטיבי היא טובה לשחור, שלו יתרון קל בשלב הסיום.

משחקי מופת

לבן: מוריץ פורגס שחור: עמנואל לסקר נירנברג 1896

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "Nuremberg"] [Site "Nuremberg GER"] [Date "1896.07.20"] [Round "1"] [White "Moritz Porges"] [Black "Emanuel Lasker"] [Result "0-1"] [ECO "C67"] [PlyCount "66"] [EventDate "1896.07.20"]

1. e4 e5 2. Nf3 Nc6 3. Bb5 Nf6 4. O-O Nxe4 5. d4 Be7 6. Qe2 Nd6 7. Bxc6 bxc6 8. dxe5 Nb7 9. b3 O-O 10. Bb2 d5 11. exd6 cxd6 12. Nbd2 Re8 13. Rfe1 Bd7 14. Ne4 d5 15. Ned2 Ba3 16. Be5 f6 17. Qa6 fxe5 18. Qxa3 e4 19. Nd4 Qf6 20. c3 Rf8 21. f3 Qg5 22. Qc1 Nc5 23. Nf1 Qg6 24. Re3 Nd3 25. Qd1 Nf4 26. Ng3 h5 27. Nde2 Nxg2 28. Kxg2 exf3+ 29. Rxf3 Bh3+ 30. Kxh3 Qg4+ 31. Kg2 Qxf3+ 32. Kg1 h4 33. Nh1 Qe3+ 0-1

אחת הסיבות שלסקר היה יריב שכה קשה לנצחו היא כי הוא השתמש במשחקיו ברעיונות שהתגלו שנים רבות אחר כך על ידי אהרון נימצוביץ' וחברי ההיפרמודרניזם. במשחק זה לסקר מדגים מדוע עמדה מכווצת ומוגבלת איננה בהכרח רעה. מה שקובע בעמדה היא כמות האנרגיה שטמונה בה והאפשרות להוציא את האנרגיה החוצה. בסופו של דבר לסקר משחרר את כל האנרגיה בתוך 10 מסעים שכל אחד מהם מהווה איום על יריבו.

לבן: עמנואל לסקר שחור: זיגברט טאראש סנקט פטרבורג 1914 ראשון

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "St. Petersburg"] [Site "St. Petersburg RUE"] [Date "1914.05.14"] [Round "4"] [White "Emanuel Lasker"] [Black "Siegbert Tarrasch"] [Result "1-0"] [ECO "D30"] [PlyCount "91"] [EventDate "1914.04.21"]

1. d4 d5 2. Nf3 c5 3. c4 e6 4. cxd5 exd5 5. g3 Nc6 6. Bg2 Nf6 7. O-O Be7 8. dxc5 Bxc5 9. Nbd2 d4 10. Nb3 Bb6 11. Qd3 Be6 12. Rd1 Bxb3 {השחור נפטר מאחד הכלים המתקיפים את הרגלי אך ללבן זוג רצים} 13. Qxb3 Qe7 14. Bd2 O-O 15. a4 Ne4 16. Be1 Rad8 17. a5 Bc5 18. a6 {המסע א6 תוקף את הרגלי המגן על הפרש, אחד הכלים המגינים על הרגלי המבודד} bxa6 19. Rac1 Rc8 20. Nh4 Bb6 21. Nf5 Qe5 22. Bxe4 Qxe4 23. Nd6 Qxe2 24. Nxc8 Rxc8 25. Qd5 Qe6 26. Qf3 h6 27. Bd2 Ne5 28. Rxc8+ Qxc8 29. Qe4 Nd7 30. Rc1 Qf8 31. Bxh6 {עמדתו הבלתי מוגנת של הפרש אפשרה זכייה ברגלי. הכאת הרץ תגרור מהז4+ והכאת הפרש במסע הבא} Nc5 32. Qg4 f5 33. Qg6 {מסע זה מאיים הן 34. צה1 ו-35. צה8 וגם 34. ב4 פד7 35. צג8 ו-36. מה:ז7 מט} Qf7 34. Qxf7+ Kxf7 35. Bg5 Nd3 36. Rb1 Ke6 37. b3 Kd5 38. f3 a5 39. h4 Nc5 40. h5 d3 41. Kf1 a4 42. bxa4 Nxa4 43. Bf6 Ke6 44. Bxg7 Kf7 45. Be5 Nc5 46. Rd1 1-0

רגלי בודד, מנותק מיתר הרגלים נראה חלש שכן ניתן להגן עליו רק עם כלים. למרות זאת לא תמיד קל ללכוד רגלי כזה. על כל כלי שמאיים ללכוד אותו, ניתן להביא כלי שיגן עליו. לסקר מוצא דרך לעשות זאת - הוא מתחיל בהתקפה ישירה על הרגלי, ולאחר שזו לא מצליחה הוא פותח בהתקפה על הכלים שמגינים על הרגלי. לאחר שהתקפה זו נהדפת, הוא מתחיל בהתקפה על הרגלים שמגינים על הכלים שמגינים על הרגלי. לאט לאט נוצרות חולשות במחנה המגן, ובסופו של דבר מושג יתרון חומרי. במקרה זה זוכה לסקר בצריח תמורת פרש ושני רגלים, יתרון זעיר, אך די בכך לאלוף העולם כדי להכריע את המשחק.

לבן: עמנואל לסקר שחור: זיגברט טאראש סנקט פטרבורג 1914 שני

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "St. Petersburg"] [Site "St. Petersburg RUE"] [Date "1914.05.03"] [Round "9"] [White "Emanuel Lasker"] [Black "Siegbert Tarrasch"] [Result "1/2-1/2"] [ECO "C83"] [PlyCount "94"] [EventDate "1914.04.21"] [FirstMove "14d"] 1. e4 e5 2. Nf3 Nc6 3. Bb5 a6 4. Ba4 Nf6 5. O-O Nxe4 6. d4 b5 7. Bb3 d5 8. dxe5 Be6 9. c3 Be7 10. Nbd2 O-O 11. Re1 Nc5 12. Bc2 d4 13. cxd4 Nxd4 14. Nxd4 Qxd4 15. Nb3 Nxb3 16. axb3 Qxd1 17. Rxd1 c5 18. Bd2 Rfd8 19. Ba5 Rxd1+ 20. Rxd1 f6 21. Bc3 fxe5 22. Bxe5 Rd8 23. Rxd8+ Bxd8 24. f4 Kf7 25. Kf2 Bf6 26. Bd6 Bd4+ 27. Kf3 Bd5+ 28. Kg4 Ke6 29. Bf8 Kf7 30. Bd6 Bxg2 31. Bxh7 Ke6 32. Bf8 Kd5 33. Kg5 Bf6+ 34. Kg6 Be4+ 35. f5 Ke5 36. Bxg7 Bxf5+ 37. Kf7 Bxg7 38. Bxf5 Kxf5 39. Kxg7 a5 40. h4 Kg4 41. Kg6 Kxh4 42. Kf5 Kg3 43. Ke4 Kf2 44. Kd5 Ke3 45. Kxc5 Kd3 46. Kxb5 Kc2 47. Kxa5 Kxb3 1/2-1/2

בעמדה לאחר המסע ה-14 של השחור, לשחור יתרון רגלים באגף המלכה. במשחק טאראש בכלים השחורים היטיב לשחק, לאחר המסע ה-22 כפה על הלבן את החלפת הצריחים, ובכך הביא לביטוי את יתרון הרצים מול החולשה של הרגלי הכפול בטור ב'. לאחר המסע ה-27 לשחור הייתה עמדה זכויה לחלוטין והמסע 37...רה6+ 38. מו8 ר:ז7+ 39. מ:ז7 ר:ב3 ולשחור עמדה זכויה לחלוטין. השחור בחר באפשרות אחרת ורק המסע האטיודי 41. מז6! אפשר ללבן לסיים בתיקו.

שחמטאים שניצחו את לסקר

רשימה זו מתייחסת לשחמטאים שניצחו את לסקר במשחק תחרותי רגיל (לא סימולטני ולא משחק בו קיבלו יתרון חומרי מלכתחילה):

• אלכסנדר אלכין - ציריך 1934
• קורט פון ברדלבן - ברלין 1889 דו-קרב +1 -2 =1, הייסטינגס 1895
• אוסיפ ברנשטיין - מוסקבה 1914 דו-קרב +1 -1 =0, סנקט פטרבורג 1914
• הנרי בירד - ליברפול 1890 דו-קרב +2 -7 =3, לונדון 1892
• ג'וזף הנרי בלקברן - הייסטינגס 1895, לונדון 1899
• יפים בוגוליובוב - ציריך 1934
• מיכאל בוטביניק - מוסקבה 1936
• גיולה ברייר - בודפשט 1911
• חוסה ראול קפבלנקה - הוואנה 1921 +4 -0 =10, ניו-יורק 1924, מוסקבה 1936
• הורציו קארו - ברלין 1890
• רודולף שארושק - נירנברג 1896
• מיכאל צ'יגורין - הייסטינגס 1895, ברייטון 1903 (דו-קרב +2 -1 =3)
• פיודור דוס-חוטימירסקי - סנקט פטרבורג 1909
• ראובן פיין - נוטינגהאם 1936
• סאלו פלור - נוטינגהאם 1936, מוסקבה 1936
• דוד ינובסקי - נירנברג 1896, פריז 1909 (דו-קרב +2 -2 =0, דו-קרב +1 -7 =2)
• גריגורי לבנפיש - מוסקבה 1925
• אנדור לילינטל - מוסקבה 1936
• גיולה מקובץ - גראץ 1890
• פרנק מרשל - פריז 1900, ניו-יורק 1940 (דו-קרב +1 -0 =1)
• ג'יימס מורטימר - לונדון 1892
• אהרון נימצוביץ' - ציריך 1934
• הרי נלסון פילסבורי - סנקט פטרבורג 1895/96 (פעמיים), נירנברג 1896, אוגסבורג 1900, קיימברידג' ספרינגס 1904
• איגנץ פון פופיל - ברסלב 1889
• ויאצ'סלאב רגוזין - מוסקבה 1936
• שמואל רשבסקי - נוטינגהאם 1936
• עקיבא רובינשטיין - סנקט פטרבורג 1909
• קרל שלכטר - קיימברידג' ספרינגס 1904, וינה-ברלין 1910 (דו-קרב +1 -1 =8)
• ג'קסון שוואלטר - דו-קרב +2 -6 =2
• גדעון סטולברג - ציריך 1934
• וילהלם שטייניץ - ניו-יורק, פילדלפיה, מונטריאול (דו-קרב +5 -10 =4), סנקט פטרבורג 1895/96, מוסקבה 1896/97
• זיגברט טאראש - הייסטינגס 1895, דו-קרב בדיסלדורף-מינכן 1908 (+3 -8 =5)
• קרלוס טורה רפטו - מוסקבה 1925
• לואיס ון וליט - אמסטרדם 1889

דו-קרבות

שנה	מיקום	המתמודד השני	תוצאה
1889	ברלין	קורט פון ברדלבן	2.5 מ-4	ניצחון
1890	לייפציג	ג'ק מיזס	6.5 מ-8	ניצחון
1890	ליברפול	הנרי בירד	8.5 מ-12	ניצחון
1890	מנצ'סטר	נ. מיניאטי	4 מ-5	ניצחון
1890	ווינה	ברטולד אינגליש	3.5 מ-5	ניצחון
1891	לונדון	פרנסיס לי	1.5 מ-2	ניצחון
1892	ניוקאסל	הנרי בירד	5 מ-5	ניצחון
1892	לונדון	ג'וזף הנרי בלקברן	8 מ-10	ניצחון
1892	ארצות הברית	ג'קסון שואוולטר	6.5 מ-9	ניצחון
1893	הוואנה	צ'לסו גולמאיו	2.5 מ-3	ניצחון
1893	הוואנה	אנדרס ווסקס	3 מ-3	ניצחון
1893	ניו יורק	אלפרד אטלינגר	5 מ-5	ניצחון
1894	ארצות הברית	וילהלם שטייניץ	12 מ-19	ניצחון, אלוף העולם
1896	מוסקבה	וילהלם שטייניץ	12.5 מ-17	ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1901	מנצ'סטר	דוד ינובסקי	1.5 מ-2	ניצחון
1903	ברייטון	מיכאל צ'יגורין	2.5 מ-6	הפסד
1907	ניו יורק	פרנק מרשל	11.5 מ-15	ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1908	אמסטרדם	אברהם שפייר	2.5 מ-3	ניצחון
1908	גרמניה	זיגברט טאראש	10.5 מ-16	ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1909	פריז	דוד ינובסקי	2 מ-4	תיקו
1909	פריז	דוד ינובסקי	8 מ-10	ניצחון
1910	גרמניה	קארל שלכטר	5 מ-10	תיקו, המשך כהונת אלוף העולם
1910	ברלין	דוד ינובסקי	9.5 מ-11	ניצחון, המשך כהונת אלוף העולם
1916	ברלין	זיגברט טאראש	5.5 מ-6	ניצחון
1921	הוואנה	חוזה ראול קפבלנקה	5 מ-14	הפסד תואר אלוף העולם

לסקר המתמטיקאי

לסקר היה גם מתמטיקאי מכובד. את עבודת הדוקטורט במתמטיקה, עשה בשנים 1900–1902 באוניברסיטת ארלנגן, בהנחייתו של דויד הילברט. עבודת הדוקטורט שלו Über Reihen auf der Convergenzgrenze פורסמה בשנת 1901 בכתב העת "Philosophical Transactions".

לסקר היה זה שהציע את המושג אידיאל פרימרי, המכליל את מושג החזקה של מספר ראשוני מן המספרים השלמים לחוגים כלליים. תרומתו החשובה ביותר למתמטיקה היא משפט לסקר-נתר, המספק, עבור כל אידיאל של חוג קומוטטיבי נותרי, פירוק בתור חיתוך של מספר סופי של אידיאלים פרימריים. לסקר הוכיח את המשפט עבור חוגי פולינומים בכמה משתנים מעל שדה; מאמרו בנושא, Zur Theorie der Moduln und Ideale, פורסם בשנת 1905 בכתב העת "Mathematische Annalen". את ההכללה לחוגים קומוטטיביים נותריים, שלהם תפקיד מרכזי בגאומטריה אלגברית, הוכיחה אמי נתר.

צדדים אחרים בחייו

לסקר עסק בפילוסופיה, והיה חבר טוב של אלברט איינשטיין. בשלב מאוחר בחייו היה להומניטר וכתב בלהט על הצורך בהשכלה מובנית ומעוררת השראה לצורך ייצוב והבטחת ביטחון האנושות. הוא החל לשחק ברידג' ונהיה לאמן במשחק זה, בנוסף למשחק הלוח הסיני גו אותו חקר.

הוא המציא את המשחק לאסקה, משחק דמוי דמקה, בו במקום לסלק את הכלים שנלקחו מהלוח מניחים אותם מתחת לכלי הלוכד.

המשוררת אלזה לסקר-שילר הייתה גיסתו, אשת אחיו, ברטולד לסקר, שהיה שחמטאי ורופא.

אדוארד לסקר, אמן בינלאומי לשחמט טען שהוא קרוב משפחה של לסקר. שניהם שיחקו בתחרות הגדולה שהתקיימה בניו יורק בשנת 1924.

ד"ר לסקר עסק רבות בפיתוח "תורת המאבק". הוא שאף להכללה וניסוח מתמטי של רעיון המאבק לצורותיו. במסגרת זו, בחן משחקי לוח שונים כגון את שיטתו בשחמט סיכם בספר "תורת השחמט", שיצא גם בעברית.

מספריו

פרסום של עמנואל לסקר שיצא לאור בין השנים 1904–1907

• הגיון פשוט בשחמט, 1895 (12 הרצאות).
• מאבק, 1907.
• תחרות השחמט הבינלאומית של סנקט פטרבורג 1909 (ניתוח של אחת מתחרויות השחמט החזקות אי פעם, ספר שנלמד פעמים רבות על ידי אלכין).
• הבנת העולם, 1913.
• הפילוסופיה של הבלתי שלם, 1919.
• תורת השחמט (1925), מהדורה עברית: זמורה 1984 (ספר לימוד כללי שהיה מפורסם בחוגי השחמט הן בשל הטון הפילוסופי שלו והן בשל תוכנו).
• משחקי לוח של העמים, 1931.

לקריאה נוספת

• ז'ק האנאק, עמנואל לסקר, לונדון 1952 (באנגלית).
• Schach und Schalom (שחמט ושלום) מאת Ludwig Steinkohl (לודוויג שטיינקוהל) שיצא ב-1995 בהוצאת Rochade Europa, בגרמניה.

קישורים חיצוניים

• עמנואל לסקר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• עמנואל לסקר (1868-1941), דף שער בספרייה הלאומית

מדיה וקבצים בנושא עמנואל לסקר בוויקישיתוף

• עמנואל לסקר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• עמנואל לסקר, באתר MacTutor (באנגלית)
• עמנואל לסקר, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
• עמנואל לסקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• מבחר תחבולות ממשחקיו,wtharvey.com