גרון עמוק (ווטרגייט)
גרון עמוק (באנגלית: Deep Throat) הוא השם שניתן למקור הסודי של עיתונאי הוושינגטון פוסט בוב וודוורד וקארל ברנסטין אשר עזר להם לחשוף את פרשת ווטרגייט. על פי וודוורד, "גרון עמוק" מעולם לא נתן להם מידע ספציפי, אלא אישר מידע ממקורות אחרים ונתן לו כיווני חקירה. השם ניתן למקור בעקבות הסרט הפורנוגרפי גרון עמוק שהיה פופולרי באותו הזמן.
קיומו של "גרון עמוק" פורסם לראשונה בספרם של וודוורד וברנסטיין "כל אנשי הנשיא" (שעובד לסרט מצליח ב-1976). על פי הספר, "גרון עמוק" חשש מאוד מחשיפתו, ומשום כך הפסיק לספק מידע בטלפון פן יוקלט, והחל להיפגש עם וודוורד וברנסטיין בשעות לילה בחניונים בוושינגטון. אם וודוורד רצה בפגישה הוא הציב עציץ בחלון דירתו, ואם "גרון עמוק" רצה בפגישה הוא דאג שהמספר 20 בתחתית העמוד בגיליון העיתון שהגיע לוודוורד יסומן בעיגול.
זהותו של "גרון עמוק" נשמרה עד לשנת 2005 בסוד והייתה ידועה רק לוודוורד, לברנסטיין ולעורך וושינגטון פוסט דאז בן בראדלי והייתה לסמל עמידה בהתחייבות עיתונאית לשמירה על חיסיון של מקורות, גם שנים ארוכות לאחר ההדלפה. וודוורד הבטיח מספר רב של פעמים שזהותו של המקור תישמר בסוד עד מותו של המקור, או עד שירשה לגלות את זהותו. וודוורד הכחיש טענות ש"גרון עמוק" הוא דמות פיקטיבית, וטען שאכן היה אדם אחד בממשל ניקסון שהיה המקור. אז היה ידוע רק שמדובר בגבר. שם שהיה פופולרי בבורסת השמות הוא אלכסנדר הייג, אך גם הוא וגם וודוורד הכחישו שהוא המקור.
ב־31 במאי 2005 פרסם המגזין "ואניטי פייר" כי מארק פלט, ששימש כמשנה לראש האף בי איי, הוא "גרון עמוק".[1] וודוורד וברנסטיין המופתעים סירבו בתחילה לאשר את הידיעה בנימוק שהתחייבו לשמור את זהות המקור בסוד עד יום מותו, אך מאוחר יותר באותו יום, לאחר שקיבל את הסכמתם, אישר ה"וושינגטון פוסט" כי פלט היה המקור.[2] מספר ימים לאחר מכן פרסם וודוורד מאמר, שבו פרט את השתלשלות האירועים שהובילה להיכרותו עם פלט לפני פרשת ווטרגייט.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתן גוטמן, בתום 33 שנה נחשפה זהותו של "גרון עמוק", באתר הארץ, 31 במאי 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פלט היה אחד השמות שכיכבו ב"בורסת השמות" של זהותו של "גרון עמוק", אך בשנת 1999 הכחיש שמדובר בו.
- ^ FBI's No. 2 Was 'Deep Throat',, Washington Post.
- ^ How Mark Felt Became 'Deep Throat' , Washington Post.